ח''כ יבגני סובה, ישראל ביתנו. "הנבחרים", רדיוס, 01.08.25 / צילום: דוברות הכנסת
יש מי שבוחרים לנמק את אי־גיוס החרדים לצבא בטענה שגם לימודי התורה בישיבה הם "נשיאה בעול". אבל כמה ממי שאמורים ללמוד בישיבה באמת עושים זאת? "שליש מתלמידי תורה בכלל לא לומדים", טען ח"כ יבגני סובה. האם זה נכון?
● המשרוקית מתחדשת: הכירו את סולם הציונים החדש
כדי לבחון מי לא נחשב "לומד", אפשר להסתכל על תלמידי הישיבה שעובדים במקביל - דבר שהחוק אוסר על מי שקיבל דחיית שירות. סובה לא הפנה אותנו למקור לנתון שבו נקב, אבל ייתכן שהוא מבוסס על מחקר של ד"ר אסף מלחי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מ־2024. במסגרת המחקר נערך סקר בקרב תלמידי הישיבות, ממנו אכן עולה שכ־33% מהנשאלים עובדים לעתים קרובות (9%) או רחוקות (24%).
העניין הוא שנתוני המחקר נכונים לגילי 17־23, בעוד שקבוצת הגיל הרלוונטית לדחיית שירות היא 18־26. מה אומרים הנתונים על תעסוקה בקבוצה הזאת? מנתונים שקיבלנו מד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, עולה ששיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים בגילי 18־26 היה 26% ב־2023 ו־25% ב־2022. כלומר, בערך רבע מהגברים החרדים בגיל הגיוס - עובדים.
האם מדובר בהערכת חסר? הרי ניתן לחשוב, למשל, שיכולה להיות כאן תופעה יחסית רחבה של עבודה "בשחור". אלא שרגב לא סבור שזה המצב: "אין להם אינטרס לעבוד 'בשחור' כי חלק גדול מהכנסותיהם ממילא לא מגיע לתקרת המס או שהם זכאים למס הכנסה שלילי. בנוסף רובם זכאים להטבות מביטוח לאומי ונקודות זיכוי עבור הילדים, כך שלא בהכרח משתלם להם להעלים הכנסות. מה גם שחלקם הגדול שכירים וזה לא מתאפשר עבורם".
לפי רגב, "בדקנו שיעורי תעסוקה לפי זרמים שונים והייתה רק קבוצת תעסוקה אחת בה היה פער בין מה שאמרו לסוקרות לעומת מה שהיה בנתוני המסים. הקבוצה הזו היא גברים חסידים המונה 29% מהחברה החרדית. שיעורי התעסוקה שדווחו בה הגיעו ל־70־75%, ואילו נתוני המסים הצביעו על 56% בלבד. ואולם, בשאר הקבוצות לא היה פער משמעותי".
על מה מבוססים הנתונים הללו? רגב מסביר ש"קשה לדגום גברים שנמצאים בישיבות. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא בהכרח מדייקת בקבוצת הגיל הזו כי היא לא רואה בה כמי שמייצגת גילי עבודה עיקריים". ובכלל, הוא אומר, חשוב לזכור שמדובר בסופו של דבר בבדיקות סקר.
לעומת זאת, רגב מעיד ש"במכון פיתחנו מתודולוגיה יישומית למדידה מהימנה של שיעורי תעסוקה באמצעות נתונים מנהליים של רשות המסים. מעבר לדיוק של מדידת שיעורי התעסוקה ברמת המאקרו, אנו מצליחים באמצעות שיטה זו למדוד באופן מדויק גם שיעורי תעסוקה ברמת המיקרו - כמו קבוצות גיל. כך, למשל, מבדיקה שערכנו עבור גילי 20־24 מרשות המסים, הגענו לנתון תעסוקה עבור נשים חרדיות של קרוב ל־90% - ואילו הסקר הציג נתון של 70%. זה פער משמעותי".
תחקיר: עדין קליין