אילוסטרציה: Shutterstock, Andrii Yalanskyi
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
אח ואחות, שהיו שקועים בחובות עתק ובתביעות משפטיות מצד בנקים בחו"ל בסכומים של עשרות מיליוני אירו, חששו שכאשר אמם תלך לעולמה, ועיזבונה יעבור לידיהם, הוא ייפול לידי הנושים. לפיכך הם שכנעו את אמם לערוך צוואה שבה היא תוריש את כל רכושה לכלתה, אשתו של האח, מתוך מחשבה שהנכסים יישמרו במשפחה, אך לא יהיו חשופים לעיקולים. הכלה חתמה על התחייבות כלפי האם, לפיה לאחר שתקבל את הירושה לידיה, היא תעביר את מחציתה לאחות.
● האב נפטר בגיל 104 וברגע האחרון הכניס את אחד הבנים לירושה. כמה הוא קיבל?
● האם ושלושת ילדיה נהרגו בתאונה. מי היורש - הוריה או בעלה?
ילדי המנוחה לא הביאו בחשבון את האפשרות של סכסוך זוגי בין האח לאשתו, ואומנם כאשר האם הלכה לעולמה מספר חודשים לאחר עריכת הצוואה, ובמועד בו האח והאחות רצו לממש את הירושה, הכלה והאח כבר התגוררו בנפרד ואף בארצות שונות.
האחות פנתה לרשם הירושה וביקשה להכריז עליה כיורשת היחידה של המנוחה על-פי דין, לאחר שהאח הסתלק לכאורה מחלקו לטובתה, אולם אז צצה הכלה מהניכר והגישה בקשה לצו קיום הצוואה, בה היא רשומה כיורשת יחידה.
האחות הגישה התנגדות לקיום הצוואה, במסגרתה טענה כי האם ביטלה את הצוואה כשמונה חודשים לאחר שנחתמה, באמצעות פתק ביטול צוואה שכתבה בכתב-ידה, וחתמה עליו.
מנגד, הכלה טענה כי אין מדובר בכתב-ידה של המנוחה, ולכן בית המשפט מינה מומחית לכתב-יד, שקבעה כי החתימה על הפתק אינה של האם, אלא מזויפת. בית המשפט אף השתכנע כי ככל הנראה הזיוף התבצע על-ידי האחות עצמה, בהתבסס על דמיון בין החתימה שעל הפתק לבין חתימתה של האחות במסמך אחר.
"תמונה עגומה של קשירת קשר לרמות את בית המשפט"
מסקנותיה של המומחית בדבר זיוף חתימת פתק ביטול הצוואה קיבלו חיזוק לאחר שבמהלך הדיונים התגלו סתירות רבות בעדויות האח והאחות.
כך למשל, האח טען כי אמו סיפרה לו על ביטול הצוואה, אך בהקלטת שיחה, שנערכה ארבע שנים לאחר מועד הביטול הנטען, הוא עצמו התייחס לצוואה כתקפה, והסביר לאשתו, כעת פרודתו, כי היא היורשת על-פי הצוואה, מבלי לומר מילה על ביטול הצוואה או על פתק. גם האחות התייחסה לצוואה כקיימת ותקפה, במסגרת מכתבים שהוחלפו בינה לבין הכלה, כאשר היא עצמה דרשה מהכלה לעמוד בהתחייבותה כלפי המנוחה להעביר לה מחצית מהעיזבון.
למסכת חוסר האמינות של האחים התווספה גם עדות עורך דין שהוזמן מטעמם, אשר תמך בטענותיהם בדבר ביטול הצוואה, ולגבי עדותו כתב בית המשפט: "צר לי על כך, צר מאוד כי אני מרגיש מובך לרשום שעורך דין לא העיד אמת בבית המשפט".
בשורה התחתונה קבע בית המשפט כי מדובר ב"תמונה עגומה של קשירת קשר, של אנשים שרקמו יחדיו מזימה לרמות את בית המשפט ולספר סיפורים שלא היו ולא נבראו".
צוואה פיקטיבית או אמיתית?
טענה חלופית נוספת שהעלתה האחות הייתה שהצוואה היא פיקטיבית, מאחר שלא נועדה לשקף את רצון האם להוריש לכלתה את כל רכושה, אלא שימשה אך כלי טכני להברחת נכסים מנושים.
בית המשפט אומנם קיבל את הטענה שהמניע לעריכת הצוואה היה ככל הנראה למנוע את תפיסת הנכסים על-ידי הנושים, אך עדיין מדובר בצוואה אמיתית שנחתמה מרצון חופשי, ולכן לא ניתן לבטלה.
מאחר שתביעתה נדחתה, האחות חויבה בהוצאות משפט בסך של 581 אלף שקל.
לגבי התחייבותה של הכלה כלפי האם המנוחה להעביר מחצית מהרכוש שקיבלה לאחות, האחות תצטרך להגיש תביעה נפרדת בנושא לאחר קיום הצוואה, והיא תידון במישור דיני החוזים.
לפיכך, באופן אירוני, מי שבסופו של יום נותר ללא סיכוי לקבל שום חלק בירושת אמו הוא האח, וגרושתו תקבל את חלקו.