נמל התעופה הבינ''ל בדובאי / צילום: Shutterstock
כאשר מתייחסים לענף התעופה הישראלי, אפשר להגיד שהוא רק הרוויח מהסכמי אברהם. חברות ענק איכותיות מהאמירויות נכנסו לשוק וכל החברות הישראליות טסו לשם. החיבור לשדה בדובאי הפך את המזרח לנגיש יותר, ונתן חלופה אמיתית לאחת הטרגדיות הגדולות ביותר של ענף התעופה בישראל - עזיבת החברות הטורקיות.
● המסחר פרח, הפוליטיקה דרכה במקום: נורמליזציה במבחן המציאות
● מנכ"ל ריינאייר: ייתכן שלא נחזור לישראל גם אחרי סוף המלחמה
הסכמי אברהם כללו מרכיב מרכזי של פתיחת השמיים. לראשונה נחתמו הסכמי תעופה רשמיים שאפשרו קווים ישירים בין ישראל לדובאי ואבו דאבי. עשרות טיסות יצאו מדי שבוע, הן נוסעים והן מטען, והפכו את האמירויות ליעד תיירותי (וכן עסקי) מרכזי עבור הישראלים.
ההסכמים הצילו את הנוסעים הישראלים
אחד ההישגים הבולטים ביותר היה פתיחת המרחב האווירי של ערב הסעודית ובחריין למטוסים ישראליים - צעד היסטורי שאפשר לראשונה לטוס מישראל למזרח הרחוק דרך נתיבים ישירים מעל ערב הסעודית. המשמעות הייתה קיצור משמעותי של זמני טיסה להודו, תאילנד ומדינות נוספות באסיה, לצד הוזלת הטיסות והפיכת דובאי ואבו דאבי לשערי מעבר מרכזיים לנסיעות המשך לאסיה, אפריקה ואוסטרליה.
למעשה, אפשר להגיד שהסכמי אברהם הצילו את הנוסעים הישראלים. דובאי החליפה את טורקיה בענק כחלופת תעופה והפכה לשער של ישראלים למזרח. נכון להיום אין צפי לחזרת החברות הטורקיות, אין טיסות ישירות לטורקיה, והמל"ל אף מגדיר אותה כ"מדינה ברמת איום גבוה" לצד המלצה שלא להגיע אליה.
כמעט ואין ישראלי שלא עבר באיסטנבול. טורקיה הייתה כמו שער כניסה של ישראלים לעולם - לאירופה, לארה"ב ואפילו למזרח אסיה. רבים כמובן גם ראו בה יעד אטרקטיבי לחופשה, בעיקר מסוג "הכל כלול". הקרבה היחסית, תדירות הטיסות, המחירים הנוחים והיכולת להגיע ממנה כמעט לכל מקום בעולם הפכו את טורקיה לפופולרית במיוחד בקרב הישראלים, גם בעתות של קשיים ביחסים הדיפלומטיים.
באוגוסט 2023 טורקיה הייתה היעד הפופולרי ביותר בנתב"ג. כך, לפי נתוני רשות שדות התעופה כ־13.5% מהטסים המריאו אליה - משמע יותר מ־382 אלף נוסעים בחודש אחד בלבד. אז, החברות הטורקיות הפעילו יחד יותר מ־10 טיסות יומיות בקו תל אביב-איסטנבול.
כשפרצה המלחמה זו לא הייתה עוד משוכה ביחסים בין המדינות, אלא הידרדרות פראית, שההשלכות שלה מורגשות היטב בנתב"ג. טורקיש איירליינס ופגסוס תפסו סלוטי זהב בשעות נוחות, ששוויים מוערך במאות מיליוני דולרים, ואף נודעו בשיתוף הפעולה ההדוק עם גורמי התעופה בישראל. היעלמותן, לצד חברות נוספות קטנות יותר כמו דיוסוס אייר, הייתה מכה גדולה לענף.
● המסחר פרח, הפוליטיקה דרכה במקום: הנורמליזציה במבחן מציאות
● סערה במפרץ לאחר התקיפה הישראלית בדוחא: האם הסכמי אברהם עומדים בפני סכנה
● דעה | ברחוב הערבי מוטרדים משינוי מאזן הכוחות האזורי לטובת ישראל
● דעה | חזון טראמפ להגמוניה אמריקאית במזה"ת הוכיח: כלכלה מנצחת דיפלומטיה
החברות מהמפרץ הפגינו נאמנות לאורך המלחמה
פליי דובאי, שבבעלות ממשלת דובאי, מתפקדת כזרוע המשנית לצד אמירייטס. בעוד האחרונה נחשבת למותג הגלובלי הגדול והיוקרתי, המתמחה בטיסות ליעדים ארוכים, פליי דובאי מתמקדת במודל לואו־קוסט ובטיסות קצרות־בינוניות. אמירייטס הפסיקה את טיסותיה לישראל במלחמה, אך פליי דובאי ממשיכה לפעול ביציבות. גם אתיחאד איירווייז, שמחברת את ישראל לאבו דאבי, פועלת ביציבות בישראל במהלך המלחמה.
פליי דובאי מפעילה 10 טיסות יומיות, 70 שבועיות, ואתיחאד בין 2-3 טיסות יומיות, בסה"כ 28 שבועיות. שתיהן צפויות להגדיל תדירויות בלוח הטיסות של החורף, עונת השיא לטיולים במזרח ובאיחוד האמירויות.
החברות האמירותיות נחשבות לשחקניות מובילות בעולם התעופה, עם רמת שירות ובטיחות מהגבוהות ביותר בענף. למרות שאינן חברות רשמיות באחת משלוש בריתות התעופה הגדולות (Star Alliance, SkyTeam, Oneworld), הן בנו רשת רחבה של הסכמי קוד שייר ושיתופי פעולה עם עשרות חברות תעופה ברחבי העולם. כך הן מצליחות לספק לנוסעים קישוריות גלובלית כמעט כמו בריתות רשמיות.
מה שהכי בלט לאורך המלחמה עם החברות האלה זאת הנאמנות לישראל. למעט במקרים נקודתיים שבאמת לא אפשרו טיסות של חברות זרות מעל שמי ישראל כמו מבצע עם כלביא, וגם במתקפות האיראניות על ישראל, הן תמיד היו הראשונות או לפחות בין הראשונות לחדש את הטיסות. גם בשיא גלי ביטולים מחברות אירופאיות שעומדות באותם תקנים מחמירים, הן עמדו איתנות, לעתים אף הגבירו את תדירות הטיסות ובעיקר בעונות הביקוש. אולי כי משתלם לטוס, אולי כי במזרח התיכון פחות מתרגשים ממלחמות. אבל בראש ובראשונה בזכות הסכמי אברהם.
דובאי לא מצליחה להחליף את איסטנבול
למרות הנוכחות הגוברת של חברות התעופה מהאמירויות, היקפי הפעילות שלהן עדיין רחוקים מאלו של החברות הטורקיות כשפעלו בישראל. לפי נתוני רשות שדות התעופה, באוגוסט נרשמו כ־84.3 אלף נוסעים בטיסות פליי דובאי (3.82% מהטסים) ו־33.6 אלף נוסעים בטיסות איתיחאד (1.52%), כך שסך הפעילות של החברות האמירותיות היה 128.5 אלף נוסעים, 5.83% מהתנועה (המקום הרביעי ברשימת המדינות). זאת כאמור בהשוואה לכ־13.5% שגרפו החברות הטורקיות באוגוסט 2023.
גם כהאבים, דובאי ואבו דאבי עדיין לא מחליפות את איסטנבול. בפלטפורמת ניתוח התעופה Cirium, הגדירו אילו שדות התעופה הם המקושרים ביותר בעולם לשנת 2024, מהם ניתן להגיע לפחות ל־200 יעדים. בראש הרשימה ניצב שדה התעופה IGA באיסטנבול, משם ניתן לטוס ליותר מ־300 יעדים בעולם. שדה התעופה בדובאי מגיע רק למקום השישי (269 יעדים) והשדה באבו דאבי כלל לא ברשימה.
היתרון היחסי של החברות האמירותיות לעומת הטורקיות מורגש בעיקר בטיסות מזרחה. אם טורקיש ידעה לתת מענה לכל אירופה וארה"ב, החברות האמירותיות בעיקר נותנות מענה נוח למזרח, במקרים מסוימים גם לארה"ב.
מייקי לוי, בעלי סוכנות הנסיעות Coterie Travel Club המתמחה בנוסעים עסקיים ונוסעי יוקרה, אומר כי "למזרח מדובר בבשורה מדהימה. לחברות באמיריויות אין את ההגבלות שיש לישראליות. הן טסות מעל כל מדינה, לפעמים גם מעל איראן. משמע, זמן הטיסה יורד משמעותית וכך גם המחירים. אפשר להגיע לכל מדינה באסיה במהירות וזריזות".
עם זאת, עבור נוסעי העסקים מדובר במכה אנושה לדבריו: "טורקיש הגיעה לכל חור בעולם: ארה"ב, אפריקה, אסיה. אמירייטס לא ממלאת את החור הזה. הם נותנים פתרון מעולה, גם לארה"ב, אבל זה עדיין לא שם, במיוחד כשצריך להגיע לערים רחוקות. אמירייטס לא מגיעה לפה עדיין מאז תחילת המלחמה, ובפליי דובאי הביזנס טוב - אבל אין אחידות במוצר. לפעמים כורסאות, לפעמים מושבי מיטה. כך גם אצל אתיחאד".
לגבי הטיסות לארה"ב, אומר לוי, "אמירייטס מציעה קונקשן דרך אתונה אך השעות לא בדיוק נוחות, עם המראה ב־17:30 מאתונה לניו יורק, ומאחר שמדובר בטיסה אחת בודדת, רובה מלאה כבר מראש. האמירתיות גם מציעות תוכניות שלא נופלות מטורקיש כמו יום ביעד, כשהן משלמות את המלון. אבל זה עדיין לא שם. איסטנבול הייתה יעד אידיאלי לעשות ממנו קונקשנים, בעוד שדרך האמירויות זה קצת מסע מפרך ולא אטרקטיבי גם מבחינת המחיר".
מאות אלפי ישראלים נסעו לאמירויות
הסכמי אברהם גם פתחו את שוק התיירות ההדדי: הוקלו דרישות הוויזה, נפתחו חבילות נופש ישירות ונוצרו שיתופי פעולה עסקיים ותיירותיים. ההסכמים יצרו תנופה ראשונית של מאות אלפי ישראלים שנסעו לאמירויות בשנים הראשונות, והביאו גם מטיילים ואנשי עסקים מהאמירויות לישראל.
עם זאת, הנתונים מראים שלמרות הצלחת ההסכמים, החברות האמירותיות לא מצליחות למלא לבדן את הנפח הגדול שתפסו החברות הטורקיות שנעלמו. גם בתיירות דובאי עוד רחוקה מלהחליף את טורקיה, אבל היא גם ממש לא מנסה. קהל הישראלים שאהבו לנפוש בטורקיה מתחלק בין יעדים רבים, גם איחוד האמירויות, אך בעיקר יוון, קפריסין, בולגריה, אלבניה, אזרבייג'ן ומונטנגרו - מדינות שמספקות במידת מה חוויה דומה, עם השפעה תרבותית טורקית.