גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה מלמד אותנו נאום ה-82% של סמוטריץ'?

נאומו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מזכיר את הלקח המצמרר של דרום אפריקה: הלבנים הוזמנו להציע חלוקה הוגנת, אך מנהיגם העדיף את חזון האפרטהייד הגדול - והם הפסידו הכול

מה מלמד אותנו נאום ה–82% של סמוטריץ'? / צילום: צילום מסך יוטיוב
מה מלמד אותנו נאום ה–82% של סמוטריץ'? / צילום: צילום מסך יוטיוב

במרוצת השנים חזרתי והבעתי כאן את דעתי שישראל אינה ראויה להיחשב למדינת אפרטהייד, גם לא מצד אלה המתנגדים למדיניותה כלפי הפלסטינים (לפני 7 באוקטובר) ולהתנהלותה בשטחים. דעתי הייתה שאת ישראל אפשר לשפוט בחומרה על הכיבוש הצבאי, על ההתנחלויות, על הדיכוי ועל הנישול, מבלי לטבוע את תווית האפרטהייד על מצחה.

פרשנות | מה התועלת בשליחת עוד ועוד חיילים לשטח? הלקח של אובמה מאפגניסטן
פרשנות | כשישראל מכריזה מלחמה על אוסטרליה

כל אחד מאפיוני ההתנהגות הניתנים לעיל יספיק לעורר את חמתם של חלק מקוראי הטור הזה. הם לא יתפעלו במיוחד מן ההנחה שהצעתי לתת לישראל: רעה מאוד, אבל לא רעה עד כדי השוואתה עם משטר המיעוט הלבן בדרום אפריקה.

טענתי הייתה שהמונח אפרטהייד מציין תופעה היסטורית, ואין מקום להשתמש בו לצרכים פוליטיים. האפרטהייד ההיסטורי לא היה רק נוסחה נפסדת של אפליה גזעית, אלא גם דוקטרינה דתית ולאומית. הוא אפשר לא רק את עליונותו של מיעוט לבן (חמישית האוכלוסייה) על פני רוב שחור/צבעוני/אסייתי, אלא ביצר את עליונותם של האפריקנרים (צאצאי מהגרים הולנדיים וצרפתיים מן המאה ה־17) על פני האנגלים שנואי נפשם בקרב המיעוט הלבן.

דרום אפריקה של השנים 1948 עד 1994 הייתה לא רק מדינת גזע, כי אם גם מדינת לאום אפריקנרית, עם זהות דתית מובהקת, ועם אפליה מתקנת לטובת אפריקנרים, שסבלו קיפוח רב־שנים בידי האנגלים. הרוב העצום של האפריקנרים היו שייכים לכנסייה ההולנדית המתוקנת. היא הואילה להעניק הצדקה תיאולוגית לאפרטהייד.

הקטן - והגדול

כשהמפלגה הלאומית האפריקנרית הגיעה לשלטון, ביוני 1948, היא כוננה שני סוגים של אפרטהייד: האפרטהייד הקטן, הנואל והוולגרי, שאסר על שחורים, בין השאר, את הכניסה לבתי שימוש; והאפרטהייד הגדול, שבמרכזו הועמדה מדיניות ההתפתחות הנפרדת (מכאן 'אפרטהייד', זאת אומרת 'בנפרד', בלשון האפריקאנס).

הצעת הלבנים לשחורים בדרום אפריקה. 13% במובלעות קטנות, מוקפות בשטח לבן

האפרטהייד הגדול עמד לתקן את הסטטיסטיקה של דרום אפריקה, באמצעות הענקת זכויות אזרח לשחורים רק בתוך ארצות־מולדת, או בנטוסטנים. 75% מתושבי דרום אפריקה עמדו להיות אזרחיהם של עשרה בנטוסטנים, שנועדו להשתרע על 13% משטח דרום אפריקה.

לשון אחר, האפריקנרים הציעו חלוקה טריטוריאלית למראית עין, כדי שיוכלו להפוך במחי יד את כל שחורי דרום אפריקה המתגוררים מחוץ לבנטוסטנים ל'פועלים זרים'.

היגיון האפרטהייד היה חד־משמעי: זכויות אזרח נשללו, ללא יוצאים מן הכלל, מכל הלא־לבנים. בעיניי, זה ההבדל העיקרי, מפני שישראל לא החילה היגיון כזה על כל הערבים בתחומיה. יש לה שני מיליון אזרחים ערבים. במובן הזה ישראל אינה מדינת אפרטהייד.

הסתייגויותיי לא הניחו את דעתם של מבקרים מימין או משמאל. אלה האחרונים לא הבינו את דקדקנותי. הם הזכירו לי את אמנת רומא, 1998, שמכוחה נכנס המונח אפרטהייד אל השיח הפוליטי והמשפטי הבינלאומי. נעשתה שם הבחנה בין ההגדרה ההיסטורית של האפרטהייד להגדרה המשפטית. זו האחרונה הגדירה אפרטהייד כ"מעשים לא־אנושיים, הנעשים לשם כינון שליטתה של קבוצה גזעית אחת של בני אדם על קבוצה גזעית אחרת של בני אדם ודיכויים השיטתי".

עדיין לא הבנתי לשם מה היה צריך לשרבב אפרטהייד להגדרה הזאת. יש בהחלט מקום להפליל אפליה ודיכוי, אבל אם אין כאן אפרטהייד במובן ההיסטורי, מתעורר החשד שהשימוש במונח הזה נועד ללבות יצרים, לא לעורר דיון. הוא שווה ערך של קריאות "נאצי, נאצי" בכיכר העיר.

הוא כיוון לדעת גדולים

ביקורתי על שרבוב רטוריקה לטקסט משפטי לא נועדה לפטור את ישראל ממבחן האפרטהייד. למרבה העצב, השבוע שעבר קירב את ישראל אל האפרטהייד הגדול.

אני מתכוון לנאום '82 האחוזים' של שר האוצר. הוא הגיש מפה לסיפוח כמעט מלא של הגדה המערבית, חוץ ממרכזי האוכלוסייה הפלסטיניים, שווי ערך של בנטוסטנים. עוצר נשימה הוא הדמיון בין 87 האחוזים של האפרטהייד הגדול ל־82 האחוזים של מר סמוטריץ'. אכן, הוא כיוון לדעת גדולים.

לא היה גדול בין האפריקנרים יותר מד"ר הנדריק פֶרְווּרְד, אדריכל האפרטהייד, ראש ממשלה במשך שמונה שנים, עד רציחתו, בבית הפרלמנט בקייפטאון, ב־1966, בידי מתנקש לבן.

לפני 35 שנה הסבתי עם חתנו, קרל בוסוף, בעצמו קנאי לאומי, גזעי ודתי מפורסם. הממשלה האפריקנרית עתה זה התחילה את תהליך פירוקו של האפרטהייד. בוסוף טען, ללא ראיות, כי חמיו נרצח דקות אחדות לפני שעמד לשאת נאום היסטורי (לא היה טקסט), שבו התכוון להציע בסיס שונה לחלוקת דרום אפריקה. כביכול, הוא התכוון להעניק שטח גדול בהרבה לשחורים. הייתכן שחלוקה נדיבה הייתה מתקבלת על דעת ההנהגה השחורה? ספק. אבל הוחמצה ההזדמנות לבחון אפשרות כזאת.

לפי היסטוריון אפריקנרי, הרמן חיליומי, פרוורד החמיץ את ההזדמנות עוד ב־1961. מזכ"ל האו"ם דאז, דאג המרשלד, הציע לו להציג 'חלופה תחרותית' לשיווי מלא של זכויות השחורים. כדי שהמערכת הבינלאומית תשקול אותה ברצינות, היה צורך להציע "טריטוריה רצופה" לשחורים, בניגוד לבנטוסטנים, שהיו מובלעות קטנות ומפוצלות בתוך שטח לבן.

פרוורד לא הרים את הכפפה. המרשלד נספה בתאונת מטוס. 35 שנה אחר כך האפריקנרים שתפסו מרובה איבדו את כל 87 האחוזים. לאחר האפרטהייד קרל בוסוף הקים קהילה קטנה ללבנים בלבד בלב המדבר, ממלכת כוהנים וגוי קדוש. מדינת הלאום נקברה שש אמות באדמה.

דרום אפריקה אינה רק מעשה באי־צדק של דיכוי גזעי. היא לקח בלתי חוזר לאלה היוצאים מן העולם והרבה פחות מחצי תאוותם בידם.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב- https://tinyurl.com/yoavkarny.
ציוצים באנגלית @YoavKarny, ציוצים בעברית @KavHamashve

עוד כתבות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: היועצים של טראמפ מעדיפים שישראל תתקוף ראשונה באיראן

סבב שיחות דרמטי בז'נבה: בצבא נערכים לאפשרות של מתקפה כוללת ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון, אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה