האנשים שעשו השנה 600 עסקאות במניות ולמה זה מסוכן

לשיא של שוק שורי ולתחתית של שוק דובי יש דבר אחד במשותף: השקעה בסגנון של "לקנות ולהחזיק" מתחילה להיראות כמו בזבוז זמן.

● ניתוח | מארה"ב ועד יפן: היכונו ל־36 שעות של החלטות ריבית מסביב לעולם. ומתי בישראל?
● ההנפקה שתניב למבטח שמיר, ארקין ואיל עופר רווחים של מאות מיליונים

ולראיה, המון משקיעים נראים לא מרוצים מכך שמניות פשוט שוברות שיאים יום אחרי יום. הם רוצים עוד ועוד, מהר יותר ויותר.

כפי שאמר פוגו, דמות הקומיקס שיצר וולט קלי בשנת 1970: "פגשנו את האויב - והוא אנחנו". עבור חלק מהמשקיעים הפרטיים והמקצועיים, המרדף חסר התוחלת אחר רווחים פנטסטיים לא ייפסק לעולם, למרות שהוא צריך להסתיים. במוקדם או במאוחר, הניסיון להתעשרות מהירה באמצעות מסחר מהיר ומסוכן, ייגמר בדמעות.

מתוך 672 קרנות סל חדשות שהושקו עד כה השנה, 28% עוקבות אחר מניה בודדת ו-25% ממונפות, על פי FactSet, מה שמגביר את הרווחים או ההפסדים היומיים של הנכס הבסיסי. רבות מקרנות הסל הללו מכפילות את העליות והירידות של מניות זעירות ומסוכנות במיוחד. לפחות שלוש מהן מבקשות להכפיל את העליות או ההפסדים היומיים של מטבעות קריפטוגרפיים, התנודתיים באופן קיצוני גם כך.

סוחרים פרטיים (ריטייל) מהווים כ-50% מנפח המסחר היומי באופציות לפקיעה מיידית (zero-day (options הקשורות למדד S&P 500, לדברי מנדי שו, ראש מודיעין שוק הנגזרים בחברת CBOE Global Markets. מדובר בחוזים המאפשרים לקונים להמר על מה המניות יעשו באותו יום. משתמשים רבים מחזיקים בהן רק כמה דקות, או אפילו שניות.

עד כמה טירוף המסחר המהיר מוטמע בציבור האמריקאי?

ארבעה חברי קונגרס חשפו נתונים מופרעים: כל אחד מהם עשה עד כה השנה 600 עסקאות לפחות במניות. מתוכם, הדמוקרט רו קאנה (מקליפורניה) דיווח על 2,883 עסקאות עד ה-29 באוגוסט; חבר הקונגרס הרפובליקני רוב ברסנהאן (מפנסילבניה) דיווח על 629 עסקאות.

לשם קבלת פרספקטיבה - 600 עסקאות במניות בשמונה חודשים הן ארבע קניות או מכירות בממוצע בכל יום שבו השוק פתוח.

קאנה וברסנהאן, ואחרים, אמרו שהם אינם מבצעים את העסקאות האלה בעצמם; היועצים הפיננסיים שלהם מבצעים את הקנייה והמכירה ללא כל מעורבות של חברי הקונגרס. לעתים קרובות, חשבון המסחר הוא של בן משפחה, לא של המחוקק.

נניח שזה מתקבל על הדעת.

נניח שזה מתקבל על הדעת. אבל שימו לב למה שאמר ברסנהאן, כשנשאל אם היה אומר למתכנן הפיננסי שלו להפסיק לסחור בנכסיו לעתים כה קרובות. "ואז מה?", תהה, "פשוט להשאיר את הכול בחשבונות, להפסיד כסף ולפשוט רגל?". ממש ניסוח מדויק של צו התקופה: "פשוט להשאיר את זה שם", הפך להיות זהה ל"להפסיד כסף ולפשוט רגל".

דוברת מטעם ברסנהאן אמרה כי אינו סוחר במניות שלו ואין לו ידע מראש על העסקאות, בשיחה עם עמיתתי קייטי סטך פרק.

מתכנן פיננסי או קוסם?

אך מה עשוי לגרום למתכנן פיננסי לסחור בחשבון של מישהו יותר מ-600 פעמים בשמונה חודשים? אני יכול רק לנחש, כי משרדו של ברסנהאן סירב לאפשר ליועץ שלו להתראיין.

בימים הרעים של פעם, היו ברוקרים חסרי מצפון שתמורת עמלות סחרו בחשבונות הלקוחות שלהם, קנו ומכרו מניות עשרות פעמים בחודש. כיום, עמלות הסחר במניות נעלמו ברובן, אך יועצים רבים עדיין סוחרים לעתים קרובות מדי. ייתכן שאין להם ממש ברירה.

כמעט חצי מאה לאחר שקרנות עוקבות מדד הפכו את ההשקעה של "לקנות ולהחזיק" לנוחה וזולה כמעט עבור כל משקיע, אנשים עדיין רוצים להאמין בקסמים: "המפתח הסודי", "הגביע הקדוש", "המעבר הנסתר" המוביל לביצועים טובים יותר. ובמקום לשלם ליועץ עבור ייעוץ פיננסי, מצפים ממנו למופע קסמים: אשליה שביכולתם לנצח את השוק.

בכל שנה, אני קורא מאות טופסי גילוי של יועצים, ונדהם כמה רבים מהם עדיין מתפארים בגרפים, ניתוח טכני וטכניקות מסחר אחרות לטווח קצר. הם כבר לא מאמינים ביכולת של מנהלי קרנות מקצועיים לנצח את השוק, אך כן ביכולתם שלהם לעשות זאת.

הדרך המטופשת שבה רוב היועצים גובים עמלות מחמירה את הבעיה הזו. הם היו יכולים לחייב לקוחות על הזמן שנדרש מהם כדי לספק ייעוץ בעל ערך, אך במקום זאת הם גובים את העמלה שלהם כאחוז קבוע מן הנכסים שהם מנהלים.

מסחר תכוף הוא אולי חסר תועלת כלכלית, אך הוא יכול להיות שימושי בהיבטי הנראות - בספקו רמת פעילות שנראית כמצדיקה את העמלה של 1%, מה שיועצים מכנים בינם לבין עצמם "לשמור על האחוז".

100% ריגוש, אפס רווחים

בינתיים, ההתקבלות הכמעט אוניברסלית של קרנות עוקבות מדד כנראה הגבירה את הנכונות של כולם לקחת סיכונים. כאשר רוב כספכם נמצא בקרן מדדית איתנה על S&P 500 , מדוע שלא תאפשרו ליועץ הפיננסי שלכם לנסות לנצח את השוק, או להמר בעצמכם על כמה מניות שמזנקות גבוה במיוחד?

ייתכן שהתיאבון של משקיעים לסיכון הוא מה שג'רלד וויילד, פסיכולוג שמת בשנת 2019, כינה "הומאוסטטי": כאשר הסביבה מתחילה להיראות בטוחה יותר, כפי שקורה בשוק שורי לאורך זמן, התנהגותם של אנשים הופכת למסוכנת יותר ("כנראה שברכב שטח גדול תיסע מהר יותר מאשר במכונית קטנה ולא מוגנת", הוא אמר לי פעם).

לפני שאתם נוטלים לעצמכם סיכון רב יותר בשוק הזה, אני מפציר בכם לחשוב על אופן ההשקעה שלכם.

האם היא מיזם עסקי ארוך טווח, או תחביב ושעשוע. כי כעסק היא מאמץ של חיים שלמים של בניית עושר בסבלנות ובזהירות; ואמנם בהשקעה כזו הסיכויים שלכם להרוויח כסף בטווח הארוך קרובים ל-100%. השקעה עבור השעשוע היא רכבת הרים של עליות ומורדות במסחר, זריקה של ריגושים בטווח הקצר, אך סביר שבסופה תיוותרו עם תחושת זעזוע. ובאשר לסיכויים שלכם להרוויח כסף בטווח ארוך - אלו שואפים לאפס.

זו הסיבה לכך שכסף מהיר צריך להיות, לכל היותר, רק נתח זעיר מתיק ההשקעות שלכם. אתם יכולים להשקיע גם כפעילות עסקית וגם לצורך שעשוע, כמובן. רק היו בטוחים שאינכם משלים את עצמכם שההשקעה כשעשוע היא המיזם העסקי.