גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק הצהרה: להכרה במדינה פלסטינית יכולות להיות השלכות מעשיות. מהן?

עוד ועוד מדינות מכירות במדינה פלסטינית, ולא בטוח שהסחף הזה יישאר רק במישור הסמלי ● אף על פי שרוב העולם כבר שם, במערב מדובר בתופעה חדשה ● איך זה ישפיע על ההליך הפלילי נגד ישראל, והאם זה יחזק את עמדת הפלסטינים בנוגע לאיסור חמור במיוחד?

מפגינים פרו-פלסטינים מחוץ לעצרת האו''ם / צילום: ap, Angelina Katsanis
מפגינים פרו-פלסטינים מחוץ לעצרת האו''ם / צילום: ap, Angelina Katsanis

נשיא צרפת עמנואל מקרון הכריז אמש (ב') כי ארצו מכירה במדינה פלסטינית. עוד באותו לילה הכירו במדינה פלסטינית גם מדינות אחרות: בלגיה, מונקו, לוקסמבורג, מלטה, אנדורה וסן מרינו. יממה קודם לכן, בריטניה, קנדה, אוסטרליה ופורטוגל - הודיעו אף הן על הכרה. כל המדינות הללו מצטרפות ל-149 מדינות שכבר עשו את זה עוד קודם לכן. אבל מה בעצם יקרה בעקבות גל ההכרות הזה? בדקנו.

תורה ועבודה: כמה תלמידי ישיבה עובדים במקביל?
האוצר טוען שאין מחסור במורים. ומה אומרים הנתונים?

איך מכירים במדינה?

ראשית, יש לענות על שתי שאלות בסיסיות: מהי מדינה, ואיך מכירים בה? לאחר הכרזת ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר שבכוונתו להצטרף להכרה במדינה פלסטינית, משפטנים וחברי בית הלורדים כתבו ליועמ"ש הבריטי בטענה שזה מנוגד לחוק הבינ"ל, כפי שעולה מאמנת מונטווידאו.

נסביר: האמנה עוסקת בקיומה של מדינה כישות בחוק הבינ"ל. סעיף 1 קובע את תנאי הכניסה למועדון המדינות: אוכלוסייה קבועה; שטח מוגדר; ממשלה; והיכולת לכונן יחסים עם מדינות אחרות. הטענה באותו מכתב היא שהפלסטינים לא מקיימים את רוב הנ"ל: אין גבולות מוגדרים, אין ממשלה אחת בגלל הפיצול בין פת"ח לחמאס, ושתי התנועות לא מסוגלות לכונן יחסי חוץ. בנוסף, תהיה בעיה להמשיך להכיר בפלסטינים שטוענים לזכות השיבה כפליטים מרגע שיחיו במה שנחשב למדינתם שלהם. לכן, כך המכתב, הכרה בישות הפלסטינית כישות מדינית מנוגדת לדין הבינ"ל.

האמנה גם עוסקת בחשיבות ההכרה החיצונית. כך למשל, סעיף 3 קובע כי "הקיום הפוליטי של המדינה אינו תלוי בהכרה של מדינות אחרות", ושגם לפני ההכרה יש למדינה זכות להגן על עצמה ולנהל את עצמה כראות עיניה. סעיף 6 מבהיר שהכרה היא רק קבלה של המדינה המוכרת כישות "בעלת זכויות וחובות תחת החוק הבינ"ל", ושאין להציב לה תנאים. כאן אנחנו רואים מצב הפוך: הכרה שמגיעה עוד לפני שיש ישות שעומדת בכל תנאי הסף.

פרופ' אייל גרוס, מרצה למשפט בינ"ל באוניברסיטת תל־אביב, מסביר את הרקע למכתב: "יש פה שאלה האם מדינה יכולה להיווצר תחת כיבוש. כשעיראק כבשה את כוויית וארה"ב ובריטניה כבשו את עיראק, זה לא שלל את הריבונות שלהן. במקרה הזה לא הייתה ריבונות קודם לכיבוש, ונשאלת השאלה אם היא יכולה להיווצר תחתיו. ואז יש פה גישה עובדתית־דווקנית, שמסתכלת על העמידה בתנאי הסף ובה ההכרה היא אקט בעיקר הצהרתי, או גישה נורמטיבית שאומרת שיש מישהו ששולל להם את הזכות להגדרה עצמית ושהכוח הכובש לא יכול להתלונן על היעדר ממשל אפקטיבי, ואז להכרה הזו יש גם ממד מכונן".

אבל זה לא אומר בהכרח שההכרה הזו תפר את האמנה או את החוק הבינ"ל. "מצאתי את ההצהרה הזו מאוד מוזרה", אומרת ד"ר תמר מגידו, מרצה למשפט בינ"ל במחלקה ליחב"ל באוניברסיטה העברית. "אני לא מכירה שיש חוקים מתי מותר ומתי אסור להכיר בישות כלשהי במדינה, למעט הקמת מדינה באמצעות תוקפנות והפרה של המשפט הבינ"ל, כמו במקרה של קפריסין הטורקית. אין סיבה להגיד שזה המקרה כאן".

גם פרופ' יובל שני, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, חלוק על המכתב: "האמנה התפרשה כקובעת שחייבים להתייחס לישות כמדינה מרגע שהיא עמדה בתנאים האלו, גם אם לא מכירים בה, כמו שהרבה מדינות לא מכירות בישראל. יש פרקטיקה מאוד ארוכה של הכרה במדינות שלא עומדות בכל התנאים. לדוגמה, יש הכרה בסהרה המערבית למרות שלנציגים הלגיטימיים שלה אין יכולת לשלוט בשטח. מעבר לכך, במשפט הבינ"ל יש פרקטיקה שאם רוב המדינות פועלות באופן כלשהו אז הוא הופך להיות חוקי, ורוב מדינות העולם מכירות במדינה פלסטינית".

המלחמה משנה את המצב

כאמור, רוב מדינות העולם הכירו במדינה פלסטינית. הגל הראשון הגיע אחרי 15 בנובמבר 1988, כשמנהיג אש"ף דאז יאסר ערפאת הכריז על עצמאות המדינה הפלסטינית שבירתה ירושלים. ההצהרה הזו לא התקבלה יפה אצל ממשל רייגן, והייתה הטריגר לסירוב לספק ויזות לערפאת ואנשיו לקראת ההתכנסות השנתית של עצרת האו"ם בעניין הפלסטינים, ובכך אילץ את האו"ם להעביר את המפגש לז'נבה.

בכל מקרה, בניגוד לארה"ב, מדינות רבות קיבלו בברכה את ההכרזה: עוד באותו יום 13 מדינות הכירו במדינה פלסטינית. עד סוף 1988, הרשימה הגיעה ל־81 מדינות, בעיקר ערביות, מוסלמיות, חברות הגוש הקומוניסטי ומדינות בלתי מזדהות. בנוסף, האו"ם החליט לאמץ את הכינוי "פלסטין" עבור אש"ף, שמאז 1974 הוכר כנציג לגיטימי של הפלסטינים.

עוד 20 הכרות הגיעו עד סוף המאה ה־20, בעיקר מאפריקה, מרכז אסיה ומזרח אירופה. אחר כך הגיע גם גל של הכרות מצד מדינות אמריקה הלטינית. עד 7 באוקטובר 2023, היו רק שתי מדינות מערב־אירופיות שהכירו במדינה הפלסטינית: איסלנד ושוודיה, לצד הוותיקן שאינה חברה באו"ם. ב־2024, במחאה על התנהלות ישראל במלחמה, הצטרפו אירלנד, ספרד ונורווגיה, כמו גם סלובניה (החברה באיחוד האירופי) ומקסיקו ב־2025. בסך הכל, 147 מדינות חברות באו"ם הכירו במדינה הפלסטינית, כמו גם שתי מדינות שאינן חברות באו"ם (הוותיקן ורפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית), לעומת 46 בלבד שלא עשו זאת.

ישראל בבעיה משפטית?

אז רוב מדינות העולם כבר הכירו במדינה פלסטינית, ובכל זאת נשארנו בחיים. האם זה אומר שלהכרות האלה אין השפעה כלשהי על מצבנו או על מצב הפלסטינים? לא בדיוק.

"המשמעות הכי ישירה קשורה לביה"ד הפלילי הבינ"ל (ICC)", אומר גרוס. "סמכות ה־ICC כיום לדון בפשעים שישראל ביצעה לכאורה בעזה ובגדה מבוססת על ההצטרפות של הפלסטינים לאמנת רומא. אם אכן יהיו מעצרים והעמדות לדין אז יהיה הטיעון של כפירה בסמכות, ואז ככל שיש יותר מדינות שמכירות בפלסטין, בפרט מדינות חזקות וחברות באיחוד האירופי, זה מחזק את הטענה שיש להתייחס אליה כמדינה של־ICC יש סמכות שיפוט לגבי מה שבוצע בשטחה או שביצעו אזרחים שלה. ה־ICC הסתכל על ההצבעה באו"ם שהפכה את פלסטין למדינה לא־חברה, ולא על אמנת מונטווידאו, ובכך נתן להכרה מעמד מכונן".

לפי מגידו, "מבחינה משפטית יהיו כמה משמעויות חשובות. אם פלסטין היא מדינה, המשמעות היא שישראל כובשת שטח ריבוני ופועלת לספח אותו. זה אחד האיסורים החמורים ביותר במשפט הבינ"ל. טענת ישראל תמיד הייתה שאין פה ריבון ושגם לה יש טענות לשטח, וכעת נקבע שיש פה ריבון שישראל מפרה את ריבונותו ואת אמנת האו"ם, ושהיא פוגעת בזכות של הפלסטינים להגדרה עצמית שהוכרה על ידי הקהילה הבינ"ל. למרות שכאן ה־ICC לא יכול לשפוט מנהיגים של מדינות לא־חברות, מדינות אחרות יוכלו לשפוט על כך, ולכן יש פה עוד אלמנט של חשיפה. מעבר לכך, הפלסטינים יוכלו להצטרף לעוד פלטפורמות בינ"ל של קבלת החלטות".

שני מדגיש ש"תהיה לזה השפעה על היחסים הבילטרליים של הפלסטינים עם המדינות שיכירו. היחסים ישתדרגו, יהיו שגרירויות, והפלסטינים יוכלו ליהנות מהטבות שניתנות למדינות כמו חסינות דיפלומטית וחסינות משפטית מפני תביעות. גם מסגרות שפעם לא היו פתוחות עד הסוף בפני הפלסטינים, כמו האיחוד האירופי, יוכלו לשדרג את היחסים. ייתכן גם שהפלסטינים יזמינו עכשיו משקיפים בינ"ל לשטחי הגדה, להשתמש במרחב האווירי באיו"ש או במים של עזה".

אבל לדבריו, כנראה לא יהיה כאן שינוי יסודי: "בגלל שרוב העולם כבר מכיר בפלסטינים, יהיה פה יותר עניין של כמות מאשר עניין של מהות, וזה לא ישנה באופן פונדמנטלי את מצב העניינים. זה בטח נכון כל עוד ארה"ב מטילה וטו במועצת הביטחון, שהמלצתה נדרשת כדי לקבל את פלסטין כמדינה חברה באו"ם".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Yuki Iwamura

דרמה בארה"ב: הממשל הפדרלי נכנס להשבתה מלאה

בהיעדר הסכמות על תקציב זמני הושבתו החל מהבוקר כל השירותים הלא חיוניים של ממשל ארה״ב ● טראמפ מאיים מצידו בפיטורים המוניים

תסכול ממכונת כביסה. אפשר לסלוח? / צילום: Shutterstock

המחקר שמגלה: האם אנחנו יודעים לסלוח גם למכונות?

ערב יום כיפור הוא זמן טוב להתפייס עם בני אדם, אך מחקר חדש מגלה שאנחנו גם מסתובבים עם תחושות קשות כלפי מכונות ● המדיח שהתקלקל, המחשב שלרגע הפסיק לעבוד, האפליקציה שנתקעה - כל אלו עשויים לייצר בנו רגשות שליליים, ומסתבר שגם כלפיהם אנו מפעילים מנגנונים של סליחות ● איך זה נראה, ומה חברות הטכנולוגיה יכולות ללמוד מהתהליך?

מטוס טורקי מדגם הורג'ט / צילום: Reuters, Anadolu

הקולונל שחשף: הלייזר שיירט טילים איראנים בדרך לישראל

מכון מחקר אמריקאי ממליץ להעתיק פסי ייצור ביטחוניים לישראל ולמדינות ידידותיות נוספות במזה"ת ● איראן הציגה חימוש משוטט חדש בתערוכה עם חברות ישראליות ● ארה"ב יירטה כטב"מים איראניים עם חימושים מונחי לייזר ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שמואל פרנקל / צילום: ענבל מרמרי

שמואל פרנקל מסכם ארבעה עשורים בשוק ההון וחושף את הסודות

יו"ר ומייסד אפסילון פעיל בשוק ההון כבר קרוב לארבעה עשורים - וחווה כמעט הכל ● בראיון מיוחד לגלובס הוא מספר איך סירב ל־400 מיליון שקל מארקדי גאידמק ("לאדם כזה אני לא מוכר") ● מדוע נפל מיזוג עם אלטשולר שחם רגע לפני הפריצה הגדולה שלהם ● ולמה בשנת 2006 רצה שיצחק תשובה יהפוך לבעל הבית ("האם התקופה עם נוחי דנקנר הייתה זהב? לא")

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

אסף רפפורט בראיון לפורצ'ן: עסקת וויז-גוגל "משנה חיים"

לראשונה מאז שגוגל הכריזה על רכישת וויז, המייסד והמנכ"ל אסף רפפורט התיישב לראיון בעיתון האמריקאי פורצ'ן ● האיש שהצליח להקים חברה תוך חמש שנים בלבד ולהפוך אותה לשם הכי מדובר בתעשיית האבטחה העולמית, מתאר את הרגעים שבהם כמעט אמר לא, את הקסם הייחודי של הצוות שהוביל אותו, וגם את חייו האישיים, שנכנסו למסלול חדש

צילום: Shutterstock

האזהרה של המשקיע הוותיק והסטארט-אפ היקר בעולם: חדשות כלכליות מיום כיפור

אילון מאסק קורא לבטל את המנוי לנטפליקס ● המשקיע שהולך בדרכו של באפט שמצידו חותם על עסקת ענק ● חדשות טובות לאינטל, קצת על הדרמה בארה"ב וגם מיהו סטארט אפ הבינה המלאכותית היקר בעולם ● מה שכדאי לדעת על האירועים שהתרחשו בכלכלה העולמית במהלך יום כיפור

הפרויקט ברחוב קורקידי / צילום: בוריס חמינוב

פלונטר: העליון מונע מבעלי דירות לממש ערבות בנקאית לפרויקט תמ"א 38 שנתקע

החלטת בית המשפט העליון חושפת את המתח בין זכותם של רוכשי דירות לממש ערבויות חוק מכר לבין הצורך הציבורי להשלים פרויקטים של התחדשות עירונית - ומציפה את הצורך בעיצוב מנגנוני הגנה מתקדמים כבר בשלב ההתקשרות עם היזם

גילי רענן, מייסד Cyberstarts / צילום: איל יצהר

סייברסטארטס מגייסת קרן השקעות המשך בהיקף של 380 מיליון דולר

קרן ההון־סיכון הישראלית, המתמחה בהשקעות סיד בתחום הסייבר, סוגרת קרן המשך שנייה בהיקף 380 מיליון דולר – ומצטרפת לגיוסים של מעל 700 מיליון דולר שביצעה השנה ● מאז הקמתה ב־2018 היא ליוותה שורת אקזיטים ושחקניות צמיחה מובילות כמו וויז, Fireblocks ואיילנד

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

בהצבעה צמודה, בז"ן קיבלה אישור להקים טורבינות ולחזור לפעילות מלאה

לאחר שאתר החברה בחיפה נפגע במהלך מבצע "עם כלביא", הוועדה הארצית לתכנון ובנייה אישרה לבזן להקים מחדש את הטורבינה שהושבתה ● למהלך התנגדו ארגונים ירוקים ועיריית חיפה, והוא צפוי להגיע להכרעת בג"ץ

השבוע בעולם / צילום: רויטרס, Vadim Ghirda

רוסיה חשקה בה, וגם חתרה, אבל מולדובה החליטה להישאר באירופה

בחירות בארץ קטנה וענייה מטרידות את מנוחתו של פוטין ● ההמונים בהודו רצו מעט מאבק הכוכבים של "המפקד" ונרמסו למוות ● ה"קונסיליירי" של טראמפ מאיים על הארצות שאינן משחקות לפי כלליו ● ודנמרק משנה את פניה ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם  

היום שבו יפוצחו ברגע הסודות השמורים בעולם / אילוסטרציה: Shutterstock

קוראים לו יום ה-Q. כשהוא יגיע כל הסודות הכי שמורים בעולם ייחשפו

יום אחד, בליווי נאום ממשלתי קודר או הודעה צוהלת של ענקיות הטכנולוגיה, העולם ייכנס לעידן הפוסט-קוונטי ● מיילים, פוסטים אנונימיים, ארנקי ביטקוין, רשומות רפואיות, המערכת הפיננסית העולמית - כל אלה ייפרצו באחת ● או במילים אחרות: הסוף לביטחון הדיגיטלי ● קוראים לזה יום ה-Q, ויש סיכוי של כ-30% שהוא יתרחש עד 2035 ● אלא אם כן זה כבר קרה, בחשאי ● 5 סיפורים עוצרי נשימה מהעולם

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Avi Ohayon

טראמפ הכריז על תוכנית שתשנה את המזרח התיכון. אבל האם היא באמת תקרה?

תוכנית 20 הנקודות שהציג נשיא ארה”ב לסיום המלחמה זכתה לברכת מדינות העולם וביניהן מתנגדות מובהקות של ישראל, אך ההיתכנות שלה תלויה בשורה ארוכה של תנאים ● לפי מומחים, ברשות הפלסטינית כבר רואים במתווה המוצע הישג כביר

חשבון נפש עובדתי / צילום: Shutterstock

חשבון נפש עובדתי: הטעויות החוזרות שהגיע הזמן להשאיר מאחור

הפוליטיקאים מהדהדים פעם אחר פעם טענות - שמצליחות להיות שגויות מכל כיוון ● במוקד: העברת הכספים לעזה, גיוס החרדים והצמיחה הכלכלית ● יום הכיפורים הוא הזדמנות טובה להיפטר מטעויות העבר

מוצרי חלב / צילום: גלובס

החלב המיובא יגיע לחנויות כבר ביום ראשון הקרוב, עם כוכבית

עקב המחסור, רשתות השיווק ויבואני המזון פועלים להביא חלב מחו"ל, אך מדובר באתגר לוגיסטי לא פשוט ● אבל כל עוד לא עולה הצעה לשינוי מהיסוד של משק החלב, היבוא הוא מעין "פלסטר" על הבעיה

ד''ר ג'יין גודול / צילום: Reuters

"לא נוכל לשפר את מצב הקופים בלי לשפר את מצב בני האדם"

הראיון פורסם במקור ב-2018, וכעת מקודם מחדש בעקבות מותה של ד"ר ג'יין גודול ● חוקרת השימפנזים האגדית ג'יין גודול, שעשתה מהפכה באופן שאנחנו רואים בעלי חיים, כבר מנסה להציל את הקופים בטנזניה מהכחדה ● בראיון מיוחד ל"גלובס" היא מבהירה מדוע אף אחד לא צריך להוליד יותר משני ילדים, מייחלת ליום שבו גברים יכירו ביכולות היתר של נשים, ומגלה למה התכוונה כשהשוותה בין טראמפ לשימפנזים

וול סטריט / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

המסחר בוול סטריט ננעל בעליות; טסלה איבדה יותר מ-5%

דאו ג'ונס הוסיף 0.2%, הנאסד"ק התחזק ב-0.4% וה-S&P 500 עלה בכ-0.1% ● סטארבקס רשמה עלייה של 2.8% לאחר שהודיעה על עלייה קטנה בתשלומי הדיבידנד שלה ● המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת ● לפי פורבס, אילון מאסק היה היום לאדם הראשון אי פעם ששוויו חצי טריליון דולר

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: התעשייה האווירית

דוחות תע"א: אספקת רכיבי חץ 3 לגרמניה הורידה את צבר ההזמנות

מהדוחות עולה כי למרות האתגרים השונים שטומנת בחובה המלחמה לחברות הביטחוניות, ועל אף הירידה הקלה בצבר ההזמנות ברבעון זה, החברה הביטחונית הממשלתית הגדולה ביותר בישראל עדיין מסתמכת בעיקר על יצוא

וורן באפט / צילום: Shutterstock

וורן באפט יוצא לרכישה הגדולה ביותר שלו מזה 3 שנים

משקיע העל שיושב על קופת מזומנים אדירה רוכש חברת פטרוכימיה ב-9.7 מיליארד דולר ● העסקה האחרונה בהיקפים האלה נערכה על ידי ברקשייר האת׳ווי בשנת 2022

דאגלס מאריי / צילום: פרטי

הסופר הבריטי שהתייצב לצד ישראל: המלחמה בעזה היא בעיה של המערב

דאגלס מאריי, העיתונאי והסופר שנעמד לצד ישראל מאז 7 באוקטובר, משוכנע שהמלחמה מול חמאס הקצינה קריאות נגד המערב ● "תפיסות ליברליות התאדו בשנים האחרונות מהמרחב הציבורי" ● בראיון לגלובס הוא מספר על ביקורו בעזה ומסביר למה הדבר היחיד שישראל יכולה לעשות כעת הוא "לשגשג ולשרוד"

טראמפ ונתניהו בבית הלבן, היום / צילום: ap, Evan Vucci

חמאס מאותת: ידרוש שינויים מקיפים בתוכנית טראמפ לסיום המלחמה

המוסד מאשר באופן חריג: חוליית חמאס בגרמניה תכננה פיגועים נגד ישראלים ● בכיר חמאס על תוכנית טראמפ: "בתקופה הקרובה מאוד נכריז על עמדתנו" ● צה"ל תקף אתר ששימש לניהול מערך האש וההגנה של חיזבאללה במרחב רכס הבופור ● לוחמי שייטת 13 השתלטו על הסירה האחרונה במשט לעזה ● בעקבות ההשתלטות על המשט: גל מחאות חריג נגד ישראל באירופה  ● 48 חטופים, 727 ימים בשבי • עדכונים שוטפים