גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוף לשוטף פלוס: באוצר מקדמים מערכת דיגיטלית חדשה לניהול תשלומי המדינה

לגלובס נודע שהחשב הכללי יוצא במהלך שאפתני להחלפת העברות הכספים המסורתיות לספקים ב"אסימונים" דיגיטליים ממשלתיים - שיתקבלו מיד עם גמר העבודה ● על פי הערכות, מיליארדי שקלים שמועברים לביצוע פרויקטים "נבלעים" בדרך ● המערכת תאפשר מעקב אחר הכספים ותמנע את זליגתם לגורמים עברייניים

מה עומד מאחורי המהלך של החשכ''ל / צילום: רפי קוץ
מה עומד מאחורי המהלך של החשכ''ל / צילום: רפי קוץ

משרד האוצר יוצא במהלך שאפתני להקמת מערכת תשלומים דיגיטלית מבוססת בלוקצ'יין שתחליף את העברות הכספים המסורתיות לרשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ועמותות - ומשם הלאה לכל הקבלנים וספקי המשנה בשרשרת. המהלך, שמובל על ידי חטיבת הדאטה והדיגיטל באגף החשב הכללי, נועד לפתור בעיה כואבת: פעמים רבות מדי, מתוך מיליון שקל שהממשלה מעבירה לביצוע פרויקטים, "נבלעים" מאות אלפי שקלים בדרכם לשטח. אלה נשחקים בדרך בגלל ריבוי גורמי ביניים שגוזרים קופון, בירוקרטיה מכבידה, ובמקרים מסוימים - גם הונאות והלבנת הון.

סמוטריץ' על פסילת מועמדו לראש אגף התקציבים: "ועדת המינויים טעתה, אני בדיונים על זה"
ירידה נוספת בגירעון: הגיע באוגוסט ל-4.7% תוצר

הפתרון המוצע, שפרטיו הגיעו לידי גלובס, הוא מטבע דיגיטלי ממשלתי לשימוש פנימי - "אסימונים" דיגיטליים בעלי גיבוי ממשלתי מלא, שיועברו במקום כסף אמיתי ויופעלו באמצעות חוזים חכמים על גבי רשת בלוקצ'יין. המערכת תאפשר מעקב שקוף אחר כל שקל מרגע העברתו ועד לביצוע בפועל, כאשר כל קבלן וספק משנה שירצה לפדות את הכסף הדיגיטלי לשקלים רגילים יצטרך להיות מזוהה ומאומת במערכת.

"עד שהכסף מגיע לקבלן בשטח, לא נשאר כלום"

במסגרת המהלך פרסם האוצר קול קורא חדש המזמין חברות טכנולוגיה, סטארט־אפים וגופים פיננסיים להציע פתרונות למעקב ובקרה על תשלומים בפרויקטים ממשלתיים. הפתרון הנדרש צריך לכלול זיהוי ביומטרי של ספקים, מעקב בזמן אמת, אימות ביצוע לפני תשלום, והתממשקות למערכות הקיימות. מדובר ב"הצעת הגשה" בלבד. באוצר מבינים שייתכן שהאתגר שונה ופתוחים לקבל מהשוק הערות שיאפשרו לתכנן אותו אחרת.

ההיענות הראשונית למהלך מעודדת. חברות הייעוץ הגדולות דלויט ו־EY, שבזרועות הטכנולוגיות שלהן כבר עובדים על פתרונות המשלבים כמה סטארט־אפים, עשויות לקחת חלק. גם מאסטרקארד הביעה התעניינות, לצד מספר סטארט־אפים ישראליים בתחום הפינטק שרואים באתגר הזדמנות לפרוץ.

"כמעט כל ישראלי מכיר את התופעה, שבכביש ליד הבית יש מקטע משובש עם שכבה אחת בלבד של אספלט", מדגים את המצב הבעייתי כיום אביתר פרץ, סגן החשב הכללי ומנהל חטיבת דאטה, חדשנות ודיגיטל. "אנחנו עדיין מחכים שיסללו את השכבה השנייה של האספלט, כי עד שהכסף הגיע לקבלן המבצע בשטח - לא נשאר ממנו כלום".

פרץ מפרט שרשרת של בעיות במנגנון הנוכחי: קושי של האוצר לעקוב אחר הכסף מרגע שהועבר לרשות המקומית, לחברה הממשלתית או לעמותה, שיוצר פרצה להתנהלות בלתי תקינה, שמצדה מצריכה פיקוח ידני ומסורבל מצד החשכ"ל על כל הוצאה, באופן שמעמיס על המערכת ומעכב ביצוע פרויקטים - מתיקון בורות בכביש ועד הקמת בתי ספר.

היתרון המרכזי של המערכת החדשה עבור הספקים של המדינה, הוא מדגיש, זה הסוף לשיטת העבודה "שוטף פלוס": "כשספק יבקש לקבל את הכסף כי הוא סיים את השלב שלו, הוא יוכל למשוך אותו כמעט מיידית, באותו יום או למחרת. המערכת תעשה את כל האימותים באמצעות בינה מלאכותית".

כיום, שיטת התשלומים במדינה להתקשרויות עסקיות היא "שוטף פלוס 45". כלומר, תשלום חודש וחצי אחרי גמר ביצוע העבודה. בפועל, זמני התשלום מתארכים גם כפליים מכך. נמחיש בסימולציה: קחו לדוגמה קבלן משנה בעל טרקטור שסיים את עבודתו. הוא מגיש חשבונית לקבלן הראשי, שבזמנו מוציא מטעם קבלן המשנה חשבונית לגוף שביקש את ההתקשרות, לצורך העניין עירייה. בתוך העירייה החשבונית עוברת מקצה אישורים לקראת העברתה למסכת אישורים בממשלה. רק אחרי שההוצאה אושרה בממשלה מתחילים להיספר 45 הימים שיש לממשלה להעביר את הכסף לעירייה, שיש לה את הימים שלה להעביר לקבלן, שיש לו את הזמן שלו להעביר את הכסף לטרקטוריסט.

בגלל הצנרת הארוכה והמסועפת הזאת, בעולמות התשתיות מדברים בדרך כלל על טווח תשלום של 60-90 יום בפועל. אם המערכת החדשה תעבוד טוב וכל הבקרות האוטומטיות יוכיחו את עצמן - למשל הבינה המלאכותית תוודא שהתמונה שהועלתה למערכת מהכביש שתוקן לא מזויפת - התשלום מאושר לקבלן הסופי באופן כמעט מיידי.

המנגנון המתוכנן יפעל באופן הבא: הממשלה תטען לרשת בלוקצ'יין חוזה דיגיטלי המכיל את כל כללי הפרויקט הספציפי - יחס התקורה המותר, אבני הדרך לביצוע, היחס בין הוצאות חומרי גלם לכוח אדם ועוד. המטבע הדיגיטלי הממשלתי יועבר לגורם המבצע, למשל רשות מקומית, שתעביר אותו הלאה לקבלן הראשי, ומשם לספקי המשנה. כל גורם בשרשרת יהיה מזוהה ברמה ביומטרית גבוהה והמערכת תאמת אוטומטית השלמת אבני דרך באמצעות AI ותשחרר תשלומים.

זיהוי הונאות ומניעת גניבת כספי מדינה

אחד היתרונות המשמעותיים הוא היכולת למנוע הונאות וגניבת כספי מדינה. המערכת תזהה ניסיונות להגיש את אותה חשבונית למספר פרויקטים - תופעה נפוצה וקשה לאיתור בשיטות הקיימות. בנוסף, המערכת תאפשר לממשלה לוודא שהכסף לא מגיע לגורמים עברייניים או לא לגיטימיים, בעיה שכיום אין למדינה כלים אפקטיביים להתמודד איתה כשמדובר בקבלני משנה ברמה השלישית או הרביעית.

ההיקף הכספי הפוטנציאלי של המהלך עצום: המדינה מעבירה כ־40 מיליארד שקל בשנה רק בתמיכות לגופים שונים, ועוד עשרות מיליארדים לפעולות רכש ממשלתי. בהנחה שהמערכת תצליח לחסוך אפילו 10% מהכספים הנשחקים כיום, מדובר בחיסכון של מיליארדי שקלים בשנה לקופת המדינה.

בחשכ"ל כבר ניהלו שיחות ראשוניות עם אנשי הכספים של הרשויות המקומיות כדי לרכך התנגדויות אפשריות. "אם בסופו של יום תצומצם זליגת הכספים למקומות לא כשרים ולא ראויים נברך על כך, אבל כרגע הרעיון בחיתוליו", אומר אריה ברדוגו, יו"ר איגוד הגזברים של הרשויות המקומיות. לדבריו, "אנחנו עוד לא בשלים למהלך הזה. אני מציע להקים צוותי עבודה שיבחנו את התהליכים וישפרו אותם".

ברדוגו מעלה תהיות משמעותיות: "אם לאוצר בסופו של דבר תהיה יכולת למשוך את הכסף הדיגיטלי הזה בחזרה, אז בעצם הוא לא תשלום אמיתי. האם אתה חושף אותי בפני תביעות מול ספקים שיוכלו לטעון שלא שילמתי להם? אני לא בטוח שהאוצר ייקח אחריות", הוא אומר, למרות הבטחת האוצר לגיבוי.

חשש נוסף שהוא מעלה נוגע להיבט הטכני: "איך אני מעביר את הכסף טכנית? הרי גם הספק צריך להיות מקושר למערכת כדי לקבל את המטבע. צריך לרשת את כל המדינה בסיפור הזה - כל קבלן משנה, כל מי שיש לו משאית שמעביר חול".

האם הצורך בחיבור כל ספק קצה למערכת תשלומים טכנולוגית חדשה לא מחליף בירוקרטיה אחת בבירוקרטיה אחרת? "הטכנולוגיה תאפשר ניתוח דאטה ותנועות בצורה יעילה ומתקדמת מבוססת AI, מה שיאפשר לנו להוריד את הבקרות הידניות והניירות ש'הגשת, לא הגשת'", משיב פרץ. "הגזברים ברשויות המקומיות מבינים שאם נוריד את כל הבקרות הידניות, יהיה להם קל יותר לעבוד".

בנוסף, הקבלן יוכל לראות במערכת אונליין באיזה שלב של ה"צנרת" נמצא המטבע בדרך אליו. במצב כיום, פעמים רבות האחריות מגולגלת, למשל, מהרשויות המקומיות לאוצר ובחזרה, כאשר הקבלנים נותרים אובדי עצות.

המהלך של האוצר מתרחש במקביל ליוזמה נפרדת של בנק ישראל, שבוחן זה מספר שנים את האפשרות להנפיק "שקל דיגיטלי" - מטבע דיגיטלי רשמי של הבנק המרכזי. בחודש מרץ האחרון פרסם בנק ישראל אפיון ראשוני למערכת. בניגוד למטבע הממשלתי של האוצר שמיועד לתשלומים בין גופים ממשלתיים וספקים, השקל הדיגיטלי מתוכנן לשמש את כלל הציבור לתשלומים יומיומיים.

נקודה מעניינת היא הפוטנציאל לחיבור עתידי בין שתי היוזמות. המטבע הממשלתי עשוי להתפתח לכלי סחיר רחב אם ספקים וקבלנים יתחילו להחזיק בו ולסחור בו ביניהם במקום להמיר אותו מיד לשקלים. תרחיש כזה יכול להוביל בסופו של דבר להיווצרות שוק משני ואף לבסיס למטבע דיגיטלי ישראלי כללי - אם כי באוצר מדגישים שזו אינה המטרה הראשונית.

"ברגע שהממשלה עומדת מאחורי המהלך, זה יגרום לכל העסקים להיכנס למערכת", אומרים באוצר. "הם יוכלו להמשיך להחליף ביניהם את המטבע לעסקאות אחרות עד שאחרון בשרשרת יום אחד ירצה להחליף אותו לשקלים".

איך זה יעבוד ואילו אתגרים צפויים בדרך

התהליך הצפוי כולל שלושה שלבים: בחינת ההצעות שיוגשו, ראיונות עם המציעים הרלוונטיים, ולבסוף פיילוטים עם עד שלושה פתרונות נבחרים שיוטמעו בגופי מדינה שונים. המשתתפים בפיילוט יזכו לתמורה של עד 100 אלף שקל. השאיפה היא להגיע לפתרון מוכן עד אמצע 2026, כאשר גוף פינטק מרכזי צפוי להיבחר להפעלת המערכת.

האתגרים הצפויים אינם מבוטלים. רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות שהתרגלו לשיטות העבודה הקיימות עשויות להתנגד לשקיפות המוחלטת. גם ספקים וקבלנים יצטרכו להסתגל לעולם שבו כל עסקה מתועדת ונבדקת אוטומטית ולהתאים את עצמם לטכנולוגיה. מנגד, הפחתת הבירוקרטיה, האפשרות לקבל תשלומים מיידיים והחיסכון בעלויות הגבייה צפויים לפצות על אי הנוחות.

בקשת האוצר לחברות הפינטק הועלתה לזירת האתגרים הממשלתית, שהושקה בשנה האחרונה. מדובר במרחב דיון בין הממשלה לשוק בחיפוש אחר פתרונות לאתגרים הלאומיים שלה. במקביל העלה החשכ"ל לזירה אתגר משלים, בנושא כלי AI בעולם הרכש הממשלתי.

המהלך הישראלי מתרחש על רקע מגמה עולמית של מעבר למטבעות דיגיטליים. סין כבר מפעילה פיילוטים נרחבים של יואן דיגיטלי, האיחוד האירופי מתכנן להשיק אירו דיגיטלי, וגם בארצות הברית נבחנת האפשרות של דולר דיגיטלי. ישראל, עם שתי היוזמות המקבילות של האוצר ובנק ישראל, עשויה למצוא את עצמה בחזית הטכנולוגית של המהפכה הפיננסית הבאה - אם אכן יתקדמו היוזמות לכדי צעדים מעשיים.

עוד כתבות

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

מס חדש וייעול תקציבי האבטחה: המהלכים מטיוטת חוק ההסדרים שישפיעו על התעופה

במסגרת טיוטת חוק ההסדרים, האוצר מקדם שינויים רחבים בענף התעופה: החל ממס טיסות חדש, דרך שינוי שיטת הפחת ועד עדכון תקציב האבטחה ● בענף התעופה כבר מזהירים: המהלכים עלולים להתגלגל למחירי הכרטיסים

אורן זאב / צילום: תמר גרין

מהפגישה עם ת׳יל לבית הקפה בפאלו אלטו: המיליארדר הישראלי שמסרב לראות בצניחה של 30% מההנפקה כישלון

אורן זאב, המוביל לבדו את קרן זאב ונצ'רס, הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר בהייטק הישראלי, למרות שהוא מתגורר הרחק בקליפורניה ● לאחרונה הונפקה נאבן שבה השקיע, ובינתיים מאכזבת בנאסד"ק, אבל זאב משוכנע: "רק הביזנס קובע" ● וגם: איך זה להחליט ולנהל לבד נכסים ב–2.5 מיליארד דולר

הילה ויסברג בשיחה עם מיכל צור / צילום: באדיבות Remepy

היזמת שמפתחת פתרון חדש לפרקינסון: "האפקט הלא תרופתי יכול להיות דרמטי"

שיחה עם מיכל צור, מייסדת ומנכ"לית משותפת ב-Remepy ● על הסיכויים של תרופות היברידיות, התקווה של חולי הפרקינסון והעבודה הקרובה עם נפתלי בנט

78 שנים של שחיתות / צילום: לע''מ

78 שנים של שחיתות: איך הסתיימו הפרשות שהתפוצצו ברעש גדול?

"יד לוחצת יד" הרעישה את ישראל, אבל זאת לא הפעם הראשונה שפרשות שחיתות פרצו לחיינו בקול נפץ אדיר ● חלקן שלחו את בכירי השלטון לכלא, באחרות היו מי שהעדיפו לשלוח יד בנפשם - והיו גם כאלה שנגמרו בלא כלום ● ומי היה נביא השחיתות בהסתדרות? ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד   

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר מציע: הגבלות דרמטיות על יצוא גז

משרד האוצר מנסה לקדם את שיטתו דרך חוק ההסדרים, למרות התנגדות משרד האנרגיה ● בין השאר, תוגבל כמות היצוא היומית כך ש-15% מהביקוש המקומי יישאר באדמה לשימוש עתידי ● שני הצדדים מסכימים שיש לשמור על מחיר גז נמוך עבור המשק המקומי, אל מול חשיבות היצוא שמכניס מיליארדי שקלים בשנה

פמקה ינסן ב''אימפריית אמסטרדם''. נקמה וכוח / צילום: באדיבות נטפליקס

אימפריות נופלות: כשאישה מחליטה לשים יד על רשת הסמים של הבעל הבוגדני

"התן" היא אינה עוד דרמת פשע על אימפריית סמים, אלא סיפור על נקמה נשית בעולם גברי ● במרכז הדרמה ההולנדית החדשה שעלתה בנטפליקס, עומדת אישה שמסרבת להישאר ברקע ● כשבטי מגלה שבעלה, ברון סמים כריזמטי, בגד בה - היא יוצאת למסע נקמה חכם ואכזרי שמערער את האימפריה שלו ומאתגר את הסדר הקיים

האלופה יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

הפצ"רית לשעבר פונתה לבית חולים אחרי שצוות רפואי הוזעק לביתה

צוות מגן דוד אדום הוקפץ לביתה של הפצ"רית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי, נבדק אם נטלה כמות גדולה של כדורי שינה • היא פונתה בהכרה מעורפלת לבית החולים - לא נשקפת סכנה לחייה

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה, כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית

טיל רמפייג' ששימש את הודו במלחמה האחרונה. טילי האייר לורה ישפרו עוד יותר את היכולות / צילום: אלביט מערכות

טילים בליסטיים וטילי שיוט: העסקה האסטרטגית שנרקמת בין הודו לישראל

ע"פ דיווחים בהודו, משלחת מטעם משרד ההגנה המקומי הגיעה בחשאי לישראל כדי לקדם הסכם שבמסגרתו ניו דלהי תייצר בעצמה טילים בליסטיים וטילי שיוט ● מה היכולות של הטילים, כיצד זה ישדרג את הצבא ההודי ואיך זה ישפיע על המלחמה עם פקיסטן?

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

המסים והרפורמות: חוק ההסדרים יוצא לדרך

משרד האוצר פרסם את טיוטת חוק ההסדרים ל־2026, הכוללת החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ הטבות לגמלאים ואנשי ביטחון לצד הצעה להקמת נמלי מסחר בחדרה ואשקלון ● במקביל הטיוטה מציעה צעדים נרחבים נגד הון שחור, בהם הגבלת ניכיון שיקים במזומן 

BYD דולפין סרף / צילום: יח''צ

עודף מ־120 אלף שקל: כמעט ולא תמצאו מכונית חדשה במחיר הזה

לעירונית החשמלית של BYD, דולפין סרף, יש מחיר של "פעם", עיצוב צעיר ותא נוסעים מרווח ומאובזר לארבעה נוסעים. הטווח מוגבל יחסית אבל עונה על הצרכים היומיומיים והביצועים זריזים ● מבחן דרכים

בודקים את המיתוס. הדורבן לא באמת יורה את קוציו / צילום: ויקיפדיה - Rushenb

לא יורה וכן פוגע: הדורבן לא באמת משגר את הקוצים שלו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: מיוון העתיקה ועד למשחקי המחשב יוחסה היכולת הזו למכרסם הקוצני, אך לא בצדק

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

החוב הממשלתי תופח, והפד מאבד שליטה בדרכו להפוך לכלי פוליטי

החוב הלאומי של ארה"ב שבר באוקטובר שיא חדש וחצה רף של 38 טריליון דולר. קצב הגידול הוכפל לעומת שנת 2000, ובוושינגטון לא מצליחים להאט ● בשלב הבא הפד אולי יאלץ להדפיס דולרים מהאוויר ולקנות בהם את החוב הממשלתי כדי להוריד את הריבית שהשוק מבקש עבורו - וזה יהיה השלב האחרון בתפקידו של הגוף הזה ● כתבה שלישית בסדרה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות קלות בתל אביב; ג'י סיטי צוללת בכ-9%, נקסט ויז'ן קופצת

מדד ת"א 35 נסחר ביציבות ● המניות הדואליות מכבידות על המסחר ● בבורסה החלו להיסחר היום שלושה מדדים חדשים: מדד ת"א־נדל"ן 35, מדד ת"א־ביטחוניות ומדד ת"א־תשתיות ● בוול סטריט, הנאסד"ק סיכם את השבוע הגרוע ביותר שלו מאז אפריל, על רקע החששות מפני תמחור יתר בשווקים, אליהן הצטרפו דאגות למצב הכלכלה האמריקאית ● למרות הזינוק במניית טבע: האנליסטים מאמינים שיש לה לאן לשאוף

יפעת תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית / צילום: דובר צה''ל

גורם במשטרה: "הטלפון הנייד שנמצא בחוף הצוק שייך לפצ"רית ועובר בדיקה"

על פי אותו גורם, בימים הקרובים יבדקו במשטרה אם נמחקו תכנים מהמכשיר לפני שהושלך לים ● "הפצ"רית בעת מעצרה מסרה לנו את הקוד של הנייד שלה", הוא הוסיף ● אישה כבת 50 ששחתה במים הרדודים מצאה את הטלפון והזעיקה את כוחות השיטור ● תיעוד: תמונות ראשונות של הפצ"רית ביציאה מבית המעצר

נועם שזיר / צילום: מתוך כנס של WeCNLP ביוטיוב

מדען המחשב היהודי-אמריקאי מאשים: "זו לא ביקורת על ישראל, זו אנטישמיות"

נועם שזיר, ממייסדי Character.AI ואחת הדמויות הבולטות בעולם הבינה המלאכותית, נמצא בחודשים האחרונים במוקד של אחת הסערות הפנימיות הסוערות בגוגל ● הסערה כוללת בין היתר עימותים פומביים עם עובדי חטיבת הבינה המלאכותית DeepMind סביב עמדותיו על המלחמה בעזה ועל סוגיית הזהות המגדרית

ראש הממשלה מוסר הצהרה כלכלית בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר החינוך יואב קיש / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בשורה חיובית לדירוג האשראי של ישראל: S&P מעלה את התחזית

התפתחות חיובית ראשונה בסטטוס הדירוג של ישראל: סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P הודיעה על העלאת תחזית דירוג האשראי של ישראל משלילית ליציבה, כשהדירוג עצמו נותר על ברמת A ● זאת לאחר שבמהלך המלחמה כל שלוש חברות הדירוג הגדולות הורידו את הדירוג

רני וינברג וד''ר גיא וינברג / צילום: יוסי צבקר

"היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות": המשפחה שמחזיקה במאות דירות בתל אביב בראיון

גיא ורני וינברג, מבעלי חברת הנדל"ן מ.ו. השקעות, מקדמים השבחה והתחדשות עירונית בנכסים שרכשה המשפחה במשך ארבעה דורות • הם כמעט לא מוכרים, ובאשר למחירים הם אומרים: "היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות. אנחנו מחויבים לשתי מפלצות: האחת חוק מכר והשנייה היא הרגולציה של בנק ישראל"

קופלן. ברקע: פרסום של סקר פולימרקט על הבחירות בניו יורק, השבוע / צילום: AP, Richard Drew, Olga Fedorova

כך נער הקריפטו מניו יורק הפך את חוכמת ההמונים לאימפריה של מיליארדים

בתחילת ימי הקורונה, שיין קופלן המרושש פיתח מחדר האמבטיה בדירתו את פולימרקט - פלטפורמת חיזוי שמנהלת הימורים על המציאות ● הוא רתם משקיעי־על ושווי החברה זינק למיליארדים, תוך איום על תעשיית הסקרים המסורתית ● בקרוב גם טראמפ ינסה להתחרות בו

יאיר הבן של בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף

כשלהיות ישר זה להיות פראייר: השבוע שבו הנורמות המקולקלות היכו בנו

מחלוקת ג'ובים במוסדות ציוניים ועד פרשת הפצ"רית: השבוע נוכחנו בעוצמה יתרה שהנורמות מתפוררות, והדרך לשחיתות מתקצרת ● כשאנשים מפסיקים להאמין שמישהו שומר על השיטה, הם מפסיקים לשמור עליה בעצמם