גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקרים חדשים מגלים: מה עושה הבינה המלאכותית למוח

בשנה האחרונה התפרסמו כמה מחקרים שהתבססו על סריקות מוח של נבדקים כדי להבין איך המהפכה הטכנולוגית הגדולה של זמננו משנה אותנו, ומה זה אומר לגבי העתיד ● מהמחקר שמזהיר מניוון של האוכלוסייה לניסוי שהוכיח: אנחנו עדיין מעריכים יצירה אנושית יותר מיצירה של AI

מה באמת עושה לנו הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock
מה באמת עושה לנו הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock

"מה הייתם מספרים לחברה שהלכה לישון ב־2019 והתעוררה רק עכשיו, ומבקשת לדעת מה קרה מאז?", שאל גולש באחת הרשתות החברתיות. "הייתי אומרת לה לשאול את הצ'ט", הגיבה לו גולשת אחרת. ואכן, בין כל הדברים המדהימים שקרו מאז 2019, כנראה זה הדבר שהיפהפייה הנרדמת הייתה מתקשה לעכל יותר מהכול. לא רק היכולות של הבינה המלאכותית בלתי נתפסות, אלא גם המהירות שבה היא שרבבה את עצמה לכל פינה בחיינו, בתוך פחות משלוש שנים מאז הושק ChatGPT לציבור הרחב.

אחרי ביקור בישראל עורך הלנסט הפך לאוהד. אבל אז הכל השתנה
שאלות ותשובות באירופה אסרו על לק ג'ל מחשש לפגיעה בפוריות. האם גם בישראל יאסרו?

וכמו כל טכנולוגיה חדשה שמשנה את חיינו, גם טכנולוגיית הצ'ט משפיעה עלינו: על התרבות, על היחסים הבין־אישיים, ועל המוח שלנו ממש. למעשה, זהו חלק מחזון הסינגולריות שלפיו בנקודת זמן עתידית ישיגו המחשבים יכולות אינטלקטואליות גבוהות במידה משמעותית מאלו של בני האדם, עד שהם יהפכו לגוף אחד. בחברות שפע, כבר היום המוח האנושי לא מתקיים לבדו. קיים רק מוח שמתפתח בסביבה של בוטים. אנחנו עוד נזכור שפעם זה היה אחרת. ילדינו אולי כבר לא.

איך נראה המוח שלנו על הסם הזה? חוקרים מרחבי העולם מעסיקים את עצמם בשאלה הזאת. רק בשנה האחרונה התפרסמו שורה של מחקרים שהתבססו על סריקות מוח וניסו לעמוד על השינויים שמתחוללים בו. המבט אל תוך המוח הוא עוד כלי שבאמצעותו אנחנו מנסים לנבא איך ייראה וירגיש העתיד שלנו.

המוח עובד פחות קשה: איך מונעים ניוון?

חוקרים מ־MIT Media Lab בחנו את השפעת השימוש בבינה מלאכותית על מוחם של סטודנטים שכתבו חיבורים. הנבדקים נחלקו לשלוש קבוצות: לקבוצה אחת אושר להיעזר בבינה מלאכותית, לקבוצה שנייה הותר להיעזר במנועי חיפוש, ולקבוצה שלישית לא אושר להשתמש בכלים מקוונים כלשהם. כל נבדק כתב שלושה חיבורים, ובחיבור הרביעי השתנו התנאים: מי שכתב בעזרת צ'ט התבקש לכתוב ללא עזרים, ולהיפך.

מוחות הנבדקים נוטרו על ידי EEG במטרה לאמוד את רמת הפעילות המוחית בזמן המחקר, וגם החיבורים שכתבו נותחו על ידי מכונה ועל ידי בני אדם.

ואכן, החוקרים גילו שבתנאים שונים, המוח עבד באופן שונה. הסטודנטים שהתבקשו להשתמש רק במוחם שלהם הפגינו פעילות מוחית רבה יותר ומבוזרת יותר, כלומר אזורים רבים יותר במוח הופעלו. הסטודנטים שנעזרו בכלי חיפוש הפגינו פעילות פחותה מזו של חברי הקבוצה נטולת העזרים, ואילו הסטודנטים שכתבו את חיבוריהם בעזרת בינה מלאכותית הפגינה את הפעילות המעטה ביותר והכי פחות מבוזרת במוח.

מה שקרה בעת כתיבת החיבור הרביעי, שבו השתנו התנאים, הוא כנראה הדבר המטריד ביותר. מי שהשתמשו בבינה מלאכותית ונאלצו כעת לכתוב מאמר ללא עזרתה עדיין הציגו פעילות נמוכה. לעומת זאת, מי שעברו ממצב של מוח בלבד למכונה הציגו פעילות רבה יותר ממי ששויכו לקבוצת המכונה מלכתחילה. כלומר, הניוון בפעילות המוחית "נגרר" הלאה, אל המשימה הבאה, ואילו הכתיבה העצמאית חידדה את המוח לקראת המשימה הבאה.

נציין שמי שכתבו בעזרת בינה מלאכותית כן אמרו שהם קראו, בדקו וערכו את הטקסט, אבל הם הרגישו שאין להם בעלות על התוצר. לנבדקים האלה היה קשה יותר לצטט מהמאמרים שעליהם היו חתומים, בניגוד למי שניסחו את המשפטים בעצמם.

במאמר שפרסמו, החוקרים כותבים שמדובר באתגר עבור מוסדות לימוד, אבל לא רק עבורם. באותם מוסדות תימצא כנראה הדרך לדרוש מהתלמידים לעבד את התוכן באופן שיאלץ אותם להפעיל את המוח ולהטמיע אותו, גם אם לא כתבו את התוכן בעצמם. לכלי הבינה המלאכותית עצמם אפילו יכול להיות תפקיד בתהליך הזה: הם יכולים לשאול סטודנטים שאלות בצורה מעניינת, משחקית, וגם לענות להם תשובות מורכבות על חומר הלימוד, באופן שיגביר את מעורבותם בלימודים. הכלים הללו יודעים לא רק לעשות את העבודה בשבילך.

תערוכת צילומי בינה מלאכותית. הידיעה שזאת עבודת מכונה משפיעה על התגובה / צילום: Reuters, Biswarup Ganguly

מחוץ לעולם האקדמי, אנחנו עלולים לראות ירידה בפעילות הקוגניטיבית של כלל האוכלוסייה. החוקרים הביעו חשש מתופעות רחבות יותר מאלה שהודגמו במחקר שלהם, כמו ירידה ביכולות של חשיבה ביקורתית ושיפוט עצמאי, שכן הבינות מציעות תשובה אחת אינטגרטיבית המוצגת כ"אמת", ולא כמה מקורות להערכה זה מול זה, כמו במקרה של מנועי החיפוש.

חוקרים אחרים מתחו ביקורת על המסקנות של המחקר הזה מ־MIT. לדוגמה, ויטומיר קובנוביק ורבקה מרון מאוניברסיטת דרום אוסטרליה כתבו באתר The Conversation שמדובר בקריאה פשטנית של המציאות. הם מעלים את האפשרות שנשתמש באותו כוח מוח שיש לנו היום כדי להוציא לפועל משימות שלא היו חלק מהיו. כך לדוגמה, אדם שמבקש לערוך מסיבה יוסיף לה תוכנית אומנותית, כי הצ'ט מקל עליו לעשות זאת, בעוד שבעבר לא היה מנסה לעשות זאת בכלל.

איזה פידבק אנחנו רוצים מהצ'ט?

בינה מלאכותית יכולה לעודד למידה באמצעות משוב. אפילו כותבי המאמר מ־MIT ציינו שתוכניות לימוד עם משוב מבוסס בינה מלאכותית עשויות דווקא להגביר את הפעילות המוחית במקום לנוון אותה. משוב הוא יעיל במיוחד כשהוא מיידי, ספציפי ומותאם אישית - שלושה מאפיינים שיש בידי הבינה המלאכותית לספק, ולכן הציפיות ממנה גבוהות. היא גם נתפסת כשיפוטית פחות ממשוב אנושי, וזה יתרון נוסף מבחינת הלומדים.

אבל איזה משוב של המכונה הוא היעיל ביותר? וכיצד משפיע כל סוג של משוב כזה על המוח?

במחקר שהובילה ג'יאקי יין מהמכון לבינה מלאכותית בחינוך בשנחאי, ופורסם בכתב העת npj: science of learning, כתב עת מקבוצת Nature, נבחנה ההשפעה של שלושה סוגי פידבק שהבינה יכולה לתת.

הסוג הראשון נקרא "משוב מטה־קוגניטיבי". הכוונה היא למשוב על אסטרטגיות הלמידה. לדוגמה, הצ'טבוט שאל את הנבדקים אם הם מרוצים מרמת ההבנה שלהם את החומר, האם יוכלו להסביר אותו לאחרים, איזה חלק של החומר הכי קשה להם וכיצד יוכלו לשפר את הלמידה להמשך.

סוג נוסף הוא "משוב רגשי". הוא נועד לשמר את העניין, את הקשב ואת המוטיבציה של הלומד, ולעזור לו להתמודד עם ההשפעות של חוויות שליליות על המוטיבציה. לדוגמה, אפליקציית דואולינגו הפופולרית משתמשת במשוב כזה. המחשבה היא שכל עוד הלמידה מעוררת רגשות חיוביים יותר משליליים, הלומד יהיה מעורב יותר וייטה פחות לנטוש את הלמידה או להתנתק ממנה רגשית. המשוב הרגשי שנבחן במחקר הזה כלל תגובות כמו "נהדר! הבנת את החלק הזה היטב!", או "לא נורא, גם אחרים התקשו עם החלק הזה".

סוג הפידבק השלישי שנבחן הוא "משוב ניטרלי", לדוגמה "בואו נצא להפסקה. כשתהיה מוכן, לחץ על אחד המספרים הבאים רנדומלית".

בקרב חברי הקבוצה שקיבלה משוב מטה־קוגניטיבי מהצ'ט נצפתה פעילות באזורים בחלק הקדמי של המוח הקשורים לפונקציות ניהוליות כמו בקרה עצמית ושליטה קוגניטיבית, וכן באזורים הקשורים במחשבות על מחשבות ובאזורים הקשורים לעיבוד סמנטי. בהמשך, חברי הקבוצה הזאת הצליחו טוב מאחרים ליישם את הידע בהקשרים חדשים ולהבין מתי עם מצליחים או טועים.

חברי הקבוצה שקיבלו פידבק רגשי הציגו פעילות באזורים הקשורים לאינטראקציה חברתית ולמחשבות על מחשבות של אחרים. הקבוצה הזאת זכרה את החומר טוב במיוחד, אבל הצליחה פחות ליישם אותו בהקשרים חדשים.

באופן שהפתיע מעט את החוקרים, הקבוצה השלישית, שקיבלה משוב ניטרלי, הציגה את הפעילות הרבה ביותר באזורים הקשורים לזיכרון ולתשומת לב. ייתכן שגם כשעוזבים את המוח האנושי בשקט, הוא יודע לגייס בעצמו כלים של מוטיבציה ללמידה. עם זאת, תוצאות הלמידה בקבוצה השלישית היו הכי פחות חזקות.

לטענת החוקרים, בעולם שבו יותר ויותר מהלמידה שלנו תתבצע דרך הצ'ט, לסוג הפידבק צפויה להיות השפעה מרחיקת לכת על הסיכוי שלנו ללמוד בהצלחה ולהטמיע את החומר.

מעדיפים את קולה של אמא, גם בגרסת AI

עד כה התייחסנו להשפעות הקוגניטיביות, אבל מה עם השפעת הבינה המלאכותית על עולם הרגש שלנו? האם יש לה פוטנציאל אמיתי להשפיע עליו כמו בני אדם?

מחקר שפורסם במאי האחרון בכתב העת Scientific Reports מקבוצת Nature, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת Shaoxing בסין, בחן את ההשפעה של קולות שסונתזו באמצעות בינה מלאכותית. בזכות הכלי הזה, קולות מסונתזים איבדו את רוב המאפיינים ה"רובוטיים" שהיו להם בעבר, והיום בשיחה עם מענה קולי או בהאזנה לסרטון פרסומת או שיר, לא תמיד ניתן לדעת אם הקול שייך לאדם אמיתי או לבוט. ניתן היום אפילו לחקות קול של אדם ספציפי, באופן שיקשה על מכריו להבחין בהבדל. היישומים בעולם הדיפ פייק וההונאה ברורים, אך המחקר הזה התמקד בהשפעה הרגשית של קולות כאלה, שמטרתה אינה הונאה.

במסגרת המחקר סונתזו שלושה סוגי קולות: אחד מתוך הקלטות של אמהות הנבדקים ושניים נוספים הונדסו מהקלטות של נשים לא מוכרות לנבדקים. הראשון נקרא "קול נשי בוגר" (בערך בגיל של האמהות של הנבדקים) והשני "קול נשי מתוק". כל הקולות הקריאו אותו הטקסט.

החוקרים השתמשו במכשיר fNIRS, הממפה אזורי מוח שונים בעת פעילותם, בדומה ל־fMRI אם כי קצת פחות מדויק. המיפוי נעשה באמצעות ספקטרוסקופיה בתדר אינפרה־אדום. התוצאה הייתה שהקול המסונתז של האם, ורק הוא, עורר פעילות מוגברת באזורי המוח הפרה־פרונטליים והטמפורליים. החוקרים מעריכים מתוך כך שהקול המוכר עורר בצורה הרבה יותר ברורה רגשות, זיכרונות וגם תפקודים קוגניטיביים.

למחקר הזה עשויות להיות השלכות רבות על עולם השיווק המותאם אישית, אולם החוקרים מתעניינים דווקא בהשלכותיו על עולמות הטיפול הרגשי. הם טוענים שמתן קול מוכר לבוט שנועד לתמיכה רגשית יכול לעזור להפיג בדידות וחרדה במטופלים. כך, לדוגמה, טכנולוגיה כזאת יכולה להיות ישימה בטיפול באנשים מבוגרים או שסובלים מדמנציה. אם נחזיר להם את הקול של הוריהם, ייתכן שהפעילות המוחית שלהם תגבר.

לבני אדם עדיין יש יתרון

ודאי תטענו שלמרות הכול, בני אדם מגיבים לקולה האמיתי של אמא אחרת מאשר לקולה המסונתז, ובכלל, בקשר אנושי הכוונה היא שקובעת. עצם הידיעה שאנחנו מתקשרים עם בוט יכולה יכולה להשפיע על התגובה שלנו - הן בטיפול רגשי והן במסר שיווקי. אך האם המוח שלנו באמת יודע להגיב אחרת לברייה אנושית ולבוט?

מחקר שפורסם בינואר האחרון בכתב העת Social Cognition and Affective Neuroscience בחן את השאלה הזאת לגבי יצירות אמנות. החוקרים הציגו לנבדקים יצירות ובדקו מה הם אומרים עליהן אחרי שנאמר להם שנעשו בידי מכונה ומה הם אומרים על אותן יצירות לאחר שנאמר להן שצוירו בידי בני אדם. במקביל בחנו החוקרים את תגובות המוח של הנבדקים לאותן יצירות באמצעות EEG ו־fNIRS.

המשתתפים היו מוטים נגד אמנות שהוצגה להם ככזו שנוצרה על ידי AI, ודירגו אותה באופן עקבי כמוצלחת פחות. מבחינת פעילות המוח, כאשר היצירה הוצגה ככזו שנוצרה על ידי בני אדם, רמת העירור המוחי הכללית הייתה גבוהה יותר, כלומר, המוח הקדיש קשב רב יותר ליצירה והפגין מעורבות קוגניטיבית גבוהה יותר. כמו כן, נראה שכאשר הנבדקים חשבו שהיצירות צוירו בידי בני אדם, הם השקיעו מאמצים רבים יותר בניסיון להבין את משמעות היצירה ולהתחבר אליה רגשית.

מסקנת המחקר היא שבני אדם מתעניינים יותר ביצירה שנוצרה על ידי בני אדם אחרים - לא רק במוצהר אלא גם ברמת הפעילות המוחית. המחקר הזה מרמז טובות ליצירה האנושית ובאופן כללי לתקשורת בין בני אדם. נראה שבני אדם מייחסים ערך לעצם העובדה שאמנות מסוימת היא תוצר של תודעה אנושית ולא של מכונה, והם רואים באמנות אירוע של קשר בין אישי בין יוצר לצרכן, ולא אירוע צרכני בלבד. האם זה יהיה כך תמיד? זאת כבר שאלה שקשה לענות עליה.

עוד כתבות

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

להתאהב מחדש בפופינה: מתבגרת יפה ומתעלה מעל טרנדים

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

גורמים באיראן נגד "הדרישות הקיצוניות": "הכשלה של המו"מ"

יום מכריע לפנינו: סבב השיחות השלישי בין איראן לארה"ב יצא לדרך ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים