ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי
בתחילת 2024 החליט ביל אקמן, ממנהלי קרנות הגידור הבולטים בעולם, להשקיע כ־100 מיליון שקל במניות הבורסה לניירות ערך בתל אביב - השקעה פרטית נדירה מבחינתו, שנולדה מתוך רצון "לעשות משהו למען ישראל" מיד אחרי 7 באוקטובר. מאז המניה זינקה בקרוב לפי ארבעה, אבל אקמן מצהיר שהוא כאן לטווח הארוך. בראיון בלעדי לגלובס הוא מספר על התוכניות שלו בישראל, על ההשקעה הגדולה באובר, על ההשראה מוורן באפט - וגם על מה שלדבריו ישראל חייבת לשנות באופן שבו היא מנהלת את המאבק על דעת הקהל העולמית.
● שמונה תובנות של משקיע העל שמנפץ את כל מה שאמרו לכם על עולם ההשקעות
● ביל אקמן: "אני כאן כי חייבים לשפר את יחסי הציבור של ישראל"
שוק ההון הישראלי ממשיך לשגשג ולשבור שיאים, בניגוד למה שניתן היה לצפות ממדינה שנמצאת במלחמה מתמשכת כבר קרוב לשנתיים. מה מסביר את החוזק של השוק המקומי לדעתך?
"היהודים תמיד היו אנשים חסינים מאוד (resilient). זו הסיבה שהם המשיכו להתקיים, נכון? ולאורך ההיסטוריה היו על העם היהודי הרבה איומים קיומיים. זה כנראה מולד", משיב אקמן.
"אתם תקועים איתנו, לעולם לא נמכור!"
הראיון עם אקמן מתקיים בתל אביב, מספר שעות לאחר שהשתתף בטקס פתיחת המסחר של הבורסה לצד המנכ"ל איתי בן זאב, יו"ר דירקטוריון הבורסה פרופ' יוג'ין קנדל, ויו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר. אקמן סיפר בטקס שמאז 8 באוקטובר 2023, הוא ורעייתו הישראלית נרי אוקסמן החלו לחשוב במה יוכלו לעזור לישראל. כשקיבל שיחת טלפון מבנק ג'פריס והוצע לו להיפגש עם הנהלת הבורסה, הוא השיב שקרן הגידור שייסד, פרשינג סקוור (Pershing Square), לא משקיעה מחוץ לארה"ב, אך ייפגש איתם. הפגישה שכנעה אותו להשקיע, ולראשונה הוא ביקש אישור להשקיע בחברה ציבורית שלא באמצעות הקרן שלו שעבורה זו גם הייתה השקעה קטנה מדי.
אקמן ורעייתו רכשו באופן פרטי קרוב ל־5% ממניות הבורסה בתמורה לכ־100 מיליון שקל. מאז עלתה מניית הבורסה ב־286%, ולכאורה לאקמן אין סיבה שלא למכור אותה וליהנות מהרווח - אך אין לו כוונה כזו, בניגוד לבעלי מניות אחרים שניצלו לאחרונה את הגאות במניה ומימשו. "אתם תקועים איתנו, לעולם לא נמכור!", אמר בחיוך בטקס פתיחת המסחר.
"חשבתי שזו דרך מצוינת להביע תמיכה", סיפר אקמן. "לא באמת עשיתי את זה כדי להרוויח, חשבתי שזו תהיה השקעה טובה והמניה נראתה לי מאוד זולה. חשבתי שלהחזיק במניות בורסה זה כמו לקבל תמלוגים על הצלחת המדינה".
אקמן מגלה שהבורסה היא לא ההשקעה היחידה שלו בישראל. "אני משקיע בכמה קרנות הון סיכון, ואני מאוד מתעניין בהשקעות בסטארט־אפים ישראליים", הוא אומר. אך יש לו גם תוכניות גדולות יותר: לפרשינג סקוור, קרן הגידור שלו, שמנהלת נכסים בהיקף של 18.2 מיליארד דולר, יש חברת SPARC - לא SPAC, אבל הרעיון דומה - שמחפשת חברה שתהפוך דרכה לציבורית.
"זו חברת רכישה שהקמנו, ישות שאנחנו יכולים להשתמש בה כדי להקל על הנפקה לציבור של כל חברה ברחבי העולם. הייתי שמח שזו תהיה חברה ישראלית, אבל זו חייבת להיות חברה גדולה - ההשקעה המינימלית בהון תהיה של 1.25 מיליארד דולר. אני מקיים פגישות עם כמה מייסדים בזמן שאני מבקר כאן, ועבור פרשינג סקוור - אם תהיה השקעה בישראל זה יהיה דרך ה־SPARC".
לדבריו, בניגוד לחברות SPAC (חברות ללא פעילות, שמונפקות בבורסה במטרה למזג לתוכן חברה קיימת ובכך להפוך אותה לציבורית), ב־SPARC אין עמלות חיתום גבוהות, אין כתבי אופציה לבעלי המניות שיוצרות דילול למשקיעים, ויש גיבוי מכיוונה של פרשינג סקוור - מה שאמור להפוך זאת לאטרקטיבי.
החזקת מעט מניות - "יתרון ביצירת התשואות"
קרנות השקעה וגופים מוסדיים נדרשים לפרסם את ההחזקות שלהם במניות בוול סטריט מדי רבעון. הקרן של אקמן יוצאת דופן במידה מסוימת משום שיש לה החזקה במספר קטן יחסית של חברות, בהן אלפבית (גוגל), אמזון, רשת המזון המהיר צ'יפוטלה וההשקעה הגדולה - במניות פלטפורמת הנסיעות השיתופיות אובר (Uber) בה השקיע לאחרונה.
למה פרשינג סקוור מסתפקת בהחזקה של מספר קטן של מניות? אתם לא מרגישים צורך לגוון את ההשקעות יותר?
"באופן כללי, אנשים מגוונים יותר מדי. יש ביטוי שאומר 'אם אתה לא יודע מה אתה עושה, תגוון'. אבל כשחושבים על זה, עכשיו היינו בחדר עם אנשי עסקים שלחלקם, 98% מההון שלהם מגיע מחברה אחת, נכון? זה לא ממש גיוון, אבל להם זה עבד היטב. אם אתה יודע הרבה על העסק, ויודע שזה עסק איכותי, אתה יכול להרשות לעצמך פחות גיוון. אם אתה משקיע פסיבי, ואין לך שום השפעה על העסק, אז זה מסוכן".
אקמן אומר כי "אנחנו משקיעים בחברות שהן בדרך כלל בעלות מינוף פיננסי מאוד נמוך, יש להן מאזנים חזקים והן גדולות ודומיננטיות בתעשיות שלהן, כמו יוניברסל מיוזיק או אובר. ואנחנו בעלי מניות חשובים שיש להם קול בחברה. באופן כללי, אפשר להפחית את הסיכון בהחזקה של פחות חברות שמכירים היטב, מאשר בהחזקה של הרבה חברות שאתה לא מכיר היטב, וזה יתרון עצום ביצירת התשואות".
על ההשקעה שלו באובר אקמן צייץ ב־X לפני מספר חודשים, כשסיפר לעוקבים שהקרן החלה לבנות פוזיציה בחברה והוסיף שהוא לקוח ותיק שלה. כיום זו ההחזקה הגדולה ביותר של הקרן.
אתם משקיעים באובר, אבל בישראל נהגי המוניות התאגדו כדי להפעיל לחץ פוליטי שלא תיכנס לפה האפליקציה.
אקמן משיב: "זו לא אובר שאשמה בכך, אלא הרגולטורים. דרך אגב, הנושא הזה עלה בכל מדינה. גם בארצות הברית אובר מותאמת היום למוניות עצמן, ככה שאתה יכול להיכנס לאובר ולהזמין מונית. זה יכול להקל על הביקוש".
אז מה אפשר לעשות כאן?
"זה משהו שאתם צריכים לפתור מול הרגולטורים שלכם".
יש מי שמשווה את אקמן למשקיע האגדי וורן באפט, שהוביל במשך שנים את חברת ברקשייר הת'וואיי, וצפוי להעביר את השרביט בתחילת 2026 לידי גרג אייבל שיכהן בה כמנכ"ל. במה הם דומים ושונים באסטרטגיות ההשקעה שלהם? לדברי אקמן, "כמעט כל מה שלמדתי על השקעות, למדתי מבאפט. הוא היה מנטור לא רשמי מאוד משמעותי עבורי". הוא מוסיף כי "אחת הסיבות שנכנסתי לעסק והתאהבתי בו הייתה הקריאה של המכתבים של באפט למשקיעים, וצפייה בראיונות איתו, כשהייתי בשנות ה־20 המוקדמות לחיי".
לדבריו, שניהם חולקים עקרונות השקעה בולטים: "שנינו מאמינים מאוד בהשקעות לטווח ארוך. אם ננתח זאת, אנחנו מסכימים לשלם מחיר גבוה יותר עבור מה שאנחנו רואים כעסקי צמיחה איכותיים יותר". מצד שני, הוא מוסיף שלבאפט יש מגבלות מסוימות של הערכות שווי להשקעות שהוא מוכן לעשות, "וזה גרם לו לוותר על השקעות מסוימות, שהתבררו כהשקעות טובות מאוד, משום שהן לא היו בקריטריונים שלו. הקריטריונים עבדו עבורו בצורה מאוד אפקטיבית, אך אי אפשר להתווכח על התוצאה".
על הנשיא טראמפ: "גישה ייחודית למו"מ"
אקמן "שורי" על השוק האמריקאי, על אף האתגרים וביניהם מלחמת הסחר, המכסים והאירועים הגיאופוליטיים. "ארה"ב היא מדינה נהדרת", הוא מדגיש. "יש לנו יתרונות תחרותיים גדולים. אם ישראל מוקפת במדינות אויב, ארה"ב מוקפת בקנדה, מקסיקו ואוקיינוסים והיא עשירה במשאבים, אלה יתרונות תחרותיים מבניים. היא הייתה אחת המדינות הדמוקרטיות הראשונות בעולם ויש לה מוסדות חזקים. יש לנו את הסיליקון ואלי שהוא מנוע צמיחה משמעותי. אגב, אחת הסיבות שלישראל יש יתרון זה שיש לה 'עמק סיליקון' קטן משלה שהוא חלק משמעותי ממנה, ושהטאלנט הטכנולוגי יחסית לאוכלוסייה הוא כנראה הגדול ביותר בעולם, והטכנולוגיה תציל את העולם.
"ואם נחזור לארה"ב, מהפכת הבינה המלאכותית היא גורם משמעותי שתורם לכלכלה בזכות מאות מיליארדי דולרים של הון שמושקעים בה ובזכות זה שהבינה המלאכותית מאיצה את הפרודוקטיביות. חוץ מזה, יש לנו ממשל פרו־עסקי, שמתמרץ את העסקים באמצעות הטבות מס ודה־רגולציה. עסקים זה משחק של אמון. וכשיש נשיא שהוא מאוד פרו־עסקי, זה נותן ביטחון לעסקים".
כזכור, בחודש אפריל טראמפ הטיל מכסים על שותפות סחר רבות של ארה"ב ברחבי העולם, מה שהפיל אז את שוקי ההון. לאחר הקפאה של רובם ל־90 יום ומגעים להסכמי סחר, שחלקם כבר נחתמו, השוק חזר לטפס ושבר שיאים.
על המכסים אומר אקמן כי "לאחר הניצחון במלחמת העולם השנייה, ארה"ב עזרה לבנות מחדש את העולם בעזרת תוכנית מרשל, ואפשרה למדינות לקבוע משטרי מכס שסייעו להם לבנות את הכלכלות והתעשיות שלהן. ב־80 השנה מאז, הרבה מדינות באירופה, יפן ואחרות, התפתחו, ולדוגמה יש להן שוקי רכב טובים יותר משלנו. אך המכסים נותרו. אני חושב שהיוזמה של טראמפ נועדה בעיקר לתקן את זה, לתקן את 'חיכוכי הסחר' הלא הוגנים. יש לנשיא גישה ייחודית למו"מ על עסקאות, ובמקרים רבים זה עבד. הייתי ממליץ להתמקד בנקניקייה יותר מאשר בהכנת הנקניקייה. הכשרה", הוא צוחק.
אקמן מעריך, בדומה לקונצנזוס הכלכלנים בשוק, שיו"ר הבנק הפדרלי (הפד) ג'רום פאוול יוריד את הריבית בארה"ב ב־25 נקודות בסיס החודש. "יש סימנים להאטה מסוימת בכלכלה, בשוק התעסוקה, והאינפלציה ירדה משמעותית, אז סביר שהריבית תרד", הוא אומר.
הנשיא טראמפ מפעיל לחץ על הורדת ריבית. האם יש לך חששות מפגיעה בעצמאות הפד?
"כמו שאמרתי, יש לנו מוסדות חזקים מאוד בארה"ב, והפד הוא אחד מהם. אני חושב שהנשיא צודק בכך שהפד צריך להוריד ריבית, אבל זה לא מועיל שהנשיא מפעיל לחץ על הפד בנושא".
בעיית היח"צ של ישראל: "מאפשרת הפצת פייק"
אקמן הוא אחד הקולות הפרו־ישראלים הבולטים בקהילה העסקית בארה"ב, והוא מקדם את הצד הישראלי ברשת החברתית X. בטקס בבורסה הזכירו זאת גם מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב וגם יו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר. אקמן סיפר שלפני מותו, אביו אמר לו שהוא לא עושה די לטובת העם היהודי. בדבריו בטקס אמר אקמן כי "לישראל יש הרבה אויבים, אבל גם הרבה תמיכה בעולם. יש לישראל בעיית PR, ואני מנסה לעזור בזה ברשת. אחרי הכול, זאת מדינה של 10 מיליון איש, והיא נמצאת בכל י ום בחדשות של העולם. זה PR מדהים, אבל צריך לשנות אותו קצת", אמר בחיוך.
ממה להערכתך נובעת בעיית ה־PR? משנאת ישראל, אנטישמיות?
"אני לא חושב שזה נובע משנאה, אבל זה מוגבר ממנה. אחד הדברים שלמדתי בתחילת הקריירה הוא שאם מישהו כותב עליך משהו שהוא לא נכון, ואתה לא מתייחס לזה מיידית ומפריך את זה, זה ייתפס כאמת. הטעות הכי גדולה שישראל עושה זה שהיא מאפשרת להפיץ מידע כוזב על המדינה, על המבצע הצבאי, בלי להגיב מיידית. ישראל צריכה דובר שזמין 24/7, כמו בבית הלבן, שיענה על כל שאלה של כתבים. ואגב, אם ישראל עושה טעות היא צריכה להודות בזה: 'אוקיי, פגענו בכנסייה, זו לא הייתה פעולה מכוונת, זו הייתה תוצאה של א', ב', ג'. הנה כמה צילומי רחפן, תראו מה באמת קרה. נשלם על התיקונים, נשנה את הנהלים'.
"בסוף, האויבים שלך ייקחו כל פיסת מידע וישתמשו בה כדי לפגוע בך, ובעולם כזה אתה חייב את הצוות הכי טוב שיגיב מיד ובמדויק עם נתונים, ראיות, סרטונים, ולא ייתן למידע הכוזב להתפשט. זה לא חייב לעלות הרבה כסף, אבל צריך אנשים מוכשרים". אקמן אומר שיעלה את הנושא בשיחות עם בכירים מישראל.
אקמן התגייס לאחרונה למאבק במועמד האנטי־ישראלי והסוציאליסט לראשות עיריית ניו יורק, זוהרן ממדאני. בהתייחסות למרוץ הוא אומר שאם ממדאני ייבחר, "זה כישלון של המערכת הפוליטית שלנו לקדם מועמדים טובים יותר". הוא מוטרד מהאפשרות שייבחר, "משום שסוציאליזם כמערכת פוליטית לא הציג תוצאות טובות. ואני חושש גם שאם הוא ייבחר, זה ייתן השראה לעוד פוליטיקאים דומים לרוץ לתפקידים כאלה. ניו יורק היא מקום מאוד חסין. אני חושב שאם הוא ייבחר זה יהווה דוגמה רעה".
בוא נדבר על אנטישמיות מהצד השני. נראה שיש קבוצה קטנה של רפובליקנים ואנשי MAGA שמסתכלים בעין רעה על יהודים.
"זה מחזיר אותי לבעיית ה־PR. אם ישראל לא תעשה עבודה טובה יותר בלספר את הסיפור שלה, להגן על עצמה מהאשמות שווא, היא תהפוך למנודה ותהיה יעד קל לתקיפה - לא משנה אם מצד שמאל או ימין. זה מסכן את המדינה. יש לישראל את אחד הצבאות הטובים בעולם, ו־PR זה במובן מסוים שדה קרב. למדינה יכולה להיות מערכת הגנה נפלאה מטילים, אבל פוסט אחד בטוויטר יכול לגרום נזק עצום למוניטין שלה וזה מסוכן מאוד".
האם אתה מודאג מכך שדווקא בימין, הימין שתומך בטראמפ, אצל הצעירים מתפתחת מגמה של שנאת יהודים וישראל?
"כן, זו דאגה אמיתית. אבל אני חושב שחלק גדול מזה קשור לחינוך. אם ישראל מציבה את עצמה במצב שבו אפילו לחברים שלה קשה להגן עליה - זה בעייתי.
"אתן דוגמה. אני, כתומך נלהב של ישראל, לא הצלחתי להבין מה בדיוק קורה בשטח עם הסוגיה של הרעב בעזה. האם נכנסת סחורה? האם לא נכנסת? פשוט לא הייתה מספיק אינפורמציה זמינה. בסופו של דבר רק לממשלה יש גישה למידע על אספקה הומניטרית, על מבצעים צבאיים וכו'. ואם לא יתנו כלים יהיה קשה לפעול נכון".
לשאלה האם נתקל באופן אישי באנטישמיות משיב אקמן בשלילה. "לא. לא בכל הנוגע לאנשים שאני עושה איתם עסקים או מכיר אישית. להפך, קיבלתי תמיכה גדולה. כן, יש אנשים ב־X שלא אוהבים אותי. אולי בכלל מדובר בבוטים".
כמו שניתן להבין, למרות בעיית ה־PR שאותה יש לפתור, אקמן אופטימי בנוגע לישראל. בטקס בבורסה הוא אמר כי "אחד הדברים שלמדתי לאורך חיי הוא שתמיד יוצא טוב מהרע. כמה ש־7 באוקטובר היה רע לישראל, לעם היהודי ולעולם, הרבה טוב יצא מאז. אם תסתכלו על השנתיים האחרונות, היה ריסט של המצב במזרח התיכון באופן שהוא חיובי מאוד לישראל. אני חושב שאנחנו קרובים לסיום המלחמה, ושאנחנו בדרך לשגשוג ולשלום. אני אופטימי מאוד לגבי העתיד ומעריך שהסכמי אברהם יורחבו. תמיד הכי קשה לראות את האור בתקופות חשוכות, אבל האור זורח".