גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק הצהרה: להכרה במדינה פלסטינית יכולות להיות השלכות מעשיות. מהן?

עוד ועוד מדינות מכירות במדינה פלסטינית, ולא בטוח שהסחף הזה יישאר רק במישור הסמלי ● אף על פי שרוב העולם כבר שם, במערב מדובר בתופעה חדשה ● איך זה ישפיע על ההליך הפלילי נגד ישראל, והאם זה יחזק את עמדת הפלסטינים בנוגע לאיסור חמור במיוחד?

מפגינים פרו-פלסטינים מחוץ לעצרת האו''ם / צילום: ap, Angelina Katsanis
מפגינים פרו-פלסטינים מחוץ לעצרת האו''ם / צילום: ap, Angelina Katsanis

נשיא צרפת עמנואל מקרון הכריז אמש (ב') כי ארצו מכירה במדינה פלסטינית. עוד באותו לילה הכירו במדינה פלסטינית גם מדינות אחרות: בלגיה, מונקו, לוקסמבורג, מלטה, אנדורה וסן מרינו. יממה קודם לכן, בריטניה, קנדה, אוסטרליה ופורטוגל - הודיעו אף הן על הכרה. כל המדינות הללו מצטרפות ל-149 מדינות שכבר עשו את זה עוד קודם לכן. אבל מה בעצם יקרה בעקבות גל ההכרות הזה? בדקנו.

תורה ועבודה: כמה תלמידי ישיבה עובדים במקביל?
האוצר טוען שאין מחסור במורים. ומה אומרים הנתונים?

איך מכירים במדינה?

ראשית, יש לענות על שתי שאלות בסיסיות: מהי מדינה, ואיך מכירים בה? לאחר הכרזת ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר שבכוונתו להצטרף להכרה במדינה פלסטינית, משפטנים וחברי בית הלורדים כתבו ליועמ"ש הבריטי בטענה שזה מנוגד לחוק הבינ"ל, כפי שעולה מאמנת מונטווידאו.

נסביר: האמנה עוסקת בקיומה של מדינה כישות בחוק הבינ"ל. סעיף 1 קובע את תנאי הכניסה למועדון המדינות: אוכלוסייה קבועה; שטח מוגדר; ממשלה; והיכולת לכונן יחסים עם מדינות אחרות. הטענה באותו מכתב היא שהפלסטינים לא מקיימים את רוב הנ"ל: אין גבולות מוגדרים, אין ממשלה אחת בגלל הפיצול בין פת"ח לחמאס, ושתי התנועות לא מסוגלות לכונן יחסי חוץ. בנוסף, תהיה בעיה להמשיך להכיר בפלסטינים שטוענים לזכות השיבה כפליטים מרגע שיחיו במה שנחשב למדינתם שלהם. לכן, כך המכתב, הכרה בישות הפלסטינית כישות מדינית מנוגדת לדין הבינ"ל.

האמנה גם עוסקת בחשיבות ההכרה החיצונית. כך למשל, סעיף 3 קובע כי "הקיום הפוליטי של המדינה אינו תלוי בהכרה של מדינות אחרות", ושגם לפני ההכרה יש למדינה זכות להגן על עצמה ולנהל את עצמה כראות עיניה. סעיף 6 מבהיר שהכרה היא רק קבלה של המדינה המוכרת כישות "בעלת זכויות וחובות תחת החוק הבינ"ל", ושאין להציב לה תנאים. כאן אנחנו רואים מצב הפוך: הכרה שמגיעה עוד לפני שיש ישות שעומדת בכל תנאי הסף.

פרופ' אייל גרוס, מרצה למשפט בינ"ל באוניברסיטת תל־אביב, מסביר את הרקע למכתב: "יש פה שאלה האם מדינה יכולה להיווצר תחת כיבוש. כשעיראק כבשה את כוויית וארה"ב ובריטניה כבשו את עיראק, זה לא שלל את הריבונות שלהן. במקרה הזה לא הייתה ריבונות קודם לכיבוש, ונשאלת השאלה אם היא יכולה להיווצר תחתיו. ואז יש פה גישה עובדתית־דווקנית, שמסתכלת על העמידה בתנאי הסף ובה ההכרה היא אקט בעיקר הצהרתי, או גישה נורמטיבית שאומרת שיש מישהו ששולל להם את הזכות להגדרה עצמית ושהכוח הכובש לא יכול להתלונן על היעדר ממשל אפקטיבי, ואז להכרה הזו יש גם ממד מכונן".

אבל זה לא אומר בהכרח שההכרה הזו תפר את האמנה או את החוק הבינ"ל. "מצאתי את ההצהרה הזו מאוד מוזרה", אומרת ד"ר תמר מגידו, מרצה למשפט בינ"ל במחלקה ליחב"ל באוניברסיטה העברית. "אני לא מכירה שיש חוקים מתי מותר ומתי אסור להכיר בישות כלשהי במדינה, למעט הקמת מדינה באמצעות תוקפנות והפרה של המשפט הבינ"ל, כמו במקרה של קפריסין הטורקית. אין סיבה להגיד שזה המקרה כאן".

גם פרופ' יובל שני, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, חלוק על המכתב: "האמנה התפרשה כקובעת שחייבים להתייחס לישות כמדינה מרגע שהיא עמדה בתנאים האלו, גם אם לא מכירים בה, כמו שהרבה מדינות לא מכירות בישראל. יש פרקטיקה מאוד ארוכה של הכרה במדינות שלא עומדות בכל התנאים. לדוגמה, יש הכרה בסהרה המערבית למרות שלנציגים הלגיטימיים שלה אין יכולת לשלוט בשטח. מעבר לכך, במשפט הבינ"ל יש פרקטיקה שאם רוב המדינות פועלות באופן כלשהו אז הוא הופך להיות חוקי, ורוב מדינות העולם מכירות במדינה פלסטינית".

המלחמה משנה את המצב

כאמור, רוב מדינות העולם הכירו במדינה פלסטינית. הגל הראשון הגיע אחרי 15 בנובמבר 1988, כשמנהיג אש"ף דאז יאסר ערפאת הכריז על עצמאות המדינה הפלסטינית שבירתה ירושלים. ההצהרה הזו לא התקבלה יפה אצל ממשל רייגן, והייתה הטריגר לסירוב לספק ויזות לערפאת ואנשיו לקראת ההתכנסות השנתית של עצרת האו"ם בעניין הפלסטינים, ובכך אילץ את האו"ם להעביר את המפגש לז'נבה.

בכל מקרה, בניגוד לארה"ב, מדינות רבות קיבלו בברכה את ההכרזה: עוד באותו יום 13 מדינות הכירו במדינה פלסטינית. עד סוף 1988, הרשימה הגיעה ל־81 מדינות, בעיקר ערביות, מוסלמיות, חברות הגוש הקומוניסטי ומדינות בלתי מזדהות. בנוסף, האו"ם החליט לאמץ את הכינוי "פלסטין" עבור אש"ף, שמאז 1974 הוכר כנציג לגיטימי של הפלסטינים.

עוד 20 הכרות הגיעו עד סוף המאה ה־20, בעיקר מאפריקה, מרכז אסיה ומזרח אירופה. אחר כך הגיע גם גל של הכרות מצד מדינות אמריקה הלטינית. עד 7 באוקטובר 2023, היו רק שתי מדינות מערב־אירופיות שהכירו במדינה הפלסטינית: איסלנד ושוודיה, לצד הוותיקן שאינה חברה באו"ם. ב־2024, במחאה על התנהלות ישראל במלחמה, הצטרפו אירלנד, ספרד ונורווגיה, כמו גם סלובניה (החברה באיחוד האירופי) ומקסיקו ב־2025. בסך הכל, 147 מדינות חברות באו"ם הכירו במדינה הפלסטינית, כמו גם שתי מדינות שאינן חברות באו"ם (הוותיקן ורפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית), לעומת 46 בלבד שלא עשו זאת.

ישראל בבעיה משפטית?

אז רוב מדינות העולם כבר הכירו במדינה פלסטינית, ובכל זאת נשארנו בחיים. האם זה אומר שלהכרות האלה אין השפעה כלשהי על מצבנו או על מצב הפלסטינים? לא בדיוק.

"המשמעות הכי ישירה קשורה לביה"ד הפלילי הבינ"ל (ICC)", אומר גרוס. "סמכות ה־ICC כיום לדון בפשעים שישראל ביצעה לכאורה בעזה ובגדה מבוססת על ההצטרפות של הפלסטינים לאמנת רומא. אם אכן יהיו מעצרים והעמדות לדין אז יהיה הטיעון של כפירה בסמכות, ואז ככל שיש יותר מדינות שמכירות בפלסטין, בפרט מדינות חזקות וחברות באיחוד האירופי, זה מחזק את הטענה שיש להתייחס אליה כמדינה של־ICC יש סמכות שיפוט לגבי מה שבוצע בשטחה או שביצעו אזרחים שלה. ה־ICC הסתכל על ההצבעה באו"ם שהפכה את פלסטין למדינה לא־חברה, ולא על אמנת מונטווידאו, ובכך נתן להכרה מעמד מכונן".

לפי מגידו, "מבחינה משפטית יהיו כמה משמעויות חשובות. אם פלסטין היא מדינה, המשמעות היא שישראל כובשת שטח ריבוני ופועלת לספח אותו. זה אחד האיסורים החמורים ביותר במשפט הבינ"ל. טענת ישראל תמיד הייתה שאין פה ריבון ושגם לה יש טענות לשטח, וכעת נקבע שיש פה ריבון שישראל מפרה את ריבונותו ואת אמנת האו"ם, ושהיא פוגעת בזכות של הפלסטינים להגדרה עצמית שהוכרה על ידי הקהילה הבינ"ל. למרות שכאן ה־ICC לא יכול לשפוט מנהיגים של מדינות לא־חברות, מדינות אחרות יוכלו לשפוט על כך, ולכן יש פה עוד אלמנט של חשיפה. מעבר לכך, הפלסטינים יוכלו להצטרף לעוד פלטפורמות בינ"ל של קבלת החלטות".

שני מדגיש ש"תהיה לזה השפעה על היחסים הבילטרליים של הפלסטינים עם המדינות שיכירו. היחסים ישתדרגו, יהיו שגרירויות, והפלסטינים יוכלו ליהנות מהטבות שניתנות למדינות כמו חסינות דיפלומטית וחסינות משפטית מפני תביעות. גם מסגרות שפעם לא היו פתוחות עד הסוף בפני הפלסטינים, כמו האיחוד האירופי, יוכלו לשדרג את היחסים. ייתכן גם שהפלסטינים יזמינו עכשיו משקיפים בינ"ל לשטחי הגדה, להשתמש במרחב האווירי באיו"ש או במים של עזה".

אבל לדבריו, כנראה לא יהיה כאן שינוי יסודי: "בגלל שרוב העולם כבר מכיר בפלסטינים, יהיה פה יותר עניין של כמות מאשר עניין של מהות, וזה לא ישנה באופן פונדמנטלי את מצב העניינים. זה בטח נכון כל עוד ארה"ב מטילה וטו במועצת הביטחון, שהמלצתה נדרשת כדי לקבל את פלסטין כמדינה חברה באו"ם".

עוד כתבות

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הבהלה שבדרך לוול סטריט והסקטור שמככב בניגוד לרוב השוק

בהלת ה-AI בוול סטריט מתרחבת מעבר לסקטור התוכנה, ואירוע בהודו בו יתכנסו בכירי התחום עלול לייצר טלטלות נוספות ● האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"