פעילות אירובית תסייע בחידוש תאים במוח, גם בגיל השלישי / צילום: Shutterstock
איך אפשר לשמור על תפקוד המוח בעת זקנה, ובמיוחד על הפונקציות הניהוליות שבו, כמו ניתוח ועיבוד מידע? זו הייתה השאלה שאותה חקרה ד"ר הדס אראל מאוניברסיטת רייכמן במסגרת פוסט-דוקטורט.
● הצוללת | שני רובוטים ואדם שיחקו מסירות בכדור. את מה שקרה אח"כ איש לא צפה
● מחקרים חדשים מגלים: מה עושה הבינה המלאכותית למוח
"בניגוד לתפיסה הרווחת, לא כל המוח מידרדר בזקנה. יש אזורים רגישים יותר ופחות לירידה תפקודית", אומרת אראל. "אחד האזורים הכי רגישים הוא האונות הפרונטליות - החלקים הקדמיים במוח, שם נעשים כל תהליכי הבקרה והעיבוד".
לדברי אראל, כדי לשמור על אזורים אלה במוח אפשר לעשות שימוש באחת משתי גישות, או בשתיהן. "הגישה האחת אומרת: Use It or lose It. אם אני ממשיכה לעבוד, גדל הסיכוי שהפעילות הפרונטלית תישמר". הגישה השנייה היא המפתיעה יותר. "הגישה השנייה מדברת על 'חימצון' המוח, כלומר הזרמת חמצן למוח. הדרך הכי טובה לעשות זאת היא דרך פעילות אירובית, כמו הליכה מאומצת, ריצה, רכיבה על אופניים וכן הלאה. המטרה שלנו כחברה צריכה להיות לעודד זקנים לבצע פעילות אירובית שמתאימה לגילם".
למה הכוונה?
"צריך להעלות דופק, לא 'בוא נלך לראות את השקיעה'. כולנו נוטים לקום באוטובוס לאנשים מבוגרים אז אולי אנחנו לא צריכים למהר לעשות זאת. לא כי זה לא טוב להיות אדיבים, אלא כי ברמה החברתית יש משהו בעייתי ולא מדויק בתפיסה של הזיקנה כמקום של פאסיביות.
"מחקרים מראים שאצל אנשים שהתחילו לבצע פעילות גופנית בגיל 70 - רואים התחדשות של תאים במוח. זה ממש כמו סוד שמור שאני לא יודעת מדוע הוא לא מדובר מספיק. מה שכן, בעשורים האחרונים יש פריחה של מחקר בתחום שמכונה 'זקנה מוצלחת', Successful Aging. כשזו הפריזמה, מבינים שזקנה יכולה להיות חוויה חיובית מאוד. זו אוכלוסייה שהיא חזקה יותר כלכלית וגם יותר משוחררת. פחות אכפת לה מכל דבר. אם נצליח להגיע לשם כשיכולותינו שמורות, זו יכולה להיות חוויה שלא חווינו בשום גיל אחר".