נתן אלנתן, יו''ר מטה התכנון הלאומי ויו''ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה / צילום: רז רוגובסקי
קיצור זמנים משמעותי בדיוני ועדות הערר המחוזיות לתכנון ובנייה: דוח מסכם של פעילות הוועדות במחצית הראשונה של שנת 2025 - ראשון מסוגו שמפרסם מטה התכנון הלאומי - מגלה כי משך הזמן מדיון ראשון בערר ועד לסיום הטיפול התקצר לעשרה ימים בלבד, לעומת 77 ימים בממוצע בשנת 2023.
● אחרי 50 שנה: סאגת הנדל"ן הגדולה בשדה דב מתקרבת לסיומה
● המגרש שנרכש רק לפני שנתיים וכעת נמכר שוב, במחיר נמוך יותר
ועדות הערר המחוזיות פועלות בהתאם לחוק התכנון והבנייה. הן מוסמכות "לדון ולהחליט בערר על החלטה של ועדה מקומית". הוועדות דנות בעיקר בשלושה נושאים: תכנון ובנייה, פיצויים והיטלי השבחה. נכון להיום פועלות 20 ועדות כאלו, מתוכן שבע במחוז ת"א. הדוח החדש של מטה התכנון, המפורסם כאן לראשונה ומתמקד בעררים בתחום התכנון והבנייה, עשוי ללמד על בשורה של ממש בתחום.
אבל עם זאת, גורמים שונים בשוק מציינים כי לא בכדי נבדקו דווקא נתונים הנוגעים לעררים בתחום התכנון. זאת, לעומת עררי פיצויים והיטלי השבחה שעשויים להמתין זמן רב יותר ויוצרים פקקים רבים במערכת.
"אחד על חשבון אחר"
על פי נתוני הדוח, השינוי הגדול ביותר נרשם בלוחות הזמנים שבין הדיון הראשון ועד לסיום הטיפול, קרי שלב הדיונים בערר עד לקבלת הכרעה. הדוח מראה כי הזמן הממוצע הכללי של שלב זה בוועדות הערר המחוזיות התקצר מ־77 ימים בשנת 2023 ל־10 ימים בלבד בחציון הראשון של שנת 2025 - קרי קיצור של כמעט 90% בזמנים. גם בפילוח לפי מחוזות הקיצור נראה היטב: במחוז הצפון התקצר שלב זה מ־105 ימים בממוצע בשנת 2023, ל־9 ימים בלבד במחצית הראשונה של 2025; בתל אביב - מ־126 ימים ל־38 ימים. בירושלים מ־70 ימים ל־13 ימים. בדרום הצמצום הוא הקטן ביותר, מ־12 ימים ל־10 ימים (ובתווך, בשנת 2024 משך הזמן צמח ל־23 ימים).
שלב נוסף שנבחן בדוח הוא בין קבלת הערר ועד לדיון ראשון בו, והוא נותר ממושך יחסית - כשלושה חודשים בממוצע ארצי, אך הסיבה לכך היא בין היתר זמן ההמתנה הנדרש על פי חוק מרגע הגשת הערר, בין 15 ל־30 ימים, שבו מתאפשר לצדדים הרלוונטיים להגיב.
ובכל מקרה, כאמור, מומחים בתחום לא יוצאים מגדרם נוכח הנתונים. עו"ד ענת בירן, מי שהייתה יושבת הראש הראשונה של ועדת הערר המחוזית בתל אביב, אומרת כי "בעררים על פיצויים ועל היטלי השבחה עדיין ישנה המתנה ארוכה מאוד, של חודשים ולפעמים גם של שנים. אין ספק שיש שיפור משמעותי ביעילות עבודת ועדות הערר, מרגישים את הדחיפה העצומה, אבל זה קורה כרגע בעיקר בתכנון ובנייה - ומהירות בתחום אחד באה בהכרח על חשבון תחום אחר".
מה עם ועדות מקומיות
גם עו"ד צבי שוב מדגיש כי "השינוי חייב לקרות גם בדיונים בעררים בנושאי היטל השבחה ופיצויים". לדבריו, "גם שם ישנו שיפור ניכר, אך תמיד אפשר לשפר יותר. לצד זאת יש לתת את הדעת לכך שישנן תקנות מחייבות שקוצבות מועדים, וצריך לפעול על פיהן. נוסף על כך, לדעתי גם הוועדות המקומיות צריכות להיות מפוקחות מלמעלה, בידי גוף ארצי שידאג שמתקבלות החלטות בפרקי זמן סבירים".
במטה התכנון הלאומי משתפים בכמה דוגמאות לעבודה המזורזת מהעת האחרונה. כך, ערר של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד פרסום הודעה על הכנת תוכנית חדשה בהוד השרון, שלטענת רמ"י תמנע שיווק יחידות דיור. ערר זה הוגש ב־14 בינואר השנה. דיון ראשון בו התקיים ב־19 במרץ, ולאחר שמונה ימים בלבד, ב־27.3, ניתנה בו החלטה סופית.
הערר של ההקדש הציבורי "מאה שערים" נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב־יפו, כנגד החלטה לאשר בקשה להיתר להריסה ובנייה, הוגש ב־22 בדצמבר 2024, דיון ראשון בו נערך ב־3 ביולי - ו־18 יום לאחר מכן, ב־21 ביולי, התקבלה בו החלטה סופית
לדברי עו"ד שירה ברנד, סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי, השינוי קרה חרף המלחמה, שדחתה דיונים עקב המצב, בעיקר בצפון ובדרום. לדבריה, "ייתכן שבמציאות אחרת היינו משיגים תוצאות טובות עוד יותר. קיצור הזמנים הוא בעיקר תוצאה של עבודה אינטנסיבית מאוד והצבת מסגרת נוקשה של לוחות זמנים ליו"רים של ועדות הערר המחוזיות, כולל מעקב הדוק אחר הביצועים שלהם".
יו"ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן, האחראי על עבודת ועדות הערר, מציין כי קיצור הליכי הרישוי "עומד בראש סדרי העדיפויות של מטה התכנון". עם זאת, הוא מדגיש, "אני מצפה לצמצום נוסף בלוחות הזמנים בחציון הבא".