גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברחוב הערבי מוטרדים משינוי מאזן הכוחות האזורי לטובת ישראל

הסכמי אברהם סייעו לישראל לייצר שורה של קשרים כלכליים, ביטחוניים ותרבותיים עם מדינות ערב - אך ההישגים לא באים ללא אתגר ● המלחמה בעזה והפערים סביב הסוגיה הפלסטינית העמיקו את החשדנות ועיצבו תדמית של ישראל ככוחנית ומתרחקת מהשתלבות אזורית ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד

מוחים דורכים על דגלי ישראל וארה''ב במהלך הפגנת תמיכה בפלסטינים. בחריין, אוקטובר 2023 / צילום: Reuters, Hamad I Mohammed
מוחים דורכים על דגלי ישראל וארה''ב במהלך הפגנת תמיכה בפלסטינים. בחריין, אוקטובר 2023 / צילום: Reuters, Hamad I Mohammed

הכותבת היא השגרירה בדימוס במצרים, חוקרת בכירה ב־INSS וחברת פורום דבורה דעה אמירה אורון השגרירה בדימוס במצרים, חוקרת בכירה ב־INSS וחברה בפורום דבורה

מש שנים לאחר טקס החתימה החגיגי במדשאת הבית הלבן, וכחלק מתהליך הבחינה של ההישג המדיני ההיסטורי הזה, עולות מספר שאלות לגבי הסכמי אברהם והשפעתם האזורית. האם הם שינו את תפיסת ישראל במרחב הערבי וכיצד, האם בזכותם ישראל והקשרים עמה הפכו למקובלים ואף לרצויים יותר - ואחרי כל זה: כיצד השפיעה המלחמה המתנהלת ברצועת עזה בשנתיים האחרונות על ההישגים שנרשמו.

המסחר פרח, הפוליטיקה דרכה במקום: הנורמליזציה במבחן מציאות
סערה במפרץ לאחר התקיפה הישראלית בדוחא: האם הסכמי אברהם עומדים בפני סכנה
כך הפכו הסכמי אברהם לחבל הצלה לנוסעים הישראלים
דעה | חזון טראמפ להגמוניה אמריקאית במזה"ת הוכיח: כלכלה מנצחת דיפלומטיה

השוני ביחסי השלום לעומת מצרים וירדן

ארבעת ההסכמים שנחתמו עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן היו הרחבה משמעותית למעגל מדינות השלום והמשך לתהליך הפיוס במזרח התיכון (שהחל להיבנות עם החתימה על חוזה השלום הישראלי־מצרי ב־1979), והם חיזקו את תהליך ההכרה והקבלה של מדינת ישראל למרחב הערבי.

תוך פרק זמן קצר לאחר טקסי החתימה והשלמת תהליך אשרור ההסכמים, המדינות (למעט סודאן) החלו לפעול עם ישראל למימושם בשורה ארוכה של צעדים. במישור הרשמי הוחלפו שגרירים ונחתמו הסכמי המשך בתחומים שונים, במישור הכלכלי כוננו קווי טיסות ישירות, הסחר ההדדי הלך והתרחב וכך גם התיירות, במישור הביטחוני נחתמו (ומומשו) הסכמי שיתוף פעולה, ובמישור התרבותי נעשו פעולות של "עם לעם". היה מדובר בחידוש מהותי בהתחשב באופן שבו התפתחו יחסי השלום של ישראל עם מצרים וירדן, שהיו מוגבלים בהיקפם.

ככל שהתרבו הקשרים הללו, התגבשה ההבנה בקרב דרג מקבלי ההחלטות במדינות הסכמי אברהם לגבי היכולות והכישורים הרבים שיש לישראל להציע בתחומי פעילות שונים, מביטחון וסייבר ועד לחקלאות, מים ורפואה. הטיסות הישירות שאפשרו לקיים נפח תיירות מרשים בין ישראל למדינות הללו, הביקורים ההדדיים של משלחות רבות, כל אלו יצרו היכרות טובה יותר עם מדינת ישראל והישראלים והפכו אותם לשותפים טבעיים ומקובלים.

בנוסף, המהלכים הללו שיקפו את הפוטנציאל העצום הטמון בהסכמים בקידום החיבור הפיזי של ישראל למרחב הערבי באמצעות פרויקטים תשתיתיים מרשימים כדוגמת מיזם IMEC - המסדרון שיחבר את הודו, המזרח התיכון ואירופה ברשת תשתיות של מסילות ברזל, כבישים, נמלי ים ויבשה, תקשורת ואנרגיה.

בעוד ששיקולי הביטחון הלאומי של איחוד האמירויות ובחריין, ובראשם האיום האיראני והצורך העולה ממנו בחיזוק שיתוף הפעולה והתמיכה של ארה"ב, היו לגורם שהוביל אל כינון היחסים עם ישראל - הרי שהסוגיה הפלסטינית נותרה שנויה במחלוקת. איחוד האמירויות התנגדה לכוונות של ישראל לספח את הגדה המערבית, דבר שנמנע הודות לכינון הסכם השלום והוצג כהישג דיפלומטי שלה. כך היא הבטיחה את אי־היעלמותה של הסוגיה הפלסטינית ואת שמירתה כבעלת תוקף ורלוונטיות, שזו גם שאיפה כלל ערבית.

ההסכמים לא נפגעו אך הציבור הערבי זעם

בחמש השנים האחרונות היחסים עם מדינות ההסכמים ידעו מבחנים בשל אותה סוגיה פלסטינית, כמו במהלך מבצע "שומר חומות" במאי 2021. המדינות מתחו ביקורת על ישראל בשל פגיעתה בזכויות הפלסטינים, בתוך כך בקדושת מסגד אל־אקצא. עם זאת, הביקורת לא תורגמה להחלטות מעשיות ולא נרשמה פגיעה בקיום ההסכמים הכלכליים והאחרים.

עם זאת, דעת הקהל במדינות הללו החלה להיות עוינת כלפי ישראל. כך במרוקו איגודים מקצועיים ומפלגות הביעו התנגדות קולנית למדיניות הישראלית בנושא הפלסטיני. והמלחמה ברצועת עזה בשנתיים האחרונות רק העצימה והעמיקה את ההשפעה השלילית שיש לסוגיה הפלסטינית על דעת הקהל.

הפערים העקרוניים בין עמדותיהן של מדינות הסכמי אברהם בנושא הפלסטיני לבין עמדתה של ישראל, באו לידי ביטוי באופן בולט בשורה של גינויים שהן פרסמו נגד מהלכי ישראל ברצועת עזה ובגדה המערבית - שנתפסו חסרי פרופורציה ומסכנים את כלל היציבות האזורית. כמו כן, המשטרים במדינות הללו היו חייבים לתת מענה לתחושות הזעם והתסכול שעלו בקרב הציבור נוכח מראות ההרס וההרג ברצועה. משום כך הם גם נרתמו למאמצי הגשת הסיוע ההומניטרי לתושבי הרצועה.

כעת, החשש המרכזי במדינות אלה הוא שישראל תנצל את המלחמה ברצועת עזה ואת ההישג של שבירת ציר ההתנגדות שהובילה איראן לטובת קידום צעדים חד־צדדיים בזירה הפלסטינית, כדוגמת סיפוח הגדה המערבית, העברת אוכלוסיות פלסטיניות למדינות שכנות ורמיסת הסטטוס קוו באל־אקצא. מדינות הסכמי אברהם, לצד מדינות ערב האחרות, כבר גינו את רעיון ההגירה הכפויה שישראל מקדמת.

חשש שההישגים יביאו לשיכרון כוח ישראלי

גם מהלכיה הצבאיים של ישראל בסוריה, בלבנון ובמלחמת 12 הימים נגד איראן העצימו את הדאגה הגוברת במדינות ערב משינוי מאזני הכוח האזוריים לטובת ישראל ומהמדיניות שצפויה ממשלתה לנקוט בשל כך. החשש הוא שהישגיה הצבאיים של ישראל עלולים להעניק לה תחושת "ניצחון מופרז", שתלווה באופוריה ושיכרון כוח. ההישגים הללו נתפסים כמימוש המדיניות עליה הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו ליצירת סדר אזורי חדש במזרח התיכון, שככל הנראה ייהנה מגיבוי הממשל האמריקאי.

ישראל נתפסת כמדינה כוחנית, בעלת עוצמה צבאית שהיא לא מהססת להפעיל תוך הפרת החוק הבינלאומי והריבונות של מדינות ערב - כפי שהתבטא בהתקפה על מפקדת חמאס בבירת קטאר השבוע. כך ישראל מבקשת לזכות במעמד אזורי הגמוני על חשבון מדינות ערב. חשוב לציין שלא מדובר בחשש ערבי חדש, אך נראה שהוא הולך ומתממש גם לאור הצהרת נתניהו בדבר תמיכתו בארץ ישראל השלמה. במדינות ערב ההצהרה תורגמה ל"חזון ארץ ישראל הגדולה". 31 מדינות ערב ואסלאם פרסמו הצהרה משותפת המגנה את ההצהרה הזו.

לסיכום ניתן לומר שבכינון הסכמי אברהם הציעו המדינות לישראל שותפות והתחברות לאזור - דבר שמנוגד במהותו לאופן בו נתפסת בשעה זו המדיניות הישראלית ההגמונית, הכוחנית, זו שכופה את רצונה על שכנותיה ועל האזור. אופציית ההשתלבות של ישראל במרחב שרירה וקיימת, הסכמי אברהם עומדים בפרץ על אף האתגרים שניצבים בפניהם. אם המלחמה ברצועה תיעצר ויתקיים דיאלוג ומשא מתן לגיבוש הסכם שבו ימלאו מדינות הסכמי אברהם ומדינות השלום תפקיד מוסכם, ישראל תוכל לשוב ולהחיות את מגמת ההשתלבות שלה במרחב.

עוד כתבות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%