נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית / צילום: דוברות הרשות השופטת
אחרי כמעט שש שנים של הליך משפטי, כולל 26 הארכות שבג"ץ אישר, ניתן פסק דין בנושא "הגדלות הרמטכ"ל": בג"ץ הכריז כי "הגדלות הרמטכ"ל" בפנסיה התקציבית אינן חוקיות ולא יכולות להימשך.
בג"ץ נתן היום (ב') ארכה עד סוף שנת 2025 להסדיר את הנושא, אחרת כל ההגדלות יבוטלו מעתה. יש לכך חשיבות גדולה בשווי עשרות מיליארדי שקלים לכל פורשי צה"ל בפנסיה תקציבית. בג"ץ נתן כאמור הארכות רבות לדרג הפוליטי להסדיר זאת ולהימנע מפסק דין, אך בשל התנגדות של קבוצת חברי כנסת בוועדת חוץ וביטחון וקושי של צה"ל להגיע לפשרה מולם, ניתן כעת פסק הדין.
● החשדות, המעצר של המקורב והחשש מתיאום גרסאות: פרשת מאי גולן מסתבכת
● הדיל במינוי, ההחמרה בענישה ודעת המיעוט: השופט שיצא נגד המערכת מסכם כהונה
"הגדלות הרמטכ"ל" הן תוספות שניתנו במשך שנים למקבלי הפנסיות התקציביות בצה"ל, כולל מקבלי "פנסיות גישור" - פנסיה תקציבית קטנה מהפרישה בפועל מצה"ל (כשהפורש בשנות ה-40 לחייו, למשל), עד גיל הפרישה הרשמי של 67, בו הוא יתחיל לקבל את הפנסיה הצוברת הרגילה.
התוספות האלה ניתנו במשך שנים ללא שום סוג של פיקוח תקציבי. מבקר המדינה חשף את הפרקטיקה ב-2016, לפני כמעט עשור, אך היא לא נעצרה עד היום. מדובר בסמכות שניתנה לרמטכ"ל להגדיל את הפנסיה התקציבית במקרים חריגים של משרתי קבע ש"נפלו בין הכיסאות", אך היא נוצלה כדי להעניק הטבות נרחבות כמעט לכל פורש מצה"ל בפנסיה תקציבית.
ב-2019 הנושא התגלגל לפתחו של בג"ץ, שדרש מהממשלה להסדיר את הנושא בדיעבד, וזו הגישה הצעת חוק שצפויה להסדיר לא רק את תשלומי העבר, אלא גם תשלומים עתידיים לגימלאי צה"ל בשווי מצטבר של 28 מיליארד שקל.
הממשלה והכנסת גררו רגליים בהסדרת הנושא
"האופן שבו הוענקו 'הגדלות הרמטכ"ל' חורג מגדרי הסמכות שניתנה לרמטכ"ל בחוק, ועל כן אין בסמכותו להוסיף ולפעול כפי שפעל עד כה", כתב בפסק הדין נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית. זאת, לדבריו, משום שהחוק המפורש קובע כי הרמטכ"ל יכול להעניק הגדלות אלה רק במקרים חריגים, אך בפועל כמעט כל פורשי צה"ל בפנסיה תקציבית השיגו ככה פנסיה מעל ומעבר למה שנקבע בחוק.
בג"ץ גם מלין על כך שהממשלה והכנסת "גררו רגליים" בהסדרת הנושא, למרות מספר הזדמנויות רב מאוד שנתן להן בג"ץ: "מאז ועד עתה הוגשו לעיוננו עדכונים תכופים מטעם משיבי הממשלה, אשר לא תמיד נשאו בשורה באשר להתקדמות כלשהי", וזאת למרות ש"שבית המשפט גילה אורך-רוח והותיר בידי משיבי הממשלה את מרחב הזמן שהתבקש לשם השלמת החקיקה".
בפסק הדין, הכולל גם את השופטים עופר גרוסקופף ודוד מינץ, נכתב כי בסופו של דבר "הכול מסכימים כי מה שהיה אינו יכול להימשך, וכי אין מקום להעניק את 'הגדלות הרמטכ"ל' באופן גורף ורוחבי, כאילו היו הכלל ולא החריג".
אפילו הממשלה לא העזה לטעון כי צה"ל פעל בהתאם לחוק, ובסך-הכול ביקשה מספר הארכות חריג במיוחד כדי להסדיר זאת - מה שבסופו של דבר לא קרה. זאת משום שקבוצת חברי כנסת, הכוללת בין השאר את עמית הלוי וחנוך מילבצקי מהליכוד ואת משה סולומון מהציונות הדתית, מובילה בוועדת חוץ וביטחון את ההתנגדות לחוק. על-פי הצעתם, יוכשרו תשלומים עתידיים של 10 מיליארד שקל "בלבד". עם זאת, משרד הביטחון וחברי כנסת אחרים בוועדה (רובם מהאופוזיציה) מתנגדים לכך ודורשים את ההכשרה המלאה שמציע צה"ל.
הזדמנות אחרונה
ברמה המשפטית העקרונית, בפסק הדין נכתב כי "ההסדרים הראשוניים ואמות-המידה העקרוניות ייקבעו בחקיקה ראשית, ואילו לרשות המינהלית מסורה סמכות להגשים הסדרים אלה בדרך של קביעת הסדרים משניים".
עוד נכתב כי "מתן הסמכות לרמטכ"ל להעניק את רכיב ההשלמות - אף שסמכות זו מעוגנת בחוק - אינו מצדיק את היפוך היוצרות בין הכלל ובין החריג. הרמטכ"ל אינו רשאי לפעול כך שברירת המחדל שנקבעה בחקיקה תישלל הלכה למעשה". כלומר, לרמטכ"ל אין סמכות לחרוג מלשון החקיקה הראשית שקבעה הכנסת, ולהחיל באופן נרחב הסדר שהכוונה הייתה שיוחל באופן מצומצם.
לכן, נקבע, "הנוהל חורג מגדר סמכותו של הרמטכ"ל ואינו עומד בהוראות חוק שירות הקבע, ולפיכך דינו בטלות", ועל הרמטכ"ל "לקבוע נוהל חדש וברור, שיעמוד בגדרי החוק ובגדרי התנאים והמדיניות שנקבעו על-ידי הממשלה".
בפועל, בג"ץ נותן הזדמנות אחרונה לממשלה ולכנסת להסדיר (או לבטל, לפחות חלקית) את "הגדלות הרמטכ"ל" - וזאת "עד תום שנת 2025, באופן שייתן שהות נוספת ואחרונה לממשלה ולכנסת לחוקק הסדר חלופי".
כעת ההחלטה מגיעה שוב לכנסת. תומכי "הגדלות הרמטכ"ל" בכנסת ייאלצו להגיע לפשרה כלשהי עם חברי הכנסת המתנגדים להכשרה המלאה שלהן, אחרת הן עלולות להתבטל באופן מלא תוך כ-3 חודשים.
העותרות, עמותת "צדק פיננסי" ו"רווח נקי", בייצוג עו"ד נילי אבן-חן ועו"ד מיקה שיינוק-קרטן, מסרו בתגובה כי הן "מברכות על פסק דין ועל כך שבית המשפט קבע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי 'הגדלות הרמטכ"ל' אינן חוקיות. המשמעות המרכזית היא שנוהג בלתי חוקי זה ייפסק בעוד שלושה חודשים. מסע של למעלה משש שנים הגיע לסיומו עם אמירה מרכזית של בית משפט שכולם כפופים לחוק, וצה"ל לא יכול לעשות דין לעצמו".