גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עידן הבינה המלאכותית יצריך מודלים חדשים לגמרי של מיסוי וחלוקה

תזרים ההכנסות של תוכניות הביטוח הלאומי ומדיקר מגיע ממס המוטל על השכר, המהווה היום כ-85% מהכנסות ממשלת ארה"ב ● ההתקדמות בעולם הבינה המלאכותית תשאיר את התוכניות המהותיות הללו מרוקנות לגמרי

עידן הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock
עידן הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

בנושא שנצלול אליו היום, 2.1 הוא מספר הקסם. מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה מכונה קצב הפריון הכולל. כאשר הוא עומד בממוצע על 2.1, הקבוצה כולה נמצאת במצב המכונה "רמת התחלופה" - מצב שבו האוכלוסייה ביחידה הגאוגרפית הנמדדת תישאר יציבה, לא תקטן או תגדל לאורך זמן (בלי להביא בחשבון הגירה). קצב פריון זה נחשב לאחד המדדים החשובים ביותר להבנת מגמות דמוגרפיות והשפעתן על הכלכלה, שוק העבודה, מערכת הבריאות ותכנון מדיניות לטווח ארוך.

כתבה ראשונה בסדרה | אמריקה יכולה לחלום שה-AI יציל אותה מהחובות
כתבה שנייה בסדרה | מקבלת החלטות ועד אסטרטגיה: קפיצת המדרגה של ה-AI תטלטל כל פן בחיינו
כתבה שלישית בסדרה | ה-AI פוגשת את הכלכלה: פותרת את בעיית החוב אך יוצרת משבר תעסוקה
כתבה רביעית בסדרה | הפערים מתרחבים - והבינה המלאכותית יכולה להעמיק אותם לרמה מסוכנת

לאורך אלפי שנים, למשל בין השנים אפס ל-1700 לספירה, עמד שיעור הילודה והפריון הממוצע על 5-7 ילדים לאשה. אלא שיחד עם שיעור ילודה גבוה נרשם שיעור תמותת ילדים גבוה ביותר, ורק מעטים מהם שרדו והגיעו לגיל הפריון שלהם. כך נשארה רמת התחלופה האפקטיבית קרובה מאוד ל-2.1 לאשה בממוצע.

תמותת התינוקות בשילוב עם מגפות נרחבות, כמו המגפה השחורה של המאה ה-14, שמחקה מעל שליש מאוכלוסיית אירופה, או מגפות שפרצו באוכלוסייה הילידית ביבשת אמריקה בעקבות הופעת האירופים, שמחקו כ-80% מאוכלוסיית הילידים, הביאו לכך שהאוכלוסייה העולמית גדלה בקצב איטי ביותר. באלף השנים שבין שנת אפס לשנת 1000 לספירה, מוערך כי אוכלוסיית העולם גדלה מכ-250 מיליון איש לכ-300 מיליון, גידול בשיעור שנתי של 0.02%-0.05% בלבד. בין השנים 1000 ל-1500 טיפס במעט שיעור הגידול, וב-500 השנים האלו גדלה האוכלוסייה העולמית מ-300 מיליון לכ-450 מיליון, גידול שנתי ממוצע של כ-0.1%.

עם תחילת ההשכלה והרנסנס החלה הרפואה להשתפר, קצב התמותה של אנשים, ושל ילדים בפרט, החל לרדת, והאוכלוסייה העולמית החלה לגדול בקצב מהיר יותר. בשנת 1600 חיו בעולם כ-550 מיליון בני אדם, עד 1700 מספרם עלה לכ-610 מיליון, (גידול שנתי של 0.11%), ועד 1800 מספרם עלה לכמיליארד, קצב גידול של כ-0.5% לשנה.

התינוקות נולדו בקצב, המבוגרים האריכו ימים

הקפיצה הגדולה באמת חלה במחצית השנייה של המאה שעברה, כשהגיעה הבשורה הענקית: המצאת האנטיביוטיקה. בין 1950 לשנת 2000 גדלה אוכלוסיית העולם בקצב שנתי ממוצע של 1.79% לשנה והסתכמה בכ-3.6 מיליארד בני אדם.

הגידול בילודה בארה"ב הגיע לשיא בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, תקופה שכונתה "בייבי בום". כך בשנת 1950 עמדה רמת התחלופה על 3.03 לידות לאשה, בשנת 1955 על כ-3.5 ובשנת 1960 - שיא הבייבי בום - על 3.65 לידות לאשה. אחוז הגידול באוכלוסייה בגין לידות בלבד עמד על 2.4%-2.5% לשנה. יחד עם הגירה, הגידול באוכלוסיה בארה"ב עמד על 2.6%-2.7% לשנה.

התינוקות נולדו בקצב, ובמקביל גם גיל התמותה של הדור המבוגר השתנה, אם כי בקצב איטי בהרבה. כך בשנת 1950 גיל התמותה הממוצעת לגבר עמד על 55 ולאשה על 61. עד 1955 הגיל עלה ל-57 לגבר ו-63 לאשה, בשנת 1960 גיל התמותה הממוצע בארה"ב עמד על 59 ו-65 בהתאמה, ועד שנת 1970 טיפס ל-61 ו-67. המגמות הללו יצרו אוכלוסייה מוטה במובהק לקבוצות הצעירות יותר. כך, בשנת 1970 כ-29% מהאמריקאים היו בגילאי אפס עד 14. 15% נוספים היו בני 15-24. רק 11% היו מעל גיל 65.

מספר הלידות וגיל התמותה השתנו דרמטית

אך מאז תחילת המאה ה-21, ובפרט בעשור האחרון, שני צידי המשווה - מספר הלידות וגיל התמותה - השתנו דרמטית. כך צנח שיעור הפריון לאשה מ-3.65 בשיא הבייבי בום בשנת 1960, ל-2.06 בשנת 2000, ל-1.64, עמוק מתחת לשיעור התחלופה, בשנת 2020, ולשפל של 1.599 בשנת 2024.

לעומת זאת גיל התמותה הממוצע טיפס מ-59 בשנת 1960 ל-74 בשנת 2024 אצל הגברים בארה"ב, ומ-65 ל-80 אצל הנשים. כתוצאה מכך השתנו לגמרי פני הדור. כיום בארה"ב כ-18% מהאוכלוסייה היא מעל גיל 65, וכ-31% מתחת לגיל 24 - לעומת 44% שנמנו על קבוצה זו בשנת 1960. מגמות אלו צפויות להמשיך בעשורים הבאים.

על פי הערכות מומחים, בשנת 2040 צפויים בני 65 ומעלה להוות כ-22% מהאוכלוסייה. מתוכם תגדל קבוצת בני ה-80 פלוס מ-1.5% מהאוכלוסייה - 2.7 מיליון איש בשנת 1960 - לכ-6% - קרי 22 מיליון - בשנת 2040. הזדקנות האוכלוסייה האמריקאית צפויה להיות אחד התהליכים המשמעותיים ביותר בעשורים הקרובים, עם השפעות דרמטיות על הכלכלה ועל תקציב המדינה.

הקורבנות הראשונים יהיו הביטוח הלאומי והמדיקר, הביטוח הרפואי לגילאי 65 ומעלה. נכון לסוף 2024 היו בקופת הביטוח הלאומי יתרות של כ-2.8 טריליון דולר, המופקדות על פי חוק באוצר. בשנת 2024 עלו הוצאות הביטוח הלאומי על הכנסותיו, כולל הריבית שקיבל על הפיקדון, בכ-169 מיליארד דולר. עד 2030 צפוי הגירעון לגדול לכ-300 מיליארד לשנה, ועד 2033, על פי הערכות הביטוח הלאומי, יאזלו כל היתרות המופקדות באוצר, והמקור היחידי לכיסוי התשלומים יהיה מהגבייה השוטפת - וגם זו לא תוכל לכסות אלא כ-70% מההתחייבויות. שנים בודדות מאוחר יותר, צפוי לקרנות הביטוח הרפואי גורל דומה.

תוכניות אלו, מדיקר וביטוח לאומי, הן קריטיות לכמעט כל אמריקאי. כ-97% מתושבי ארה"ב מעל גיל 65 מכוסים על ידי מדיקר, ואצל 40% מהווים גמלאות הביטוח הלאומי מעל 50% מהכנסותיהם בפרישה. גם התמיכה הציבורית בתוכניות אלה מסיבית. בסקרים שנערכו לאחרונה, 70%-80% מהאמריקאים מתנגדים לקיצוצים בתוכניות הללו.

רפורמה טוטאלית במימון התוכניות הסוציאליות

אם לא די בגירעונות הצפויים עתה, ההתקדמות בעולם הבינה המלאכותית עשויה להחריף את פני הדברים פי כמה. זאת הואיל והמקור לתזרים ההכנסות של התוכניות האלה הוא מס המוטל על השכר בלבד, שמשלמים העובדים, המעסיקים והעצמאיים. כבר היום חלק השכר מהכלכלה נמצא בשפל היסטורי, נוכח השיפורים הטכנולוגיים לאורך העשורים האחרונים, כמו גם בגין "ייצוא" המשרות למזרח, כתוצאה מהגלובליזציה.

כך, בשנת 1971, ערב עידן הפיאט, עמד סך כל השכר על כ-52% מהתל"ג, כך על פי הפדרל רזרב. הסך ירד לכ-46% עד שנת 2000, ומשם צנח לכ-43% כיום. עם ההאצה בבינה המלאכותית, חלקו של השכר מהתל"ג צפוי להמשיך לרדת, ובקצב גובר.

במחקר של הפדרל רזרב של פילדלפיה צוין כי "בשונה מטכנולוגיות קודמות, בינה מלאכותית עשויה, להפחית לצמיתות את חשיבותה של העבודה בכלכלה, גם אם ישמר מצב של תעסוקה מלאה, ולצמצם עוד את חלקה של העבודה בהכנסה הלאומית".

מחקר של קרן המטבע הבינלאומית העריך כי עד 2040, עוד כ-10% מהחלק בתל"ג שמקורו מהכנסות מעבודה יעלם. מחקרים אחרים מדברים על מספרים גדולים מאלו. דבר אחד ברור: עתידם של הביטוחים הלאומי והרפואי, אשר גם כך הם יורדים מנכסיהם, לא יוכל להסמך על מיסים משכר, שחלקו היחסי בכלכלה הולך ומצטמצם.

עדיף מוקדם מאשר מאוחר, תחלחל ההכרה כי המיסים הממנים את תוכניות התמיכה באוכלוסייה הבוגרת יהיו חייבים להגיע במידה רבה מרווחי הארגונים שיהנו ממהפכת ה-AI, ומהשיפור בתפוקה שהיא תביא.

רפורמה טוטאלית במימון התוכניות הסוציאליות האלו, וחלוקת רווחי הבינה המלאכותית לאוכלוסיה הנזקקת להם, למשל זו המבוגרת, באמצעות מיסוי רווחים אלו, יהיו ללא ספק אבן פינה בכלכלה.

על כתפי 80% התחתונים באוכלוסייה

אך לא רק הנחיצות והצדק החברתי יביאו למודלים חדשים של חלוקה ולפיזור העושר שתביא כלכלת ה-AI. תהיה לכך גם סיבה פשוטה בהרבה: אם הבינה המלאכותית תעלה משמעותית את הפריון אך הרווחים יזרמו בעיקר לבעלי ההון, הכלכלה עלולה להיקלע למשבר ביקושים קשה. בארצות הברית הצריכה הפרטית היא המנוע המרכזי של הכלכלה, והיא מהווה כ־70% מהתמ״ג. על כמחציתה אחראים 80% התחתונים באוכלוסייה, שכמעט כל הכנסותיהם משכר והם חוסכים מעט מאוד. אם מהפכת הבינה המלאכותית תשחוק כ-10% משכר זה, כפי שהעריכו בקרן המטבע הבינלאומית, הרי שהביקוש הכולל יחלש דרמטית, ובעיקר בענפים שצורכת אוכלוסיה זו, זאת חרף הגידול בייצור ובפריון. ובלשון הדו"ח: "ללא מדיניות שמבטיחה חלוקה רחבה של רווחי הפריון, אי־השוויון הגובר יהפוך לנטל על הצמיחה באמצעות דיכוי הצריכה".

כך יווצר פרדוקס: החברות יוכלו לייצר ביתר יעילות באמצעות הבינה המלאכותית, אך פחות ופחות משקי בית יוכלו להרשות לעצמם לקנות את המוצרים והשירותים. בד בבד, הגירעון הממשלתי ילך ויגבר בגין הירידה בהכנסות ממיסים על השכר, המהווים היום כ-64% מהכנסות ממשלת ארה"ב, לעומת 1% ממיסים על רווחי הון.

כך, ללא מדיניות חלוקה חדשה לגמרי של הגידול בפריון, כולל מהפכה במודלי המיסוי, וכן "שכר מינימלי בסיסי" המחולק לאוכלוסייה, הבינה המלאכותית לא רק תעצים את אי־השוויון; היא תחתור תחת עצם השימוש בצמיחה שהיא יכולה לייצר.

עוד כתבות

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?