גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העסקאות של טראמפ עם חברות אינן לא-אמריקאיות. זו הבעיה

ההתנהלות של הנשיא מול חברות כמו אינטל ואנבידיה מזכירה את הימים הרעים של המשקיעים במניות

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

האם ארה"ב הופכת לסין?

בהנהגתו של הנשיא טראמפ, ממשלת ארה"ב הפכה לבעלת מניות מיעוט באינטל, ותקבל חלק ממכירות שבבי הבינה המלאכותית של אנבידיה ושל AMD ( ר"ת -Advanced Micro Devices) לסין. טראמפ אמר שזו עשויה להיות רק ההתחלה: "אני רוצה לנסות ולהשיג כמה שיותר", אמר השבוע לאחר עסקת אינטל. "אני מקווה שיהיו לי עוד הרבה מקרים כאלה".

הישראלית שזינקה בחדות למרות הדוחות החלשים, וזאת שהתאוששה
הנתון שמראה: המשקיעים בוול סטריט מסתכנים יותר מאי-פעם

ייתכן שזה נשמע כמו קפיטליזם מדינתי בסגנון סיני, לא יזמות חופשית קלאסית בסגנון ארה"ב. עם זאת, השקעה ממשלתית בחברות אינה לא-אמריקאית וגם לא חסרת תקדים. השקעות כאלה הן אמריקאיות ממש כמו פאי תפוחים והיו הליך מקובל במאה ה-19.

למרבה הצער, ההיסטוריה מלמדת כי התוצאות יהיו ככל הנראה הקצאה מסיבית של הון באופן שגוי וכן עלייה בבזבוז, בשחיתות ובניגודי עניינים. במשך מאות שנים, הממשלה הייתה המשקיעה האולטימטיבית שקונה-גבוה-מוכרת-נמוך, ואין בכך בשורות טובות עבור תשואות המניות של אף אחד.

ראו לדוגמה את עסקת אינטל. "אמרתי, 'אני חושב שאתם צריכים לשלם לנו ב-10% מהחברה', והם אמרו כן", אמר טראמפ מוקדם יותר החודש.

גילוי תאגידי של אינטל היה קודר יותר. "הנפקת מניות רגילות לממשלת ארה"ב במחיר נמוך ממחיר השוק הנוכחי מדללת את בעלי המניות הקיימים", הזהירה החברה. המשקיעים "עלולים לסבול מדילול משמעותי נוסף" אם תנאי ההסכם לא ייענו והממשלה תגדיל את חלקה.

במילים פשוטות, ממשלת ארה"ב קיצצה למשקיעים הפרטיים והמוסדיים של אינטל את חלקם ברווחים העתידיים של החברה - אף שלא הייתה להם שום השפעה על ההסדר החדש.

כמו כן, בשבועות האחרונים, ממשל טראמפ הודיע ​​כי בכוונתו לקחת 15% מהכנסותיהן של אנבידיה ו-AMD משבבי בינה מלאכותית שנמכרו לסין, ולהשקיע מיליארדי דולרים תמורת כ-15% ממניות MP Materials, יצרנית מגנטים מסגסוגות של יסודות נדירים. חברות ביטחון קבלניות עשויות להיות הבאות שיתווספו לתיק ההשקעות הצומח של הדוד סם.

מסילות של ניגוד עניינים

שום דבר מזה אינו ממש חדש.

בשנות ה-20 של המאה ה-19, התחרו המדינות בארה"ב זו בזו על מימון בנקים, תעלות ומסילות ברזל.

במהלך הפריחה הקצרה, דיבידנדים של המניות שבהן הן השקיעו היו אחד ממקורות ההכנסה הגדולים ביותר עבור מדינות רבות. לאחר המשבר, שמונה מדינות וכן הטריטוריה של פלורידה (לפני שהייתה מדינה) חדלו לעמוד בהתחייבויות איגרות החוב שלהן.

בשנת 1844, החלה פנסילבניה לנסות למכור את מניותיה בחברות רכבות מקומיות. כעבור 14 שנה היא ראתה רווח של 11 מיליון דולר בלבד על השקעותיה בסך יותר מ-75 מיליון דולר - הפסד שווה ערך לכ-40 מיליארד דולר כיום. לאחר שהמדינות התרסקו, הממשלה הפדרלית התערבה.

ב-4 ביולי 1828, הנשיא ג'ון קווינסי אדמס השיק את פרויקט החפירה של תעלת צ'ספיק ואוהיו. ממשלת ארה"ב הייתה בעלת המניות הגדולה ביותר, עם השקעה של מיליון דולר, שווה ערך ל-1.2 מיליארד דולר כיום.

מלבד ניצוץ של שגשוג בשנות ה-70 של המאה ה-19, התעלה "מעולם לא הניבה תשואה", סיכם היסטוריון מתקופה מאוחרת יותר. ארה"ב רכשה אותה מכונס נכסים בשנת 1938 תמורת כ-2 מיליון דולר.

בין השנים 1850 ו-1871, הממשלה הפדרלית תרמה יותר מ-6% מכלל שטחה היבשתי הרציף של ארה"ב כמענקי קרקעות לחברות מסילות ברזל מרכזיות. ארה"ב סיפקה גם כ-60 מיליון דולר במימון אג"ח, סכום שהוא כנראה שווה ערך ל-20 מיליארד דולר כיום.

חברות הברזל מיהרו למכור את מענקי הקרקעות שלהן במחירים שהלכו ותפחו במהירות. חלק ניכר מן ההכנסות הגיע לידי גורמים פנימיים שעסקו בקידום ענייניהם הפרטיים ולידי מקורביהם בקונגרס.

יוניון פסיפיק הקימה חברה כדי להניח את המסילה הטרנס-יבשתית שלה בעלות מנופחת במכוון. עודפי המזומנים מימנו שוחד והעברות סודיות של מניות לחברי קונגרס, שבתמורה התעלמו ברצון מחריגות בעלויות.

משקיעים רבים סבורים כי תשואות המניות היו גבוהות לפחות באותה מידה במאה ה-19, כאשר ארה"ב הייתה עדיין שוק מתפתח, כפי שהיו בעשורים האחרונים. למעשה, במאה ה-19 מניות הרוויחו תשואה שנתית של פחות מ-6%, לפני אינפלציה. נמוך בהרבה מאשר בעידן המודרני.

התערבות שבה כולם (כמעט) מפסידים

יהיה זה נאיבי לומר שמשקיעי מניות הרוויחו תשואות נמוכות יותר בימים ההם רק משום שדוד סם הרס את השווקים. יהיה זה נאיבי באותה מידה לחשוב שהונאה, בזבוז, שחיתות וניגודי עניינים לא מילאו תפקיד בהפחתת התשואות.

"מדוע בשנת 2025 אנו משיבים לחיים פרקטיקות כלכליות שנטשנו במאה ה-19, בין היתר משום שהיו מושחתות מדי עבור אומה 'מודרנית'?", תהה ההיסטוריון בריאן מרפי מאוניברסיטת ראטגרס.

בכמה מקרים ארה"ב מימנה חברות פרטיות בעשורים האחרונים, למשל כשניסתה להציל את חברת הרכבת Penn Central בשנות ה-70, את קרייזלר כמה שנים מאוחר יותר, וכן לחלץ כמה בנקים (כמו גם את ג'נרל מוטורס, ושוב את קרייזלר) במשבר הפיננסי של 2008-2009.

אך כל ההתערבויות הללו היו תלויות-מצב ונתפסו כצעדי חירום, לא מדיניות גורפת שבהמשך תכלול "מקרים רבים נוספים", כפי שרמז טראמפ.

"הנשיא טראמפ התחייב להעמיד את אמריקה במקום הראשון בסדר העדיפויות ולהפוך את אמריקה לעשירה וחזקה שוב", אמר דובר הבית הלבן, קוש דסאי, בהצהרה, "והוא מחויב להשתמש בכל מנוף אפשרי כדי לקיים את התחייבותו לעם האמריקאי".

למשקיעים מוטב לקוות שטראמפ ישתמש במנופים אלו לעתים רחוקות ובאופן זמני. אם הדוד סם יהפוך למממן העיקרי, אף אחד לא ירוויח מכך מלבד מתווכי העסקאות.

עוד כתבות

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו