פטראוס ואובמה באפגניסטן. 20 שנות מלחמה הסתיימו בכישלון חרוץ / צילום: ap
ברק אובמה מספר בזכרונותיו (2020) איך נשבה בקסמיו של גנרל אמריקאי "מוצק וכשיר", בעל דוקטורט ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת פרינסטון, במהלך טיסת מסוק מנמל התעופה של בגדאד. שמו היה דייוויד פטראוס.
● פרשנות | כשישראל מכריזה מלחמה על אוסטרליה
● פרשנות | מפגן כוח צבאי ענק בסין מציג: הקואליציה האנטי-אמריקאית הגדולה ביותר
אובמה עמד בעיצומה של התמודדותו על הנשיאות, בקיץ 2008. הוא בא לבגדאד ללמוד פרק בהלכות לוחמה נגד גרילה. פטראוס היה מפקד כוחות הקואליציה של ארה"ב בעיראק. הוא חולל נס צבאי ופוליטי שנה אחת קודם. חוכמתו, העזתו ומנהיגותו חילצו את ארה"ב מתבוסה ומהתקפלות מבישה.
שלוש שנים לאחר כניסת ארה"ב לעיראק, ב־2006, הקונגרס הקים ועדת חקירה דו־מפלגתית. בראשה הועמדו מזכיר המדינה לשעבר ג'יימס בייקר, רפובליקן, ויושב ראש ועדת החוץ לשעבר של בית הנבחרים לי המילטון, דמוקרט. שניהם נהנו מהערכה ומיוקרה.
תשעה חודשים אחר כך הם הגישו את הדוח שלהם לנשיא בוש. הם תיארו את המצב בעיראק כ"חמור ומידרדר והולך". הם השמיעו "קריאה תקיפה" ליציאת הכוחות האמריקאיים, והציעו לשתף את איראן ואת סוריה בעיצוב עתידה של עיראק. בוש היה אז בכי רע. מפלגתו עתה זה הובסה בבחירות לקונגרס. אי־אמון ציבורי רחב ממדים העיק עליו.
למרבה ההפתעה, הוא דחה את המלצות בייקר־המילטון מעיקרן. במקום להסתלק מעיראק הוא שלח עוד 21 אלף חיילים, לרמה של 150 אלף. הוא אמר אחר כך, כי הפקיד את גנרל פטראוס על הצלת עיראק באותו האופן שלינקולן מצא את גנרל גראנט במלחמת האזרחים, ורוזוולט מצא את אייזנהאואר במלחמת העולם השנייה.
ירכב על הסוס הלבן
פטראוס הצדיק את התקוות. עיראק יוצבה. סימנים של נרמול ניכרו בבגדאד. הגנרל זכה בשבחים מכל הקשת הפוליטית. זה היה הזמן שבו התוודע אל אובמה.
"שיחתי אתו רמזה על כמה מן הדיונים העיקריים שניהלתי לאורך רוב נשיאותי על מדיניות חוץ", כתב אובמה בזכרונותיו. הוא התפעם מגיבור המלחמה האינטלקטואל. היה מקום להניח שפטראוס, כמו גרנט ב־1868, וכמו אייזנהאואר ב־1952, ירכב על הסוס הלבן בדרך אל הבית הלבן.
כאשר אובמה הושבע לנשיא הוא הטיל על פטראוס לעשות לטובת אפגניסטן מה שעשה בעיראק. אובמה שנא את מלחמת עיראק. הוא קרא לה, עוד לפני שהתחילה, 'המלחמה המטומטמת'. אבל את אפגניסטן הוא חשב ל'מלחמה הטובה'.
על פניה היא אמנם הייתה. מעטים מאוד עלי אדמות היו מסוגלים להגיד מילה אחת בשבח הטליבאן. סילוקם, ב־2001, סחט אנחת רווחה עמוקה, לא רק בגלל אל קאעידה. נשים חזרו והוכרו כבני אדם. רוח של חירות נשבה בכאבול.
אבל עד מהרה אפגניסטן חזרה אל מעמדה המסורתי: מלכודת לצבאות פולשים. בשמונה השנים הראשונות של המלחמה נהרגו יותר מ־3,500 מחיילי הקואליציה, שארה"ב הקימה והנהיגה. כמעט שליש היו אמריקאים.
לאורך שלוש שנים, בואכה 2011, בהנהגת פטראוס, מצבת כוחותיה של ארה"ב באפגניסטן גדלה מ־28 אלף ל־100 אלף. כוחות נאט"ו גדלו מ־32 אלף ל־50 אלף. תוכנית פטראוס הייתה נועזת ורבת דמיון. הוא שלח יחידות קטנות מאוד להתמקם בליבן של קהילות אפגניות, ולכונן מודלים של שיתוף פעולה. הוא ארגן את החזרתם של לוחמי טליבאן 'כשירי־פיוס' אל החברה האזרחית. הוא לחם בשחיתות מבעיתה בממשלת אפגניסטן. הוא הפקיד מיליארד דולר בבנק הממלכתי, כדי לשלם את שכרם של אנשי צבא ומשטרה.
ב־2010 התעורר הרושם שאפגניסטן חוזרת למוטב. ממשלתה התחילה מאמצים להגיע להסדר שלום עם הטליבאן מעמדת כוח.
ב־2011, כוח משימה אמריקאי פשט אל עומק פקיסטן, וחיסל את אוסמה בן לאדן. חודש וחצי אחר כך, אובמה התחיל נסיגה הדרגתית מאפגניסטן. בתוך שנה אחת יצאו שליש החיילים האמריקאיים. תוכנית עוּבדה להעברה מסודרת של תפקידיהם לידי האפגנים. ב־2012, 350 אלף חיילים ושוטרים שירתו בכוחות הביטחון של אפגניסטן.
הגלגלים שלא הסתובבו
זה הסתיים בכישלון חרוץ. ב־2021, בתוך מספר ימים, הכוח הצבאי הגדול והמצויד היטב של אפגניסטן התפזר לכל רוח. הנשיא ג'ו ביידן החליט לסיים הכול במכה אחת באחד השבועות המשפילים ביותר בהיסטוריה הצבאית של ארה"ב.
עלו בתוהו 20 שנה של מאמצים, שגבו את חייהם של 2,500 אמריקאים ועלו, במישרים ובעקיפים, בין ארבעה לשישה טריליון דולר. יותר מ־20 אלף אמריקאים נפצעו במלחמה. המספר הזה אינו כולל פציעות מחוץ לשדה הקרב, טראומות נפשיות או בעיות רפואיות אחרות. בסך הכול, ארה"ב העניקה אחוזי נכות ל־1.8 מיליון חיילים, ששירתו במלחמותיה נגד הטרור. היא נכשלה כישלון מלא או חלקי בשתי המלחמות העיקריות. תוצאותיהן מלוות את חייהם של אין־ספור אמריקאים.
אובמה מתאר בזכרונותיו את תסכוליו, שהיו חוזרים ומתלקחים כל אימת ששמע מישהו הקורא לשלוח עוד חיילים, כדי להפגין 'נחישות'. "האם מישהו חושב שאם גלגלינו יוסיפו להסתובב באפגניסטן עוד עשר שנים, אנחנו נרשים את בעלי בריתנו ונשכין פחד בלבם של אויבינו?", הוא שאל.
זה הזכיר לאובמה שיר ילדים מחורז, מפורסם מאוד באמריקה, על אישה הבולעת עכביש כדי לתפוס זבוב, וחוזרת ומגדילה את בעלי החיים שהיא בולעת כדי להיאבק בבעלי החיים שבלעה לפניהם, עד שהיא בולעת סוס (horse) ובסוף היא מתה כמובן (of course).
אולי זה היה הסוס שעליו לא רכב דייוויד פטראוס אל הבית הלבן.