בנו של וורן באפט נלחם בסחר הקוקאין החמור בקולומביה

לאחר שנים שבהן גידלה את הצמח המשמש להכנת קוקאין, מאיירלי סאנצ'ס עקרה את השתילים מהאדמה, עברה לגידולי קפה וויתרה על חלק הארי מהכנסתה. היא דאגה שיהיה לה קשה לגמור את החודש בזמן ההמתנה להבשלה של שיחי הקפה. היא גם פחדה שהכנופיות שקנו ממנה את הקוקה ינקטו נגדה צעדי נקמה.

● וורן באפט חיסל את החזקותיו ביצרנית הרכב החשמלי הסינית BYD

אבל היה לה שותף בלתי צפוי, בעל כיסים עמוקים ויכולת לשכנע חקלאים להיגמל מסחר בקוקאין: הווארד באפט, בנו בן ה־70 של המשקיע האגדי וורן באפט.

מהחווה שלו באילינוי, הבן האמצעי והייחודי של מנכ"ל ברקשייר האת'וויי הקדיש את חייו בשקט למימון ניסוי של "בנייה־מדינתית" בקולומביה. באפט משכנע חקלאי קוקה כמו סאנצ'ס לעלות מהשלב הנמוך ביותר בסולם תעשיית הקוקאין של המדינה.

"עשיתי זאת למען ילדיי", אמרה סאנצ'ס, בת 37, "ולמען השקט הנפשי שלי".

ממשלות קולומביה לדורותיהן, בסיוע ממשלים אמריקאים שניסו לבלום את זרימת הקוקאין צפונה, ניסו במשך עשורים לגרום לחקלאים לעקור את שיחי הקוקה ולגדל במקומם גידולים חוקיים. המאמצים הללו ברובם נכשלו.

אבל היוזמה בהיקף של 170 מיליון דולר שמובילים באפט ושותפו בקולומביה - מרסי קורפס, ארגון שמרכזו בפורטלנד, אורגון - דואגת להעסקתם של כמעט אלף עובדים, ושכנעה יותר מ־3,200 משפחות חקלאים באזור אל טמבו (El Tambo) לעקור את שיחי הקוקה ולעבור לגידולים חוקיים, גם כאשר הנרקוטיק פורח סמוך להם.

המספרים קטנים יחסית, והדבר דורש שנים והשקעה כספית נכבדה. אבל הגישה של קרן הווארד ג'י. באפט מציעה רמזים לאיך ניתן לבנות בדל של נוכחות מדינתית באחד האזורים המופקרים ביותר באמריקה הלטינית.

"אנחנו מנסים לפצח את זה", אמר באפט. "אם זה לא יעבוד, זה לא יעבוד. ואנחנו לא מתחרטים שניסינו".

 הווארד באפט בביקור בקולומביה / צילום: ap, Ivan Valencia

סכנות גדולות

הסכנות גדולות בשני המחוזות שבהם פועל מרסי קורפס. במחוז קאוקה, בין הרי האנדים, מיליציות חוטפות חיילים ומפציצות את הצבא באמצעות רחפנים. סמוך בקאטאטומבו, רצועה סמוכה לונצואלה, אלפים נטשו את בתיהם כשהכנופיות פתחו במסעות הרג.

הקוקה היא ברירת המחדל לגידול באזורים האלה. זנים חדשים וחזקים מניבים חמישה ואף שישה יבולים בשנה. הקונים ניצבים מוכנים, רוכשים את העלים כדי לעבדם לקוקאין ליצוא בכל העולם.

חוקרי סמים של האו"ם אמרו בדוח מיוני כי קולומביה ייצרה 3 אלף טון קוקאין בשנת 2023 - שיא היסטורי משטח בגודל מדינת רוד איילנד של שדות קוקה. כ־230 אלף משפחות מגדלות את הגידול, לפי הממשלה, לעומת 100 אלף בלבד לפני כחמש שנים.

ממשל טראמפ עשוי בקרוב להעניש את קולומביה כשיפרסם בספטמבר את דוח הערכת הסמים השנתי. ציון כושל במלחמה בסמים עלול להוביל לקיצוץ בסיוע האמריקאי או אפילו להטלת מכסים חדשים.

"נדרשת מעורבות מלאה של המדינה"

ממשלו של נשיא קולומביה גוסטבו פטרו מנסה למנוע זאת, אמרה גלוריה מירנדה, ראש תחום החלפת הגידולים בממשלתו. משרדה מציע קצבה חודשית צנועה, כלים וייעוץ טכני כדי לעקור את הקוקה ולעבור לגידולים חוקיים. כמה מאות אנשים הצטרפו, אמרה מירנדה, והסבירה כי המדינה תגיב בבניית כבישים, בתי ספר וביטחון.

"זה עניין של פיתוח כפרי", היא אמרה.

מומחים אמריקאים למלחמה בסמים ופקידים קולומביאנים שעבדו על תוכניות החלפת הקוקה אומרים כי החקלאים לא ינטשו את הקוקה בלי עקירה בכפייה, שהממשלות כמעט ואינן מפעילות. החשוב מכול - כשהממשלה הקולומביאנית כן ניסתה לחסל את גידול הקוקה, היא כשלה בבניית נוכחות ממשית, מלבד חיילים ושוטרים, והשאירה את החקלאים תלויים בכנופיות הסמים.

"אי־אפשר לחולל שינוי אם המדינה לא מעורבת", אמר אלווארו בלקאסאר, שעבד על תוכניות החלפת קוקה במשך 40 שנה. "חייבת להיות מעורבות מלאה של המדינה, להבטיח בתי ספר, בריאות, קישוריות, בניית כבישים - שמשנים יותר מכל דבר אחר".

"אין פתרונות מהירים"

ובכל זאת, במחוז קאוקה שבו החל מרסי קורפס לפעול לפני שבע שנים, מתהווה חלופה. כמעט 6,000 רגל מעל פני הים, בהרים כאן, פביאן אולרטה ואשתו, ליסת', מנהלים חווה בגודל 137 דונם.

"כשהגיעה לכאן מרסי קורפס, כל זה היה קוקה", אמר אולרטה, ונזכר במעבדת הקוקה שהסתיר בסבך עצים.

כעת, שורות מסודרות של זני קפה יקרים משתרעות על המדרונות. מכונות מעבדות את הפולים, מסירות קליפה וקליפה פנימית, ולאחר מכן הם נפרשים על מיטות ייבוש. אולרטה נשאר בקשר הדוק עם קונים בפופאיאן ובבוגוטה.

"אני מתעורר ומבלה את כל היום במחשבות על קפה", אמר אולרטה.

נדרשו לו שנים להגיע לנקודה הזו, עם אגרונומים שהנחו את העבודה ומרסי קורפס שמימן דשן, זרעים וציוד, כולל מערכת גלגלת להעברת שקי קפה מערוץ לנקודה בדרך שמעליו.

זהו סוג הגישה ארוכת־הטווח שנמצא מעבר להישג ידן של ממשלות נבחרות, אך הוא חיוני כדי לגרום לחקלאים לנטוש את הקוקה, אמר באפט. "אין פתרונות מהירים וקלים", הוא אמר.

לזרוע את הזרע לשינוי

אחרי חודשים של פגישות עם חקלאים ספקנים, צוות מרסי קורפס נותן לחקלאים עד שישה חודשים להסיר את שיחי הקוקה, ובינתיים מספק תרנגולות, חזירים ומזון כדי לפצות על אובדן ההכנסה. בשנתיים הראשונות הקריטיות אחרי ההצטרפות, מרסי תומך בגידולים כמו קקאו, דקל אפריקאי וקפה, שמניבים פחות יבולים מקוקה ולוקחים זמן רב יותר על־מנת להבשיל כלכלית. החקלאים מקבלים גם סיוע בהשגת זכויות בעלות על הקרקע.

"זו הסיבה שהצלחנו באופן יחסי - כי נקודת המבט שלנו היא של שבע שנים או אפילו עשור", אמר הוגו גומס, מנהל הפיתוח הכפרי במרסי.

מבין 1,470 משפחות חקלאי קוקה שהצטרפו לתוכנית במחוז קאוקה בשנת 2018, רק 4% חזרו לקוקה; מבין 1,759 שהצטרפו ב־2020, רק 1.2% שבו אליו.

"זה זורע את הזרע לכך שזה יקרה גם באזורים אחרים - ושיתרחש שינוי אמיתי", אמר הרננדו לונדוניו, מומחה להחלפת קוקה שעבד עם שתי ממשלות. "הם התחילו קטן, אבל צמחו וצמחו והראו את הערך של האסטרטגיה הזו".

לאחרונה, עוד 3,300 מגדלים בקאוקה ו־4,800 בקאטאטומבו החליפו את הקוקה, אף שעדיין מוקדם מדי לשפוט את התוצאה. מרסי קורפס גם תומך ב־7,000 חקלאים אחרים הנמצאים בסיכון להידרדר לסחר בסמים.

סאנצ'ס, החקלאית שחששה למען ילדיה, אמרה כי החליטה להצטרף כשראתה תמונה של בנה הצעיר, יוני, משחק בין שיחי הקוקה. היא אמרה שהרגישה בושה ובכתה.

לאחר שהסכימה להצעה של מרסי, היא ובעלה, איבר אוראה, קיבלו דשן, ייעוץ מאגרונומים וכלים. ביום אחד לאחרונה הראתה את משתלת הקפה שלה עם 5,000 שתילים שכמעט מוכנים לנטיעה. במעלה הגבעה, 18 חזירים חיטטו בדיר, הגדול שבהם שוקל 227 ק"ג. כיום, כמנהיגה קהילתית, סאנצ'ס מנהלת אמת מים באורך 87 ק"מ המשרתת 6,200 איש.

"מסתבר שמה שהיינו צריכים הוא הזדמנות", היא אמרה.

"צריך רבבות חקלאים"

באפט ביקר בתוכניות שהוא מממן 10 פעמים, בליווי אבטחה חמושה. המקומיים מספרים על חוש ההומור העצמי שלו ועל אהבתו למשקאות ד"ר פפר ולכריכי חמאת בוטנים וריבה, שאותם הוא מביא עמו. "יש לי חיך מתוחכם מאוד", הוא אמר.

כמנהל בחברה שאביו עומד בראשה כבר 60 שנה, באפט בחר לעסוק לעתים במשימות קשות ומלוכלכות, החל משרת של שריף במחוז מקון, אילינוי, שם התמודד עם מנות־יתר של אופיאטים, ועד להכוונת הקרן בקוסובו, סודאן וכעת באוקראינה.

באפט לא מגזים בהשפעתו, ואומר כי המדינה חייבת לקחת את ההובלה באזורים הכפריים. והוא גם מודה במכשולים כאן, כמו הבירוקרטיה האיטית שעיכבה את תוכניותיו לממן סלילה של 16 כבישים כפריים, שמתוכם הושלמו רק שניים באורך כולל של 16 ק"מ.

"אנחנו זקוקים לכבישים האלה כדי להצליח", אמר באפט. "אי־אפשר פשוט לומר, 'הנה, תגדלו גידול אחר'. חייבים כבישים כדי להביא אותו לשוק".

השאלה שנותרה היא האם זה יספיק אי־פעם כדי לפגוע בסחר הקוקאין בקולומביה. האתגר הגדול ביותר הוא לשכנע מספיק חקלאים להצטרף לתוכנית כדי למשוך את קוני החקלאות הגדולים בעולם.

"נסטלה לא תבוא לקנות משהו ממאה חקלאים", אמר באפט. "צריך רבבות".