גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האנשים שנפרדו מהניידים - ובטוחים שזה הדבר הכי טוב שקרה להם

אלעד מאחסן את הנייד לארבע שעות ביום כי הבין שהוא לא מצליח להיות גם אבא, סביון התנתק לשבוע וחווה תסמיני גמילה, צבי עבר לטלפון טיפש, ויעל מרגישה שרק ככה היא מצליחה להתחבר לעצמה ● כשברקע החשש התמידי שלנו מ־FOMO, הכירו את האנשים שהחליטו לעשות צום דיגיטלי, וסבורים: שום דבר מרגש לא קורה במקום אחר

צום דיגיטלי / צילום: Shutterstock
צום דיגיטלי / צילום: Shutterstock

סביון לוי (39), הייטקיסט ממודיעין, החליט לפני כשנתיים לצאת לראשונה לריטריט של צום דיגיטלי בקיבוץ בצפון. הריטריט הציע סדנאות מדיטציה ויוגה ושילב טכניקות של ויפאסנה (שתיקה מלאה), והיה לו תנאי הכרחי - התנתקות מהטלפון הנייד ומכל מסך שהוא. לחלק מהאנשים ניתוק כזה מהסמארטפון לשבוע נשמע כמו עונש אכזרי במיוחד, אלא שלוי דווקא התחבר לקונספט. "אנחנו מוקפים 24/7 בטכנולוגיה, אז מבחינתי זה היה לעשות ברקס: לא לצרוך שום סוג של טכנולוגיה, לא דרך המחשב ולא דרך הסמארטפון", הוא מספר. "מאז פעם בחצי שנה או שנה, למשך שבוע, אני עושה עצירה בחיים".

ראיון | "הרגולטור אמר לי לוותר על התפקיד. מה קרה, אני מצורע?"
ראיון | מייסדת באמבל רוצה ש-AI תבחר לכם את הדייט

מה הניע הייטקיסט, שכל היום מצוי בעולם הדיגיטלי, לברוח ממנו? "זה נולד משחיקה בשגרת חיים שחוזרת על עצמה. זה חלק מתהליך גדול יותר שאני עושה, של לעצור ולהבין מה הדרך הנכונה ביותר לחיות. אני לא רוצה רק לזרום, כאילו אני בנהר, אלא להבין איך לחיות בצורה הטובה ביותר. ובשאלות האלה הצום הדיגיטלי הוא כלי להשגת המטרה".

מה אומר בפועל צום דיגיטלי, או כמו שהוא מכונה באנגלית Digital Detox? הרעיון הוא להימנע למשך תקופה באופן אקטיבי משימוש במכשירים טכנולוגיים, כמו סמארטפונים, טלוויזיות, מחשבים, טאבלטים, או רשתות חברתיות. יש מי שמחריג את השימוש עבור מקום העבודה למשל, אבל הרעיון הבסיסי הוא לקבוע גבולות גזרה ברורים מאוד ולהפוך את השימוש בדיגיטל למועיל יותר ושלילי פחות.

למה התעורר הצורך הזה? אל מול תחושת ה־FOMO (שאם לא נראה מה עומד מאחורי הצפצוף, אם לא נפתח את אייקון המייל ואם לא נתעדכן במה שקורה ברשתות החברתיות, פשוט נפסיד משהו) קמה תגובת נגד: JOMO.

במקום החשש מהחמצה, בואו נחגוג את ההחמצה! בואו נחמיץ במתכוון, כי שום דבר מרגש לא קורה במקום אחר, ובה בעת נצמצם כמה שאפשר את תיעוד החיים ופשוט נחיה אותם. פשוט? מורכב.

"הרשתות החברתיות מראות שכולם נמצאים במסיבה, שכולם בתאילנד, ונותנות לנו תחושה מתמדת של החמצה", מסבירה ד"ר לירז מרגלית, דוקטור לפסיכולוגיה חברתית העוסקת בחקר התנהגות בעידן הדיגיטלי. "גם בוואטסאפ, כשרצות הודעות בקבוצות שכולם הולכים לפה וכולם הולכים לשם, אנחנו מרגישים פספוס תמידי.

ד''ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי / צילום: דן אלון

"נגד התחושה הזאת אנחנו רואים את ה־Joy Of Missing Out, שמציעה גישה חדשה לחלוטין - תבינו ששום דבר מרגש לא קורה במקום אחר. ואיך אני מחמיץ בכוונה? איך אני מפסיק לתעד? באמצעות צום דיגיטלי".

"ביד אחת נדנדה, ביד השנייה טלפון"

אלעד זוהר (43), מגיש, מנחה וחזאי ברשת 13, עושה צום דיגיטלי למשך ארבע שעות בכל יום ואף כתב על כך ספר ילדים בשם: "עץ הפלאים של לוני". בפוסט שפרסם והפך לוויראלי הוא חשף את הרקע להחלטה. "כאבא במשרה חלקית, את שני הבנים שלי אני אוסף מהמסגרות באופן קבוע… ואז מגיע איזה ביפ-ביפ קטן ושוב מסיט את תשומת לבי. בכל פעם שבני שואל אותי שאלה ומקבל תשובה ממולמלת מבעד למסך מלבני - משהו בשנינו מת. הבנתי ממקום עמוק: אני יכול להיות אבא מעולה ואני יכול להתעסק בנייד שלי - אבל אני לא יכול לעשות את שניהם".

אלעד זוהר / צילום: פרטי

לאור התובנה הזאת החליט זוהר להגדיר זמן אבהות, בין 17:00 ל־21:00 בכל יום, שבמהלכו הוא משתיק ומחביא את הטלפון. "בהתחלה השארתי את הנייד באוטו. זה עזר מאוד", הוא משתף את גלובס. "כדי לקבע את התרגיל הזה רכשתי טלפון ללא חבילת גלישה שישמש אותי לשיחות ועדכונים עם המשפחה. בתום הזמן אני מתחבר ומתעדכן בכל מה שממתין לי בעולם החיצון. ובינתיים עברו ארבע שעות שבהן לא קרה שום דבר חשוב יותר מהבנים שלי".

זוהר מרגיש שמדובר בהחלטה הטובה ביותר שקיבל. "ברגע שאתה מתרחק מהסלולר, אתה מתרחק ממה שהוא מביא איתו - חשיפה לדברים שהם לא אתה, לא חייך ולא המשפחה שלך, ואתה מתנקה מבפנים. אתה ממש מרגיש את ההוויה כרגע. בשבילי זה היה טו מאץ'. הבנתי שאני חווה את כל הסופות והסערות מסביב, רק לא את הדבר האמיתי".

להורים שנמצאים עם הילדים והנייד בגינה הוא אומר: "אם אתם מחזיקים את הנדנדה ביד אחת ואת הטלפון ביד השנייה - והבעות הפנים שלכם זה הפוסט, הטיל או הבשורה הקשה - מה אתם חושבים שהילדים רואים על הפנים שלכם?".

"זו גמילה לכל דבר ממשהו שהפך לחלק מאיתנו"

ההבעה הזאת היא רק הקצה של תופעה חברתית רחבה. אבל האם מדובר בהתמכרות? מנתונים שאסף איגוד האינטרנט הישראלי על שימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בישראל נכון ל־2024 עולה כי 98% מהאוכלוסייה בארץ משתמשים ביוטיוב ובוואטסאפ. 95% מהמשתמשים מדווחים על שימוש יומיומי בוואטסאפ.

לפי דוח האינטרנט של בזק, 48% מהמבוגרים נמצאים לפחות שלוש שעות ביום במדיות החברתיות ו־23% מהמבוגרים נמצאים לפחות חמש שעות ברשתות החברתיות. כשמסתכלים על בני נוער, הנתונים אף מדאיגים יותר. 63% מהם מבלים לפחות שלוש שעות ביום במדיות החברתיות ו־34% גוללים לפחות חמש שעות ביום. כשנשאלו הנבדקים אם הם מכורים לרשתות החברתיות - 40% מהבוגרים ענו שכן ו־60% מבני הנוער הכריזו על התמכרות מודעת.

"רשתות חברתיות אמנם לא מוכרות כגורם ממכר על פי ארגון הבריאות העולמי, אבל הממשקים שלהן בהחלט בנויים באופן שמקדם התנהגות התמכרותית. המשמעות היא שזה מייצר הפרעה התנהגותית - אבל לא כזו שפוגעת לי בתפקוד כמו התמכרות להירואין", מסבירה ד"ר יפעת מור, מומחית אסטרטגיית אימפקט דיגיטלית ומרצה באוניברסיטה העברית, "אם אלה התראות שלרוב יסיטו את תשומת הלב שלנו ממשימה אחרת, פיד אינסופי שלא מייצר לנו סימני עצירה והמרדף אחרי רצייה חברתית ולייקים".

ד''ר יפעת מור, האוניברסיטה העברית / צילום: לירון ויסמן

ההתמכרות הזאת קשורה לדופמין שמשוחרר בגוף בתגובה למה שצורכים ברשת, ויש מי שכבר רואה בזה סם ממכר.

לוי למשל מעיד כי אחרי שהניח את הנייד בצד חווה ממש תסמיני גמילה. "בימים הראשונים יש את העקצוץ הזה שמוכיח שיש פה סימפטום של התמכרות. היום, כשאני עושה צום דיגיטלי אני לא מרגיש את זה, ואני כבר יודע מה הולך להיות. שחררתי".

"זו גמילה לכל דבר", אומר שגיא פלדמן (35), יועץ תקשורת ואסטרטגיה. הוא חייב להיות מחובר לנייד כדי לדעת מה אומרים על הלקוחות שלו ברשתות החברתיות ולהיות זמין למשברים, אבל מצא דרך ביניים ומכבה את הנייד רק בסופי שבוע: "בלי שיחות, וואטסאפים, אפליקציות שאנו גוללים בהן כאילו הן שבחרו בנו ולא אנו בחרנו בהן. זה ויתור על משהו שהפך לחלק בלתי נפרד מאיתנו".

שגיא פלדמן / צילום: אלירן שרעבי

פלדמן התחיל בצום כשהיה כתב בתקשורת, אז החזיק בשני טלפונים ניידים - אחד לצורכי עבודה ואחד אישי. "הניתוק הזה גרם לי להיות נוכח ברגע, ליהנות ממנו ובעיקר לעצור במרדף חסר הסיכוי סביב הפחד מהחמצה. בחישוב מוערך שמבוסס על שש השנים האחרונות מאז שהתחלתי - הייתי בצום ווירטואלי 314 ימים לסירוגין, מה שאומר שהרווחתי כמעט שנה שלמה של חוויות שנהניתי מהן בלי מבט לתוך המסכים".

מחקרים שונים מהעולם מעידים שהשימוש הבלתי פוסק בנייד יכול לייצר בעיות דימוי עצמי קשות, ביטחון עצמי נמוך, בעיות שינה, דיכאון וחרדה, פגיעה בניהול הזמן ואפילו פגיעה בפעילות הגופנית. מנגד, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך שהניתוק מהניידים יכול לשפר את איכות החיים, מסייע להירגע, מגביר את תחושת הנחת, מעלה פרודוקטיביות ומחוברות עצמית, מסייע לישון טוב יותר, כי הגוף משחרר יותר מלטונין כדי להירגע, ובאופן כללי משפר את הבריאות - גם הבריאות הנפשית.

מחקר שפרסם המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (NCBI) בארה"ב בדצמבר 2024 בחן את ההשפעה של ניקוי דיגיטלי על רמות חרדה ודיכאון בקרב צעירים. המדגם כלל 467 משתתפים (51.6% גברים, 48.4% נשים) בני 30-18, במצבים תעסוקתיים שונים. רמות החרדה והדיכאון של המשתתפים נמדדו לפני ואחרי תקופת צום דיגיטלי בת שבועיים, ונמצאה ירידה מובהקת בהן לאחר הצום.

"לא מצליחים לרגע לעצור ובאמת לחיות"

ויש מי שלקח את העניין כמה צעדים קדימה. לאחר כמה צומות דיגיטליים שעלו יפה, צבי מרמור (27), מתכנת ומילואימניק שגר בירושלים, החליט לעבור לטלפון חצי טיפש. "זה טלפון מקשים שיש בו וואטסאפ ואת האפליקציות של ווייז ומוביט", הוא מסביר. "העולם של היום לא מאפשר לנו להתנתק לגמרי מהטלפון החכם. לדוגמה, ארנק דיגיטלי זה סטנדרט וממש מחייבים אותך להיות עם הסמארטפון ביד. אז הניתוק שלי זה האיזון שמצאתי".

צבי מרמור / צילום: פרטי

התוצאות, לדבריו, היו מדהימות. "פתאום יש לי יותר זמן ביום. אני קורא ספרים, שומע פודקאסטים, רואה יותר דברים - ואני לא מרגיש שאני מפספס שום דבר. הצום הדיגיטלי עושה לי רוגע, שקט וצלילות. זה מוריד את הווליום המאוד גבוה שיש בחיים. גם מבחינה גופנית, החושים מתחדדים. פתאום אתה חווה דברים כמו צלילים ואוכל בצורה חזקה יותר, בגלל שהמוח שלך נרגע ואתה לא דואג ממה שקורה מסביב או בחדשות".

ד"ר מרגלית מסבירה כי התופעה הזאת היא חלק מתנועת ההאטה. "אצל האליטות החדשות זה בא לידי ביטוי בלגדל ירקות בגינה בבית, לייצר את הכלים של עצמך מחמר או לבנות את הרהיטים שלך. התנועה הזאת מדברת על זה שאנחנו רוצים להשיג כל כך מהר את המטרות שאנחנו לא מצליחים שנייה לעצור ולחיות. ומי האויב הכי גדול של העצירה? הרשתות, הנוטיפיקציות, המכשיר הנייד שכל הזמן מזכיר לי איפה אני צריך להיות ומה אני צריך לעשות".

המטרה בגישה היא להפסיק לתת לנייד שלנו לנהל אותנו. "הנייד מייצר חרדות וסטרס בלתי פוסק, כי הוא אומר לי בכל שנייה מה אני צריכה לעשות, מה לקנות, ומייצר השוואה החברתית, שזה האויב הכי גרוע של האושר. אז תנועת ההאטה באה ואומרת: בואו תתחילו לחיות חיים אחרים, וזה אומר גם להתנתק מהמכשירים".

לדבריה, "צום דיגיטלי מתקשר פעמים רבות גם למינימליזם, לפילוסופיה שאומרת: תטילו ספק בחשיבות של לצבור כל הזמן וליצר סמלי סטטוס, אם זה כסף או רכוש או תארים. לתוך זה נכנס גם הצורך בצבירה של טראפיק דיגיטלי ברשתות".

אז למה לא פשוט להניח את הטלפון בצד כשרוצים קצת להשתחרר?
"אנשים מבינים שבלי צום דיגיטלי ממש, מרחק אמיתי וכללים ברורים - אין להם סיכוי לשלוט על היצר. ההפסקה היזומה הזאת של השימוש בטכנולוגיה לתקופת זמן מוגדרת מסייעת לנו לשלוט בעצמנו, להפחית חרדות ולחיות את החיים שאנחנו רוצים לתקופה הזאת".

לכל אחד יש את הצום שלו

לא כולם נפרדים מהנייד לפרקי זמן ארוכים או קבועים. יש כאלה שרוצים ליהנות מהחוויה באופן קצת פחות מחויב, ומצאו דרכים אלטרנטיביות.

אצל יעל מורוזוב (31), בעלת סטודיו לפילאטיס בתל אביב, מנחה ריטריטים בארץ ובעולם ויוצרת תוכן בתחומי וולנס והתפתחות אישית, זה התחיל בכלל בטיול בחו"ל לפני שלוש שנים. "הייתי מנותקת מהטלפון יותר משבועיים. בהתחלה זה הרגיש מוזר, אבל די מהר גיליתי כמה זה בריא. מאז זה הפך להרגל שאני חוזרת אליו. לפעמים בשבת אני שמה את הטלפון בצד ל־24 שעות, וזה מרגיש כמו מתנה קטנה לנפש. כמישהי שעובדת רוב הזמן דרך הטלפון, הניתוק הזה הכרחי ומאפשר לי להתחבר לעצמי".

למורוזוב אין מועד קבוע לצום, אך היא חוזרת אליו בתקופות שהיא מרגישה בו צורך. "אני מתנתקת כשאני רוצה לדייק את עצמי. אנחנו לא שמים לב כמה זמן הולך על גלילה אינסופית, כמה פעמים אנחנו פותחים אפליקציה בהיסח דעת, כמה רגעים יפים נעלמים".

אלדד אהרוני (46), מלווה עסקי לקוסמטיקאיות ועסקים בתחום הביוטי, יצא לצום דיגיטלי של שלושה חודשים - אלא שהוא כן נכנס לרשתות החברתיות, רק למטרות עבודה. "יש לי עסק שמצריך אותי להיות פעיל מאוד ברשתות - טיקטוק, פייסבוק, אינסטגרם, גוגל. אז בשבילי צום דיגיטלי אומר להתנתק מכל אלה, למעט ענייני עבודה". בתקופות האלה גם הוואטסאפ שימש אותו לעסק בלבד. "כל הקבוצות עברו לארכיון והפסקתי את כל ההתראות".

אלדד אהרוני / צילום: פרטי

למה בעצם יצאת לצום הזה מלכתחילה?
"הכול הציף, הכול היה יותר מדי, במיוחד במלחמה, הרגשתי שאני משועבד. הבנתי שאני צריך לנקות את הנפש ואת הראש".

אז הוא כתב לכל האנשים סביבו שהוא יוצא "לחופשה דיגיטלית", ולדבריו, אז הגיע השקט. "לא אשקר שבשבוע הראשון, כמו כל התמכרות, היה קושי גדול מאוד ולא ידעתי איך לאכול את זה. בהתחלה זה גם יצר לי חרדה בגוף. דגדג לי בעצמות להיכנס לפייסבוק, וכדי להימנע מזה הסתרתי את האפליקציות. אבל אחרי שבוע כבר נהניתי".

"יש הרבה אופנים של התנתקות והם נעים על הציר שבין הפחתת חיכוך, או התנתקות חלקית להתנתקות מלאה", מסבירה ד"ר מור. "יש גם ציר שנע בין התנתקות זמנית, שיכולה להתבטא בשמירת שבת או באחסון הטלפון בזמן הלימודים או פעילות חברתית, לבין התנתקות תמידית".

ניתן גם להשתמש באמצעים מובנים בתוך הרשת. "אפשר למשל להגדיר שאני לא רוצה לקבל תוכן מאדם מסוים או להציג מספר לייקים בפיד שלי", מציינת ד"ר מור. "למנגנונים האלה אנחנו מתייחסים לעתים קרובות כאמצעים להפחתת חיכוך, שבהיעדרם אולי היינו משתמשים פחות או בכלל לא, אבל הם בעצם מאפשרים את המשך השימוש ברשת - רק בלי הגורם המפריע".

עוד כתבות

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בשוק מחכים לדוח הכי חשוב בוול סטריט

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini העוסק בעתיד ה-AI הפיל את מניות הביטוח והפיננסים בת"א ​​​​​​● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות