גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא טיפס מכפר בגליל לצמרת ענף השבבים, ובטוח: "זו המיומנות החשובה ביותר לעשור הקרוב"

ד"ר זיאד חנא, הערבי־ישראלי הבכיר ביותר בתחום הבינה המלאכותית, מונה לתפקיד בכיר בחברה הבינלאומית המרכזית לפיתוח כלי תכנון לשבבים ● בראיון בלעדי הוא מסביר מדוע לישראל יש יתרון, מזהיר מהיעדר תשתיות לאומיות ל־AI בעברית - ומציג חזון חינוכי

ד''ר זיאד חנא / צילום: ברצי
ד''ר זיאד חנא / צילום: ברצי

ד"ר זיאד חנא רגיל לפרוץ גבולות. יותר משלושה עשורים הוא פועל בלב תעשיית השבבים העולמית, וכעת, הוא מונה לתפקיד הבכיר ביותר בקריירה שלו: הובלת אסטרטגיית הבינה המלאכותית הגלובלית של חברת קיידנס (Cadence), אחת החברות המרכזיות בעולם בפיתוח כלי תכנון לשבבים.

מה עומד מאחורי ההודעה שאתם מקבלים לאחרונה מכל אתר
זהירות, מבול של הודעות המתחזות לכביש 6

המינוי אינו מתבצע במטה החברה בסיליקון ואלי אלא דווקא מהמשרד של חנא בחיפה, החלטה שממחישה את האמון בחנא עצמו וביכולות הישראליות. חנא, שהחל את דרכו באינטל בשנות ה־90, המשיך אחר כך לסטארט־אפ Jasper שנרכש על ידי קיידנס ב־2014, ומאז ביסס את מעמדו כאחד ממובילי החברה - עד לתפקידו הנוכחי כמנכ"ל מרכזי המחקר והפיתוח.

מעבר לעולם העסקי, הוא משלב גם פעילות אקדמית וחברתית ענפה: מרצה בטכניון, פרופסור אורח באוקספורד, וחבר פעיל בעמותות שמקדמות שילוב צעירים מהחברה הערבית בהייטק. בעיניו, השילוב בין תעשייה, אקדמיה וחברה אינו רק משימה אישית אלא גם תנאי הכרחי להצלחת ההייטק הישראלי כולו. "אני תמיד מנסה לשלב בין שלושת העולמות, כל אחד מהם מזין את השני, ואני לא מוותר על אף אחד מהם", הוא אומר.

לייעל מהנדסי שבבים

המינוי של חנא מגיע בעיצומה של אחת התקופות המכריעות ביותר בתעשיית השבבים ובטכנולוגיה העולמית בכלל. שוק הסמיקונדקטורס (מוליכים למחצה) מגלגל כבר היום מאות מיליארדי דולרים, ובתוך חמש שנים הוא צפוי לחצות את רף הטריליון דולר. המשמעות היא לא רק גידול בהכנסות אלא גם עומס עצום: מספר פרויקטי השבבים צפוי לזנק פי ארבע, בעוד מספר המהנדסים אינו יכול לגדול באותו הקצב. "אין מספיק כוח אדם כדי לעמוד באתגר הזה", מסביר חנא, "ולכן הדרך היחידה להמשיך לחדש היא לשלב בינה מלאכותית בכל שלב בתהליך".

קיידנס, שבה מכהן חנא, היא אחת החברות המובילות בעולם בתחום ה־EDA (Electronic Design Automation)- כלומר פיתוח כלי תוכנה שמאפשרים לתכנן, לאמת ולבדוק שבבים לפני שהם מגיעים לייצור.

החברה, שמעסיקה כ־14 אלף עובדים ברחבי העולם וכ־350 בישראל, נמצאת בלב שרשרת הערך של תעשיית הטכנולוגיה: היא אמנם אינה מייצרת שבבים בעצמה, אבל מספקת את הכלים החיוניים לכל חברות השבבים הגדולות, מאינטל ועד אנבידיה, כדי לעצב ולפתח את המוצרים שלהן.

בשנים האחרונות מובילה קיידנס שני מהלכים שמציבים אותה בחזית מהפכת הבינה המלאכותית: האחד, Design for AI - כלומר פיתוח שבבים ייעודיים להרצת מודלי בינה מלאכותית גדולים בצורה יעילה, והשני, AI for Design - שימוש בבינה מלאכותית כדי לשדרג את כלי התכנון עצמם ולהפוך את מהנדסי השבבים ליעילים יותר פי כמה. "כמעט 80% מעלות פיתוח שבב מושקעים באימות, בווריפיקציה, כדי לוודא שהוא יעבוד נכון", אומר חנא. "כל טעות שמתגלה מאוחר מדי עלולה לעלות מיליונים. היכולת של AI לזהות בעיות כבר בשלבים מוקדמים ולחסוך משאבים היא לא פחות מהכרח קיומי".

חנא מדגיש כי לישראל יש יתרון ייחודי בתחום הווריפיקציה בזכות עשרות שנות ניסיון, אך לצד זאת הוא מזהיר מפערים מסוכנים שעלולים להשאיר את המדינה מאחור. "בעוד שארה"ב, סין ואירופה משקיעות מאות מיליארדים, בישראל אין עדיין תשתיות GPU (מעבדים גרפיים) לאומיות ואין מודל שפה עברית בקנה מידה גדול", הוא אומר. "זה לא רק עניין של שימור תרבות או שפה, זו תשתית טכנולוגית הכרחית. אם לא יהיו מודלים מתקדמים בעברית, שירותים ציבוריים ועסקיים פשוט לא יעבדו כאן כמו שצריך, וישראל תישאר מאחור". לדבריו, הפתרון הוא פעולה מתואמת של ממשלה, אקדמיה ותעשייה.

מהפכה פדגוגית

במשולש הזה, חנא מפנה את הזרקור כלפי האקדמיה ומדגיש את הצורך הדחוף בשינוי. לדבריו, שיטת ההכשרה הקלאסית שמבוססת על קורסים תאורטיים בלבד כבר אינה מספיקה לעולם העבודה החדש.

"הסטודנטים שלנו מגיעים לעולם עבודה אחר לגמרי מזה שעליו מתבססות תוכניות הלימוד," הוא אומר, ומסביר כי בוגרי אוניברסיטאות שמקבלים תואר במדעי המחשב או בהנדסה נדרשים בפועל להתמודד עם כלים, טכנולוגיות ומתודולוגיות שלא פגשו בלימודים. כדי לגשר על הפער הזה, הוא עצמו משלב בקורסים שהוא מעביר בטכניון כלים של בינה מלאכותית שמייצרים חומרי לימוד מותאמים אישית ומאפשרים לסטודנטים לשאול שאלות בזמן אמת בלי חשש להיתפס כ"לא מבינים".

"היכולת של סטודנט לנהל שיחה עם בינה מלאכותית, לקבל הסבר נוסף או דוגמה חדשה, היא מהפכה פדגוגית", הוא אומר, ומדגיש כי זה לא תחליף ליסודות של מתמטיקה, פיזיקה או מדעי המחשב, אלא שכבת תוספת קריטית. בעיניו, זהו המפתח לשמר את הרמה המחקרית הגבוהה מצד אחד, ולצייד את הסטודנטים בכלים שישמרו על הרלוונטיות שלהם בשוק התעסוקה מצד שני.

לפנות מקום ליצירתיות

ובכלל, החזון של חנא חורג בהרבה מגבולות תעשיית השבבים, והוא מקפיד להחזיר את השיחה לנקודת המוצא שלו, בני האדם. מבחינתו, ההון האנושי הוא לא רק משאב, אלא היתרון התחרותי האמיתי של ישראל. "הרבה חברות בישראל ויתרו על ג'וניורים בשנים האחרונות, ואני חושב שזו טעות חמורה", הוא אומר.

"דווקא הצעירים, שגדלים יחד עם הכלים החדשים של הבינה המלאכותית, הם אלה שיובילו את הדור הבא. אם נישען רק על מהנדסים ותיקים, נפסיד את העתיד". לדבריו, בינה מלאכותית אינה איום אלא מנוף, וככל שנבין שהיא נועדה להעצים עובדים ולא להחליף אותם, כך נוכל להבטיח את היתרון של ההייטק המקומי. "מי שינסה להשתמש בה רק כדי לצמצם עלויות ייכשל. מי שיבנה עליה כדי לגדול, יצליח", הוא מוסיף. חנא מסביר שהקפיצה ביעילות שמאפשרת הבינה המלאכותית אינה באה להחליף יצירתיות אנושית אלא דווקא לפנות לה מקום.

את אותה התפיסה הוא משליך גם על מערכת החינוך: "אפשר לקחת ילדים בכיתה א' ולתת להם לתכנן משחק מחשב בלי לדעת שורת קוד אחת. הם יחשבו על הכללים והמטרות, וה־AI יממש. זה מפתח אצלם את היכולת לשאול שאלות נכונות, וזו המיומנות החשובה ביותר בעידן הקרוב".

כך מתווה חנא חזון רחב בהרבה מהחברות שבהן עבד ומהתפקיד הבכיר שאליו מונה. בעיניו, טיפוח דור חדש של מהנדסים, יזמים ומדענים שגדלים יחד עם הכלים של הבינה המלאכותית הוא לא רק צורך מקצועי אלא משימה לאומית. "הצעירים של היום מביאים איתם גישה טבעית לטכנולוגיה, ואם נדע להשקיע בהם נכון, נוכל להבטיח שההייטק הישראלי לא רק ישמור על מעמדו אלא ימשיך להוביל את העולם", הוא מסכם.

עוד כתבות

רובוט ניקוי פאנלים סולאריים של בלייד ריינג'ר / צילום: מצגת החברה

החברה הקטנה מת"א שנכנסת לתחום הלוהט בארה"ב

בלייד ריינג'ר פיתחה מטען מיוחד שמיועד למודיעין ולתחזוקת תשתיות קריטיות, ואותו תנסה למכור לרחפנים בארה"ב

רשות המסים / צילום: איל יצהר

בקשה לייצוגית נגד רשות המסים: גובה מס יסף על שכירות

לפי כתב התביעה, רשות המסים גובה מס יסף גם בגין הכנסה משכירות, למרות שמדובר בהכנסה שכבר מושת עליה מס ● מס יסף ממסה בשיעור של 3% הכנסה שנתית של יחיד מעל 721,560 שקל

ניר כהן, רונן אגסי, אייל בן סימון, יורם נוה, מיכאל קלמן / איור: גיל ג'יבלי

הפניקס בראש: מה הקפיץ את חברות הביטוח והאם זה כאן כדי להימשך?

דוחות חברות הביטוח לרבעון השני של השנה חשפו תשואות על ההון שלא נראו מעולם בענף ועוקפות את הבנקים ● התוצאות המשופרות שלחו את מניות הסקטור לעליות בשיעורים תלת ספרתיים ● מאחורי הדיווחים האופטימיים עומד תקן חשבונאי חדש שטרף את הקלפים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים רוצה שתחשפו את הונכם. כך יעבוד המסלול החדש

רשות המסים פרסמה רשמית את נוהל הגילוי מרצון החדש שיעניק חסינות מהליך פלילי למי שיחשפו את הונם המוסתר ● המסלול החדש פונה במיוחד לשחקנים בזירת הקריפטו שלא גילו את ההון שצברו בשנים האחרונות, ולא שילמו את המס הנדרש ● איך זה יעבוד, וכמה כסף צפוי להכנס לקופת המדינה?

עמיר אהרון מנכ''ל מחלבות גד / צילום: יח''צ

הנכס הפופולרי וכמה ירוויחו בני המשפחה: מה מגלה התשקיף של מחלבות גד

תשקיף יצרנית הגבינות שבשליטת עזרא כהן וקרן גרין לנטרן, חושף צמיחה דו־ספרתית בהכנסות וברווח, ומציג תוכניות התרחבות באמצעות הקמת מפעל חדש ורכישה של יצרנית טופו מובילה ● וגם: שפע של הסכמים עם המייסד ובני משפחתו

המדינה שמבקרת את ישראל, וממשיכה לקנות ממנה נשק

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן משקיעה מאמצים להגביר את יכולות ההרתעה שלה, הצי הפיני מכניס לשימוש מבצעי מערכת טילים של התעשייה האווירית, וראש ממשלת נורבגיה לשעבר טוען שקרן העושר הנורבגית מצאה איזון נכון בהשקעה בישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

KLM / צילום: Shutterstock

עם עצירה בלרנקה: חברת התעופה שמקדימה את החזרה לישראל

חברת התעופה ההולנדית KLM תחדש את פעילותה בקו לאמסטרדם החל מסוף ספטמבר, עם שבע טיסות שבועיות ● הטיסות יכללו עצירה תפעולית בלרנקה, בדומה למודלים שאימצו בריטיש איירוויז ווירג’ין ● בענף מזהירים: אופרציה מורכבת ויקרה, אך חיונית לשמירת סלוטים ולתוספת היצע בתקופת החגים

סחורה ממתינה לייצוא בנמל באינסטנבול / צילום: Shutterstock

טורקיה מממשת את האיום: חוסמת כניסת אוניה של צים

אחרי האיום של טורקיה, ביום שישי האחרון סורבה עגינה של אוניית צים בנמל איסטנבול, כך נודע לגלובס ● ענקיות ספנות בינלאומיות כדוגמת MSC ומארסק עדיין מחכות להנחיות חד־משמעיות בנוגע לצעדים החדשים של ארדואן, ויש מי שמכנה את המהלך "סיכול ממוקד של צים"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

יו"ר הפד אותת על הורדת ריבית בקרוב. מה יעשה בנק ישראל?

נאומו של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, בוועידת הנגידים נתן את האות ובשווקים צופים שהפחתת הריבית תקרה בספטמבר ● אלא שנתוני תעסוקה ואינפלציה שליליים עשויים להכריע את הכף ● וגם: מה הסיכויים שבנק ישראל יישר קו בעקבות מקבילו האמריקאי

תחנת הכוח ברמת חובב / צילום: יוסי וייס

"הפעם עשו עבודה רצינית": רמ"י פרסמו מכרז לתחנת כוח חדשה ממזרח לחדרה

רשויות התכנון פועלות כדי לאשר מגוון רחב של תחנות כוח, כדי לעמוד בביקוש הצפוי בעשור הקרוב ● כמעט חצי שנה לאחר שרמ"י הכריזה שהיא מתכוונת לשווק קרקע לתחנת כוח ללא תכנון, המכרז הראשון יוצא לדרך ● מחיר המינימום במכרז: 240 מיליון שקל

כביש 6 / צילום: אתר החברה

זהירות, מבול של הודעות המתחזות לכביש 6

מתחילת חודש יולי נרשמו 111 דיווחים למוקד 119 על הודעות כוזבות שדורשת תשלום לכביש 6 ● מאחורי ההודעות עומדים האקרים שמנסים לפגוע בישראלים, ובחברת "דרך ארץ" שמפעילה את כביש 6 אף התריעו על התופעה באתר שלהם

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה מעורבת בת"א; מדד הבנקים מזנק ב-2%, מדד הנדל"ן יורד ב-1%

קרן העושר הנורבגית חותכת את השקעותיה בבנקים ● טראמפ מטלטל את השווקים: מאיים על סין ומפטר את חברת הפד שאומרת, "אין לו סמכות" ● פסגות: לאחר הפגיעה של המבצע באיראן, המשק מתאושש ● אינטל: החזקת הממשל במניות החברה מסוכנת ● בנק אוף אמריקה ממליץ על ענקית הטכנולוגיה שבאפט מכר, וטוען שהקמפיין עם סוויני סידני לא יעזור לענקית הביגוד

שי באב''ד, מנכ''ל קבוצת שטראוס / צילום: אבי רוקח

שטראוס: הקפה עורר את ההכנסות והרווחיות, הוצאות מימון פגעו

ענקית המזון רשמה עלייה של 12% בהכנסות הרבעוניות, שמחציתן נבעו מפעילות הקפה שלה בחו"ל ● בעקבות העלאות המחירים: שיפור ניכר ברווחיות הקבוצה בישראל

מישל קרמרמן, מנכ''לית הרשות השנייה / צילום: ענבל מרמרי

מנכ"לית הרשות השנייה מתפטרת ויוצאת נגד היו"ר: "פועל ממניעים פוליטיים"

מישל קרמרמן הודיעה על סיום כהונתה כמנכ"לית עד סוף נובמבר הקרוב, ושלחה לחברי מועצת הרשות מכתב חריף במיוחד נגד היו"ר מרדכי מרדכי ● קרמרמן מתארת במכתבה שורה ארוכה של ניסיונות "להלך אימים עליי ועל הדרג המקצועי, לערער את עצמאות הרשות והתקשורת החופשית"

מפגינה למען החזרת החטופים משתתפת בחסימת כביש / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

קטאר על המגעים לעסקה: הכדור נמצא אצל ישראל

קטאר על המגעים לעסקה: הכדור נמצא אצל ישראל, יש הצעה שנראה שהיא לא רוצה להשיב עליה ● יום המחאה החל בחסימת התנועה בצמתים ובכבישים מרכזיים. הפגנות מתקיימות מצפון ועד דרום, והאירועים יגיעו לשיאם בצעדה ובעצרת מרכזית בכיכר החטופים ● אוסטרליה מגרשת את השגריר האיראני: "הם עומדים מאחורי לפחות 2 מתקפות אנטישמיות" 50 חטופים 690 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

מאחורי הצעדים החדשים של הבנקים / צילום: אביב גוטליב, אייל טואג

הבנקים רוצים לעצור זליגה של תיקי מסחר לבתי ההשקעות ומוכנים לשלם על זה

בנק הפועלים הודיע כי יחלק לכל לקוח שתי מניות בשווי 126 שקל - בתנאי שייסחרו בתיק ני"ע דרכו ● הבינלאומי מצדו מעניק לצעירים שיסחרו דרכו הטבה ששווה מאות שקלים בשנה ● ברקע: הצמיחה הגדולה של בתי ההשקעות וההכנסה הגבוהה מעמלות

ספינה של צים / צילום: Craig Cooper/צים

צים מאשרת כי העגינה בטורקיה נאסרה עליה

גלובס חשף לראשונה את ההחלטה הטורקית שלא מאפשרת לספינות ישראליות לעגון בשטחה ואת העובדה שתוך ימים אחדים יושמה הסנקציה לגבי צים ● ומה יהיו ההשלכות להמשך

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בתל אביב; מדד הביטוח צנח בכ-3%, מדד הבנקים קפץ ב-1.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● אחרי שהמדד הענפי קפץ ביותר מפי 3 בשנה, דוחות חברות הביטוח במוקד השבוע ● מיטב: על בנק ישראל להוריד ריבית ● וול סטריט ג'ורנל: הראלי במניות הטכנולוגיה מראה סימנים של דעיכה ● בלומברג: האינפלציה שתפורסם בשישי בארה"ב תצביע על עלייה ● תחזית: החלשת הפד תהפוך אותו ל"יוני" ולכן תשואות האג"ח ירדו והדולר יחלש

את'ריום / צילום: Shutterstock

עלייה של 190% בארבעה חודשים: מטבע הקריפטו ששובר שיאים

האת'ריום קפץ במעל 10% בסוף השבוע האחרון, לאחר הצהרתו של יו"ר הפד ג'רום פאוול בכנס ג'קסון הול, במהלכה רמז כי הורדת הריבית בארה"ב מתקרבת ● בין הסיבות למגמה החיובית במסחר במטבע: רכישות של חברות שמטרתן לצבור מטבעות קריפטו, סביבה רגולטורית תומכת ואימוץ גובר בקרב גופים מוסדיים

המשכנתא הממוצעת נותרה על מעט יותר ממיליון שקל / צילום: Shutterstock, jaturonoofer

היקף המשכנתא הממוצעת ביולי נשאר מעל מיליון. מה זה אומר על השוק?

10.7 מיליארד שקל נטלו הלווים ביולי – אך ככל הנראה מדובר בהבשלה של עסקאות ישנות, ולראיה: מרבית המספרים נותרו ברמה דומה לחודשים הקודמים • עלייה קלה במשכנתאות שניטלו במסגרת תוכנית סבסוד הדירות הממשלתית