גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"נמות ולא נתקף": מרד המסים החדש של התחבורה הציבורית

יותר נוסעים בוחרים לא לשלם באוטובוסים, כשתירוצים כמו המחירים הגבוהים, השירות הרעוע והתחושה שהמדינה מתעמרת באזרחים - הפכו את ההתחמקות לאקט אידאולוגי כמעט ● את המחיר משלמים כולנו, ולא רק בכסף או בשחיקה המוסרית, אלא גם בתפקוד התחבורה הציבורית

לחברות האוטובוסים לא משתלם להפעיל מנגנוני פיקוח / צילום: Shutterstock
לחברות האוטובוסים לא משתלם להפעיל מנגנוני פיקוח / צילום: Shutterstock

לפני כחצי שנה זכה יאיר לפיד ללא מעט לעג ציבורי כשאיים במרד מסים. ולא רק בגלל שמדובר בגניבה מהכיס של כולם. רובנו הרי שכירים, והעצמאים למדו שהמדינה יודעת היטב לגבות מהם את שלה, אם צריך בתוספת ריביות, קנסות ועיקולים, לפני שנגיע בכלל למישור הפלילי. לכן, הקריאה נשמעה אז כמו עוד סיסמה ריקה של פוליטיקאים.

2 גזרות משמעותיות יירדו מהשולחן? מאחורי האיום של סמוטריץ'
דרמה נדל"נית: לב אזור הביקוש הפך לפריפריה החדשה של מחירי הדירות

ובכל זאת, לפעמים כל מה שצריך הוא תירוץ אידאולוגי כדי להעלים מס. כשאפשר להאשים את המדינה שהיא "גונבת מאיתנו בחזרה" או סתם מתעמרת בנו, המצפון מתנקה בקלות. כך נולדה תופעה שהולכת וצוברת תאוצה - ישראלים שבוחרים לא לשלם על נסיעות בתחבורה ציבורית. אחרי ששמעתי לאחרונה בעצמי לא מעט עדויות כאלו, גם ממקור ראשון, אפשר בהחלט לומר שזו לא עוד תופעה שולית או הזויה.

איך זה עובד בפועל? השיטה פשוטה להכעיס: סורקים את הברקוד באפליקציה בעלייה לאוטובוס, אבל לא מאשרים את התשלום עד שהפקח יעלה. אם הוא לא עלה - נסעת חינם. אם כן - תיקפת "בזמן". אפילו בלי הסיכון של הקנס, בסך מקסימלי של 180 שקל. העניין המרכזי הוא התירוצים: כי המחירים קפצו ללא שום שיפור בשירות. כי שרת התחבורה מטיילת בחו"ל במקום לטפל במשבר בכבישים. כי מנגנון ההנחות מציע אותן בעיקר למגזרים מאוד מסוימים. ברשתות כבר מסתובבת סיסמה חדשה - "נמות ולא נתקף". מחאה מול ממשלה שהשלימה כנראה עם "נמות ולא נתגייס".

כשאין נתונים מדויקים, קל לעצום עיניים

החלק המדאיג הוא שלמשרד התחבורה ולחברות המפעילות אין כמעט אינטרס לטפל בתופעה. החברות מקבלות כסף מהמדינה בעיקר לפי קילומטראז' של האוטובוסים, ולא לפי מספר נוסעים משלמים (מה שיכול להסביר למשל למה הם דוהרים בכביש ולא טורחים לעצור לכם פה ושם). לפני כשנה כתב אמנם אריה זדה, מנהל אגף סובסידיות במשרד התחבורה, לד"ר רוני בלנק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהם עובדים שם על "גיבוש הסדר ענפי חדש, שיגדיל את החשיפה של המפעילים לתיקופי נוסעים", אבל זה עדיין לא קרה.

עוד סיבה שניתן כל כך בקלות לעצום עיניים, היא שלאף אחד אין מושג כמה באמת אובד בדרך בגלל אי־תיקוף בתחבורה הציבורית. חלק קטן מהאוטובוסים סופרים את הנוסעים בפועל, ובכלל לא בטוח שהספירות שמתבצעות אמינות מספיק. ומה שלא רואים, לא קורה.

לפחות כרגע, כל מספר זוכה בניסיון לכמת את אובדן ההכנסות. בדיון שנערך בכנסת לפני כשנה, נציגי משרד התחבורה והאוצר העריכו ששיעור האי־תיקוף באוטובוסים הוא כ־20%, "והדבר מוביל להפסד של 600 מיליון שקל למדינה". בדיון אחר, בפברואר 2024, מסר נציג משרד התחבורה אומדן של 300 מיליון שקל. במרכז המחקר והמידע של הכנסת ציינו שהם בכלל קיבלו ממשרד התחבורה מספר אחר - 500 מיליון שקל.

ובמקום מספרים מדויקים, מבלבלים אותנו עם סטטיסטיקות לא ממש רלוונטיות. לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי בשנת 2024 מספר תיקופי הנסיעות באוטובוסים בקווים קבועים עמד על 769.8 מיליון, עלייה של 6.8% לעומת 2023. בלמ"ס גם ציינו כי "מספר התיקופים נמוך מעט (0.4%) ממספרם ב־2019, אז הוא עמד על 773 מיליון, כלומר הוא כמעט חזר לרמה שבה היה לפני משבר הקורונה". מה שלא נכתב זה בכמה צמח מספר האנשים שנוסעים באוטובוסים - כלומר כמה אנשים נוסעים בלי לשלם. לפי נתוני משרד התחבורה עצמו, ב־2024 נרשמו 904 מיליון נסיעות בתחבורה ציבורית, עלייה של 7.9% לעומת 2023 (838 מיליון).

רק בשבוע שעבר חזרתי מביקור קצר בבודפשט, מופת של תחבורה ציבורית יעילה. כמעט בכל נסיעה נתקלתי בפקח - לעיתים גם אחרי שירדתי מהאוטובוס. ובישראל? חברות האוטובוסים עצמן הן שגובות את הקנסות ומקבלות 92% מהסכום, אבל הן יודעות לומר ששיעור הגבייה שלהן נמוך, החשש מאלימות גבוה, ובשורה התחתונה זה פשוט לא משתלם להן ולא מחזיר את עלות מנגנוני הפיקוח. התוצאה: אין כמעט אכיפה, והתופעה כנראה רק מתגברת.

הבעיה האמיתית חמורה יותר מאובדן של כסף

קל לחשוב שהנזק שולי. הרי המדינה מסבסדת את התחבורה הציבורית בכ־17 מיליארד שקל בשנה. אז מה אם הולכים לאיבוד עוד כמה מאות מיליונים? אבל הבעיה האמיתית עמוקה הרבה יותר. כשנתוני התיקוף משמשים כנתוני הנסיעה בפועל, המשמעות היא שגם תכנון הקווים נשען על נתונים שקריים או לפחות מאוד חלקיים.

זה אולי מתחיל כקומבינה ישראלית קטנה - עוד דרך "להחזיר למדינה". אבל כשהתחבורה הציבורית הופכת לזירה של מרד מסים שקט, כולנו משלמים את המחיר. לא רק בכסף ובשחיקה מוסרית, אלא גם בתחבורה ציבורית עוד פחות מתפקדת.

כוכבי השבוע

מצוין: הכישלון המפואר של וורן באפט
וורן באפט, שרק לפני שבוע חגג 95, לימד השבוע את מיליוני המשקיעים המעריצים אותו עוד פרק מפואר - דווקא בעקבות כישלון מהדהד.

לפני עשור, פעל באפט בנחישות ובביטחון למזג שתי חברות ענק בתחום המזון, מהלך שיצר את הענקית קראפט היינץ. והשבוע, לאחר צלילה של המכירות ונפילה של שווי הקבוצה בבורסה (יותר מ־20% בשנה האחרונה), הוחלט לפצל אותה בחזרה לשתי חברות עצמאיות שייסחרו בנפרד. התברר שאחת ועוד אחת לא שווה שלוש, ואפילו לא שווה שתיים. טעינו ונתקן.

בלתי מספיק: רמי לוי בעיקר עושה לביתו
בטעם חמוץ מעט יצאה לדרך הנפקת אימפריית הנדל"ן של רמי לוי. גיוס מתוכנן של 900 מיליון שקל, לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל שיהפוך אותה לאחת מחברות הנדל"ן הגדולות והחשובות בבורסה שלנו.

ידוע ומקובל שבעלי שליטה מנצלים מכירת מניות לציבור גם כדי לעשות לביתם. אבל לוי, שאוהב יותר מהכל לשדר עממיות ופשטות, הלך הכי רחוק שאפשר. תשקיף ההנפקה המתוכננת גילה כי שני שלישים מהכסף בהנפקה יזרמו לכיסם של בעלי השליטה, רמי (היו"ר) ורעייתו עליזה (המכהנת כגזברית ראשית בחצי משרה). מאות מיליונים, עוד לפני שהציבור ירוויח שקל על השקעתו. רק 240 מיליון שקל מכספי הגיוס ישמשו לפעילות השוטפת.

במקביל, שורה ארוכה של בני משפחה יזכו מיד להקפצת שכר של מאות אחוזים. וכך, המשקיעים יגלו שחלק גדול מההכנסות נחתכות בדרך לרווח, לטובת חגיגת שכר משפחתית במיוחד.

ובהפוך על הפוך, אותם רבים שמכנים את באפט כבר עשרות שנים "האורקל מאומהה", הבינו שוב שאין לו באמת יכולת ניבוי קסומה. מה שהוא מציע זה בסה"כ מודל של השקעות וניהול ברור ומסודר - כזה שדורש בעיקר סבלנות, מבטיח כישלונות לצד הצלחות, ובגלל זה יחיה גם הרבה אחרי מות האגדה (עד 120).

עוד כתבות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?