גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עידן הבינה המלאכותית יצריך מודלים חדשים לגמרי של מיסוי וחלוקה

תזרים ההכנסות של תוכניות הביטוח הלאומי ומדיקר מגיע ממס המוטל על השכר, המהווה היום כ-85% מהכנסות ממשלת ארה"ב ● ההתקדמות בעולם הבינה המלאכותית תשאיר את התוכניות המהותיות הללו מרוקנות לגמרי

עידן הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock
עידן הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

בנושא שנצלול אליו היום, 2.1 הוא מספר הקסם. מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה מכונה קצב הפריון הכולל. כאשר הוא עומד בממוצע על 2.1, הקבוצה כולה נמצאת במצב המכונה "רמת התחלופה" - מצב שבו האוכלוסייה ביחידה הגאוגרפית הנמדדת תישאר יציבה, לא תקטן או תגדל לאורך זמן (בלי להביא בחשבון הגירה). קצב פריון זה נחשב לאחד המדדים החשובים ביותר להבנת מגמות דמוגרפיות והשפעתן על הכלכלה, שוק העבודה, מערכת הבריאות ותכנון מדיניות לטווח ארוך.

כתבה ראשונה בסדרה | אמריקה יכולה לחלום שה-AI יציל אותה מהחובות
כתבה שנייה בסדרה | מקבלת החלטות ועד אסטרטגיה: קפיצת המדרגה של ה-AI תטלטל כל פן בחיינו
כתבה שלישית בסדרה | ה-AI פוגשת את הכלכלה: פותרת את בעיית החוב אך יוצרת משבר תעסוקה
כתבה רביעית בסדרה | הפערים מתרחבים - והבינה המלאכותית יכולה להעמיק אותם לרמה מסוכנת

לאורך אלפי שנים, למשל בין השנים אפס ל-1700 לספירה, עמד שיעור הילודה והפריון הממוצע על 5-7 ילדים לאשה. אלא שיחד עם שיעור ילודה גבוה נרשם שיעור תמותת ילדים גבוה ביותר, ורק מעטים מהם שרדו והגיעו לגיל הפריון שלהם. כך נשארה רמת התחלופה האפקטיבית קרובה מאוד ל-2.1 לאשה בממוצע.

תמותת התינוקות בשילוב עם מגפות נרחבות, כמו המגפה השחורה של המאה ה-14, שמחקה מעל שליש מאוכלוסיית אירופה, או מגפות שפרצו באוכלוסייה הילידית ביבשת אמריקה בעקבות הופעת האירופים, שמחקו כ-80% מאוכלוסיית הילידים, הביאו לכך שהאוכלוסייה העולמית גדלה בקצב איטי ביותר. באלף השנים שבין שנת אפס לשנת 1000 לספירה, מוערך כי אוכלוסיית העולם גדלה מכ-250 מיליון איש לכ-300 מיליון, גידול בשיעור שנתי של 0.02%-0.05% בלבד. בין השנים 1000 ל-1500 טיפס במעט שיעור הגידול, וב-500 השנים האלו גדלה האוכלוסייה העולמית מ-300 מיליון לכ-450 מיליון, גידול שנתי ממוצע של כ-0.1%.

עם תחילת ההשכלה והרנסנס החלה הרפואה להשתפר, קצב התמותה של אנשים, ושל ילדים בפרט, החל לרדת, והאוכלוסייה העולמית החלה לגדול בקצב מהיר יותר. בשנת 1600 חיו בעולם כ-550 מיליון בני אדם, עד 1700 מספרם עלה לכ-610 מיליון, (גידול שנתי של 0.11%), ועד 1800 מספרם עלה לכמיליארד, קצב גידול של כ-0.5% לשנה.

התינוקות נולדו בקצב, המבוגרים האריכו ימים

הקפיצה הגדולה באמת חלה במחצית השנייה של המאה שעברה, כשהגיעה הבשורה הענקית: המצאת האנטיביוטיקה. בין 1950 לשנת 2000 גדלה אוכלוסיית העולם בקצב שנתי ממוצע של 1.79% לשנה והסתכמה בכ-3.6 מיליארד בני אדם.

הגידול בילודה בארה"ב הגיע לשיא בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, תקופה שכונתה "בייבי בום". כך בשנת 1950 עמדה רמת התחלופה על 3.03 לידות לאשה, בשנת 1955 על כ-3.5 ובשנת 1960 - שיא הבייבי בום - על 3.65 לידות לאשה. אחוז הגידול באוכלוסייה בגין לידות בלבד עמד על 2.4%-2.5% לשנה. יחד עם הגירה, הגידול באוכלוסיה בארה"ב עמד על 2.6%-2.7% לשנה.

התינוקות נולדו בקצב, ובמקביל גם גיל התמותה של הדור המבוגר השתנה, אם כי בקצב איטי בהרבה. כך בשנת 1950 גיל התמותה הממוצעת לגבר עמד על 55 ולאשה על 61. עד 1955 הגיל עלה ל-57 לגבר ו-63 לאשה, בשנת 1960 גיל התמותה הממוצע בארה"ב עמד על 59 ו-65 בהתאמה, ועד שנת 1970 טיפס ל-61 ו-67. המגמות הללו יצרו אוכלוסייה מוטה במובהק לקבוצות הצעירות יותר. כך, בשנת 1970 כ-29% מהאמריקאים היו בגילאי אפס עד 14. 15% נוספים היו בני 15-24. רק 11% היו מעל גיל 65.

מספר הלידות וגיל התמותה השתנו דרמטית

אך מאז תחילת המאה ה-21, ובפרט בעשור האחרון, שני צידי המשווה - מספר הלידות וגיל התמותה - השתנו דרמטית. כך צנח שיעור הפריון לאשה מ-3.65 בשיא הבייבי בום בשנת 1960, ל-2.06 בשנת 2000, ל-1.64, עמוק מתחת לשיעור התחלופה, בשנת 2020, ולשפל של 1.599 בשנת 2024.

לעומת זאת גיל התמותה הממוצע טיפס מ-59 בשנת 1960 ל-74 בשנת 2024 אצל הגברים בארה"ב, ומ-65 ל-80 אצל הנשים. כתוצאה מכך השתנו לגמרי פני הדור. כיום בארה"ב כ-18% מהאוכלוסייה היא מעל גיל 65, וכ-31% מתחת לגיל 24 - לעומת 44% שנמנו על קבוצה זו בשנת 1960. מגמות אלו צפויות להמשיך בעשורים הבאים.

על פי הערכות מומחים, בשנת 2040 צפויים בני 65 ומעלה להוות כ-22% מהאוכלוסייה. מתוכם תגדל קבוצת בני ה-80 פלוס מ-1.5% מהאוכלוסייה - 2.7 מיליון איש בשנת 1960 - לכ-6% - קרי 22 מיליון - בשנת 2040. הזדקנות האוכלוסייה האמריקאית צפויה להיות אחד התהליכים המשמעותיים ביותר בעשורים הקרובים, עם השפעות דרמטיות על הכלכלה ועל תקציב המדינה.

הקורבנות הראשונים יהיו הביטוח הלאומי והמדיקר, הביטוח הרפואי לגילאי 65 ומעלה. נכון לסוף 2024 היו בקופת הביטוח הלאומי יתרות של כ-2.8 טריליון דולר, המופקדות על פי חוק באוצר. בשנת 2024 עלו הוצאות הביטוח הלאומי על הכנסותיו, כולל הריבית שקיבל על הפיקדון, בכ-169 מיליארד דולר. עד 2030 צפוי הגירעון לגדול לכ-300 מיליארד לשנה, ועד 2033, על פי הערכות הביטוח הלאומי, יאזלו כל היתרות המופקדות באוצר, והמקור היחידי לכיסוי התשלומים יהיה מהגבייה השוטפת - וגם זו לא תוכל לכסות אלא כ-70% מההתחייבויות. שנים בודדות מאוחר יותר, צפוי לקרנות הביטוח הרפואי גורל דומה.

תוכניות אלו, מדיקר וביטוח לאומי, הן קריטיות לכמעט כל אמריקאי. כ-97% מתושבי ארה"ב מעל גיל 65 מכוסים על ידי מדיקר, ואצל 40% מהווים גמלאות הביטוח הלאומי מעל 50% מהכנסותיהם בפרישה. גם התמיכה הציבורית בתוכניות אלה מסיבית. בסקרים שנערכו לאחרונה, 70%-80% מהאמריקאים מתנגדים לקיצוצים בתוכניות הללו.

רפורמה טוטאלית במימון התוכניות הסוציאליות

אם לא די בגירעונות הצפויים עתה, ההתקדמות בעולם הבינה המלאכותית עשויה להחריף את פני הדברים פי כמה. זאת הואיל והמקור לתזרים ההכנסות של התוכניות האלה הוא מס המוטל על השכר בלבד, שמשלמים העובדים, המעסיקים והעצמאיים. כבר היום חלק השכר מהכלכלה נמצא בשפל היסטורי, נוכח השיפורים הטכנולוגיים לאורך העשורים האחרונים, כמו גם בגין "ייצוא" המשרות למזרח, כתוצאה מהגלובליזציה.

כך, בשנת 1971, ערב עידן הפיאט, עמד סך כל השכר על כ-52% מהתל"ג, כך על פי הפדרל רזרב. הסך ירד לכ-46% עד שנת 2000, ומשם צנח לכ-43% כיום. עם ההאצה בבינה המלאכותית, חלקו של השכר מהתל"ג צפוי להמשיך לרדת, ובקצב גובר.

במחקר של הפדרל רזרב של פילדלפיה צוין כי "בשונה מטכנולוגיות קודמות, בינה מלאכותית עשויה, להפחית לצמיתות את חשיבותה של העבודה בכלכלה, גם אם ישמר מצב של תעסוקה מלאה, ולצמצם עוד את חלקה של העבודה בהכנסה הלאומית".

מחקר של קרן המטבע הבינלאומית העריך כי עד 2040, עוד כ-10% מהחלק בתל"ג שמקורו מהכנסות מעבודה יעלם. מחקרים אחרים מדברים על מספרים גדולים מאלו. דבר אחד ברור: עתידם של הביטוחים הלאומי והרפואי, אשר גם כך הם יורדים מנכסיהם, לא יוכל להסמך על מיסים משכר, שחלקו היחסי בכלכלה הולך ומצטמצם.

עדיף מוקדם מאשר מאוחר, תחלחל ההכרה כי המיסים הממנים את תוכניות התמיכה באוכלוסייה הבוגרת יהיו חייבים להגיע במידה רבה מרווחי הארגונים שיהנו ממהפכת ה-AI, ומהשיפור בתפוקה שהיא תביא.

רפורמה טוטאלית במימון התוכניות הסוציאליות האלו, וחלוקת רווחי הבינה המלאכותית לאוכלוסיה הנזקקת להם, למשל זו המבוגרת, באמצעות מיסוי רווחים אלו, יהיו ללא ספק אבן פינה בכלכלה.

על כתפי 80% התחתונים באוכלוסייה

אך לא רק הנחיצות והצדק החברתי יביאו למודלים חדשים של חלוקה ולפיזור העושר שתביא כלכלת ה-AI. תהיה לכך גם סיבה פשוטה בהרבה: אם הבינה המלאכותית תעלה משמעותית את הפריון אך הרווחים יזרמו בעיקר לבעלי ההון, הכלכלה עלולה להיקלע למשבר ביקושים קשה. בארצות הברית הצריכה הפרטית היא המנוע המרכזי של הכלכלה, והיא מהווה כ־70% מהתמ״ג. על כמחציתה אחראים 80% התחתונים באוכלוסייה, שכמעט כל הכנסותיהם משכר והם חוסכים מעט מאוד. אם מהפכת הבינה המלאכותית תשחוק כ-10% משכר זה, כפי שהעריכו בקרן המטבע הבינלאומית, הרי שהביקוש הכולל יחלש דרמטית, ובעיקר בענפים שצורכת אוכלוסיה זו, זאת חרף הגידול בייצור ובפריון. ובלשון הדו"ח: "ללא מדיניות שמבטיחה חלוקה רחבה של רווחי הפריון, אי־השוויון הגובר יהפוך לנטל על הצמיחה באמצעות דיכוי הצריכה".

כך יווצר פרדוקס: החברות יוכלו לייצר ביתר יעילות באמצעות הבינה המלאכותית, אך פחות ופחות משקי בית יוכלו להרשות לעצמם לקנות את המוצרים והשירותים. בד בבד, הגירעון הממשלתי ילך ויגבר בגין הירידה בהכנסות ממיסים על השכר, המהווים היום כ-64% מהכנסות ממשלת ארה"ב, לעומת 1% ממיסים על רווחי הון.

כך, ללא מדיניות חלוקה חדשה לגמרי של הגידול בפריון, כולל מהפכה במודלי המיסוי, וכן "שכר מינימלי בסיסי" המחולק לאוכלוסייה, הבינה המלאכותית לא רק תעצים את אי־השוויון; היא תחתור תחת עצם השימוש בצמיחה שהיא יכולה לייצר.

עוד כתבות

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ג'ף שוורץ / צילום: שלומי יוסף

הוא ניהל את אחת החברות הגדולות בעולם ואז עזב הכול לטובת ישראל. זה הסיפור שלו

שיחה עם ג'ף שוורץ, מנכ"ל טימברלנד לשעבר ויו"ר ארגון מעוז, מתוך כנס החברות המשפחתיות ● על העסק המיתולוגי, ההחלטה לא להעביר אותו לדור הרביעי וגם ההשקעות כדי לחזק את המדינה

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

הכריה בשדה בריר חזרה? נתניהו שלף אקדח ריק מול חסידי גור

בהחלטה בהולה אישרה הממשלה השבוע ל–ICL לכרות פוספטים בשדה בריר, אחרי 20 שנות דיונים ומריחה ● למה דווקא עכשיו? יש מי שבטוח שזו הנקמה המושלמת - מפגן כוח מול המגזר הכי צומח בערד הסמוכה ● נתניהו הזכיר לחרדים שכדאי להם להישאר קרובים לצלחת

גיא פלכטר, מייסד שותף ומנכ''ל חברת הסייבר סולה / צילום: ויקטור לוי

הוא עשה אקזיט של 300 מיליון דולר. לחברה החדשה שהקים הוא כבר הולך לדרוש הרבה יותר

כשגיא פלכטר לא התקבל לרפואה למרות פסיכומטרי של 754, הוא פנה לעולם הסייבר ● את החברה הראשונה שהקים מכר לפאלו אלטו, אבל המעבר למעמד של שכיר הקשה עליו ● החברה שייסד לאחר מכן זכתה להשקעה של מיליונים ממיקרוסופט ● "היום אם יציעו לי 300 מיליון על סולה - זה לא רלוונטי" ● שיחה קצרה עם מנכ"ל סולה

עכביש שפרזיט השתלט עליו / צילום: Reuters, CABI/Cover Images

זן מפחיד במיוחד של עכבישים התפרץ בארה"ב. מה חושבים עליהם החוקרים?

לאחרונה הגיעו לארה"ב עכבישים זומביים, שפרזיטים השתלטו עליהם וגורמים להם לצאת למתקפות מבעיתות ולא אופייניות ● יצורים שמשתלטים על בעלי חיים אחרים ומשנים את התנהגותם היו תמיד חלק מעולם החי, כולל בני אדם ● פרופ' פרדריק ליברסאט, מהחוקרים המובילים של פרזיטים כאלה, אומר שהם יכולים להיות מפתח להבנה של מחלות נפש ומוח

מה מלמד אותנו נאום ה–82% של סמוטריץ'? / צילום: צילום מסך יוטיוב

מה מלמד אותנו נאום ה-82% של סמוטריץ'?

נאומו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מזכיר את הלקח המצמרר של דרום אפריקה: הלבנים הוזמנו להציע חלוקה הוגנת, אך מנהיגם העדיף את חזון האפרטהייד הגדול - והם הפסידו הכול

הגוש הגדול בשדה דב / צילום: איל יצהר

אחרי 50 שנה: סאגת הנדל"ן הגדולה בשדה דב מתקרבת לסיומה

בית משפט השלום בהרצליה פרסם את טבלת זכויות הבנייה בגוש – המתפרסת על יותר מ־70 עמודים ומחלקת את הזכויות בין כ־1,700 בעלים • השמות ה"עסיסיים" המופיעים בה: הנשיא הרצוג, משפחת רקנאטי והשף שאול אדרת • חמשת המנהלים המיוחדים יקבלו זכויות ל־25 יח"ד כל אחד

וויטני וולף הרד. המנכ''לית הצעירה ביותר שהנפיקה בארה''ב / צילום: Reuters, Andrew Kelly

מייסדת באמבל רוצה ש-AI תבחר לכם את הדייט

היא הייתה שותפה באפליקציית ההיכרויות טינדר, התפטרה בסערה, הקימה את המתחרה באמבל ופרשה מתפקיד המנכ"לית ● אלא שאז הייתה לה תובנה: במקום שאנחנו נחליט עם מי לצאת, AI תחליט בשבילנו ● אז היא חזרה, פיטרה 30% מהעובדים, ובאמצעות הפרויקט תנסה לעצור את רצף ההפסדים והצניחה בשווי ● ראיון עם וויטני וולף הרד

בכיר חמאס ח'ליל אל-חיה / צילום: ap, Khalil Hamra

התקיפה בקטאר: נבדקת האפשרות - בכירי חמאס כלל לא שהו במבנה

ניסיון חיסול בכירי חמאס בדוחא: גוברת ההערכה שאיש מבכירי חמאס לא חוסל • שרי החוץ של צרפת, בריטניה וגרמניה פרסמו הצהרת גינוי משותפת לתקיפת צה"ל בדוחא • 48 חטופים - 707 ימים בשבי - עדכונים שוטפים 

צום דיגיטלי / צילום: Shutterstock

האנשים שנפרדו מהניידים, ובטוחים שזה הדבר הכי טוב שקרה להם

אלעד מאחסן את הנייד לארבע שעות ביום כי הבין שהוא לא מצליח להיות גם אבא, סביון התנתק לשבוע וחווה תסמיני גמילה, צבי עבר לטלפון טיפש, ויעל מרגישה שרק ככה היא מצליחה להתחבר לעצמה ● כשברקע החשש התמידי שלנו מ־FOMO, הכירו את האנשים שהחליטו לעשות צום דיגיטלי, וסבורים: שום דבר מרגש לא קורה במקום אחר

הרכבת הקלה ביפו. חיבור ישיר ומהיר למרכז העיר / צילום: Shutterstock

עלייה בביקוש ובמחירים: יפו נהנית מפריחת נדל"ן בזכות הקו האדום

המחירים הגבוהים, הריבית הגבוהה ופתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה מובילים לשינוי בהעדפות הרוכשים בתל אביב: בעוד המחירים בלב העיר בירידה, הביקוש לדירות ביפו עולה ● באילו אזורים כבר עלו המחירים, ואיפה עוד אפשר למצוא הזדמנויות?

רוני גמזו / צילום: רמי זרנגר

"יש נגדי אש צולבת": מנכ"ל איכילוב המיתולוגי פתח בקריירה חדשה ואז שמו לו ברקס

הוא ניהל את איכילוב, היה פרויקטור הקורונה, הוביל רפורמות ואז עזב לעולם הפיננסי ● אלא שבחודשים האחרונים רוני גמזו מנהל מאבק עיקש מול הממונה על שוק ההון, שמתנגד בתוקף למינויו ליו"ר מגדל ביטוח ● בראיון בלעדי הוא מסביר למה התפקיד צריך להיות שלו, מדבר על היחסים עם בעל השליטה ומשתף בשאיפה הגדולה: להיות שר הבריאות

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

להשקיע ב-S&P 500 דרך פיקדון בנקאי: המוצר החדש שמעורר סערה

בנק לאומי השיק מוצר ייחודי שמאפשר להשקיע במדד הדגל האמריקאי דרך הפיקדון הבנקאי וללא דמי ניהול ● המוצר קורא תיגר בעיקר על קרנות הנאמנות, שנהנו בשנים האחרונות מהטרנד החם של ההשקעות הפאסיביות ● כמה עומד המס על הרווחים, ומה האותיות הקטנות? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק ננעל בשיא, וורנר ברדרס דיסקברי זינקה בכ-16%

הבן של לארי אליסון רוצה לרכוש את וורנר ברדרס ● כלכלנים מעריכים שבמחצית השנייה של 2025 תחל האטה בכלכלה הבריטית ● חברת התחבורה החכמה ויה (Via Transportation) הישראלית החלה להיסחר הערב בניו יורק ועלתה בכ-7%

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים; אופן דור טסה ב-79%, וורנר ברדרס ב-29%

בורסות אירופה ננעלו בעליות ● האינפלציה בארה"ב עומדת על 2.9%, הנתון הגבוה מאז ינואר ● הבן של לארי אליסון שמנהל את פרמאונט סקיידנס רוצה לרכוש את אולפני וורנר ברדרס ● הישראלית הקטנה שמזנקת במעל 600% ביומיים ● ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ● עלייה מפתיעה במספר הבקשות השבועיות לדמי אבטלה לרמה הגבוהה ביותר מזה ארבע שנים ● ירידות במחירי הנפט

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית פגוש את העיתונות, קשת 12, 06.09.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

אזהרת שימוש בנתונים: בן גביר התגאה בהפחתת הפיגועים - ואז שישה נרצחו

ימים ספורים אחרי שהשר לביטחון לאומי הכריז שכיום יש פחות פיגועים, התרחש הירי בירושלים ששינה את המגמה ● ניתוח נתונים מעמיק הוא לא כל כך פשוט, והרבה תלוי בשאלה מה בדיוק בוחרים להשוות ● ומה צריך לקחת בחשבון כשבוחנים השפעה של מדיניות?

חריימה קר, פופ אפ בצוקים / צילום: עמית שמיר

לפעמים גם בופה ארוחת בוקר יכול לספק חוויה קולינרית אותנטית

מי שתכנן להעביר את חופשת החג בערבה יכול ליהנות מחלופות משובחות: ארוחת טעימות עונתית ב"ארץ ערבה", ובופה חלבי שנותן לחומרי הגלם לדבר

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

משקיע העל ביל אקמן בראיון בלעדי לגלובס: "זו הטעות הכי גדולה שישראל עושה"

אקמן, ממנהלי קרנות הגידור הבולטים בעולם, השקיע 100 מיליון שקל בבורסה בתל אביב בשיא המלחמה, וגם אחרי עלייה של כמעט 300%, הוא מצהיר שלא ימכור "לעולם" ● כעת הוא בוחן הזדמנויות נוספות בישראל ● בראיון לגלובס הוא מסביר למה אינו מאמין בגיוון יתר בהשקעות, מה למד מוורן באפט - ולמה הטעות הגדולה של ישראל היא שהמדינה מאפשרת פייק ניוז ולא משקיעה בהסברה

לארי אליסון לצד נשיא ארה''ב דונלד טראמפ בביקור בבית הלבן בינואר / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

תורם נלהב לישראל עם מסלול חיים לא שגרתי בכלל: הדרך של האיש העשיר בעולם

לארי אליסון התעשר בכ־100 מיליארד דולר בלילה, הודות לקפיצה היסטורית במניית ענקית התוכנה שייסד, אורקל ● כך הפך הילד המאומץ שנשר מהלימודים פעמיים למי שהצליח לבנות אימפריה משלו, ולהפתיע את וול סטריט עם חוזי ענק בתחום ה־AI

בודקים את המיתוס. החצב כלל לא מסמן את בוא הסתיו / צילום: 11asaf - ויקיפדיה

החצב כלל אינו מסמן את בואו של הסתיו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הפרח התמיר הפך לסמל של התחלות חדשות וחילופי עונות, אבל לא ממש בצדק

פעילות אירובית תסייע בחידוש תאים במוח, גם בגיל השלישי / צילום: Shutterstock

"זה ממש כמו סוד שמור": כך תשמרו על פעילות המוח גם בזקנה

הדרדרות המוח בעת זקנה? ד"ר הדס אראל מאוניברסיטת רייכמן בטוחה שזה לא גזירת גורל, וממליצה על פעילות אירובית שעשויה להיות גיים צ'יינג'ר עבור הגיל השלישי ● "כולנו נוטים לקום באוטובוס לאנשים מבוגרים, אולי אנחנו לא צריכים למהר לעשות זאת", היא מסבירה