גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוף לשוטף פלוס: באוצר מקדמים מערכת דיגיטלית חדשה לניהול תשלומי המדינה

לגלובס נודע שהחשב הכללי יוצא במהלך שאפתני להחלפת העברות הכספים המסורתיות לספקים ב"אסימונים" דיגיטליים ממשלתיים - שיתקבלו מיד עם גמר העבודה ● על פי הערכות, מיליארדי שקלים שמועברים לביצוע פרויקטים "נבלעים" בדרך ● המערכת תאפשר מעקב אחר הכספים ותמנע את זליגתם לגורמים עברייניים

מה עומד מאחורי המהלך של החשכ''ל / צילום: רפי קוץ
מה עומד מאחורי המהלך של החשכ''ל / צילום: רפי קוץ

משרד האוצר יוצא במהלך שאפתני להקמת מערכת תשלומים דיגיטלית מבוססת בלוקצ'יין שתחליף את העברות הכספים המסורתיות לרשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ועמותות - ומשם הלאה לכל הקבלנים וספקי המשנה בשרשרת. המהלך, שמובל על ידי חטיבת הדאטה והדיגיטל באגף החשב הכללי, נועד לפתור בעיה כואבת: פעמים רבות מדי, מתוך מיליון שקל שהממשלה מעבירה לביצוע פרויקטים, "נבלעים" מאות אלפי שקלים בדרכם לשטח. אלה נשחקים בדרך בגלל ריבוי גורמי ביניים שגוזרים קופון, בירוקרטיה מכבידה, ובמקרים מסוימים - גם הונאות והלבנת הון.

סמוטריץ' על פסילת מועמדו לראש אגף התקציבים: "ועדת המינויים טעתה, אני בדיונים על זה"
ירידה נוספת בגירעון: הגיע באוגוסט ל-4.7% תוצר

הפתרון המוצע, שפרטיו הגיעו לידי גלובס, הוא מטבע דיגיטלי ממשלתי לשימוש פנימי - "אסימונים" דיגיטליים בעלי גיבוי ממשלתי מלא, שיועברו במקום כסף אמיתי ויופעלו באמצעות חוזים חכמים על גבי רשת בלוקצ'יין. המערכת תאפשר מעקב שקוף אחר כל שקל מרגע העברתו ועד לביצוע בפועל, כאשר כל קבלן וספק משנה שירצה לפדות את הכסף הדיגיטלי לשקלים רגילים יצטרך להיות מזוהה ומאומת במערכת.

"עד שהכסף מגיע לקבלן בשטח, לא נשאר כלום"

במסגרת המהלך פרסם האוצר קול קורא חדש המזמין חברות טכנולוגיה, סטארט־אפים וגופים פיננסיים להציע פתרונות למעקב ובקרה על תשלומים בפרויקטים ממשלתיים. הפתרון הנדרש צריך לכלול זיהוי ביומטרי של ספקים, מעקב בזמן אמת, אימות ביצוע לפני תשלום, והתממשקות למערכות הקיימות. מדובר ב"הצעת הגשה" בלבד. באוצר מבינים שייתכן שהאתגר שונה ופתוחים לקבל מהשוק הערות שיאפשרו לתכנן אותו אחרת.

ההיענות הראשונית למהלך מעודדת. חברות הייעוץ הגדולות דלויט ו־EY, שבזרועות הטכנולוגיות שלהן כבר עובדים על פתרונות המשלבים כמה סטארט־אפים, עשויות לקחת חלק. גם מאסטרקארד הביעה התעניינות, לצד מספר סטארט־אפים ישראליים בתחום הפינטק שרואים באתגר הזדמנות לפרוץ.

"כמעט כל ישראלי מכיר את התופעה, שבכביש ליד הבית יש מקטע משובש עם שכבה אחת בלבד של אספלט", מדגים את המצב הבעייתי כיום אביתר פרץ, סגן החשב הכללי ומנהל חטיבת דאטה, חדשנות ודיגיטל. "אנחנו עדיין מחכים שיסללו את השכבה השנייה של האספלט, כי עד שהכסף הגיע לקבלן המבצע בשטח - לא נשאר ממנו כלום".

פרץ מפרט שרשרת של בעיות במנגנון הנוכחי: קושי של האוצר לעקוב אחר הכסף מרגע שהועבר לרשות המקומית, לחברה הממשלתית או לעמותה, שיוצר פרצה להתנהלות בלתי תקינה, שמצדה מצריכה פיקוח ידני ומסורבל מצד החשכ"ל על כל הוצאה, באופן שמעמיס על המערכת ומעכב ביצוע פרויקטים - מתיקון בורות בכביש ועד הקמת בתי ספר.

היתרון המרכזי של המערכת החדשה עבור הספקים של המדינה, הוא מדגיש, זה הסוף לשיטת העבודה "שוטף פלוס": "כשספק יבקש לקבל את הכסף כי הוא סיים את השלב שלו, הוא יוכל למשוך אותו כמעט מיידית, באותו יום או למחרת. המערכת תעשה את כל האימותים באמצעות בינה מלאכותית".

כיום, שיטת התשלומים במדינה להתקשרויות עסקיות היא "שוטף פלוס 45". כלומר, תשלום חודש וחצי אחרי גמר ביצוע העבודה. בפועל, זמני התשלום מתארכים גם כפליים מכך. נמחיש בסימולציה: קחו לדוגמה קבלן משנה בעל טרקטור שסיים את עבודתו. הוא מגיש חשבונית לקבלן הראשי, שבזמנו מוציא מטעם קבלן המשנה חשבונית לגוף שביקש את ההתקשרות, לצורך העניין עירייה. בתוך העירייה החשבונית עוברת מקצה אישורים לקראת העברתה למסכת אישורים בממשלה. רק אחרי שההוצאה אושרה בממשלה מתחילים להיספר 45 הימים שיש לממשלה להעביר את הכסף לעירייה, שיש לה את הימים שלה להעביר לקבלן, שיש לו את הזמן שלו להעביר את הכסף לטרקטוריסט.

בגלל הצנרת הארוכה והמסועפת הזאת, בעולמות התשתיות מדברים בדרך כלל על טווח תשלום של 60-90 יום בפועל. אם המערכת החדשה תעבוד טוב וכל הבקרות האוטומטיות יוכיחו את עצמן - למשל הבינה המלאכותית תוודא שהתמונה שהועלתה למערכת מהכביש שתוקן לא מזויפת - התשלום מאושר לקבלן הסופי באופן כמעט מיידי.

המנגנון המתוכנן יפעל באופן הבא: הממשלה תטען לרשת בלוקצ'יין חוזה דיגיטלי המכיל את כל כללי הפרויקט הספציפי - יחס התקורה המותר, אבני הדרך לביצוע, היחס בין הוצאות חומרי גלם לכוח אדם ועוד. המטבע הדיגיטלי הממשלתי יועבר לגורם המבצע, למשל רשות מקומית, שתעביר אותו הלאה לקבלן הראשי, ומשם לספקי המשנה. כל גורם בשרשרת יהיה מזוהה ברמה ביומטרית גבוהה והמערכת תאמת אוטומטית השלמת אבני דרך באמצעות AI ותשחרר תשלומים.

זיהוי הונאות ומניעת גניבת כספי מדינה

אחד היתרונות המשמעותיים הוא היכולת למנוע הונאות וגניבת כספי מדינה. המערכת תזהה ניסיונות להגיש את אותה חשבונית למספר פרויקטים - תופעה נפוצה וקשה לאיתור בשיטות הקיימות. בנוסף, המערכת תאפשר לממשלה לוודא שהכסף לא מגיע לגורמים עברייניים או לא לגיטימיים, בעיה שכיום אין למדינה כלים אפקטיביים להתמודד איתה כשמדובר בקבלני משנה ברמה השלישית או הרביעית.

ההיקף הכספי הפוטנציאלי של המהלך עצום: המדינה מעבירה כ־40 מיליארד שקל בשנה רק בתמיכות לגופים שונים, ועוד עשרות מיליארדים לפעולות רכש ממשלתי. בהנחה שהמערכת תצליח לחסוך אפילו 10% מהכספים הנשחקים כיום, מדובר בחיסכון של מיליארדי שקלים בשנה לקופת המדינה.

בחשכ"ל כבר ניהלו שיחות ראשוניות עם אנשי הכספים של הרשויות המקומיות כדי לרכך התנגדויות אפשריות. "אם בסופו של יום תצומצם זליגת הכספים למקומות לא כשרים ולא ראויים נברך על כך, אבל כרגע הרעיון בחיתוליו", אומר אריה ברדוגו, יו"ר איגוד הגזברים של הרשויות המקומיות. לדבריו, "אנחנו עוד לא בשלים למהלך הזה. אני מציע להקים צוותי עבודה שיבחנו את התהליכים וישפרו אותם".

ברדוגו מעלה תהיות משמעותיות: "אם לאוצר בסופו של דבר תהיה יכולת למשוך את הכסף הדיגיטלי הזה בחזרה, אז בעצם הוא לא תשלום אמיתי. האם אתה חושף אותי בפני תביעות מול ספקים שיוכלו לטעון שלא שילמתי להם? אני לא בטוח שהאוצר ייקח אחריות", הוא אומר, למרות הבטחת האוצר לגיבוי.

חשש נוסף שהוא מעלה נוגע להיבט הטכני: "איך אני מעביר את הכסף טכנית? הרי גם הספק צריך להיות מקושר למערכת כדי לקבל את המטבע. צריך לרשת את כל המדינה בסיפור הזה - כל קבלן משנה, כל מי שיש לו משאית שמעביר חול".

האם הצורך בחיבור כל ספק קצה למערכת תשלומים טכנולוגית חדשה לא מחליף בירוקרטיה אחת בבירוקרטיה אחרת? "הטכנולוגיה תאפשר ניתוח דאטה ותנועות בצורה יעילה ומתקדמת מבוססת AI, מה שיאפשר לנו להוריד את הבקרות הידניות והניירות ש'הגשת, לא הגשת'", משיב פרץ. "הגזברים ברשויות המקומיות מבינים שאם נוריד את כל הבקרות הידניות, יהיה להם קל יותר לעבוד".

בנוסף, הקבלן יוכל לראות במערכת אונליין באיזה שלב של ה"צנרת" נמצא המטבע בדרך אליו. במצב כיום, פעמים רבות האחריות מגולגלת, למשל, מהרשויות המקומיות לאוצר ובחזרה, כאשר הקבלנים נותרים אובדי עצות.

המהלך של האוצר מתרחש במקביל ליוזמה נפרדת של בנק ישראל, שבוחן זה מספר שנים את האפשרות להנפיק "שקל דיגיטלי" - מטבע דיגיטלי רשמי של הבנק המרכזי. בחודש מרץ האחרון פרסם בנק ישראל אפיון ראשוני למערכת. בניגוד למטבע הממשלתי של האוצר שמיועד לתשלומים בין גופים ממשלתיים וספקים, השקל הדיגיטלי מתוכנן לשמש את כלל הציבור לתשלומים יומיומיים.

נקודה מעניינת היא הפוטנציאל לחיבור עתידי בין שתי היוזמות. המטבע הממשלתי עשוי להתפתח לכלי סחיר רחב אם ספקים וקבלנים יתחילו להחזיק בו ולסחור בו ביניהם במקום להמיר אותו מיד לשקלים. תרחיש כזה יכול להוביל בסופו של דבר להיווצרות שוק משני ואף לבסיס למטבע דיגיטלי ישראלי כללי - אם כי באוצר מדגישים שזו אינה המטרה הראשונית.

"ברגע שהממשלה עומדת מאחורי המהלך, זה יגרום לכל העסקים להיכנס למערכת", אומרים באוצר. "הם יוכלו להמשיך להחליף ביניהם את המטבע לעסקאות אחרות עד שאחרון בשרשרת יום אחד ירצה להחליף אותו לשקלים".

איך זה יעבוד ואילו אתגרים צפויים בדרך

התהליך הצפוי כולל שלושה שלבים: בחינת ההצעות שיוגשו, ראיונות עם המציעים הרלוונטיים, ולבסוף פיילוטים עם עד שלושה פתרונות נבחרים שיוטמעו בגופי מדינה שונים. המשתתפים בפיילוט יזכו לתמורה של עד 100 אלף שקל. השאיפה היא להגיע לפתרון מוכן עד אמצע 2026, כאשר גוף פינטק מרכזי צפוי להיבחר להפעלת המערכת.

האתגרים הצפויים אינם מבוטלים. רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות שהתרגלו לשיטות העבודה הקיימות עשויות להתנגד לשקיפות המוחלטת. גם ספקים וקבלנים יצטרכו להסתגל לעולם שבו כל עסקה מתועדת ונבדקת אוטומטית ולהתאים את עצמם לטכנולוגיה. מנגד, הפחתת הבירוקרטיה, האפשרות לקבל תשלומים מיידיים והחיסכון בעלויות הגבייה צפויים לפצות על אי הנוחות.

בקשת האוצר לחברות הפינטק הועלתה לזירת האתגרים הממשלתית, שהושקה בשנה האחרונה. מדובר במרחב דיון בין הממשלה לשוק בחיפוש אחר פתרונות לאתגרים הלאומיים שלה. במקביל העלה החשכ"ל לזירה אתגר משלים, בנושא כלי AI בעולם הרכש הממשלתי.

המהלך הישראלי מתרחש על רקע מגמה עולמית של מעבר למטבעות דיגיטליים. סין כבר מפעילה פיילוטים נרחבים של יואן דיגיטלי, האיחוד האירופי מתכנן להשיק אירו דיגיטלי, וגם בארצות הברית נבחנת האפשרות של דולר דיגיטלי. ישראל, עם שתי היוזמות המקבילות של האוצר ובנק ישראל, עשויה למצוא את עצמה בחזית הטכנולוגית של המהפכה הפיננסית הבאה - אם אכן יתקדמו היוזמות לכדי צעדים מעשיים.

עוד כתבות

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף