גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שופטי העליון בארה"ב יצטרכו להכריע: האם המטרה מקדשת את המכסים

בית משפט פדרלי לערעורים קבע כי טראמפ אינו מוסמך להשתמש בחוק כדי להטיל מכסים על עשרות ארצות, אך כי בעיניו המכסים האלה מועילים לשלומה של ארה"ב ולרווחתה ● לא רק שאלה של מכסים עומדת בפתחם של שופטי העליון כעת, אלא עצם התנהלותו של טראמפ

שופטי בית המשפט העליון האמריקאי. במרכז: הנשיא ג'ון רוברטס / צילום: Reuters, Jack Gruber
שופטי בית המשפט העליון האמריקאי. במרכז: הנשיא ג'ון רוברטס / צילום: Reuters, Jack Gruber

שאלה נטולת תשובות בפוליטיקה של הארצות הדמוקרטיות: האם המטרה מקדשת את האמצעים?

בדיקה באמצעות ארבע תוכנות בינה מלאכותית לא הראתה אם התהייה הזו הוצגה אי־פעם בסקר דעת קהל. אנחנו מניחים שהיא לא עלתה מפני שהיא מופשטת מדי, או אולי אלמנטרית מדי.

המכסים של טראמפ? נתון אחר יזיז השבוע את השווקים
בית המשפט פסל את מכסי טראמפ - שמתכוון לערער: "אסון מוחלט"

אבל שאלת המטרה והאמצעים היא עכשיו מרכזית לחלוטין בארה"ב. היא נוהגת לשיטות הפעולה של הנשיא טראמפ. ביום ו', בית משפט פדרלי לערעורים קבע כי הנשיא דונלד טראמפ אינו מוסמך להשתמש בחוק בן 48 שנה כדי להטיל מכסים על עשרות ארצות, אך כי בעיניו המכסים האלה מועילים לשלומה של ארצו ולרווחתה.

בית המשפט לערעורים הוא הערכאה השנייה בגובהה בארה"ב. ישנם 13 בתי משפט כאלה, ולכל אחד מהם יש מספר שונה של שופטים, מ־6 עד 29. פסק הדין של יום ו' ניתן בהשתתפות 11 שופטים; 7 הסכימו, 4 התנגדו. בית המשפט השעה את תוקף פסיקתו עד אוקטובר, כדי להעניק הזדמנות לממשל לערער בבית המשפט העליון.

בית המשפט לערעורים מצא, כי הסתמכותו של הנשיא על חוק מ־1977 הייתה פגומה, קודם כול מפני שהחוק לא העניק לו את הסמכות שהוא תבע, ושנית מפני שחוקת ארה"ב מאצילה את השליטה בכל ענייני התקצוב והמסים לקונגרס. מכסים כמוהם כמסים.

"התוצאות הרות־האסון"

פרקליטי הנשיא הפצירו בבית המשפט להביא בחשבון את "התוצאות הרות־האסון" שהחלטה נגד הנשיא תגרום. "ארצנו לא תוכל להחזיר את טריליוני הדולרים שארצות אחרות כבר קיבלו עליהן לשלם, מה שיחולל חורבן פיננסי. הנשיא מאמין כי ביטול כפוי של ההסכמים יוביל אל תוצאות בנוסח 1929", השנה שבה התחיל השפל הכלכלי הגדול.

כלפי זה אפשר כמובן לטעון, שהיה על הנשיא להביא בחשבון את האפשרות שבית משפט יפסול את מהלכיו. מאבק משפטי הסתמן נגד מכסיו עוד לפני שהודיע עליהם ב־2 באפריל. הוא היה יכול לעכב את החלתם עד שהעניין יתברר בבית המשפט העליון.

אבל הוא העמיד את מצע הפעולה הכלכלי שלו בראש מעייניה של אמריקה. הוא הבטיח להכניס "טריליוני דולרים" אל קופותיה. הוא טוען זה זמן מה שהטריליונים כבר זורמים, והם עומדים להפחית את החוב הלאומי, ובוודאי את גירעונות הסחר.

לשון אחר, המטרה מקדשת את האמצעים. הנשיא חושב שהוא רשאי לנקוט אמצעים שחוקיותם מפוקפקת, "מפני שאני הנשיא ואני מחליט". אפשר לנחש במידה של סבירות, שחלק ניכר של האמריקאים מסכימים עם תפיסה כזאת, גם אם הסקרים חוזרים ומראים שרוב האמריקאים מתנגדים למכסים, בעיקר מפני שהם חוששים מהאמרת מחירים.

פסיקת בית המשפט לערעורים היא המהלך המשפטי החשוב ביותר של שבעת חודשי טראמפ הראשונים. יש לה הפוטנציאל לזעזע את ממשלו, לשמוט את הקרקע מתחת לתוכניתו הכלכלית, ואולי להעמיד אותו בהתנגשות חזיתית עם הרשות השופטת. התנגשויות כאלה מתרחשות בערכאות נמוכות יותר כמעט מאז היום הראשון של נשיאותו. הוא חוזר ומוקיע את השופטים הפוסקים נגדו כ"שמאלנים מטורפים". בנקודה אחת, משרד המשפטים שלו תבע את כל 15 השופטים הפדרליים (בניגוד לשופטים מדינתיים) במדינת מרילנד. שופט אחר, במדינת וירג'יניה השכנה, פסל את התביעה הזו.

רוב העימותים בין טראמפ לבתי המשפט נוגעים לאכיפת מדיניות ההגירה המחמירה שלו. הוא חזר והתעלם מצווים מפורשים של בתי משפט, שאסרו גירוש מהגרים לא חוקיים או עיכבו אותם.

מניעים מפלגתיים?

המערכה המשפטית על חוקיות המכסים התחילה עוד לפני ארבעה חודשים, כאשר בית משפט פדרלי לענייני סחר פסל את המכסים. בית המשפט לערעורים בוושינגטון החזיר אותם מייד על כנם עד שתינתן לו ההזדמנות לדון בהם. ההזדמנות ניתנה, ובית המשפט שהתיר במאי הוא זה האוסר באוגוסט.

טראמפ מנסה לעורר את הרושם שהשופטים שפסקו נגדו עשו כן ממניעים מפלגתיים. אין לזה שחר. הפסיקה התקבלה בקולות של שופטים שמונו בידי שתי המפלגות. יתר על כן, את הסתייגות המיעוט, שהצביע נגד הפסיקה, כתב שופט שמינה ברק אובמה. זה משהו שטראמפ מתקשה להבין. עצם הרעיון של חוסר משוא פנים זר להתנהלותו. מישהו מן המפלגה היריבה מוכרח להיות תמיד נגדו. זו הסיבה לפיטורים הסיטוניים של עובדי ממשלה, שהתמנו לתפקידיהם בידי ממשלים דמוקרטיים.

לפי שעה, המכסים בעינם עומדים. השאלה המעשית היא מה יקרה להסכמי הסחר שהמשא־ומתן עליהם התחיל, או הושלם, בעקבות איומי המכסים של טראמפ. האם המשא־ומתן יימשך? היש בכלל טעם לשאת ולתת?

ומה יעשה הנשיא לנוכח האיום על יכולתו לממש את תוכניותיו? הוא רוצה לשנות מעיקרה את האופן שבו אמריקה מתנהלת. אם בתי המשפט יעמדו בדרכו, אילו אופציות שמורות לו? הוא חזר ואמר, אם גם לא תמיד בבהירות מספקת, שהוא יכבד את פסיקות בתי המשפט. אבל הפסיקה החדשה מעמידה אותו במבחן קשה במיוחד.

הוא עדיין יכול להטיל מכסים על יסוד סעיפים וסעיפי־משנה בחוקים אחרים. הוא יכול למשל לאכוף מכסים לזמן מוגבל, עד 150 יום; והוא יכול להטיל מכסים על יסוד שיקולים של ביטחון לאומי. אבל הפסיקה האחרונה מצמצמת את יכולתו עד מינימום.

הקונגרס יבוא לעזרתו?

בית המשפט העליון? הוא נוטה לטובתו כמעט בכל עניין. שישה מתשעת שופטיו שייכים לקטגוריה של 'שמרנים', אם כי שמרנותם אינה אחידה. מפעם לפעם שני השמרנים ביותר נשארים בעמדת מיעוט. טראמפ מינה שלושה מן השישה, והם בדרך־כלל תמכו בו, גם בעניינים שנויים מאוד במחלוקת. הדעה הרווחת עכשיו היא שבעניין הזה, כאשר החוקה עצמה מוטלת על כפות המאזניים, לפחות שניים מן השמרנים יצטרפו אל שלוש השופטות הליברליות, ויכריעו נגדו.

הקונגרס יכול לבוא לעזרתו, ולהטיל מכסים על ארצות אינדיבידואליות. אבל הסיכוי לתהליך חקיקה כזה הוא מוגבל. הרוב הרפובליקאי קטנטן, והעניין על הפרק אינו ניתן להגדרה פשוטה של ימין ושמאל. אדרבא, במובנים מסוימים ההתנגדות למכסים היא ימנית יותר משמאלית, מפני שהיא נעוצה בהיגיון של שיטה קפיטליסטית ושל חופש סחר. אין זה מקרה שהסוציאליסט הבולט ביותר בקונגרס, הסנאטור ברני סנדרס, עצמאי 'היושב עם הדמוקרטים', חלק מחמאות לטראמפ על כמה מהחלטותיו.

אין זו הגזמה להגיד שאנחנו נמצאים בשעה קריטית של נשיאות טראמפ. היא עשויה לשכנע אותו בצורך להאט ולהיזהר, או שהיא יכולה להגדיל את להיטותו לתיקונים רדיקליים. היא גם יכולה להסיח את דעתו משאלות של שלום ומלחמה בארצות רחוקות, אבל זה רק ניחוש.

רשימות קודמות ב- yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes . ציוצים באנגלית @YoavKarny , ציוצים בעברית @KavHamashve

עוד כתבות

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג-לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה, ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר