גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אזהרת שימוש בנתונים: בן גביר התגאה בהפחתת הפיגועים - ואז שישה נרצחו

ימים ספורים אחרי שהשר לביטחון לאומי הכריז שכיום יש פחות פיגועים, התרחש הירי בירושלים ששינה את המגמה ● ניתוח נתונים מעמיק הוא לא כל־כך פשוט, והרבה תלוי בשאלה מה בדיוק בוחרים להשוות ● ומה צריך לקחת בחשבון כשבוחנים השפעה של מדיניות?

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית. "פגוש את העיתונות", קשת 12, 06.09.25 / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
איתמר בן גביר, עוצמה יהודית. "פגוש את העיתונות", קשת 12, 06.09.25 / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

ביום שישי הקודם, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נכנס לאולפן "פגוש את העיתונות", התיישב בכיסא - והכריז: "הורדנו את הפיגועים, יש היום פחות פיגועים". כעבור 72 שעות, בן גביר שוב התייצב מול המצלמות. הפעם זה היה בזירת הפיגוע הקטלני בירושלים, בו נרצחו 6 בני אדם, ועוד כ־20 נפצעו. המסקנה: מומלץ לא למהר עם שליפת הנתונים. אז האם בסופו של דבר אפשר ללמוד מהם אם מצבנו טוב יותר או פחות? התשובה מורכבת.

המשרוקית | החוק גוזר על המציתים בירושלים 15 שנה בכלא? לא בדיוק
המשרוקית | מה באמת פסק בג"ץ לגבי הספקת המזון למחבלים?

מה פיגוע כולל?

השב"כ הוא שאוסף ומפרסם נתונים על פיגועים, על בסיס חודשי ושנתי. לפני ההשוואות, נתחיל מהפיל שבחדר: הנתונים לא כוללים את אירועי 7 באוקטובר ואת המלחמה שפרצה מאז בזירות הדרומית והצפונית. אנחנו כאן נלך בעקבות השב"כ היות שהוא מחזיק במסד הנתונים, אבל הבחירה הזאת לא מובנת מאליה. "7 באוקטובר היה פיגוע", אומר פרופ' אסטבן קלור, מהאוניברסיטה העברית והמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "אם משווים בין ממשלות שונות, אז ברור שלממשלה הזו היו הכי הרבה נרצחים רק על זה".

אבל גם אם מקבלים את הבחירה של השב"כ, יש עוד בעיות. בגלל ש־2025 נמצאת בעיצומה, הארגון עדיין לא הוציא דוח לשנה זו, ומצד שני אנו כה עמוק בתוך 2025, כך שכבר אי אפשר להסתפק בנתוני 2024. לכן, ניסינו להשתמש בדוחות החודשיים כדי להשוות תקופות מקבילות, כלומר ינואר־אוגוסט בכל שנה. אלא שב־2024 שינו את מתודולוגיית הספירה, כך שניתן להשוות רק את 2025 לשנה שעברה.

אז מה מגלה השוואה כזאת? במבט שטחי, שיש בסיס לטענה של בן גביר. בתקופה שבין ינואר לאוגוסט, מספר הפיגועים ירד מ־210 ב־2024 ל־46 ב־2025 - ירידה של כמעט 80%. אבל מדובר בירידה שהביאה הממשלה ביחס לעצמה, אז זה שם בפרופורציות את ההתגאות של בן גביר.

אלא שהנתונים עדיין צריכים הרבה סייגים. "יש לשב"כ בעיות מתודולוגיות גדולות כשסופרים פיגועים", אומר פרופ' הלל פריש, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS). "ההגדרות למה זה פיגוע ומה פיגוע כולל בעייתיות". למשל, היום השב"כ כולל תחת "פיגוע משמעותי" רק דקירה או ירי, בעוד שיידוי אבנים נחשב ל"טרור עממי". אבל ב־2023, יידוי אבנים כן נספר אם הוא גרם לכל הפחות לפצועים בינוני.

שנתיים קטלניות וירידה

אז מה עושים? פרופ' פריש מציע לבדוק את מספרי הנרצחים והפצועים: "בדברים האלו אין הטיה. לפעמים יש אי־דיוקים, אבל במגמות אין בעיה". אז בדקנו, שוב באמצעות דוחות השב"כ שמתייחסים גם לכך. נתחיל בנרצחים: כשבן גביר דיבר עוד בשבוע הראשון של ספטמבר, עדיין לא היו נרצחים החודש, ועד אוגוסט אכן היו פחות נרצחים בהשוואה לכל שלוש השנים הקודמות (ב־2021, בה התרחש "שומר החומות", היו מעט יותר נרצחים).

אלא שכאמור עברו שלושה ימים, ואירע אותו פיגוע נורא שלקח את חייהם של שישה בני אדם. אם נספור את התקופות המקבילות עד לכתיבת שורות אלה (11 בספטמבר), אנחנו מגיעים ל־19 נרצחים ב־2025, לעומת 33 ו־35 ב־2024 ו־2023 בהתאמה. ב־2022 היו 20, הפרש די משני. הדבר מדגיש כמה הנתונים האלו עלולים להיות תנודתיים בגלל סדר הגודל של המספרים בהם אנו עוסקים.

מה לגבי פצועים? אם נבדוק את התקופה שעד ל־11 בספטמבר בכל שנה, הרי שמצבה של 2025 כבר פחות מרשים: 161 איש נפצעו בפיגועים שונים, שזה אכן שיפור לעומת 2024 (218), אבל גבוה יותר מ־2023 (113) וכמעט כפול מ־2022 (83).

אבל בעצם, אפשר גם לשאול שאלה אחרת: מה היה גורם לכם לפחד יותר לצאת מהבית - הרבה פיגועים קטלניים פחות, או מעט פיגועים קטלניים יותר? פרופ' קלור, מציע עוד מדד: "אני בודק פיגועים שהיה בהם לפחות נרצח אחד, כי אז תמיד יש דיווחים עם כל הפרטים, ושם אפשר להסתכל על עוצמת הפיגוע. חשוב להסתכל על מספר הנרצחים, אבל גם על מספר הפיגועים בהם יש לפחות נרצח אחד".

קיבלנו את ההצעה. ב־2025 היו עשרה פיגועים עם לפחות נרצח אחד, משמעותית פחות מב־2024 (23) ו־2023 (17), אבל מעט יותר מ־2022 (7). כך שב־2022 היו פחות פיגועים מב־2025, אבל היו יותר פיגועים קטלניים עם מספר רב של נרצחים. יש לציין שדוחות השב"כ לא חפים מבעיות מתודולוגיות גם כאן, וכך למשל מצוין ליד מספרי הנרצחים והפצועים שהמספר "לא כולל זירה דרומית וצפונית".

נעשה סיכום ביניים: אין ספק שהשנתיים הראשונות של הממשלה הנוכחית (2023 ו־2024) היו הרבה יותר קטלניות מהשנים שתחת הממשלה הקודמת. אז זה שהנתונים השנה טובים יותר לעומת הנתונים החריגים של השנתיים הקודמות - זה לא הישג מרשים במיוחד.

השאלה היותר מעניינת היא איך הם נראים בהשוואה לממשלה הקודמת. ובכן, הם די דומים במספרי הנרצחים ומספר הפיגועים שבהם נרצח לפחות אדם אחד, אבל השנה נפצעו בפיגועי טרור הרבה יותר אנשים מאשר ב־2022. אז למה התקופה הזאת יכולה להצטייר בזיכרון כמדממת במיוחד? "2021 ו־2022 היו יחסית שקטות", אומר פרופ' קלור, אך "בגלל הרעש של מפלגות האופוזיציה ב־2022, לאנשים נטמעה בראש מחשבה אחרת".

משמעות המדיניות

אפשר להסכים שגם אם ביחס לממשלה הקודמת השינוי עוד לא מאוד מורגש ברמת המספרים, ללא ספק יש שיפור ביחס לשנתיים הקודמות של הממשלה הזו. האם אפשר לקשור את זה למדיניות?

פרופ' פריש סבור שכן: "ישראל שינתה את השיטה, מפשיטות לשהייה במחנות הפליטים, בשילוב שימוש בחיל אוויר וטנקים. יחד עם המדיניות היה גם שיפור בביצוע שנובע מכך שמלחמה מביאה לעלייה ביכולת של הכוחות ובתיאום ביניהם, והפניית הכוחות ליהודה ושומרון בזמן הפסקת האש בעזה גם עזרה".

"בנוסף", ממשיך פרופ' פריש, "אין התגייסות של הפלסטינים ביו"ש לאינתיפאדה שלישית, למרות שאיראן וחמאס ניסו מאוד. כנראה שחששו שיעשו להם את מה שעשו לעזה. בהקשר הזה, גם אם במספרים אין הרבה הבדל מ־2022, אני חושב שגודל ההישג הוא כן יותר גדול".

אבל פרופ' קלור מדגיש שחשוב מאוד להיזהר בקריאת הנתונים: "בעייתי להשוות בין תקופה של מלחמה לתקופות אחרות. לפני המלחמה, אם חמאס היו רוצים להוציא פיגוע הם היו צריכים לעשות אותו בגדה או בתוך הקו הירוק. היום הם יכולים לתקוף חיילים ברצועת עזה, וזה לא נספר כפיגוע. כלומר, יכול להיות שהשינוי במספרים הוא תוצאה של אסטרטגיה שונה של חמאס ולא של הצלחה גדולה יותר של הממשלה או המשטרה בעצירת פיגועים".

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● "וושינגטון פוסט": גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; הניקיי חצה לראשונה את רף ה-58 אלף נקודות

בורסת פרנקפורט קופצת בכ-1.3% ● בורסת טוקיו עשתה היסטוריה, שם נמשך הראלי שהחל עם ניצחונה של הנשיאה סנאה טקאיצ'י בבחירות במדינה ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

עפ"י אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות של הייניקן נובעת ככל הנראה מהימנעות של הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים ובירה מסיבות בריאותיות ● עפ"י דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

נדב צפריר, מנכ''ל צ'ק פוינט / צילום: שלומי יוסף

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה וצמיחה של 6% בהכנסות

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: כדיה לוי

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה, ומניות בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

"הנפט יזנק ב-80%": תרחיש האימים במקרה של הסלמה עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם