גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זן מפחיד במיוחד של עכבישים התפרץ בארה"ב. מה חושבים עליהם החוקרים?

לאחרונה הגיעו לארה"ב עכבישים זומביים, שפרזיטים השתלטו עליהם וגורמים להם לצאת למתקפות מבעיתות ולא אופייניות ● יצורים שמשתלטים על בעלי חיים אחרים ומשנים את התנהגותם היו תמיד חלק מעולם החי, כולל בני אדם ● פרופ' פרדריק ליברסאט, מהחוקרים המובילים של פרזיטים כאלה, אומר שהם יכולים להיות מפתח להבנה של מחלות נפש ומוח

עכביש שפרזיט השתלט עליו / צילום: Reuters, CABI/Cover Images
עכביש שפרזיט השתלט עליו / צילום: Reuters, CABI/Cover Images

"אולי אל תספרו לילדים", הציעה כותרת כתבה שפורסמה לאחרונה ב"וול סטריט ג'ורנל" ועסקה בהגעתם של עכבישים זומביים לארה"ב. העכבישים האלה, שהתגלו לראשונה באירלנד לפני כשנה, נדבקו בפטרייה פרזיטית המשנה את התנהגותם.

השבוע בביומד | אוניברסיטה העברית חיה חולדה עם מוח אנושי בחלקו
הצוללת | "זה ממש כמו סוד שמור": כך תשמרו על פעילות המוח גם בזקנה

הפטרייה גורמת לעכבישים, הידועים כשוכני מערות וכוכים בדרך כלל, לצאת ממקומות המסתור שלהם בהמוניהם, כך שהציבור עלול להיתקל במתקפת עכבישים לא צפויה, והעכבישים עצמם מתים לבסוף. לא רק זאת, הפטרייה הופכת לקרום המכסה את כל גופם, וצורתם מבעיתה יותר מזו של עכבישים רגילים.

העכבישים הזומביים תועדו לראשונה בעת צילום הסדרה הדוקומנטרית Winterwatch של ה־BBC, המתעדת התמודדות של בעלי חיים עם החורף.

הפטרייה הקטלנית שגורמת להם לכל הצרות נקראת Gibellula attenboroughii, על שם סר דיוויד אטנבורו, הזואולוג ומגיש סרטי הטבע הידוע, שחגג השנה את יום הולדתו ה־99.

אם פטרייה שגורמת לבעלי חיים להתנהג כזומבים מזכירה לכם את העלילה של "האחרונים מבינינו", זה לא במקרה.

סדרת הטלוויזיה הזאת עוצבה בהשראת תופעה דומה: פטרייה שמשתלטת על נמלים ומשנה את התנהגותן. בשני המקרים, הפטרייה גורמת להתנהגות לא אופיינית ומשגשגת על חשבון החיה המסכנה שנדבקה בה. לבסוף, החיה מאבדת את החופש שלה, ובדרך כלל גם את החיים שלה.

ככל הידוע, בני אדם אינם יכולים להידבק לא בפטרייה של הנמלים ולא בזו של העכבישים, אבל זה לא אומר שאנחנו מוגנים מפני זומביפיקציה. בעתיד, אולי אפילו נוכל לנצל אותה לטובתנו.

מה רוצה התולעת

פרופ' פרדריק ליברסאט, מאוניברסיטת בן גוריון, הוא אחד החוקרים המובילים בעולם של פרזיטים משני־התנהגות. בשיחה עם "גלובס", הוא מספר שפרזיטים המשפיעים על התנהגות המאכסן שלהם אינם נדירים בעולם החי, אלא חלק טבעי ומוכר מהאבולוציה. "המנגנונים ורמת האינטנסיביות של המניפולציה משתנים מאוד", אומר ליברסאט. "חלק מהפרזיטים משנים את רמות ההורמונים בגוף המאכסן שלהם, חלקם משפיעים על נוירוטרנסמיטורים במוח ובכך פוגעים בתאים מסוימים או גורמים לחיווט מחדש של רשתות במוח. חלק מחקים את ביטוי הגנום של המאכסן".
כל פרזיט פועל באופן שמשרת את הצרכים הספציפיים שלו, והאבולוציה המשותפת עם המאכסן נותנת לו עם השנים שליטה מאוד מדויקת על היבטים רבים של התנהגותו.

דוגמאות? יש המון. תולעת בשם Taenia multiceps מתיישבת במוח או בחוט השדרה של כבשים וגורמות להן להסתובב במעגלים, לאבד ראייה ולהתרחק מהעדר. טורפים, כמו כלבים, אוכלים את המוחות של הכבשים, וזה בדיוק מה שרוצה התולעת. יחד עם הכבשה, הכלבים מעכלים את הזחלים, ואלה מתפתחים היטב בקיבת הכלב לתולעים בוגרות, המטילות ביצים. אז, הכלבים מפרישים את הביצים בצואה, הכבשים אוכלות אותן בעת המרעה, וחוזר חלילה.

Euhaplorchis californiensis הוא פרזיט שחודר למוחם של דגים וגורם להם לשחות בצורה מוגזמת, בולטת לעין, באופן שמגביר את הסיכוי שציפורים יטרפו אותם. הפרזיט משגשג בקיבה של הציפור, הביצים מופרשות בצואה, נאכלות על ידי חלזונות, בוקעות בגופם והזחלים יוצאים החוצה, פוגשים את הדגים והמעגל מתחיל מחדש. הם כנראה עושים את זה על ידי דיכוי סרוטונין ועירור דופמין במוח של הדג.

תולעת שער הסוס (nematomorph) יכולה לגרום לצרצרים ולחרקים אחרים, שחיים בדרך כלל על פני האדמה, לחפש מים ולהיכנס אליהם, מה שמוביל למותם. אז התולעת יכולה להמשיך לשלב הבא של מעגל חייה, במים.

ואם נחזור לעכבישים, הצרעה Reclinervellus nielseni גורמת להם לשנות את מבנה הרשת שהם טווים כך שתתאים יותר כבית לזחלים שלה. צרעה אחרת, מסוג Glyptapanteles , משתקת חיפושיות ושומרת אותן בסביבה משום שבנוכחותן הן משמשות "שומרות ראש" נגד האויבים הטבעיים של הצרעה, שלא יודעים שהחיפושית משותקת.

"אם אנחנו מדברים על זומבים", אומר ליברסאט, "אפשר להזכיר את ה־Dicrocoelium dendriticum, שגורם לנמלים לטפס במעלה גבעולי דשא בלילה, באופן שמגביר את הסיכוי שלהן להיאכל על ידי חיות מרעה". הנמלים, כמו עוד בעלי חיים שמציגים את ההתנהגות הזו שנקראת Summiting Behavior בתגובה לפרזיט, מגבירות את רמת התנועתיות שלהן בשעות שלפני המוות, ונראה שהן מחפשות במופגן מקומות גבוהים.

דוגמה נוספת היא דבור שנוהג לעקוץ מקק ולהזריק לו רעל. הרעל גורם למקק להתנהג בצורה נוחה לדבור, כך שיהפוך למזון עבור הזחלים שהדבור מטיל לתוכו. בין היתר, מתחיל המקק בתהליך של טיפוח וניקוי עצמי (חשוב להיות ג'וק יפה), שבמהלכו הוא לא זז ממקומו, מה שמקל על הדבור להטיל בו את הביצים. יכול להיות שפעולת הניקיון עוזרת לדבור בכך שהמקק מסלק מעצמו גורמים שעלולים להזיק לביצי הדבור.

בתהליך הזה כנראה מעורב דופמין, וגם אופיואידים כדי לדכא כאב. בסופו של דבר, ולדות הדבור אוכלים את כל הג'וק, "מלבד מערכת העיכול, כי היא רעילה להם".

פרופ' פרדריק ליברסט / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פרזיטים גם בבני אדם

ומה קורה אצל בני האדם? "אנחנו מכירים שני זיהומים משני התנהגות בבני אדם, אחד די בוודאות ולגבי השני אין קונצנזוס מדעי", אומר ליברסאט. הזיהום החד־משמעי הוא וירוס הכלבת, שגורם להתנהגות תוקפנית. כך גובר הסיכוי לפציעה של יונק אחר והעברת הווירוס הלאה.

הזיהום השני והשנוי במחלוקת הוא טוקסופלזמה. זהו טפיל מעניין, משום ההשפעה הידועה שלו על עכברים. הטפיל משנה את ההתנהגות של עכברים כך שייקחו יותר סיכונים. הם נעים מהר יותר, משוטטים על פני שטח גדול יותר ושועטים לתוך סביבה לא מוכרת בלי חשש. בעיקר, הם יהפכו פחות רגישים ופחות זהירים מול סימנים להימצאותו של חתול באזור. זאת משום שהטפיל "רוצה" שהעכבר ייאכל על ידי חתול, שבתוכו הכי נוח לו להתרבות.

השינוי הוא אפיגנטי, כלומר שינוי לטווח רחוק באופן ביטוי ה־DNA על ידי תאי העצב של העכבר, הקשורים להתנהגויות המדוברות.

"ישנה השערה שלפיה גם אצל בני אדם, הטפיל הזה גורם להתנהגויות שאנחנו מקטלגים כמחלות נפש, כמו סכיזופרניה", אומר ליברסאט. יש אפילו שטוענים כי אותם אנשים גם מתחילים להימשך לחתולים באופן בלתי סביר. מחקר אחד אף הראה שילדים שגדלו לצד חתולים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת נפש חמורה בהמשך חייהם. אולם ליברסאט טוען כי העדויות רחוקות מלהיות חד־משמעיות.

האם אנחנו יודעים מה מרגישים בתהליך ההשתלטות הזה? אם מעורבים בתהליך דופמין וסרוטונין, שאצלנו קשורים למערכות מצב הרוח והתגמול, האם גם כשהג'וק מתחיל לנקות את עצמו או כשהנמלה עולה למעלה בלי סיבה לכאורה הם מרגישים ממש טוב?

"נכון אמנם שדופמין קשור בתגמול, אבל אנחנו לא חושבים שהמניפולציה על המקק, למשל, גורמת לו לאיזשהו 'היי'. דופמין קשור גם בתנועה, והג'וקים שהורעלו על ידי עקיצת הדבור מרגישים כנראה שאין להם מוטיבציה לזוז, כמו אצל חולי פרקינסון, שגם אצלם יש פגיעה במנגנוני הדופמין. אפשר לומר שגם היציבה שלהם קצת דומה לזו של חולי פרקינסון. קיבלתי לאחרונה מענק מקרן BIRD לשיתוף פעולה מחקרי ישראלי־אמריקאי, על בסיס הרצון לחקור אם המנגנונים הללו אכן דומים לפרקינסון. כנראה אחרים גם מסכימים איתי שיש בזה משהו".

דבור יוצא מהמקק / איור: באדיבות המעבדה של פרופ' פרדריק ליברסט

תופעה נפוצה משנדמה

אנחנו מגלים בספרות עוד ועוד דוגמאות לפרזיטים שעושים מניפולציה בהתנהגות המאכסן. יכול להיות שזו תופעה עוד הרבה יותר נפוצה מכפי שנראה, ואולי כל חיה, גם בני אדם, הם בעצם סך של מניפולציות חיצוניות?

"זו מחשבה לא מופרכת. ריצ'רד דוקינס, מחבר הספר 'הגן האנוכי', שבו תיאר כיצד כולנו מבטאים את הצרכים של הגנים שלנו, כתב גם ספר בשם The Extended Phenotype. בספר הזה, הוא מסביר כיצד גנים שרוצים לשכפל את עצמם פועלים לא רק על הגוף שאליו הם שייכים לכאורה, אלא על כל סביבתם. כל חיינו מושפעים לא רק מיצר ההישרדות של הגנים שלנו, אלא של כל גן אחר שאיתו אנחנו באים במגע, ומתוך כך בוודאי מגנים של פרזיטים שחיים על גבנו".

הרעיון הזה עומד בבסיס גישת המיקרוביום האנושי, שהפכה פופולרית בעשור האחרון ומייחסת חלק מההתנהגות ומהאופי שלנו לכל הגנים בגוף שלנו, ובעיקר לחיידקים שאנחנו נושאים, כולל חיידקי המעי הרבים והמגוונים. חלק מהם רוצים שנשרוד, חלק מהם ישמחו לסיים את חיינו, והם משפיעים על האופן שבו אנחנו מפרקים מזון ותרופות. חלקם בהחלט יכולים להשפיע גם על ההתנהגות שלנו, אומר ליברסאט, וכך גם גורמים אחרים שאינם חיידקים.

אז אתה לא שולל שההתנהגות של כולנו מכוונת בין היתר על ידי פרזיטים.
"זה אפילו סביר".

חלון לתרופות חדשות

אם החדשות הרעות הן שכולנו זומבים, הרי שהחדשות הטובות הן שחקר השפעת הפרזיטים על ההתנהגות יכולה להיות חלון לחקר ההתנהגות האנושית וגם אולי לגילוי תרופות חדשות.

אם פרזיט, שהוא בדרך כלל יצור קטן ולא מורכב, מפריש חומר מסוים או מספר קטן של חומרים, ובסוף התהליך נוצרת התנהגות מאוד ספציפית של המאכסן, נראה שיש כאן הזדמנות לעקוב במדויק אחרי התהליך ולקשר בצורה ברורה בין חומרים להתנהגות.

"לחלוטין, וזה בדיוק מה שהלהיב אותי בתחום המחקר הזה. לפרזיטים נדרשו שנים רבות כדי ליצור חומרים המשפיעים מאוד במדויק על מערכת העצבים. בעצם הם 'למדו' במשך שנים של אבולוציה איך מערכת העצבים של בעלי חיים שונים עובדת, והם מיישמים את הידע הזה בדרך הכי קיצונית שיש. אז אולי אנחנו נוכל ללמוד מהם. וגם כאשר המאכסן הוא מקק או דג, רבות מההשפעות הן על קולטנים או על מנגנונים מוחיים שיש גם ליונקים, ביניהם גם בני אדם".

ההתפתחות של הביולוגיה המולקולרית מצד אחד ויכולות עיבוד המידע מצד אחר ודאי הקפיצו את המחקר הזה קדימה.

"בהחלט. באמצעות הכלים החדשים של הביולוגיה המולקולרית אפשר לראות בדיוק אילו חלבונים הפרזיט מפריש - בדרך כלל אלה חלבונים - ומה זה עושה ל־DNA ול־RNA של המאכסן, ואחר כך למטבולי טים שנוצרים בתאים שלו ומשפיעים על ההתנהגות שלו הלאה".

יכולים להיות לכך יישומים פרקטיים?
"כן. קודם כול להבנה של מחלות כמו פרקינסון או סכיזופרניה, אבל גם לפיתוח תרופות. למשל, הרעל שבאמצעותו הדבורים משתלטים על המקקים לא מוכר ברשימת הפפטידים שאנחנו מזהים בגוף, ובכל זאת נראה שהוא משפיע באופן ספציפי מאוד על חלקים במוח של המקקים שדומים למנגנונים שיש גם אצלנו. מעניין לבדוק מה יכולה להיות ההשפעה של מינונים שונים או של נגזרות שונות של חומר כזה על המוח.

"המטרה היא לא להפוך בני אדם לזומבים, אלא שברגע שנמצא חומר הפועל במדויק על המוח, ייתכן גם שניתן יהיה למצוא לו יישום חיובי".

עוד כתבות

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%