גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תואר ראשון עם טוויסט: כך הבינה המלאכותית משנה את חוקי המשחק באקדמיה

יותר ויותר סטודנטים עושים שימוש בבינה מלאכותית לצורך כתיבת עבודות, ובעוד הם מדווחים על הקלה ויעילות - באוניברסיטאות חוששים מפגיעה ביכולות החשיבה ● בתוך המהפכה הזו, המוסדות האקדמיים מנסים להמציא את עצמם מחדש עם כללי שימוש, שיטות הוראה חדשות ופיתוחים שיסייעו לשני הצדדים ● כך או כך, מאמינים בתחום, "הסטודנטים תמיד יקדימו את המרצים בשלושה צעדים"

הבינה המלאכותית משנה את האקדמיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
הבינה המלאכותית משנה את האקדמיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"הנה ממוצע הציונים שלי בסמסטר א' וב' בתואר השני. מיותר לציין שכל העבודות נכתבו על ידי מכונה. 70% לא קראתי אפילו לפני ההגשה. מצב האקדמיה מעולה", כך אמר סטודנט אנונימי, שסיים את התואר שלו בציון 97.7. התמונה הופיעה בציוץ של מומחה הבינה המלאכותית תום הגלעדי, שטוען בעקבות זאת כי "מודל ההערכה האקדמי פשוט קרס".

ראיון | הסיפור המדהים שמסתתר מאחורי החברה שבונה את מחשב העל של ישראל
המנכ"לית המשפיעה שווה 7.8 מיליארד דולר ועדיין מגיעה לעבודה מדי יום, גם בגיל 82

זו לא הפעם הראשונה שברשתות ובתרבות הפופולרית עולה התמונה של הלימודים האקדמיים בעידן ה־AI כעולם שבו סטודנטים כותבים את העבודות במכונה, מרצים בודקים אותן במכונה, בוטים מדברים עם בוטים. זהו איום משמעותי, פן אחד של משבר ה־AI המאיים על כולנו, ומחייב את האקדמיה להיות חלוצה וחדשנית בלהמציא מחדש את שיטות ההוראה ובעיקר, את שיטות ההערכה.

"לפעמים הצ'ט קיבל 70 על עבודה, לפעמים 50"

התמונה שתוארה לעיל קיצונית, אבל קשורה למציאות, כפי שמספרת לנו שיר, סטודנטית לתואר ראשון באחת האוניברסיטאות המוכרות.

"לא השתמשתי בבינה המלאכותית עד שנפלתי על קורס שבו המרצה זרקה מילים, שכל אחת מהן הבנתי, אבל לא את הקשר ביניהן. שום דבר שם לא היה מסודר, ואם שאלתי שאלה, שלחו אותי לראות סרטונים באתר הקורס, כל אחד באורך שעתיים. חברות שכנעו אותי לתת צ'אנס לצ'ט, והוא קיבל 60".

לגמרי לבד?
"הוצאתי את המקפים האלה שרק הוא משתמש בהם. שיניתי חלק מהמילים. יש מילה כזו 'אפוף'? אני לא מכירה, אז שיניתי אותה. אני לא היחידה שהגישה את העבודה בקורס הזה באמצעות צ'ט, והתוצאות שלו היו מאוד לא צפויות. לפעמים הוא קיבל 70, ולפעמים אותו צ'ט על אותה עבודה קיבל 50".

והמרצה לא אמרה כלום לאף אחד מהמגישים?
"היא העירה לי, למשל, שהייתי צריכה לכתוב פסקה בצורה שונה, אבל ייחסה את זה לכך שלא הייתי בשיעור ולא שמעתי את ההוראות, ולא לצ'ט".

זה ממכר? עכשיו את רוצה להשתמש בצ'ט תמיד?
"לא, זה נורא. אני לא יודעת שום דבר בקורס הזה עכשיו", היא משיבה, אבל לאחר שהשתמשה בבינה המלאכותית כדי לעבור את האתגר הנקודתי הזה - היא החלה לבחון שימושים מעט יותר חוקיים שלה. "היום אני נעזרת בצ'ט כדי לסכם לי טקסט באנגלית, או לכתוב לי אותו מחדש באנגלית פשוטה יותר. זה לא אומר בהכרח שלא אקרא אחר כך את הטקסט, אבל קודם אקבל מושג מה אני עומדת לקרוא. למזלי אני כן יודעת אנגלית, אז אני יכולה לבדוק שהוא בכיוון. נתנו לי לאחרונה רעיון להכניס את ספר הקורס לצ'ט ולומר לו - 'ספר לי את זה כסיפור מעניין'. הוא מסביר ממש טוב. זה לא מושלם אבל אלה שתי מדרגות מתוך 10, ומשם יותר קל".

לפעמים, ההקלה הזו יכולה להיות ההבדל בין להיות מסוגל לסיים את התואר, לבין להישאר בלי. כך מספר ע', מילואימניק לוחם ובעל עסק, שנרשם ללימודים במקביל. הוא מאמץ חידושים בתחום הבינה המלאכותית, והשימוש שהוא עושה בה הוא מתוחכם יותר, בהתאם לכך שהוא גם נמצא בשלב יותר מתקדם בתואר.

"אני נעזר בו למצוא מאמרים עבור העבודות שאני מכין, ולסכם לי את המאמרים תחילה, כדי שאראה איזה מאמר הכי מתאים לי. זה חוסך לי אולי 60% מהעבודה, ודווקא את החלק המיותר שלה. אני משתמש בו כדי שיכתוב לי את הציטוטים בפורמט הנכון. אם אני מכין עבודה במנהל עסקים, אני יכול לבקש ממנו לבצע מחקר שוק, או לאתר לי דוגמה למקרה שתואם את התזה שאני מסביר. חייבים לבדוק אותו צמוד מאוד, כי הוא יכול להתבלבל אפילו בעובדות פשוטות, ואני לא רוצה להיות חתום על שטויות". לא כל הסטודנטים עושים כך, הוא אומר. "נתקלתי בסטודנטים שפסלו להם מבחנים או עבודות כי עשו שימוש בצ'ט ללא גילוי נאות".

סטודנטית בשם אסתר מספרת כי הצ'ט שיפר את יכולות הלמידה שלה בצורה משמעותית, וגם את הציונים. "כמו כולם אני משתמשת בו לסיעור מוחות, לערוך תשובות, לסיכומים. מה שאני עושה אולי שונה הוא, שאני מבקשת ממנו לשאול אותי שאלות על החומר - לא בהכרח לבחון אותי, אלא לנהל שיחה. אגב, לפעמים הוא טועה, ואני יודעת שאני צודקת. כך שמי שלא לומד את החומר מאפס ועושה רק את זה, עלול ליפול איתו".

חוקר לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון שמכיר את הנושא משני הצדדים, כסטודנט וכחבר סגל, אומר כי: "הבעיה היא שמי שלא ישתמש בבינה אולי ילמד יותר, אבל יספיק הרבה פחות. אז בעולם שבו כולנו בתחרות, זו הולכת בהחלט להיות בעיה".

אסתר מעלה גם את הצד השני של הסוגיה: "החזירו לי עבודה אחרי יום. יכול להיות שלא רק הסטודנטים משתמשים בצ'ט?".

זה פוגע בך שטרחת על עבודה ועין אנושית לא קראה אותה?
"שאלה טובה. מצד אחד זה קצת ביאס. כמו שאני השקעתי חודשים בעבודה, ציפיתי לקבל קריאה מעמיקה ומכבדת. מצד שני... כמו כל סטודנטית לחוצה שמחתי לקבל ציון מהר. יאמר לזכות המרצה שההערות שקיבלתי היו ענייניות ונכונות, אז לא הרגשתי אי צדק".

חשש מפסיביות ורדידות: "המוח פחות פעיל"

עד כה שמענו את חוויית הסטודנטים, אבל איך מתמודדות האוניברסיטאות עם הנושא? פרופ' יניב פוקס, ראש פיתוח יוזמות בינה מלאכותית באוניברסיטת בר אילן, שמגיע דווקא מן הפקולטה להיסטוריה, אומר כי: "הסגל מרגישים שהקרקע נשמטת להם מתחת לרגליים. הם רוצים להשתמש בבינה כדי לשפר את ההוראה שלהם ולכבוש את תשומת לב הסטודנטים, וחוששים להישאר מאחור. הם חשים שאיבדו כלי עיקרי להעריך את הסטודנטים, כי הצ'ט יכול היום לכתוב, עם קצת עזרה, עבודה סבירה של סטודנט בתואר ראשון. והם גם מרגישים שהם צריכים להכין את הסטודנטים לשימוש בכלי הזה בעתיד, ולא בטוחים שהם יודעים איך לעשות זאת".

ד"ר איילת בן עזר גלברד, מנכ"לית וסגנית נשיא אוניברסיטת רייכמן, מספרת על תחושות דומות, ונוספות: "החששות המידיים הם שמירה על טוהר המבחן, קושי לזהות תוצרים מקוריים, והחשש שהצ'ט ילמד את התלמידים מידע לא נכון. ברמה העמוקה יותר אנחנו חוששים מאיזו פאסיביות, אחידות או רדידות מחשבה. מחקר שפרסמו חוקרים מ־MIT, הראה כי כאשר מבצעים משימה לימודית דומה עם בינה מלאכותית או עם כלי חיפוש רגילים, המוח של המשתמשים בבינה פחות פעיל. זה אתגר פדגוגי רציני.

"אתמול דיברתי עם מרצה מחו"ל שאמר לי - הסטודנטים הם אנשים מבוגרים. זו האחריות שלהם ללמוד בצורה שתשכיל אותם ותכין אותם לשוק התעסוקה. אנחנו חושבים אחרת. זה האתגר שלנו ללמד את התלמידים להשתמש ביכולות הקוגניטיביות שלהם".

אל מול תחושת הערעור, החלו כבר להתגבש כמה לקחים עיקריים. פוקס: "הבנו שכל ניסיון למנוע את השימוש בבינה בעצם הופך את כל האינטראקציה עם הסטודנטים לשיטור, וזה לא מה שאנחנו רוצים. לכן ברירת המחדל שלנו היום היא לומר שהשימוש בבינה המלאכותית מותר, אבל תחת כמה כללים. אחד - עליהם לחשוף מה השימוש שעשו בבינה. והשני - למרצים יש חופש פעולה להחליט מהם השימושים המותרים בקורסים שלהם".

עיקרון השימוש המותר עם הגילוי הנאות אומץ על ידי כמה אוניברסיטאות נוספות, כולל רייכמן, שגם הטמיעה באופן מסודר שימוש בבינה בכתיבת עבודות בחלק מן הקורסים. "למשל, מבקשים מהסטודנטים מלכתחילה להציג תשובה של בינה מלאכותית, ואז לבקר אותה, או להשוות בין התשובות מכמה בינות. גם המחקר מ־MIT מראה כי ביקורת על תוצרים של AI כן מפעילה את המוח", אומרת בן עזר גלברד.

ד''ר איילת בן עזר גלברד / צילום: דניאל סטרבו

הגישה לפיה כל שימוש בבינה מותר עם גילוי נאות זוכה להערכה רבה בקרב הסטודנטים שעמם שוחחנו, שמרגישים שסומכים עליהם ושהגישה הזו תואמת את רוח החדשנות והעתיד. אך היא לא בהכרח מקלה על המרצים. כעת עליהם לבדוק גם את העבודות וגם את טופס הגילוי, ולנסות לשקלל את השימוש בבינה לתוך ההערכה שהם נותנים לסטודנט, ללא כלים מסודרים שמנחים אותם כיצד לעשות זאת.

במבחנים שבהם הציון הוא יחסי וההערכה חשובה לעתיד הסטודנטים, פותחו גם כלים אחרים. "יש מערכות שמשתלטות על המחשב של הסטודנט במהלך מבחן בית, וזה מקשה עליו להשתמש בצ'ט, אם כי הוא תמיד יכול לעשות את זה ממחשב אחר", אומר פוקס. הוא מציין גם תוכנה שמשווקת ככלי לאתר פלגיאטים שטושטשו על ידי שימוש בבינה מלאכותית. כמה אוניברסיטאות משתמשות בכלים האלה, "אבל הם מפלים דווקא נגד אנשים שעברית היא לא שפת האם שלהם", אומר פוקס, ולכן בבר אילן בחרו לא לעשות זאת.

שחר בן נתן, דוקטורנט במעבדתו של ד"ר אורן צור באוניברסיטת בן גוריון שמכיר את הנושא גם כסטודנט וגם כמרצה, לא היסס לומר כי: "הטכנולוגיה עדיין לא טובה מספיק, וסטודנטים שמסתמכים עליה בצורה עיוורת, הם טיפשים. יצא לי לבדוק עבודות כאלו, זה מביך. גם חוסר המודעות מביך: למשל עבודה שחציה נכתב על ידי מודלים וחציה בכוחות עצמיים, והפער בולט ממש, אבל הסטודנט לא רואה אותו. אני כנראה נאיבי, אבל אני לא רואה סיבה להיות סטודנט אם אתה לא סקרן. מה הטעם?".

ליאור ביטון, מסטרנטית באותה מעבדה שבה בן נתן חוקר, מציפה תופעה נוספת: "סטודנטים סומכים על הצ'ט גם כשהוא טועה ומתעקשים רק כי 'הצ'ט אמר' - גם כשהתשובה סותרת דעות של חברים שמבינים או את האינסטינקטים שלהם עצמם".

אתם מרגישים שהאוניברסיטאות מתמודדת עם הבעיה היטב?
"לא כל כך. אין הכשרה פדגוגית למרצים ומרצות בשוטף, כיצד להשתמש בכלים. יש פורומים שצמחו מלמטה ולא בצורה מערכתית. כמו תמיד, הסטודנטים יקדימו את המרצים בשלושה צעדים".

אולם, כאשר סטודנט עשה עבודה שלמה באמצעות בינה מלאכותית ולא חשף זאת בטופס הגילוי, לא היססו ברייכמן להעלות אותו לדין משמעתי.

שיטה אחרת שבה משתמשים ברייכמן וגם באוניברסיטאות נוספות, ומאוד מקובלת בעולם, היא לבקש מצגת בעל פה במקום עבודה כתובה. מצגת אמנם יכולה להפלות נגד סטודנטים פחות כריזמטיים, אבל היא בהחלט לא מאפשרת להתחבא - לא מאחורי בינה מלאכותית ולא מאחורי אדם אחר. הסטודנט והידע שלו חשופים לגמרי למרצה. תגובת המרצה בן האנוש בזמן אמת, חשופה גם היא לסטודנט.

"שיחה עם קורס" ומשחק שמבוסס על הרצאה

ואיך משנה הצ'ט את ההוראה? פוקס מספר על פיתוח של בר אילן שהחל כניסיון לעזור למילואימניקים שהפסידו לימודים. "פיתחנו בוט שמאפשר להם 'לדבר עם הקורס', לשאול שאלות. הפיילוט התחיל עם 20 קורסים וראינו היענות טובה, והיום אנחנו מטמיעים את זה לכל הרוחב. עשינו גם תהליכי גיימיפיקציה של הרצאות ומאמרים. אני יכול לתת לקלוד רק את חומר הקורס ולבקש ממנו ליצור משחק שכאשר הסטודנט או הסטודנטית יסיימו לשחק בו, נדע בוודאות שהם הבינו את הקורס. נניח בקורס על היומיום של חיילי ימי הביניים המוקדמים, בניתי משחק שבו צריך ליצור פאזל מחלקי פפירוס, וכל השלמה פותחת שאלה למענה".

כמה זמן לוקח לפתח משחק כזה עם הבינה?
פוקס: "בערך חצי שעה".

בן עזר גלברד: "אנחנו עושים המון שימוש בבינה להוראה. הוא יכול לייצר מצגות במהירות, לנתח מאמרים כולל השוואה ביניהם. יש כלי שיכול להפוך את המאמר שהצגת לו לפודקאסט מעניין, כדי שתוכלי לשמוע בדרך. אפשר לעשות סימולציות למשפט".

לפני כמה חודשים, סטודנטית באוניברסיטת נורת'ווסטרן באילינוי, ארה"ב, תבעה את המרצה שלה לאחר ששמה לב שהוא מייצר את חומרי הלימוד באמצעות צ'ט. כל קורס באוניברסיטה עולה כ־8,000 דולר, והיא הרגישה שלא קיבלה תמורה לכספה. היא הפסידה בתביעה.

פרופ' יניב פוקס / צילום: סמדר ברגמן־יערי

אתם מגבילים גם את המרצים באופן שבו הם יכולים להשתמש בבינה המלאכותית?
פוקס: "אנחנו לא נתיר למרצה לעשות מה שלא נתיר לסטודנט, כלומר גם הם מחוייבים בגילוי נאות".

בן עזר גלברד: "אנחנו לא מגבילים את המרצים בהכנת חומרי לימוד באמצעות הצ'ט, אבל דיברנו איתם על כך שיש עליהם אחריות כבדה שהתוצרים יהיו ראויים וגם מהם אנחנו דורשים שקיפות. בדיקת עבודות לא תיעשה על ידי צ'ט. זה נגד הקוד האתי. אם כי גם במקרה הזה, הם יכולים להיעזר בצ'ט, כל עוד הם גם מבקרים אותו. אם תלמיד שואל מדוע קיבל ציון מסוים, אנחנו מצפים מן המרצה להיות מסוגל לענות לו".

בן עזר גלברד מבינה מדוע אסתר הייתה עלולה להיעלב מכך שהצ'ט לא קרא את העבודה שלה. "הוראה אקדמית חייבת להיות גם אינטראקציה בין־אישית", היא אומרת. "אנחנו כל הזמן קוראים לבוגרים שלנו להגיע לקמפוס, לדבר עם המרצים ואחד עם השני. אסור לפספס את האמפתיה בתוך כל השיגעון הטכנולוגי".

אולי המשימה לסטודנטים יכולה להיות לפתח משחק לקורס באמצעות AI ואז לבדוק אותו, והסטודנטים של שנה הבאה ישתמשו בטובים מביניהם.
פוקס: "יש פה גם שיקול של שוויוניות, למשל פיתוח בוט יכול להיעשות רק על צ'ט בתשלום. זה נשמע כמו מעט כסף, אבל לא לסטודנט. וקשה לתת את זה בספריה, למשל, כי הסטודנטים נמשכים לספר לצ'ט דברים מאוד אישיים ואנחנו לא רוצים לחשוף אותם".

מעניין שאתה אחראי על הנושא הזה, ומגיע דווקא מתחום ההיסטוריה.
פוקס: "אני לא יודע לכתוב קוד, אבל כתיבת פרומפט טוב דורשת דווקא רגישות וידע בשפה. אני חושב שאולי אנשי מדעי הרוח והחברה עשויים דווקא להרוויח מהשינוי הזה, שמחזיר את הכלים לידיים של השפה. אנשים שיודעים להתבטא בצורה מושכלת ומובנת, יכולים למצוא את עצמם במקום טוב יותר, כי כעת המכונה מופעלת באמצעות מילים ולא באמצעות מספרים".

עוד כתבות

נוחיק סמל, מנכ''ל סוני סמיקונדקטור ישראל / צילום: מארק נומדר

סוני יוצאת מפעילות השבבים בישראל: מפצלת החוצה את אלטייר שרכשה לפני עשור

מרכז פיתוח השבבים של סוני בישראל, התמחה בשנים האחרונות בשבבי תקשורת עבור רשתות תקשורת LTE ודור חמישי במיוחד לתחום שרשראות האספקה ● סוני, שרכשה את אלטייר סמיקונדקטור לפני עשור, תחזור להתקיים כישות עצמאית, כאשר סוני תיהפך לבעלת מניות בה

למרות הלחצים מטראמפ, הנסיך הסעודי לא צפוי להכיר בישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: שנה לאחר הפסקת האש בין חיזבאללה לישראל: ארגון הטרור מתחזק, ובישראל מאיימים בעימות; טראמפ רוצה לכונן יחסים בין הסעודים לישראל - בסעודיה מתנים זאת בהכרה בפלסטינים; ואיראן ופקיסטן מתקרבות ומשנות את האזור • כותרות העיתונים בעולם 

ארז צדוק / צילום: פרטי

מנהל תיקים ביום, סופר בלילה: העלילה החדשה של ארז צדוק

ארז צדוק, בעלי בית ההשקעות אביב המתמחה בהשקעות הוגנות, מוציא ספר חמישי ושומר על אופטימיות: "תהיה פה צמיחה כלכלית, וכולנו רואים את זה עכשיו. בהשוואה לדורות הקודמים, אנחנו בני מזל"

מצעד של קבוצת פוליסריו, התנועה לשחרור סהרה המערבית / צילום: ap, Guidoum Fateh

תפקידה של ישראל בעסקה שתצייד את מרוקו במטוסי F-35 אמריקאים

הממלכה הצפון־אפריקאית מעוניינת לרכוש מארה"ב מטוסי קרב בשווי 17 מיליארד דולר, ברקע המתיחות בסהרה המערבית ● לפי דיווחים, ישראל לא מתנגדת לעסקה ותשתף פעולה בהליך ● הרצון להתחמש מסביר את "השקט התעשייתי" שהפגינה מרוקו במהלך המלחמה

משחתת אמריקאית מפליגה מפורט־אוף־ספיין על רקע מתחים גוברים באזור בין ארה''ב לוונצואלה / צילום: Reuters, Andrea de Silva

נפט וקרטלי סמים: ארה"ב בדרך לעימות חזיתי ראשון זה שנים

על רקע החרפת המאבק בקרטלי הסמים, בעולם מדווחים על היערכות אמריקאית למבצע צבאי נגד משטר מדורו ● בעוד טראמפ טען כי אין כוונה לתקוף, בוונצואלה נערכים צבאית ופונים לרוסיה בבקשה לעזרה ● וגם: איך העימות הפוטנציאלי ישפיע על שוק הנפט העולמי?

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

"אחת הפרשות הגדולות שנחקרו בארץ": החשדות, הנחקרים והמעצר של יו"ר ההסתדרות

שוחד, מרמה והפרת אמונים - פרשת "יד לוחצת יד" מטלטלת את המשק ● יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד נעצר בחשד שקיבל לכאורה כסף וטובות הנאה מסוכן הביטוח עזרא גבאי ● ביהמ"ש קבע כי בר־דוד יישאר במעצר עד 10 בנובמבר מחשש לשיבוש חקירה ● המשטרה: מדובר ב־13 פרשיות שחיתות, שכל אחת מהן יכולה לעמוד בפני עצמה, עם מעל 300 נחקרים ומעורבים

עו''ד יפעת תומר ירושלמי, צילום: דובר צה''ל

מעצרם של הפצ"רית ושל התובע הצבאי לשעבר הוארך: "חשש לשיבוש לפחות ב-2 פעולות חקירה"

הדיון על הארכת מעצר תומר-ירושלמי וסולומש התקיים בדלתיים פתוחות, הפצ"רית נכנסה לאולם הדיונים לא אזוקה • החוקרת הציגה לשופטת דוח סודי והבהירה: "מדובר בפרשה לא פשוטה" • עורך דינה: "אין שום סיבה להניח שהפצ"רית תשבש חקירה" • הסיבה להארכת המעצר: שיבוש ומסוכנות • הציטוטים מהדיון

סיכום חודש ספטמבר בתעשיית הקרנות / צילום: Unsplash

סיום המלחמה החזיר את הישראלים לבורסה בת"א: גיוסים של 2.7 מיליארד שקל בקרנות

אחרי חודשיים בהן נרשמה זליגה משמעותית של כספים מהקרנות המשקיעות בבורסה המקומית אל מעבר לים, המשקיעים הישראלים בקרנות חזרו באוקטובר לשוק המקומי ● לראשונה מזה 7 חודשים פדיונות בכוכבת של התעשייה – הקרנות הכספיות

יפעת תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית / צילום: דובר צה''ל

אחרי שעות של חיפושים נרחבים: האלופה יפעת תומר-ירושלמי אותרה

במשך שעות חיפשו כוחות הצלה רבים את הפצ"רית היוצאת אחרי שלא יצרה קשר עם משפחתה מאז שעות הבוקר ● רכבה אותר נטוש ומונע בחוף הצוק בת"א, ומכתב שנמצא בו גרר חשש כבד לחייה ● לאחר שעות של דאגה, המשטרה עדכנה כי האלופה יפעת תומר-ירושלמי "נמצאה בריאה ושלמה" ● ביום שישי האחרון היא הגישה מכתב התפטרות ובו הודתה כי אישרה את הדלפת הסרטון משדה תימן

סטיבן א. סמית' בקמפיין פאפאיה / צילום: יח''צ

הפרזנטור החדש של פאפאיה

אחרי שפרשן הכדורסל האמריקאי המפורסם סטיבן א. סמית' נתפס משחק סוליטר בגמר ה–NBA, גייסה אותו חברת ההייטק הישראלית פאפאיה כפרזנטור אליפות הסוליטר העולמית שהיא מארגנת ● כעת היא עולה בקמפיין חדש מבוסס AI, וההשקעה במהלך כולו נאמדת במיליוני דולרים ● אירועים ומינויים

האם יש למועמדים סיכוי מול ממדאני / צילום: Reuters, RYAN MURPHY

הבוחרים בניו יורק לא מחכים: נתון שיא בשלב ההצבעה המוקדמת

מערכת הבחירות הסוערת לראשות ניו יורק מגיעה לישורת האחרונה, ושורה של סוגיות ליבה עומדות במוקד ● המועמד המוביל זוהראן ממדאני, המזוהה עם השמאל, מבטיח למסות עשירים וליישם מדיניות סוציאליסטית ● קרוב ל־600 אלף כבר הצביעו בשלב המוקדם

תאת טכנולוגיות / צילום: איור: גיל ג'יבלי, צילום: מתוך אתר החברה

האם יש עוד הזדמנות במניה הביטחונית שזינקה 100% בשנה?

מדור מיוחד של גלובס מנתח פעם בשבועיים מניה אחת. והפעם: תאת טכנולוגיות היא אחת מחברות התעופה והביטחון הוותיקות בבורסה עם חוזים מול ענקיות כמו לוקהיד מרטין ובואינג השוק שלה צומח בקצב מסחרר, המניה עלתה 300% בשנתיים, והתמחור עדיין לא יקר ביחס לענף ● מדור חדש

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

סם אלטמן כנראה לא יהיה המרוויח הגדול מהנפקת טריליון הדולר. אז מי כן יהנו?

בסוף השבוע האחרון, דיווחים ברחבי העולם ניסו לחזות איך הולכת להיראות הנפקת OpenAI, שמתוכננת לפי שווי של כטריליון דולר ● אבל יש עוד דרך ארוכה עד ההנפקה, ובינתיים סם אלטמן יצטרך להוכיח שהוא יודע להרוויח כסף מהעסק הכי מדובר בעולם ● ומי הנהנית העיקרית?

לוגו ביט / צילום: יח''צ

הקרב על הפקדונות: ביט תיתן ריבית 4%, אבל יש כוכבית חשובה

ביט מציעה ללקוחות להפקיד כסף באותם כיסי חיסכון כך שיצבור ריבית בפיקדונות ייעודיים ● הסכום המקסימלי להפקדה הינו 20,000 שקל, לאחר שלושה חודשים, הקרן והריבית ייפרעו אוטומטית

מנכ''ל OpenAI סם אלטמן ומנכ''ל אמזון אנדי ג'סי / צילום: ap

38 מיליארד דולר: עסקת הענק של אמזון עם OpenAI

ענקית הבינה המלאכותית של סם אלטמן נפרדת ממיקרוסופט ופונה לאמזון בהסכם ענק לרכישת שירותי ענן ב־38 מיליארד דולר ● המהלך נועד להתמודד עם המחסור בכוח מחשוב לעיבודי AI ● מניית אמזון מזנקת ב־10%

חדר מסחר / צילום: תמר מצפי

האם בגלל השינוי בבורסה יקוצרו שעות העבודה בכלל המשק?

החל מינואר 2026, המסחר בבורסה בת"א יתקצר מ־36 ל־34 שעות שבועיות, בעקבות ביטול יום העבודה בראשון והוספת ארבע שעות מסחר בשישי ● מעבר למטרות הסנכרון עם הבורסה בעולם, קיצור שבוע העבודה מסמל את המשך המגמה של איזון בין עבודה לפנאי בשוק המקומי

קמפיין וולט שעלה בסוף השבוע / צילום: צילום מסך

פניתם לוולט וקיבלתם הודעה שהנציג דובר אנגלית? זו הסיבה

בחודשים האחרונים מצאו באפליקציית המשלוחים פתרון לעומס הפניות: חלקן מנותבות לנציגי שירות הממוקמים בגאורגיה, שלא תמיד מתקשרים היטב עם הלקוחות ● לפי החברה, שמעסיקה כ־1,400 נציגי שירות בישראל, מדובר בעיקר בזמן אירועי ספורט גדולים ובערבי חמישי

שפיר הנדסה / צילום: בר - אל

שפיר הנדסה במימוש ראשון: מוכרת כ-40% משלושה פרויקטים למוסדיים

על פי מזכר ההבנות, ההחזקות בפרויקטים, יועברו לשותפות מוגבלת בשליטת שפיר, והגופים המוסדיים ירכשו ממנה יחידות בשיעור שבין 33.5% ל־38.5% ● העסקה, שנעשית לפי שווי של כמיליארד שקל, היא למעשה מהלך ראשון של מימוש נכסים בתחום הזכיינות מצד החברה

פטריות של חברת מרינה / צילום: עינת לברון

חברת מרינה פטריות רוצה להנפיק בבורסת ת"א לפי שווי של מיליארד שקל

בימים אלה שוקדת חברת מרינה פטריות על הכנת תשקיף על בסיס דוחות הרבעון השלישי, מתוך מטרה להנפיק אותה לקראת פברואר 2026 ● ההערכות בשוק הן שטיוטה פומבית ראשונה של התשקיף צפויה עשויה להתפרסם עוד לפני סוף השנה הנוכחית

בנין הוועד הפועל של ההסתדרות בת''א / צילום: עינת לברון

ההסתדרות, הג'ובים והדירקטורים: כך נוצרה הקרקע לצמיחת השיטה שנחשפה

ההסתדרות זוכה למעמד יוצא דופן שמאפשר לה לא רק למנות את הדירקטורים בגופים שתחתיה, אלא גם דריסת רגל משמעותית בחברות הממשלתיות ● האירועים הנוכחיים מצטרפים לביקורת החריפה ולניסיונות להגביל את הכוח הזה באמצעות חקיקה