גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל בנתה "גשר לשלום" עם ירדן. למה הוא לא בשימוש?

התוכנית להקמת אזור התעשייה המשותף עם ירדן קיימת במשך עשורים ● רגולציה, בירוקרטיה ואינטרסים מנוגדים מונעים הפעלה גם של המעט שכבר הוקם ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי פרויקט "שער הירדן"

שלומי פוגל (מספנות ישראל), קאסם אל־טביישי ויובל יעקובי (מנכ''לי הפארק בירדן וישראל), 2014 / צילום: Reuters, Baz Ratner
שלומי פוגל (מספנות ישראל), קאסם אל־טביישי ויובל יעקובי (מנכ''לי הפארק בירדן וישראל), 2014 / צילום: Reuters, Baz Ratner

איך שומרים על היחסים העדינים עם ממלכת ירדן, שחולקת עם ישראל את הגבול הארוך ביותר שלנו? אחד המישורים הוא שיתוף פעולה כלכלי, בשאיפה לקדם "שלום בין עמים" ולא רק בין ממשלות. אחד הפרויקטים המרכזיים בחזון זה הוא הקמת פארק תעשייה ותעסוקה משותף באזור עמק המעיינות - הידוע כפארק "שער הירדן".

אבל המיזם השאפתני הזה נשאר ברובו על הנייר - ולא רק באשמת הירדנים. בשורות הבאות נגולל את סיפורו העגום של המקום שאמור היה להיות המודל העולמי של "שלום כלכלי".

אזור היסטורי

המסע שלנו מתחיל ב־26 באוקטובר 1994, עם חתימת הסכם השלום ההיסטורי בין מדינת ישראל לממלכת ירדן. ההסכם הניח את היסודות לשיתוף פעולה אזרחי, כלכלי וסביבתי בין המדינות. לצד הסדרת הגבולות ועניינים ביטחוניים, הסכם השלום כלל חזון להקמת פרויקטים כלכליים משותפים בגבול שבין המדינות.

היחסים הקרובים בין ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, לבין המלך חוסיין, סייעו להתוות רעיונות כמן תעלת הימים, שיתופי פעולה בחשמל, רכבות ותשתיות כלכליות. אלא שעם השנים - ובעיקר מאז רצח רבין והתדרדרות יחסי ישראל והפלסטינים - היחסים בין המדינות התקררו, התרחקו מחלום השלום ההוא של אמצע שנות ה־90 - ורוב היוזמות הכלכליות לא יצאו אל הפועל.

אבל בין הרעיונות בלט פרויקט "שער הירדן" כיוזמה בינלאומית פורצת דרך להקמת אזור תעשייה ותעסוקה משותף לשתי המדינות באזור עמק המעיינות. מדובר באזור גאוגרפי בעל חשיבות היסטורית וסמלית, שבו עבר הקו של הרכבת החיג'אזית דרך עמק יזרעאל לחיפה, ואשר שימש במשך עשרות שנים כאזור ספר בעל פוטנציאל תשתיתי, חקלאי ותיירותי. אלא שהפוטנציאל נותר לא ממומש במשך זמן רב.

לכן, הרעיון היה ליצור שיתוף פעולה אזרחי־כלכלי ישיר שיאפשר ייצור, מסחר, לוגיסטיקה ותעסוקה, תוך הסרת חסמים מדיניים ובירוקרטיים. זאת, בתוך פארק תעשייה אחד שיורכב משני אזורים משלימים: האזור הירדני - המשמש כאזור תעשייה לכל דבר, שבו יוקמו מפעלים, מחסנים, מרכזים לוגיסטיים, מתקני עיבוד מזון, תעשיות קלות וטכנולוגיות נקיות; האזור הישראלי - שישמש כאזור תמיכה וניהול, שבו יוקמו מרכזים רפואיים, מבני שליטה, אזורי קבלת עובדים ומבקרים, תחנות בדיקה ומיון, אזורי מסחר ומשרדים.

ניצול יתרונות יחסיים

לטובת העניין ישראל הקצתה כ־245 דונם וירדן כ־700 דונם. אם שמתם לב שיש כאן חוסר סימטריה בהקצאת השטחים, זה לא במקרה: אופן הפעולה של הפארק מבוסס על עיקרון של מינוף היתרונות היחסיים של כל מדינה: ירדן תספק קרקעות נרחבות, כוח עבודה זול ונגישות אזורית לשווקים במזרח התיכון (על ידי מיתוג התוצרת כמיוצרת בירדן ולא בישראל); ישראל תספק ידע טכנולוגי, ניסיון תעשייתי, ניהול מתקדם ותמיכה במערכות לוגיסטיקה ושיווק.

מטרותיו המרכזיות של פרויקט "שער הירדן" הן חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי והאזרחי בין מדינת ישראל לממלכת ירדן, קידום התעסוקה בצד הירדני תוך ניצול יתרון יחסי בשוק העבודה, עידוד השקעות ישראליות ובינלאומיות, יצירת אזור חיץ אזרחי־מסחרי שיתרום ליציבות האזורית ולחיזוק הביטחון, וכן קידום הפיתוח הכלכלי והחברתי של הפריפריה הישראלית בצפון־מזרח הארץ, ובפרט באזור עמק המעיינות.

הפארק, כך קיוו, ימשוך השקעות בינלאומיות, בעיקר בתחומים של תעשייה קלה, עיבוד חקלאי, טכנולוגיות מים, אנרגיה מתחדשת, טקסטיל, שירותים רפואיים וחברות הזנק בתחום האגרוטק. למעשה, הקמת התשתיות מתבצעת בסיוע מענקים בינלאומיים, כולל סיוע מארצות הברית, גרמניה והאיחוד האירופי. כך, הפארק עשוי לשמש גם כמודל לפיתוח אזורים דומים במזרח התיכון, כמרחבים כלכליים חוצי גבולות שמבוססים על אינטרס משותף, כלכלה משולבת ויחסי גומלין אזרחיים.

לא בכדי הפרויקט מתואר כגשר בין מדינות - שכן אחד המרכיבים העיקריים בפרויקט הוא הקמת גשר חדש בין שני חלקי הפארק הקבוע להולכי רגל וכלי רכב קלים, שנבנה כחלק בלתי נפרד מהפרויקט ומאפשר מעבר ישיר של עובדים, משקיעים, סחורות וציוד. זאת, ללא צורך באשרות כניסה רגילות, אלא באמצעות מנגנון מעבר ייעודי המנוהל על ידי רשות המעברים של ישראל בשיתוף עם הגורמים הירדנים.

ומי מנהל את כל זה? הפרויקט בשני צדיו מנוהל ומפותח על ידי חברת שער הירדן פרויקטים, המוחזקת וממומנת בלעדית על ידי משפחת רות וברוס רפפורט - שהשקיעה עד כה כ־35 מיליון דולר. חברת שער הירדן קיבלה את המנדט לפתח גם את הצד הירדני וגם את הצד הישראלי, והדבר מתבצע בשיתוף המועצה האזורית עמק המעיינות, משרד הכלכלה, רשות מקרקעי ישראל, רשות המעברים, ומשרדי ממשלה נוספים.

יש גשר, אין מעבר

על אף הפוטנציאל הרב הגלום בפרויקט "שער הירדן", יישומו נתקל בשורה של אתגרים מדיניים, מוסדיים וציבוריים, המעמידים בספק את קצב ההתקדמות ואת יכולת המימוש שלו. צריך לומר ביושר שירדן היא לא השותף האידאלי להוצאה לפועל של מיזמי ענק: כבר עשרות שנים שהיא נמצאת במצב כלכלי מורכב, כשהיא מתמודדת עם קליטה מאסיבית של פליטים מעיראק ומסוריה, שיעורי אבטלה גבוהים, גירעון תקציבי ותלות משמעותית בסיוע חוץ.

אבל זה לא אומר שהצד הישראלי חף מטעויות. דו"חות מבקר המדינה ומקורות ממשלתיים מצביעים על ליקויים בתיאום בין משרדי הממשלה, היעדר גוף מתכלל שאחראי על קידום המיזם, עיכובים בתקצוב וחלוקת אחריות עמומה בין רשות מקרקעי ישראל, משרד הכלכלה, המועצה האזורית ויתר הגופים הרלוונטיים.

זאת, כשבמקביל ממשלת ישראל עושה לאורך השנים מספר ניסיונות כדי בכל זאת להפיח חיים בפרויקט "שער הירדן". החלטות ממשלה שהתקבלו בשנים 2012 ו־2013 אומנם קבעו את המסגרת הראשונית לפיתוח הפארק, אבל גם הן לא הצליחו להביא למימוש המיזם. הקשיים העיקריים הגיעו דווקא מהשדה הרגולטורי והבירוקרטי.

למשל, ההקמה הפיזית של הגשר עצמו הושלמה כבר ב־2018, כאשר חברת שער הירדן השתתפה בתכנון, בקידום, בביצוע ובחיבור התשתיות בצד הירדני. אבל הגשר לא הופעל. למה? כי לא קיים בחוק הישראלי מודל מוסדר למעבר בינלאומי מסוג זה. רשות שדות התעופה, הפועלת לפי תקנות ביטחוניות מחמירות, אינה ערוכה למנגנון כזה, וגם גופים כמו השב"כ לא היו מוכנים לכך. במשך שנים רבות ניסו להפעיל את הפרויקט ללא מסגרת חוקית מתאימה, ללא הועיל.

ואז, ביולי 2022, התקבלה החלטת ממשלה 1806 שניסתה להתמודד עם כל זה, לאושש את המיזם ולעבור לשלב ההפעלה, תוך גיבוש מתווים חדשים שיאפשרו התקדמות הדרגתית. עד כמה היא הצליחה?

הפרויקט נשאר תקוע

בניגוד לתקוות, גם ההחלטה הזאת לא צלחה את אותם מכשולים שבהם נתקעו קודמותיה. מתוך תשעה סעיפים אופרטיביים שהוגדרו לקידום הפרויקט, רק אחד יושם במלואו (11%), שניים יושמו חלקית (22%) ושישה כלל לא יושמו (67%), מה שממחיש את שהמורכבות והתאגרים לא התפוגגו גם בחלוף השנים.

למרות ההחלטה להפעיל את הצד הישראלי של הפארק בשלב הראשון, הוא לא נבנה - ופרויקט ההפעלה נותר תקוע. רמ"י העניקה אישור עקרוני להקצאת מקרקעין, אבל נותרו מחלוקות בנוגע לגישה לשטח ולשלבים הבאים. מאז ומתקיים מו"מ פנימי בין משרדי הממשלה, אך ללא התקדמות ממשית.

בנוסף, אמור היה לקום צוות בין־משרדי שיהיה אחראי על תכלול ותיאום הפעולות הנדרשות לצורך ביצוע ההחלטה. אבל אז הממשלה נפלה (ממשלת בנט־לפיד), התהליך כולו נעצר, הצוות לא קם ולא התקבלה החלטת המשך. היות שהצוות היה אמור לרכז את הקמת המבנים הזמניים במסוף הפארק, העובדה שהוא לא הוקם הביאה לכך שגם המבנים הזמניים לא הוקמו, משום שלא התקיימה עבודת תיאום בין המשרדים, לא גובשו תוכניות להקמת המבנים ולא הוסדרו צרכי התפעול והאירוח שנקבעו בהחלטה.

משיכות חבל בממשלה

מה עיכב את היישום של ההחלטה? בעיקר עבודת הממשלה. לכל גוף ממשלתי או סטטוטורי היו אינטרסים שונים שהשפיעו על קידום המיזם. זה כמובן לגיטימי וראוי שכל פונקציונר יציף את הבעיות שהוא מוצא בתחומו - אבל במבחן התוצאה אי אפשר היה להתגבר על הקשיים האלה.

כך, משרד הכלכלה חשש מפגיעה בתעשיינים מקומיים עקב הגברת התחרות, אגף התקציבים במשרד האוצר הסתייג מהשקעה בפרויקט ללא תשואה כלכלית מיידית, רשות שדות התעופה ראתה בגשר איום פוטנציאלי על מעברים קיימים ודרשה תקציבים משמעותיים כתנאי להפעלתו - והגופים הביטחוניים (כמו השב"כ והמשטרה) גם הם הביעו בהתחלה חששות מהמודל הייחודי של שיתוף פעולה אזרחי־אזורי, אם כי הם לבסוף נתנו את הסכמתם לאחר שנקבעו הסדרים תפעוליים מתאימים.

בדרך כלל, כשכל צד מושך לכיוון שלו, אמור לבוא גורם "עליון" שיחתוך הכרעות. הפעם, התפקיד הזה הוטל על המשרד לשיתוף פעולה אזורי. הבעיה היא שכשמי שאמור להוביל את מיזם הענק הזה הוא משרד קטן שיש לו משאבים מצומצמים - קשה מאוד להניע פעולה ולהתגבר על התנגדויות.

למרות זאת, לאחר שקמה הממשלה הנוכחית ובראשות המשרד לשיתוף פעולה אזורי הועמד השר דוד אמסלם, המשרד החל להיכנס לתנופת עשייה - ודחף קדימה את הפיתוח המלא של הצד הישראלי של שער הירדן. ההנחיה הייתה להתחיל בעבודות פיזיות בשטח (לרבות גידור, מדידות ופריצת דרכי גישה), במטרה לשדר רצינות כלפי ירדן והקהילה הבינלאומית. לראשונה הוקצה תקציב ייעודי בסך 55 מיליון שקלים לשביל גישה, ונעשו הכנות לקראת ביצוע בשטח. אחת הסוגיות המרכזיות שעיכבו את המיזם הייתה תקצוב בניית ותפעול המעבר, סוגיה שעדיין לא הוסדרה במלואה.

שער אסטרטגי

למרות הקצאת התקציב והצעדים הראשוניים שבוצעו, לא ניתן היה להתקדם ללא יישוב המחלוקות בין הגורמים המעורבים. למרות ההתקדמות התכנונית, לאחר שפרצה המלחמה ב־7 באוקטובר, כל הפעולות נעצרו, התקציבים הוקפאו והעבודות בשטח נפסקו.

כיום, הפרויקט מצוי בשלב מתקדם מבחינה הנדסית ומוסדית, אך יישומו בפועל תלוי בפתרון סוגיית ההפעלה: כל עוד אין הסכמה בין רש"ת, משרד התחבורה, אגף התקציבים והגורמים הביטחוניים לגבי אופן ניהול ותפעול המעבר לא ניתן להפעיל את הגשר, גם אם התשתיות יושלמו במלואן. לי בת הבעיה, אם כן, נותרת זהה: אין מנגנון תפעולי מוסכם ומעוגן - ולכן החלטת הממשלה לא יושמה באופן אפקטיבי.

כיום, על רקע המצב האזורי והגלובלי המשתנה, חשיבותו של פרויקט "שער הירדן" הולכת ומתעצמת. בפרט, חיזוק יחסי החוץ ושיפור הקשרים עם מדינות השכנות - ובייחוד ירדן - הפכו לקריטיים מתמיד. במסגרת הסכמי אברהם והדינמיקה החדשה שנוצרה באזור, הפרויקט מהווה פלטפורמה מרכזית לקידום שיתופי פעולה כלכליים, מדיניים וביטחוניים בין ישראל לבין שכנותיה ושותפיה האסטרטגיים. לכן, יישומו המוצלח של "שער הירדן" הוא לא רק אינטרס כלכלי, אלא מהווה נדבך חשוב בשמירה על יציבות אזורית ובהעמקת יחסי החוץ, ומאפשר לישראל להוביל תהליכים אזוריים בעלי חשיבות מדינית אסטרטגית רבה בנקודת הזמן הנוכחית.

עוד כתבות

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקלים ויותר ● משבר כוח האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים