המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

נאום ספרטה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הפתיע רבים אבל לא הגיע בחלל ריק. לפי מידע שהגיע לגלובס, זמן קצר לפני שהגיע לשאת נאום נדיר בענייני כלכלה בכנס החשב הכללי של משרד האוצר, קיבל נתניהו איתותים שליליים מהאיחוד האירופי, באופן שעשוי להסביר את הרקע לאמירותיו על בידוד מדיני וסנקציות שיאלצו את ישראל להסתגל לכלכלה בעלת סממנים של משק אוטרקי.

● בתעשייה הביטחונית מודאגים בעיקר בנוגע לרכיב אחד, והוא לא האמברגו
● "סוף סוף מודה": איך הגיבו בטורקיה לנאום "ספרטה" של נתניהו?

בסמוך לנאום התקבל בממשלה מסמך משפטי מהנציבות האירופית. בשורה התחתונה, האיומים לביטול הסכם הסחר החופשי מול ישראל עברו לפסים מעשיים. במסמך נטען בין היתר כי ישראל מפירה זכויות אדם.

היתרון התחרותי של ישראל באירופה בסכנה

המשמעות הכלכלית של ביטול ההסכם תהיה מעבר למצב של "Most Favored Nation" - מעמד שבו ישראל תצטרך לשלם מכסים של 4%־6% על היצוא לאירופה. מדובר בכ־18 מיליארד דולר (15 מיליארד אירו) יצוא סחורות לאירופה, כך שהמכסים הנוספים יסתכמו בכמיליארד אירו בשנה. מעבר לפגיעה הכלכלית הישירה שתקשה על ההתמודדות של חברות ישראליות מול התחרות באירופה, המהלך עלול לסמן את ישראל להרתיע משקיעים ושותפים עסקיים.

לפי שני גורמים בכירים שונים, הבשורה העגומה מאירופה גרמה לנתניהו לסטות מנאומו המתוכנן לכיוונים אחרים. תחילה דיבר כמנהגו על חוזקה של ישראל ואף הציג גרף שמראה כי ישראל היא מקום שני בעולם, אחרי ארה"ב, בהוצאה עסקית על מחקר ופיתוח שמקורה בחו"ל.

עד מהרה, שינה נתניהו את הטון ודבריו זלגו לקשיי הבידוד מצד אירופה והסיכונים לכלכלה. מבלי לספק הקשר ברור או להתייחס להתפתחות החדשה מכיוון בריסל, אמר נתניהו כי "יש השפעה שלילית ביותר על מדיניות החוץ באירופה, כתוצאה מהגירה בלתי מוגבלת של מיעוטים משמעותיים ומאוד לוחמניים לאירופה. הדבר הזה מכופף את הממשלות". לדבריו, "אני מדבר עם המנהיגים באירופה, זה משפיע עליהם מאוד, וחלקם גם מודים בזה בשיחות סגורות".

מי שנכח במקום לא היה יכול לפספס את העצבנות ששידר נתניהו. הוא עצר את דבריו לסירוגין כדי להעיר הערות ארוכות למי שהפעיל את המצגת שמאחוריו, לתאורן של בנייני האומה, ואף כדי לדרוש לכבות את המאווררים.

בתום הכנס, לאחר בקרת נזקים, ניסו בסביבתו של ראש הממשלה למזער את הפגיעה. הביטוי "משק אוטרקי" הוגדר כפליטת פה. אולם הנזק כבר נעשה - הבורסה נסגרה בירידה, והמסר שהועבר לסוכנויות הדירוג ולקהילה הבינלאומית היה הגרוע ביותר האפשרי.

מה מעניין את חברות דירוג האשראי?

בשבוע שעבר נחתו בישראל נציגי סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס. האנליסטים בחברה, שחתכה מאז תחילת המלחמה את הדירוג של ישראל עמוק יותר מאשר מתחרותיה פיץ' ו־S&P, קיימו סדרת פגישות עם צמרת הכלכלה הישראלית. לפי מקורות בכירים, חצי מהזמן בפגישות עם נציגי מודי'ס הוקדש לנסיונות האנליסטים להבין את השפעת הבידוד המדיני על הסחר ועל היצוא של מדינת ישראל.

בעוד הגורמים הרשמיים במשרדי הממשלה והשווקים ניסו להציג למודי'ס תמונה אופטימית, תוך הדגשת החוסן הכלכלי וההתגברות על המקרים הבודדים של חרמות, ראש הממשלה בחר דווקא לאשר בפומבי את התמונה השחורה ביותר.

 אורסולה פון דר ליין, בנאום ''מצב האיחוד'' בפני הפרלמנט האירופי השבוע / צילום: Reuters, Yves Herman

כל שלוש חברות הדירוג הבינלאומיות צפויות לפרסם הודעות דירוג עדכניות לישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר. יתכן שחלקן יפרסמו עוד קודם לכן, כיוון שישראל מצויה תחת "תחזית שלילית" לדירוג בשלוש הסוכנויות, שמאפשרת להן מתודולוגית להנפיק הודעות דירוג גם מחוץ למועדים הקבועים מראש.

"אני מניח שמודי'ס האזינו לנאום של נתניהו", אומר נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, שמצוי בקשר מול נציגי הסוכנויות. לדבריו, "ראש הממשלה בעצם סיפק לסוכנויות הדירוג את התרחיש החמור ביותר, ומה שבולט עוד יותר הוא היעדר תוכנית פעולה".

גרמניה ואיטליה עמדו בפרץ, אבל הלחץ גובר

לישראל יש סיבות ממשיות לדאגה מפני צעדים אירופיים. מאז יוני האחרון, צועד האיחוד האירופי באופן עקבי לעבר הטלת סנקציות חמורות על ישראל.

ישראל ספגה מפלה ביוני במועצת שרי החוץ של האיחוד כאשר יוזמה שהובילה הולנד לבדיקה משפטית של מחויבות ישראל להסכם האסוציאציה (המהווה בסיס לכל היחסים) התקבלה ברוב של 17 מתוך 27 מדינות. הבדיקה מצאה "אינדיקציות" לכך שישראל מפרה את החוק הבינלאומי, ולכן את הסכם האסוציאציה, והאחראית על מדיניות החוץ של האיחוד קאיה קאלאס, התבקשה להכין "תפריט" של צעדים נגד ישראל.

מה שקרה מאז הוא שמדינות מפתח באיחוד האירופי כמו הולנד, בלגיה, שבדיה ועוד - כמו גם הנציבות האירופית שיש לה כוח סמלי רב - "בחרו" באחת הסנקציות החמורות ביותר מהתפריט - השעיה זמנית של הסכם הסחר בין ישראל לאירופה.

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם סחר בהיקף 43 מיליארד אירו בשנה, שחלק גדול ממנו (חקלאות, תעשייה, כימיקלים ועוד) חוסה תחת הסכם סחר חופשי, של אפס מכסים. כדי לאמץ צעד כזה דרוש רוב מיוחס של מדינות האיחוד בלבד - 55% מהמדינות המהוות 65% מהאוכלוסייה בו. בנפרד, הנציבות האירופית יזמה באופן עצמאי את הדרת חברות ישראליות מכספי המחקר והפיתוח בתוכנית "הורייזן", בשווי מאות מיליוני אירו בשנה.

במפגש האחרון של ראשי האיחוד בקופנהגן לא הושג הרוב המיוחל, בעקבות התנגדות של גרמניה ושל איטליה. שתי המדינות מהוות יותר מ־30% מהאוכלוסייה של האיחוד ולכן אם שתיהן מתנגדות למהלך, אין רוב מיוחס, על כן הנושא לא עלה להצבעה.

בשבוע שעבר הכריזה נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין על כך שתמליץ רשמית לאיחוד האירופי לאמץ את הצעד. קאלאס הבהירה בדברים לעיתונות כי ההכרזה של פון דר ליין צפויה לקבל אישור בפגישה הקבועה של הנציבות ביום רביעי, וכי תדרוש תשובות אם מדינות כמו גרמניה או איטליה יתנגדו להצעה.

איטליה במיוחד עשויה "להתנדנד" בעקבות הלחץ מצד הנציבות, ובשל דעת הקהל העוינת במדינה. במקביל, הנציבות תמליץ להטיל סנקציות אישיות על שרים, וכן תשעה באופן מיידי העברת מיליוני אירו בשנה לישראל מהתקציב שלה, צעד הנמצא בסמכותה ולא דורש רוב כלשהו.