אנשי ביטחון סינים אוספים פרטים מאזרחים באיי שלמה, החודש / צילום: Reuters, Royal Solomon Islands Police Force
ישראלים חזרו ונזכרו בסוף השבוע שאחוז גדול מאוד של אחרוני ידידיהם בזירה הבינלאומית הם איים קטנים בדרום האוקיינוס השקט. מעשר הארצות שנציגיהן הרימו את ידיהם נגד "שתי מדינות לשני עמים" בעצרת הכללית של האו"ם, חמש שוכנות בדרום הפסיפי.
● חזון טראמפ להגמוניה אמריקאית במזרח התיכון הוכיח: כלכלה מנצחת דיפלומטיה
● מפגן כוח צבאי ענק בסין מציג: הקואליציה האנטי־אמריקאית הגדולה ביותר
בגדולה שבהן, פפואה גינאה החדשה, הגובלת באינדונזיה, מתגוררים יותר מ־10 מיליון בני אדם. אבל זה לא הממוצע. בתומכת אחרת, נאורו, מתגוררים 12 אלף. בפאלאו מתגוררים 18 אלף ופחות; במיקרונזיה ובטונגה - 104 אלף כל אחת. ידידותן לישראל היא רבת־שנים וקשורה במידה רבה בתפקידה המרכזי של הנצרות האוונגליסטית (פרוטסטנטית, השואבת השראה מיוחדת מן התנ"ך).
ידידותם של איי הננס לישראל לא תסולא בפז. בעוד שלפני 20 שנה האיים האלה גבלו בקוריוז דיפלומטי, הנה עכשיו משקלם הולך ועולה במשוואה אסטרטגית רצינית להפליא: התחרות הגוברת בין סין למערב על השפעה ועל שליטה בנתיבי המים של האוקיינוס השקט. ב"מערב" אנחנו מתכוונים בעיקר לארה"ב ולאוסטרליה, בעצם בייחוד לאוסטרליה.
התחרות הזו מתנהלת על רקע הערכות גוברות שעימות צבאי במערב האוקיינוס השקט הוא כמעט בלתי נמנע. סין אינה מסתירה את מגמות ההתפשטות שלה. היא מתכוננת בגלוי לקראת פלישה לטייוואן, והיא נוגסת ללא הרף בריבונותן של שכנותיה הימיות, אלה החולקות איתה את ים סין הדרומי (מאינדונזיה עד הפיליפינים, כולל וייטנאם, מלזיה, קמבודיה, סינגפור וברוניי) ואת ים סין המזרחי (יפן וחצי האי הקוריאני).
כל הארצות המאוימות סומכות לפחות במידת מה על סיוע אמריקאי, ויש להן שיתוף־פעולה צבאי כלשהו עם ארה"ב.
אוסטרליה נמצאת הרחק דרומה מן הזירה הזו, אבל היא מעצמה ימית, ויש לה אינטרס היסטורי מובהק בשלומן של מדינות האיים. כניסת סין לזירה הזו בדור האחרון נועדה תחילה לדחוק משם את טייוואן, שלרוב מדינות האיים היו יחסים הדוקים איתה. היא הצליחה בחלק מן המקרים, באמצעות טובות הנאה כלכליות ומדיניות.
מדינת המשטרה מיוצאת
שגרירויות סיניות גדולות יחסית התחילו להופיע באיים זערוריים, יחד עם יועצים, טכנאים ופועלים. הסינים לעולם אינם מציגים שאלות על מצב זכויות האדם בארצות שבהן הם חושקים; וגם אינם מחילים עליהן כללים של תקינות פיסקלית. הם מפורסמים בנכונותם להעניק הלוואות ענקיות לארצות שלעולם לא יוכלו לפרוע אותן.
יתר כל כן, הסינים אינם בוחלים בהתערבות בענייניהן הפנימיים של הארצות האלה, כדי לבצר את שלטונם של מנהיגים נוחים לבייג'ינג.
דוגמה מובהקת היא זו של איי שלמה, מעל הכתף הימנית של אוסטרליה. ב־1942 הם היו הזירה של אחדים מן הקרבות האיומים ביותר של מלחמת העולם השנייה. אילו הצליחו להשתלט על האיים, היפנים היו יכולים לנתק את אוסטרליה מארה"ב ולשבש את נתיבי השיט האמריקאים אל הפיליפינים ובסופו של דבר אל יפן עצמה. החשיבות האסטרטגית של איי שלמה כלל לא פגה.
בשבוע שעבר התכנסה באיי שלמה הוועידה השנתית של ארצות דרום האוקיינוס השקט. היא העניקה הזדמנות לאוסטרליה ולסין להתחרות על חסדיה של הממשלה המקומית. סדרת כתבות בעיתון האוסטרלי השמרני "The Australian" תיארה בשבוע שעבר את חדירת שירותי הביטחון הסיניים אל איי שלמה במידה המהלכת אימים על פעילי אופוזיציה, בעיקר אלה הרוחשים אהדה לטייוואן.
לפי העיתון, הסינים אוספים טביעות אצבעות ופרטים אישיים מכל הבא ליד. "סין מייצאת את דגם מדינת המשטרה שלה אל האוקיינוס השקט", כותב העיתון. הדגם מבוסס על משהו המכונה "שיטת פאנגצ'או" (Fengqiao), שפותחה באזורים כפריים של סין בימי מהפכת התרבות של מאו באמצע שנות ה־60. היא נועדה להקל על המעקב אחרי "אויבי המעמד", הכינוי שמאו נתן לכל מי שהוא חשד בנאמנותם. היא יצאה משימוש לאחר מאו, אבל הדיקטטור הנוכחי, שי ג'ינפינג, החזיר אותה. עכשיו הוא מייצא אותה.
חבר בפרלמנט הסולומוני מצוטט בעיתון: "זו פגיעה ברורה בפרטיותם של האנשים. מדוע זה יתבקש מישהו שלא נעצר לספק את טביעות אצבעותיו?". התשובה היא: שליטה. ראש הממשלה הנוכחי חתם הסכם ביטחון עם סין לפני שלוש שנים, המעניק לו את היכולת להזעיק כוחות ביטחון סיניים. על כידוני הסינים ועל כספם הוא יוכל להוסיף ולשלוט, וגם לדכא.
אלבניזי מחפש ידידים
האוסטרלים לא ויתרו. הם מעניקים מתנות ומציעים סובסידיות. ה"ניו יורק טיימס" דיווח ביום שישי כי לקראת הוועידה האזורית, אוסטרליה הרעיפה צי של פורד ריינג'רס מבהיקים בשווי של 4 מיליון דולר כדי להסיע את האורחים ואת המארחים. סין סיפקה צי של מכוניות שרד Tank 500 בשווי של מיליון דולר. שלטים בחוצות בירת איי שלמה, הוניארה, תובעים אשראי בשם שתי המתחרות.
ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, מדלג מאי דרומי אחד למשנהו, בחיפוש אחר בעלי ברית. ביום שלישי שעבר הוא נחת בונואטו. היא נמצאת 5,000 ק"מ מאוסטרליה, אבל במונחי האוקיינוס השקט זה כמעט בשכונה. מתגוררים בה 335 אלף בני אדם על פני 83 איים, שהקטן בהם משתרע על חצי קמ"ר. אלבניזי רצה להציע השקעה של חצי מיליארד דולר בתשתית המקומית. בתמורה הוא ביקש זכות וטו על השקעות של מדינות זרות בתשתית, סין כמובן. ראש ממשלת ונואטו סירב. ממשלת הקואליציה הרופפת שלו עלולה ליפול, הוא אמר.
ללמדך משהו על מצב־הרוח בדרום האוקיינוס - נשיא פאלאו המיקרוסקופית, ידידת ישראל הנאמנה, הכריז בשבוע שעבר כי "אנחנו כבר נמצאים במלחמה" עם סין. האיש, סוריינג'ל וויפס, דיבר בוועידה של פיקוד האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי של צבא ארה"ב בהונולולו. בשנה הבאה הוא יארח את ועידת הארצות הפסיפיות. רק דרך אחת פתוחה לפנינו, הוא אמר, והיא שותפות של ארצות המאמינות בשלום באמצעות "עוצמה, נוכחות והרתעה".
ארה"ב מסכימה. מעשיה של סין מטרידים אותה מאוד, עוד מימי הנשיא ברק אובמה. לרוע המזל, תחת דונלד טראמפ נעכרו מאוד היחסים בין ארה"ב לאוסטרליה, שהיא השותפת העיקרית בכל משוואת הרתעה נגד סין. טראמפ השתמט עד כה משיחה פנים אל פנים עם אלבניזי האוסטרלי, והוא מאיים לבטל עסקת צוללות גרעיניות, שאוסטרליה התחייבה לשלם עליהן עד 250 מיליארד דולר. הכרתה הממשמשת ובאה של אוסטרליה במדינה פלסטינית הכעיסה את טראמפ ואינה עוזרת, אבל היא רק מוסיקת רקע.
סין היא הנשכרת העיקרית ממצב העניינים הזה. אוסטרליה רוחשת זה שנים ידיעות על חתרנות סינית, על מרגלים, על מושתלים, על חדירה לפוליטיקה ולאקדמיה. אין זו כנראה הגזמה להגיד שאוסטרליה היא מן היעדים המרכזיים של המאמץ הדיפלומטי־אגרסיבי הסיני חובק־העולם.