אילוסטרציה: shutterstock
בזמן שמדדי המניות המובילים בבורסה בת"א ממשיכים לשבור שיאים, שוק ההנפקות הראשוניות (IPO) מתעורר, ובעלי העניין בחברות הנסחרות מכרו מניות ביותר מ-10 מיליארד שקל מתחילת השנה - מגלים הגופים המוסדיים המקומיים עניין גובר והולך באפיק ההשקעה של הנפקות פרטיות.
● ניתוח | כך הפכה חברה בת 50 לפנים של הטרנד החם בוול סטריט
● גולדמן זאקס אופטימי לגבי שוק המניות האמריקאי - ומסמן שלוש הזדמנויות להשקעה
מדובר בהליך פשוט יחסית המתבצע ללא תשקיף, אשר מבטיח לחברה המגייסת ודאות ובסיס משקיעים מזוהה (לרוב גופים מוסדיים גדולים המחזיקים במניות לטווח ארוך), שניתן לנהל מולו מו"מ על המחיר ותנאי הגיוס. הללו כוללים לרוב תקופת חסימה שמורידה לחץ אפשרי על מחיר המניה, שלעיתים מתקיים לאחר הנפקה לציבור.
מבחינת הרוכשים, בדרך כלל גופי ניהול גמל וקרנות פנסיה, מאפשרות ההנפקות הפרטיות לרכוש נתח גדול יחסית של מניות במקום לאסוף אותן באופן סיזיפי בשוק, ומבלי שהדבר גורם לעליית מחירן. בנוסף, התמורה בהנפקה הפרטית מוזרמת ישירות לקופת החברה (להבדיל ממימושים על ידי בעלי עניין). כסף זה יכול לשמש להרחבת עסקיה, להקטנת מינוף ושיפור מבנה ההון של חברה. בנוסף, בהנפקה הפרטית מקבלים הגופים הרוכשים בדרך כלל הנחה של כמה אחוזים על מחיר המניה בשוק.
4.7 מיליארד שקל מתחילת השנה
מבדיקת גלובס עולה כי בתוך חודשיים בלבד גייסו 13 חברות הנסחרות בבורסה בת"א, ופועלות במגוון תחומים, סכום מצרפי של 3.6 מיליארד שקל באמצעות הנפקות פרטיות. מנתוני הבורסה עולה כי מתחילת השנה ועד סוף חודש יוני עמד היקף הגיוסים הללו על כ-1.1 מיליארד שקל, כך שעד כה היקף הגיוסים השנה מסתכם ב-4.7 מיליארד - הרבה יותר מבשנת 2024 כולה שבה גויסו בהנפקות פרטיות 3.5 מיליארד שקל.
החברה האחרונה לאשר מהלך של הנפקה פרטית הייתה רשת מועדוני הכושר הולמס פלייס, בניהולה של קרן שתיוי, שדיווחה השבוע (ד') על הקצאה של 9.2% ממניותיה למוסדיים תמורת כ-90 מיליון שקל. עיקר ההקצאה היא למיטב גמל ופנסיה, המחזיקה כיום כ-5% מהון החברה ותעלה להחזקה של כ-12.5% מהמניות בעקבות ההנפקה (וכ-16% במקרה של מימוש אופציות).
ההנפקה הפרטית בהולמס פלייס דווחה יומיים לאחר שהחברה פרסמה מצגת למשקיעים, שבה פרסה את תוכניות ההתרחבות שלה לשנים הקרובות, ולאחר עלייה של 70% במניה בשנה האחרונה לשווי של מעל 700 מיליון שקל.
גם חברת הלוויינים גילת , חברת הנדל"ן המניב אדגר והחברה הביטחונית סולרום דיווחו בימים האחרונים על אישורן של הנפקות פרטיות לגופים מוסדיים (בסך הכול גיוסים של כ-380 מיליון שקל).
בין המגייסות הבולטות הנוספות בדרך זו בתקופה האחרונה נמנית גם חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט אנרגיה , שמוביל גלעד יעבץ, שהשלימה הנפקה פרטית של מניות בהיקף של מיליארד שקל לגופים מוסדיים כמו אלטשולר שחם, הפניקס, מור, מגדל, כלל ביטוח ומנורה מבטחים.
כך גם חברת תחנות הכוח או פי סי אנרגיה בניהולו של גיורא אלמוגי, שגייסה באותה דרך 900 מיליון שקל, ויצרנית תמציות הטעם והריח תורפז בהובלת קרן כהן חזון, שהקצתה מניות למוסדיים בתמורה ל-330 מיליון שקל. חלק ניכר מהעסקאות (ארבע מתוך 13 החברות שהוזכרו) בוצעו בהובלת ברק קפיטל חיתום, בניהולו של צביקה מנס.
"הבעת אמון בשוק המקומי"
"בחודשים האחרונים ניכר גידול בעסקאות והנפקות פרטיות, בנוסף לגידול בהיקפי הנפקות ה-IPO ואלה של חברות נסחרות (באמצעות תשקיף, ח"ש)", אומר יובל באר אבן, מנהל השקעות העמיתים במגדל ביטוח ופיננסים.
לדבריו, במקרה של הנפקות פרטיות, כאשר מדובר ב"כסף פנימה", כלומר כזה שמוזרם לקופת החברה כנגד הקצאת המניות למוסדיים, "זהו תהליך קלאסי של תמיכה בצמיחת הפעילות (כך למשל בחברות כמו הולמס פלייס, אנלייט, או.פי.סי וגילת) והקטנת מינוף (אדגר). למעשה זהו מימוש מהותו של שוק ההון: גיוס כסף לתמיכה בצמיחת החברות".
מהצד של הקונים, כלומר הגופים המוסדיים, כמו מגדל עצמה שבה הוא עובד, מוסיף באר אבן כי "עסקה כזו מאפשרת למוסדיים קבלת היקף גבוה של חשיפה למניות, לרוב עם הנחה על מחיר השוק".
עוד הוא מוסיף כי "מחזורי המסחר אמנם עלו בשנה החולפת, אבל עדיין לקנות חבילה של עשרות ומאות מיליוני שקלים מבלי להשפיע על המחיר בבורסה, זה מאתגר ומורכב. הנפקות פרטיות מאפשרות את זה כאשר ברובן המוסדיים רוכשים מניות חסומות לתקופה של כשנתיים. למעשה הן מבטאות הבעת אמון של הגופים שמנהלים השקעות בשוק המקומי, שהוכיחה את עצמה היטב בשנתיים החולפות".
"הנפקה פרטית מייצרת ודאות"
מה שעוד מסביר את הצמאון של המוסדיים, אומר עו"ד אלעד רשטיק, שותף במחלקת שוק הון במשרד ברנע ג'פה לנדה, הם תנאי המאקרו: "ארה"ב מאותתת שהיא הולכת להורדת ריבית, פרמיית הסיכון של ישראל יורדת, ויש יותר רצון ותיאבון של המוסדיים לקנות סחורה. רמות המחירים בשוק המניות בישראל כיום מעריכות שאנחנו בדרך למקום 'יותר נורמלי', על אף מה שקרה השבוע (התקיפה בקטאר, ח"ש)".
מעבר לכך, רשטיק מוסיף שלמוסדיים יש צרות של עשירים: "יש כיום הרבה כסף פנוי לגופים, ואם מסתכלים על הקיפאון בנדל"ן (למגורים) שגורם לציבור להזרים את הכסף שלו למנהלי ההשקעות, הרי שזה מחייב אותם להשקיע יותר במניות נסחרות. לכך צריך להוסיף עוד פן שהוא אלמנט ה-FOMO (הפחד מהחמצה, Fear Of Missing Out). כלומר קיים פחד בקרב המשקיעים לפספס דברים טובים והזדמנויות, ואני מניח שזה משפיע גם על מנהלי ההשקעות".
הסיבה שהמוסדיים מעדיפים לא פעם את דרך ההנפקה הפרטית על גיוס הון על פי תשקיף, היא הנוחות והפשטות של המהלך, שאיננו דורש פרסום תשקיף ופרוצדורה ממושכת. עו"ד רשטיק מסביר כי "בהנפקה ציבורית אתה לא יודע על איזה יום תיפול עם ההנפקה, אם יהיה באותו יום כטב"ם שמתפוצץ בדרום או אירוע אחר. בהנפקה פרטית אתה מייצר לעצמך ודאות".
מצד החברות עצמן, במיוחד הקטנות יותר, כניסה של גופים מוסדיים הפכה לדבריו למעין תו איכות. "חברה כמו סולרום שמבצעת הנפקה יפה", רשטיק מדגים, "החברה רוצה את הכסף, אבל בעצם כניסת המוסדיים להשקעה אצלה משדרת עוצמה לשוק".