מאיר שפיגלר, מנכ''ל חברת החשמל / צילום: יוסי זמיר
חברת החשמל כבר לא רוצה להיות השוט שאיתו אוכפים קבלה של אישור אכלוס ("טופס 4"), ומזהירה שזה משבש את איכות אספקת החשמל ויוצר הפסקות חשמל בשל הקמת חיבורים פיראטיים המקשים על תכנון הרשת. תיקון חלקי המדלג על האישורים בהרחבת החיבור לחשמל בוצע כבר, אבל חברת החשמל דורשת לפתור את הבעיה מהיסוד, ולמחוק מחוק התכנון והבנייה את הסעיף שמתנה את החיבור לחשמל בקבלת אישור האכלוס לבית חדש. מי הנפגעים העיקריים?
● הדירות לא נמכרות, ובבנקים מוזילים את ריבית המשכנתאות
● בלעדי | חיפה אאוט, נשר אין: ההצעה החדשה לקמפוס אנבידיה והאיום של ראשי הרשויות
בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר הסביר כי אחת מהבעיות הגדולות היא שאין אפשרות לחבר מבנים ומתקנים בלי טופס 4 וטופס 5 (אישור גמר בנייה), בגלל חקיקה שעברה בכנסת לפני עשורים. עוד הוסיף, "חברת החשמל בעל כורחה הפכה להיות מעין גורם פיקוח של רשויות התכנון והבנייה. למה? על בסיס מה? אנחנו צריכים לספק חשמל לכל מבנה שעמד בתקנות ובסטנדרט תקני בטיחות, וזהו". בשיחה עם גלובס, הוא מתבטא בצורה בוטה אפילו יותר: "אני הקלגס של חוק התכנון והבנייה".
על פי תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), על היזם לשלוח בקשה לאישור לאספקת חשמל, מים או חיבור לתשתית הטלפון (טופס 3) מהרשות המקומית, וזו מפנה את הבקשה אל הגורמים הרלוונטיים באמצעות טופס 4. כשטופס זה מאושר - ניתן לאשר את אכלוס הבניין, כאמור.
המתנה ארוכה לאישור חברת החשמל
בענף טוענים כי שלב זה הפך עם השנים לארוך במיוחד בעיקר בשל הצורך להמתין לאישור חברת החשמל. בעבר פרסמנו כי בסקר שערכה חברת הייעוץ KAMIR בקרב כ־2,000 קבלנים מכל רחבי הארץ, הגדירו 35% מהם את העבודה מול חברת החשמל כ"קשה עד בלתי אפשרית". ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ דאז, אמר כי השלב שבו נדרש האישור של חברת החשמל מעכב מאוד מסירת דירות חדשות.
יגאל צ'ודנר, מנכ"ל חברת נתיבי הקמה המתמחה בניהול הליכי רישוי וסטטוטוריקה, טוען שלא תמיד זה כך: "אין ספק שהבירוקרטיה בתחום ארוכה ומעיקה, אבל הרבה תלוי גם ביזמים: אם הפרויקט מנוהל כראוי ואם הפנייה הנדרשת נעשית לחברת החשמל מספיק זמן מראש, החברה מגיבה ומטפלת בצורה מקצועית, ללא עירוב של שיקולים זרים - זאת ההתרשמות שלי. נכון שהתהליכים מסורבלים, ושחברת החשמל עצמה מתמודדת עם עומסים גדולים מאוד, אבל בהתנהלות נכונה אפשר להתמודד עם זה".
על חיבורים פיראטיים ופאנלים סולריים
היעדר בטפסים הדרושים מוביל רבים ליצור חיבורים פיראטיים מכבלי החשמל המקומיים. מעבר לבעיות הבטיחותיות שהדבר יוצר, יש כאן בעיה מערכתית גדולה עוד יותר. למעשה אין קשר בין התכנון, המבוסס על מספר החיבורים החוקיים, לבין צריכת החשמל בפועל - וגם מי שמתחבר כחוק סובל מזה מאוד. בחברת החשמל מספרים שבסיור בערערה בנגב, ראש המועצה סיפר שביישובו יש למעלה מ־80 חיבורים פיראטיים. חברת החשמל אמנם פועלת כדי להגדיל את הרשת בכל מקרה, אבל קשה להקצות משאבים בצורה יעילה כאשר אין נתוני אמת לגבי כמות החיבורים בפועל.
לפי שפיגלר, הנפגעות העיקריות הן אוכלוסיות שלא תמיד מקבלות אישורי אכלוס: "ביישובים דרוזיים יש שכונות חדשות המיועדות לחיילים משוחררים ולמילואימניקים, ונוצר מצב שבו מספיק שלחלק מהתושבים אין אישור, וכל היישוב סובל".
הוא מספר ש"זה גם נפוץ מאוד ביישובים חרדיים כמו מודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש, ירושלים ומזרח פ"ת. יש הרבה דירות מפוצלות, זה מגדיל משמעותית את צריכת האנרגיה - ואני לא יודע מזה. צריכת האנרגיה גדולה יותר מהתכנון, וזה יוצר נפילות ברשת. איכות אספקת החשמל שאנשים מקבלים נפגעת מזה". וכך גם קורה במשקים וביישובים חקלאיים, מאותן הסיבות.
דבר נוסף, מי שלא מחזיק טופס 4, גם אם גר בבניין במשך זמן רב, לא יכול להתקין פאנלים סולאריים על הגג. דבר זה חשוב במיוחד לבתים פרטיים באזורים כפריים, שבהם מתקשים יותר עם בירוקרטיית הבנייה, ושם הפוטנציאל הגדול ביותר לגגות סולאריים קטנים - שאותם משרד האנרגיה שואף לעודד, ובינתיים גם שם מתוסכלים מהעניין.
כך שלמעשה, למרות שלכאורה מדובר באכיפה רק כלפי מי שמפרים את הכללים, ההשלכות המשקיות של התניית החיבור לחשמל גדולות מאוד ומשפיעות הרבה מעבר לכך.
עוד מוסיף שפיגלר כי גם כאשר אין שום בעיה בעצם החיבור לחשמל הוא הופך ל"קלגס שאומר שהמבנה תקין ועומד בכל הסטנדרטים הבטיחותיים, אבל לא יכול לחבר לחשמל אם אין טופס 4. אני חוטף את הביקורת!".
שינוי דרך הפעולה אחרי ארבעה עשורים
אם חברת החשמל חשה כי הפכה להיות גורם מפקח, ולא רק גורם מאשר, ייתכן כי מדובר במעין נוהג שהושרש לאורך השנים ושינויו או ביטולו בוודאי יצריכו התאמה מצד השוק. הרי מדובר בדרך פעולה אשר ננקטת כבר כארבעה עשורים.
צ'ודנר מוסיף בעניין זה: "חברת החשמל היא הגורם שבידיו נמצא כל נושא החשמל - לא רק החיבור לבניין, אלא גם הקמת חדרי טרנספורמציה (המשמשים לאחסון שנאי חשמל - י"נ), הקמת קו חשמל חדש, תוכנית חלוקת החשמל ועוד. אם היא תצא מהתמונה, מי ידאג לכל אלו? ומי יאשר את השימוש בחשמל? אולי חברת החשמל מכוונת להקמת גוף חדש שיטפל בכך - אבל זה רק ייצור עוד בירוקרטיה ויעמיס עוד על התהליך".
אחת הבעיות המרכזיות היא שלא מדובר בתקנות משנה שניתן לשנות בהחלטת שר, אלא בחקיקה ראשית שצריך לשנות בכנסת. במאי האחרון עבר תיקון בהובלת יו"ר ועדת הפנים יעקב אשר מיהדות התורה, בסיוע ובדחיפת חברת החשמל. על פי התיקון, הגדלת החיבור לחשמל באמפרים לא דורשת יותר טופס 4. אך שורש הבעיה, שבמסגרתו חברת החשמל היא "שומר הסף" של אישור האכלוס, טרם נפתר.
"צריך לבטל לגמרי את הסעיף הזה, בינתיים אין לאף אחד את גדלות הנפש להגיד די", אומר שפיגלר. הוא גם מלין על כך שהחוק מתנה גם את החיבור למים, אך בפועל הדבר לא נאכף, וחברת החשמל היא היחידה שנמצאת בתפקיד הזה כדי למנוע סיום בנייה לפני קבלת כל האישורים הנדרשים.
עם זאת, אם חברת החשמל לא תהיה השוט העיקרי של הרשויות, עדיין נשאלת השאלה - מה יחליף אותה? זו בעיה שהמדינה תצטרך להתמודד איתה בבואה לאכוף את חוקי התכנון והבנייה, והיא תצטרך ליצור שוטים אפקטיביים במנותק מחברת החשמל.
ממינהל התכנון טרם נמסרה תגובה.