גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא טיפס מכפר בגליל לצמרת ענף השבבים, ובטוח: "זו המיומנות החשובה ביותר לעשור הקרוב"

ד"ר זיאד חנא, הערבי־ישראלי הבכיר ביותר בתחום הבינה המלאכותית, מונה לתפקיד בכיר בחברה הבינלאומית המרכזית לפיתוח כלי תכנון לשבבים ● בראיון בלעדי הוא מסביר מדוע לישראל יש יתרון, מזהיר מהיעדר תשתיות לאומיות ל־AI בעברית - ומציג חזון חינוכי

ד''ר זיאד חנא / צילום: ברצי
ד''ר זיאד חנא / צילום: ברצי

ד"ר זיאד חנא רגיל לפרוץ גבולות. יותר משלושה עשורים הוא פועל בלב תעשיית השבבים העולמית, וכעת, הוא מונה לתפקיד הבכיר ביותר בקריירה שלו: הובלת אסטרטגיית הבינה המלאכותית הגלובלית של חברת קיידנס (Cadence), אחת החברות המרכזיות בעולם בפיתוח כלי תכנון לשבבים.

מה עומד מאחורי ההודעה שאתם מקבלים לאחרונה מכל אתר
זהירות, מבול של הודעות המתחזות לכביש 6

המינוי אינו מתבצע במטה החברה בסיליקון ואלי אלא דווקא מהמשרד של חנא בחיפה, החלטה שממחישה את האמון בחנא עצמו וביכולות הישראליות. חנא, שהחל את דרכו באינטל בשנות ה־90, המשיך אחר כך לסטארט־אפ Jasper שנרכש על ידי קיידנס ב־2014, ומאז ביסס את מעמדו כאחד ממובילי החברה - עד לתפקידו הנוכחי כמנכ"ל מרכזי המחקר והפיתוח.

מעבר לעולם העסקי, הוא משלב גם פעילות אקדמית וחברתית ענפה: מרצה בטכניון, פרופסור אורח באוקספורד, וחבר פעיל בעמותות שמקדמות שילוב צעירים מהחברה הערבית בהייטק. בעיניו, השילוב בין תעשייה, אקדמיה וחברה אינו רק משימה אישית אלא גם תנאי הכרחי להצלחת ההייטק הישראלי כולו. "אני תמיד מנסה לשלב בין שלושת העולמות, כל אחד מהם מזין את השני, ואני לא מוותר על אף אחד מהם", הוא אומר.

לייעל מהנדסי שבבים

המינוי של חנא מגיע בעיצומה של אחת התקופות המכריעות ביותר בתעשיית השבבים ובטכנולוגיה העולמית בכלל. שוק הסמיקונדקטורס (מוליכים למחצה) מגלגל כבר היום מאות מיליארדי דולרים, ובתוך חמש שנים הוא צפוי לחצות את רף הטריליון דולר. המשמעות היא לא רק גידול בהכנסות אלא גם עומס עצום: מספר פרויקטי השבבים צפוי לזנק פי ארבע, בעוד מספר המהנדסים אינו יכול לגדול באותו הקצב. "אין מספיק כוח אדם כדי לעמוד באתגר הזה", מסביר חנא, "ולכן הדרך היחידה להמשיך לחדש היא לשלב בינה מלאכותית בכל שלב בתהליך".

קיידנס, שבה מכהן חנא, היא אחת החברות המובילות בעולם בתחום ה־EDA (Electronic Design Automation)- כלומר פיתוח כלי תוכנה שמאפשרים לתכנן, לאמת ולבדוק שבבים לפני שהם מגיעים לייצור.

החברה, שמעסיקה כ־14 אלף עובדים ברחבי העולם וכ־350 בישראל, נמצאת בלב שרשרת הערך של תעשיית הטכנולוגיה: היא אמנם אינה מייצרת שבבים בעצמה, אבל מספקת את הכלים החיוניים לכל חברות השבבים הגדולות, מאינטל ועד אנבידיה, כדי לעצב ולפתח את המוצרים שלהן.

בשנים האחרונות מובילה קיידנס שני מהלכים שמציבים אותה בחזית מהפכת הבינה המלאכותית: האחד, Design for AI - כלומר פיתוח שבבים ייעודיים להרצת מודלי בינה מלאכותית גדולים בצורה יעילה, והשני, AI for Design - שימוש בבינה מלאכותית כדי לשדרג את כלי התכנון עצמם ולהפוך את מהנדסי השבבים ליעילים יותר פי כמה. "כמעט 80% מעלות פיתוח שבב מושקעים באימות, בווריפיקציה, כדי לוודא שהוא יעבוד נכון", אומר חנא. "כל טעות שמתגלה מאוחר מדי עלולה לעלות מיליונים. היכולת של AI לזהות בעיות כבר בשלבים מוקדמים ולחסוך משאבים היא לא פחות מהכרח קיומי".

חנא מדגיש כי לישראל יש יתרון ייחודי בתחום הווריפיקציה בזכות עשרות שנות ניסיון, אך לצד זאת הוא מזהיר מפערים מסוכנים שעלולים להשאיר את המדינה מאחור. "בעוד שארה"ב, סין ואירופה משקיעות מאות מיליארדים, בישראל אין עדיין תשתיות GPU (מעבדים גרפיים) לאומיות ואין מודל שפה עברית בקנה מידה גדול", הוא אומר. "זה לא רק עניין של שימור תרבות או שפה, זו תשתית טכנולוגית הכרחית. אם לא יהיו מודלים מתקדמים בעברית, שירותים ציבוריים ועסקיים פשוט לא יעבדו כאן כמו שצריך, וישראל תישאר מאחור". לדבריו, הפתרון הוא פעולה מתואמת של ממשלה, אקדמיה ותעשייה.

מהפכה פדגוגית

במשולש הזה, חנא מפנה את הזרקור כלפי האקדמיה ומדגיש את הצורך הדחוף בשינוי. לדבריו, שיטת ההכשרה הקלאסית שמבוססת על קורסים תאורטיים בלבד כבר אינה מספיקה לעולם העבודה החדש.

"הסטודנטים שלנו מגיעים לעולם עבודה אחר לגמרי מזה שעליו מתבססות תוכניות הלימוד," הוא אומר, ומסביר כי בוגרי אוניברסיטאות שמקבלים תואר במדעי המחשב או בהנדסה נדרשים בפועל להתמודד עם כלים, טכנולוגיות ומתודולוגיות שלא פגשו בלימודים. כדי לגשר על הפער הזה, הוא עצמו משלב בקורסים שהוא מעביר בטכניון כלים של בינה מלאכותית שמייצרים חומרי לימוד מותאמים אישית ומאפשרים לסטודנטים לשאול שאלות בזמן אמת בלי חשש להיתפס כ"לא מבינים".

"היכולת של סטודנט לנהל שיחה עם בינה מלאכותית, לקבל הסבר נוסף או דוגמה חדשה, היא מהפכה פדגוגית", הוא אומר, ומדגיש כי זה לא תחליף ליסודות של מתמטיקה, פיזיקה או מדעי המחשב, אלא שכבת תוספת קריטית. בעיניו, זהו המפתח לשמר את הרמה המחקרית הגבוהה מצד אחד, ולצייד את הסטודנטים בכלים שישמרו על הרלוונטיות שלהם בשוק התעסוקה מצד שני.

לפנות מקום ליצירתיות

ובכלל, החזון של חנא חורג בהרבה מגבולות תעשיית השבבים, והוא מקפיד להחזיר את השיחה לנקודת המוצא שלו, בני האדם. מבחינתו, ההון האנושי הוא לא רק משאב, אלא היתרון התחרותי האמיתי של ישראל. "הרבה חברות בישראל ויתרו על ג'וניורים בשנים האחרונות, ואני חושב שזו טעות חמורה", הוא אומר.

"דווקא הצעירים, שגדלים יחד עם הכלים החדשים של הבינה המלאכותית, הם אלה שיובילו את הדור הבא. אם נישען רק על מהנדסים ותיקים, נפסיד את העתיד". לדבריו, בינה מלאכותית אינה איום אלא מנוף, וככל שנבין שהיא נועדה להעצים עובדים ולא להחליף אותם, כך נוכל להבטיח את היתרון של ההייטק המקומי. "מי שינסה להשתמש בה רק כדי לצמצם עלויות ייכשל. מי שיבנה עליה כדי לגדול, יצליח", הוא מוסיף. חנא מסביר שהקפיצה ביעילות שמאפשרת הבינה המלאכותית אינה באה להחליף יצירתיות אנושית אלא דווקא לפנות לה מקום.

את אותה התפיסה הוא משליך גם על מערכת החינוך: "אפשר לקחת ילדים בכיתה א' ולתת להם לתכנן משחק מחשב בלי לדעת שורת קוד אחת. הם יחשבו על הכללים והמטרות, וה־AI יממש. זה מפתח אצלם את היכולת לשאול שאלות נכונות, וזו המיומנות החשובה ביותר בעידן הקרוב".

כך מתווה חנא חזון רחב בהרבה מהחברות שבהן עבד ומהתפקיד הבכיר שאליו מונה. בעיניו, טיפוח דור חדש של מהנדסים, יזמים ומדענים שגדלים יחד עם הכלים של הבינה המלאכותית הוא לא רק צורך מקצועי אלא משימה לאומית. "הצעירים של היום מביאים איתם גישה טבעית לטכנולוגיה, ואם נדע להשקיע בהם נכון, נוכל להבטיח שההייטק הישראלי לא רק ישמור על מעמדו אלא ימשיך להוביל את העולם", הוא מסכם.

עוד כתבות

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית