גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא טיפס מכפר בגליל לצמרת ענף השבבים, ובטוח: "זו המיומנות החשובה ביותר לעשור הקרוב"

ד"ר זיאד חנא, הערבי־ישראלי הבכיר ביותר בתחום הבינה המלאכותית, מונה לתפקיד בכיר בחברה הבינלאומית המרכזית לפיתוח כלי תכנון לשבבים ● בראיון בלעדי הוא מסביר מדוע לישראל יש יתרון, מזהיר מהיעדר תשתיות לאומיות ל־AI בעברית - ומציג חזון חינוכי

ד''ר זיאד חנא / צילום: ברצי
ד''ר זיאד חנא / צילום: ברצי

ד"ר זיאד חנא רגיל לפרוץ גבולות. יותר משלושה עשורים הוא פועל בלב תעשיית השבבים העולמית, וכעת, הוא מונה לתפקיד הבכיר ביותר בקריירה שלו: הובלת אסטרטגיית הבינה המלאכותית הגלובלית של חברת קיידנס (Cadence), אחת החברות המרכזיות בעולם בפיתוח כלי תכנון לשבבים.

מה עומד מאחורי ההודעה שאתם מקבלים לאחרונה מכל אתר
זהירות, מבול של הודעות המתחזות לכביש 6

המינוי אינו מתבצע במטה החברה בסיליקון ואלי אלא דווקא מהמשרד של חנא בחיפה, החלטה שממחישה את האמון בחנא עצמו וביכולות הישראליות. חנא, שהחל את דרכו באינטל בשנות ה־90, המשיך אחר כך לסטארט־אפ Jasper שנרכש על ידי קיידנס ב־2014, ומאז ביסס את מעמדו כאחד ממובילי החברה - עד לתפקידו הנוכחי כמנכ"ל מרכזי המחקר והפיתוח.

מעבר לעולם העסקי, הוא משלב גם פעילות אקדמית וחברתית ענפה: מרצה בטכניון, פרופסור אורח באוקספורד, וחבר פעיל בעמותות שמקדמות שילוב צעירים מהחברה הערבית בהייטק. בעיניו, השילוב בין תעשייה, אקדמיה וחברה אינו רק משימה אישית אלא גם תנאי הכרחי להצלחת ההייטק הישראלי כולו. "אני תמיד מנסה לשלב בין שלושת העולמות, כל אחד מהם מזין את השני, ואני לא מוותר על אף אחד מהם", הוא אומר.

לייעל מהנדסי שבבים

המינוי של חנא מגיע בעיצומה של אחת התקופות המכריעות ביותר בתעשיית השבבים ובטכנולוגיה העולמית בכלל. שוק הסמיקונדקטורס (מוליכים למחצה) מגלגל כבר היום מאות מיליארדי דולרים, ובתוך חמש שנים הוא צפוי לחצות את רף הטריליון דולר. המשמעות היא לא רק גידול בהכנסות אלא גם עומס עצום: מספר פרויקטי השבבים צפוי לזנק פי ארבע, בעוד מספר המהנדסים אינו יכול לגדול באותו הקצב. "אין מספיק כוח אדם כדי לעמוד באתגר הזה", מסביר חנא, "ולכן הדרך היחידה להמשיך לחדש היא לשלב בינה מלאכותית בכל שלב בתהליך".

קיידנס, שבה מכהן חנא, היא אחת החברות המובילות בעולם בתחום ה־EDA (Electronic Design Automation)- כלומר פיתוח כלי תוכנה שמאפשרים לתכנן, לאמת ולבדוק שבבים לפני שהם מגיעים לייצור.

החברה, שמעסיקה כ־14 אלף עובדים ברחבי העולם וכ־350 בישראל, נמצאת בלב שרשרת הערך של תעשיית הטכנולוגיה: היא אמנם אינה מייצרת שבבים בעצמה, אבל מספקת את הכלים החיוניים לכל חברות השבבים הגדולות, מאינטל ועד אנבידיה, כדי לעצב ולפתח את המוצרים שלהן.

בשנים האחרונות מובילה קיידנס שני מהלכים שמציבים אותה בחזית מהפכת הבינה המלאכותית: האחד, Design for AI - כלומר פיתוח שבבים ייעודיים להרצת מודלי בינה מלאכותית גדולים בצורה יעילה, והשני, AI for Design - שימוש בבינה מלאכותית כדי לשדרג את כלי התכנון עצמם ולהפוך את מהנדסי השבבים ליעילים יותר פי כמה. "כמעט 80% מעלות פיתוח שבב מושקעים באימות, בווריפיקציה, כדי לוודא שהוא יעבוד נכון", אומר חנא. "כל טעות שמתגלה מאוחר מדי עלולה לעלות מיליונים. היכולת של AI לזהות בעיות כבר בשלבים מוקדמים ולחסוך משאבים היא לא פחות מהכרח קיומי".

חנא מדגיש כי לישראל יש יתרון ייחודי בתחום הווריפיקציה בזכות עשרות שנות ניסיון, אך לצד זאת הוא מזהיר מפערים מסוכנים שעלולים להשאיר את המדינה מאחור. "בעוד שארה"ב, סין ואירופה משקיעות מאות מיליארדים, בישראל אין עדיין תשתיות GPU (מעבדים גרפיים) לאומיות ואין מודל שפה עברית בקנה מידה גדול", הוא אומר. "זה לא רק עניין של שימור תרבות או שפה, זו תשתית טכנולוגית הכרחית. אם לא יהיו מודלים מתקדמים בעברית, שירותים ציבוריים ועסקיים פשוט לא יעבדו כאן כמו שצריך, וישראל תישאר מאחור". לדבריו, הפתרון הוא פעולה מתואמת של ממשלה, אקדמיה ותעשייה.

מהפכה פדגוגית

במשולש הזה, חנא מפנה את הזרקור כלפי האקדמיה ומדגיש את הצורך הדחוף בשינוי. לדבריו, שיטת ההכשרה הקלאסית שמבוססת על קורסים תאורטיים בלבד כבר אינה מספיקה לעולם העבודה החדש.

"הסטודנטים שלנו מגיעים לעולם עבודה אחר לגמרי מזה שעליו מתבססות תוכניות הלימוד," הוא אומר, ומסביר כי בוגרי אוניברסיטאות שמקבלים תואר במדעי המחשב או בהנדסה נדרשים בפועל להתמודד עם כלים, טכנולוגיות ומתודולוגיות שלא פגשו בלימודים. כדי לגשר על הפער הזה, הוא עצמו משלב בקורסים שהוא מעביר בטכניון כלים של בינה מלאכותית שמייצרים חומרי לימוד מותאמים אישית ומאפשרים לסטודנטים לשאול שאלות בזמן אמת בלי חשש להיתפס כ"לא מבינים".

"היכולת של סטודנט לנהל שיחה עם בינה מלאכותית, לקבל הסבר נוסף או דוגמה חדשה, היא מהפכה פדגוגית", הוא אומר, ומדגיש כי זה לא תחליף ליסודות של מתמטיקה, פיזיקה או מדעי המחשב, אלא שכבת תוספת קריטית. בעיניו, זהו המפתח לשמר את הרמה המחקרית הגבוהה מצד אחד, ולצייד את הסטודנטים בכלים שישמרו על הרלוונטיות שלהם בשוק התעסוקה מצד שני.

לפנות מקום ליצירתיות

ובכלל, החזון של חנא חורג בהרבה מגבולות תעשיית השבבים, והוא מקפיד להחזיר את השיחה לנקודת המוצא שלו, בני האדם. מבחינתו, ההון האנושי הוא לא רק משאב, אלא היתרון התחרותי האמיתי של ישראל. "הרבה חברות בישראל ויתרו על ג'וניורים בשנים האחרונות, ואני חושב שזו טעות חמורה", הוא אומר.

"דווקא הצעירים, שגדלים יחד עם הכלים החדשים של הבינה המלאכותית, הם אלה שיובילו את הדור הבא. אם נישען רק על מהנדסים ותיקים, נפסיד את העתיד". לדבריו, בינה מלאכותית אינה איום אלא מנוף, וככל שנבין שהיא נועדה להעצים עובדים ולא להחליף אותם, כך נוכל להבטיח את היתרון של ההייטק המקומי. "מי שינסה להשתמש בה רק כדי לצמצם עלויות ייכשל. מי שיבנה עליה כדי לגדול, יצליח", הוא מוסיף. חנא מסביר שהקפיצה ביעילות שמאפשרת הבינה המלאכותית אינה באה להחליף יצירתיות אנושית אלא דווקא לפנות לה מקום.

את אותה התפיסה הוא משליך גם על מערכת החינוך: "אפשר לקחת ילדים בכיתה א' ולתת להם לתכנן משחק מחשב בלי לדעת שורת קוד אחת. הם יחשבו על הכללים והמטרות, וה־AI יממש. זה מפתח אצלם את היכולת לשאול שאלות נכונות, וזו המיומנות החשובה ביותר בעידן הקרוב".

כך מתווה חנא חזון רחב בהרבה מהחברות שבהן עבד ומהתפקיד הבכיר שאליו מונה. בעיניו, טיפוח דור חדש של מהנדסים, יזמים ומדענים שגדלים יחד עם הכלים של הבינה המלאכותית הוא לא רק צורך מקצועי אלא משימה לאומית. "הצעירים של היום מביאים איתם גישה טבעית לטכנולוגיה, ואם נדע להשקיע בהם נכון, נוכל להבטיח שההייטק הישראלי לא רק ישמור על מעמדו אלא ימשיך להוביל את העולם", הוא מסכם.

עוד כתבות

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה