גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"נמות ולא נתקף": מרד המסים החדש של התחבורה הציבורית

יותר נוסעים בוחרים לא לשלם באוטובוסים, כשתירוצים כמו המחירים הגבוהים, השירות הרעוע והתחושה שהמדינה מתעמרת באזרחים - הפכו את ההתחמקות לאקט אידאולוגי כמעט ● את המחיר משלמים כולנו, ולא רק בכסף או בשחיקה המוסרית, אלא גם בתפקוד התחבורה הציבורית

לחברות האוטובוסים לא משתלם להפעיל מנגנוני פיקוח / צילום: Shutterstock
לחברות האוטובוסים לא משתלם להפעיל מנגנוני פיקוח / צילום: Shutterstock

לפני כחצי שנה זכה יאיר לפיד ללא מעט לעג ציבורי כשאיים במרד מסים. ולא רק בגלל שמדובר בגניבה מהכיס של כולם. רובנו הרי שכירים, והעצמאים למדו שהמדינה יודעת היטב לגבות מהם את שלה, אם צריך בתוספת ריביות, קנסות ועיקולים, לפני שנגיע בכלל למישור הפלילי. לכן, הקריאה נשמעה אז כמו עוד סיסמה ריקה של פוליטיקאים.

2 גזרות משמעותיות יירדו מהשולחן? מאחורי האיום של סמוטריץ'
דרמה נדל"נית: לב אזור הביקוש הפך לפריפריה החדשה של מחירי הדירות

ובכל זאת, לפעמים כל מה שצריך הוא תירוץ אידאולוגי כדי להעלים מס. כשאפשר להאשים את המדינה שהיא "גונבת מאיתנו בחזרה" או סתם מתעמרת בנו, המצפון מתנקה בקלות. כך נולדה תופעה שהולכת וצוברת תאוצה - ישראלים שבוחרים לא לשלם על נסיעות בתחבורה ציבורית. אחרי ששמעתי לאחרונה בעצמי לא מעט עדויות כאלו, גם ממקור ראשון, אפשר בהחלט לומר שזו לא עוד תופעה שולית או הזויה.

איך זה עובד בפועל? השיטה פשוטה להכעיס: סורקים את הברקוד באפליקציה בעלייה לאוטובוס, אבל לא מאשרים את התשלום עד שהפקח יעלה. אם הוא לא עלה - נסעת חינם. אם כן - תיקפת "בזמן". אפילו בלי הסיכון של הקנס, בסך מקסימלי של 180 שקל. העניין המרכזי הוא התירוצים: כי המחירים קפצו ללא שום שיפור בשירות. כי שרת התחבורה מטיילת בחו"ל במקום לטפל במשבר בכבישים. כי מנגנון ההנחות מציע אותן בעיקר למגזרים מאוד מסוימים. ברשתות כבר מסתובבת סיסמה חדשה - "נמות ולא נתקף". מחאה מול ממשלה שהשלימה כנראה עם "נמות ולא נתגייס".

כשאין נתונים מדויקים, קל לעצום עיניים

החלק המדאיג הוא שלמשרד התחבורה ולחברות המפעילות אין כמעט אינטרס לטפל בתופעה. החברות מקבלות כסף מהמדינה בעיקר לפי קילומטראז' של האוטובוסים, ולא לפי מספר נוסעים משלמים (מה שיכול להסביר למשל למה הם דוהרים בכביש ולא טורחים לעצור לכם פה ושם). לפני כשנה כתב אמנם אריה זדה, מנהל אגף סובסידיות במשרד התחבורה, לד"ר רוני בלנק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהם עובדים שם על "גיבוש הסדר ענפי חדש, שיגדיל את החשיפה של המפעילים לתיקופי נוסעים", אבל זה עדיין לא קרה.

עוד סיבה שניתן כל כך בקלות לעצום עיניים, היא שלאף אחד אין מושג כמה באמת אובד בדרך בגלל אי־תיקוף בתחבורה הציבורית. חלק קטן מהאוטובוסים סופרים את הנוסעים בפועל, ובכלל לא בטוח שהספירות שמתבצעות אמינות מספיק. ומה שלא רואים, לא קורה.

לפחות כרגע, כל מספר זוכה בניסיון לכמת את אובדן ההכנסות. בדיון שנערך בכנסת לפני כשנה, נציגי משרד התחבורה והאוצר העריכו ששיעור האי־תיקוף באוטובוסים הוא כ־20%, "והדבר מוביל להפסד של 600 מיליון שקל למדינה". בדיון אחר, בפברואר 2024, מסר נציג משרד התחבורה אומדן של 300 מיליון שקל. במרכז המחקר והמידע של הכנסת ציינו שהם בכלל קיבלו ממשרד התחבורה מספר אחר - 500 מיליון שקל.

ובמקום מספרים מדויקים, מבלבלים אותנו עם סטטיסטיקות לא ממש רלוונטיות. לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי בשנת 2024 מספר תיקופי הנסיעות באוטובוסים בקווים קבועים עמד על 769.8 מיליון, עלייה של 6.8% לעומת 2023. בלמ"ס גם ציינו כי "מספר התיקופים נמוך מעט (0.4%) ממספרם ב־2019, אז הוא עמד על 773 מיליון, כלומר הוא כמעט חזר לרמה שבה היה לפני משבר הקורונה". מה שלא נכתב זה בכמה צמח מספר האנשים שנוסעים באוטובוסים - כלומר כמה אנשים נוסעים בלי לשלם. לפי נתוני משרד התחבורה עצמו, ב־2024 נרשמו 904 מיליון נסיעות בתחבורה ציבורית, עלייה של 7.9% לעומת 2023 (838 מיליון).

רק בשבוע שעבר חזרתי מביקור קצר בבודפשט, מופת של תחבורה ציבורית יעילה. כמעט בכל נסיעה נתקלתי בפקח - לעיתים גם אחרי שירדתי מהאוטובוס. ובישראל? חברות האוטובוסים עצמן הן שגובות את הקנסות ומקבלות 92% מהסכום, אבל הן יודעות לומר ששיעור הגבייה שלהן נמוך, החשש מאלימות גבוה, ובשורה התחתונה זה פשוט לא משתלם להן ולא מחזיר את עלות מנגנוני הפיקוח. התוצאה: אין כמעט אכיפה, והתופעה כנראה רק מתגברת.

הבעיה האמיתית חמורה יותר מאובדן של כסף

קל לחשוב שהנזק שולי. הרי המדינה מסבסדת את התחבורה הציבורית בכ־17 מיליארד שקל בשנה. אז מה אם הולכים לאיבוד עוד כמה מאות מיליונים? אבל הבעיה האמיתית עמוקה הרבה יותר. כשנתוני התיקוף משמשים כנתוני הנסיעה בפועל, המשמעות היא שגם תכנון הקווים נשען על נתונים שקריים או לפחות מאוד חלקיים.

זה אולי מתחיל כקומבינה ישראלית קטנה - עוד דרך "להחזיר למדינה". אבל כשהתחבורה הציבורית הופכת לזירה של מרד מסים שקט, כולנו משלמים את המחיר. לא רק בכסף ובשחיקה מוסרית, אלא גם בתחבורה ציבורית עוד פחות מתפקדת.

כוכבי השבוע

מצוין: הכישלון המפואר של וורן באפט
וורן באפט, שרק לפני שבוע חגג 95, לימד השבוע את מיליוני המשקיעים המעריצים אותו עוד פרק מפואר - דווקא בעקבות כישלון מהדהד.

לפני עשור, פעל באפט בנחישות ובביטחון למזג שתי חברות ענק בתחום המזון, מהלך שיצר את הענקית קראפט היינץ. והשבוע, לאחר צלילה של המכירות ונפילה של שווי הקבוצה בבורסה (יותר מ־20% בשנה האחרונה), הוחלט לפצל אותה בחזרה לשתי חברות עצמאיות שייסחרו בנפרד. התברר שאחת ועוד אחת לא שווה שלוש, ואפילו לא שווה שתיים. טעינו ונתקן.

בלתי מספיק: רמי לוי בעיקר עושה לביתו
בטעם חמוץ מעט יצאה לדרך הנפקת אימפריית הנדל"ן של רמי לוי. גיוס מתוכנן של 900 מיליון שקל, לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל שיהפוך אותה לאחת מחברות הנדל"ן הגדולות והחשובות בבורסה שלנו.

ידוע ומקובל שבעלי שליטה מנצלים מכירת מניות לציבור גם כדי לעשות לביתם. אבל לוי, שאוהב יותר מהכל לשדר עממיות ופשטות, הלך הכי רחוק שאפשר. תשקיף ההנפקה המתוכננת גילה כי שני שלישים מהכסף בהנפקה יזרמו לכיסם של בעלי השליטה, רמי (היו"ר) ורעייתו עליזה (המכהנת כגזברית ראשית בחצי משרה). מאות מיליונים, עוד לפני שהציבור ירוויח שקל על השקעתו. רק 240 מיליון שקל מכספי הגיוס ישמשו לפעילות השוטפת.

במקביל, שורה ארוכה של בני משפחה יזכו מיד להקפצת שכר של מאות אחוזים. וכך, המשקיעים יגלו שחלק גדול מההכנסות נחתכות בדרך לרווח, לטובת חגיגת שכר משפחתית במיוחד.

ובהפוך על הפוך, אותם רבים שמכנים את באפט כבר עשרות שנים "האורקל מאומהה", הבינו שוב שאין לו באמת יכולת ניבוי קסומה. מה שהוא מציע זה בסה"כ מודל של השקעות וניהול ברור ומסודר - כזה שדורש בעיקר סבלנות, מבטיח כישלונות לצד הצלחות, ובגלל זה יחיה גם הרבה אחרי מות האגדה (עד 120).

עוד כתבות

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

איראן מבהירה: מערכות הטילים - לא נושא למשא ומתן

איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי