שר החינוך יואב קיש ומזכ''לית הסתדרות המורים יפה בן דויד / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט, שלומי יוסף
השכר החציוני למשרת הוראה בגנים, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים עמד בשנה שעברה על 14,246 שקל ברוטו בחודש - זינוק של כ־20% בתוך כחמש שנים. כך לפי דוח חדש שפרסם משרד האוצר לקראת החזרה ללימודים ב־1 בספטמבר.
● בזק היא ספקית החשמל אליה עברו הכי הרבה לקוחות. מי נותרה מאחור?
● המשרד להגנת הסביבה: זה המפעל המזהם ביותר בישראל
לפי הדוח, מספר המורים זינק בעשור האחרון בקצב כפול מזה של התלמידים, שכרם של המורים הצעירים קפץ ב־28% מאז שנחתם הסכם השכר האחרון והפערים מול הוותיקים הצטמצמו - ובכל זאת, בתי ספר רבים נאלצים להתמודד עם מחסור חריף באנשי הוראה איכותיים, בעיקר במרכז הארץ ובמקצועות ה־STEM שם האלטרנטיביות התעסוקתיות מושכות בהרבה.
מה שהיה אמור לסייע בהתמודדות עם התחרות הקשה מול ההייטק והאקדמיה הוא תוכנית ההעסקה בחוזים אישיים, בהיקף של עד 6% ממצבת המורים במערכת החינוך, כפי שהוסכם מול הסתדרות המורים עוד באוגוסט 2022. אלא ששלוש שנים מאוחר יותר, טרם גויס אפילו מורה אחד במסלול זה.
מתפשרים על איכות?
שכר המורים בישראל נחשב במשך שנים לנמוך במיוחד, אולם דוח השכר החדש של משרד האוצר מצביע על תמונה שונה. מורים צעירים (עם שלוש שנות ותק) מכניסים כיום מעל 30% יותר לעומת התקופה שקדמה להסכם השכר האחרון מ־2022. לעומתם, מורים ותיקים זכו לתוספת של 10%־15% בלבד. אחת ממטרות ההסכם הייתה לצמצם את הפער הקיצוני בין מתחילים לוותיקים: מורה חדש השתכר 41% בלבד ממורה בשיא דרגתו - נתון שהציב את ישראל במקום השני מהסוף בעולם, בעוד שממוצע ה־OECD עמד על 65%. לאחר ההסכם, היחס השתפר ל־45%.
בהשוואה בינלאומית, שכר מורים בבתי הספר היסודיים מגיע ל־87% מהשכר הממוצע של בעלי השכלה אקדמית בישראל, לעומת 81% בממוצע ה־OECD.
התוצאה של כל אלו היא זינוק במספר המורים: בין שנות הלימודים תשפ"ה לתשפ"ד (2015־2024) מספר התלמידים עלה ב־14.8%, בשל גידול האוכלוסיה הניכר בישראל, אך מספר המורים טיפס ב־31% באותו פרק זמן.
כיום ישנם כמעט 150 אלף מורים בישראל, שיוצרים ביחד 132 אלף משרות הוראה מלאות. זה מתבטא גם בשיעור המורים מתוך כלל כוח העבודה, שזינק בעשור האחרון מ־5.5% מהעובדים ל־6.5%. כלומר, היום 1 מכל 15 עובדים במשק הוא מורה. יחס התלמידים למורה במערכת החינוך ירד בעשור האחרון מ־13 ל־11.
באוצר רואים בנתונים אלו דרמטיים במיוחד, על רקע האבטלה הנמוכה במשק. לטענתם, ההצטרפות של עובדים להוראה באה על חשבון מקצועות אחרים, ולעיתים גם על חשבון איכות כוח ההוראה. זאת מכיוון שככל שמגייסים יותר מורים, כך צריך לכאורה להתפשר יותר על איכותם.
הביקוש האדיר למורים נובע הן כתוצאה משיעור הילודה יוצא הדופן בישראל, והן כתוצאה מהיקף הלימודים החריג: ישראל מדורגת ראשונה במערב במספר ימי הלימוד בבתי הספר היסודיים - 209 ימים בשנה, לעומת 186 בממוצע ה־OECD. זאת בשל שבוע לימודים בן שישה ימים, כמעט ייחודי בעולם המערבי.
הפיילוט לא יצא לדרך
ובכל זאת, המחסור במורים נותר. לדברי האוצר, הוא אינו רוחבי אלא נקודתי - בעיקר במחוזות תל אביב והמרכז ובמקצועות הריאליים, ועוד יותר בחיתוך ביניהם. אף ששכר מורה מתחיל חצה את רף ה־11 אלף שקל למשרה מלאה בממוצע (יש לציין שמורים בשנותיהם הראשונות מועסקים לרוב במשרה חלקית), מדובר בסכום שאינו מתחרה באפשרויות הקיימות מחוץ למערכת החינוך.
החוזים האישיים נועדו לספק לכך מענה, עם הבטחה לשכר של עד 16.5 אלף שקל. ביולי 2024 פתח משרד החינוך "קול קורא" לפיילוט של 200 תקנים במחוזות תל אביב והמרכז. "היו מעל 700 מועמדים איכותיים בלי קמפיין ובלי פרסום", סיפר לגלובס גורם במשרד החינוך.
"הגיעו הרבה דוקטורנטים, שזו אוכלוסייה איכותית שמתאים לה לשלב הוראה בשביל הכנסה נוספת, וגם לא מעט הייטקיסטים. הרבה רצו לעבור למשרה חלקית וללמד במקביל. הופתענו מכמות המועמדים". אלא שהפרויקט נגנז עוד בטרם החל.
"באמצע אוגוסט נציגי המחוזות הודיעו שלא ימשיכו לטפל בזה עד שהמחלוקת תיפתר, כי הסתדרות המורים הפעילה עליהם לחץ כבד שלא לשתף פעולה", הוסיף הגורם. "בסוף נאלצנו לסגור את זה. חסרים מורים למתמטיקה, אנגלית ומדעים - והמערכת דחתה מועמדים. הסתדרות המורים ניצחה, התלמידים הפסידו".
ניסיון נוסף ביולי 2025 הסתיים אף הוא בכישלון. משרד החינוך הצביע על עיכובים בהקצאת התקציב ובהנחיות הנדרשות ממשרד האוצר, בעוד באוצר הכחישו והדגישו שהכספים הועברו. לפי גורמים שם, הסיבה האמיתית היא התנגדות ארגוני המורים, שראו בחוזים האישיים איום על ההסכם הקיבוצי שלהם. הסתדרות המורים ענתה לגלובס בזמנו שהיא לא מכירה את הטענות הללו.
כך או כך, שלוש שנים אחרי חתימת ההסכם - עדיין לא נקלט אף מורה במסלול זה בבתי הספר היסודיים. גם במערכת התיכונית, שחתמה על הסכם דומה לפני כשנה, לא נרשם שינוי. ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה עד לסגירת הגיליון.
תגובת הסתדרות המורים: "הסתדרות המורים חתמה בהסכם השכר בשנת 2022 על מתן מוגבל של חוזים אישיים בחלקיות משרה לעובדים בעלי מומחיות, ידע וכישורים בלבד (לא למורים) הרלוונטיים לתחומי הדעת שנלמדים ושנועדו לתת תגבור לימודי לתלמידים. חוזים אלה מצויים בשלבי ניסוח אחרונים".