על כסף ואושר / צילום: Shutterstock
חשבו רגע על תלושי החג שקיבלתם ממקום העבודה השנה. האם אי פעם חשבתם לתת אותם למישהו אחר, במקום להשתמש בהם בעצמכם? מחקר משנת 2020 מוכיח שאם הייתם עושים את זה אולי הייתם זוכים בפחות כסף, אבל רמת האושר שלכם כנראה הייתה עולה.
● פרויקט מיוחד | לחיות טוב יותר, גרסת המדע: המחקרים שיסדרו לכם את החיים
● ראיון | הזוג שמאחורי תרומת הענק: "אין לנו פס ייצור של תרומות"
זו לא הפעם הראשונה שהחוקרים שהובילו את המחקר, אליזבת' דאן ומייקל נורטון מהרווארד, עוסקים בתופעה. למעשה, במהלך 17 השנים האחרונות כתבו השניים לא פחות מחמישה מאמרים בנושא. אלא שהפעם הם החליטו ללכת על זה בגדול. הם גייסו 7,861 משתתפים ובנו מערך מחקרי שכלל שלושה ניסויים.
במחקר הראשון נתנו החוקרים ל־712 סטודנטים קנדים 2.5 דולר וחילקו אותם אקראית לשתי קבוצות. קבוצה אחת התבקשה לקנות שקית ממתקים לעצמה, והשנייה - לקנות שקית כזו לילד בבית חולים מקומי. הסטודנטים התבקשו להשיב לפני ואחרי על שאלות שנוגעות לרמות האושר שלהם. התוצאה: לאחר רכישת ממתקים לילד חולה הם הרגישו מאושרים יותר מאשר כשקנו ממתקים לעצמם.
הניסוי הבא כבר עסק בזיכרונות של נתינה. הפעם 1,950 משתתפים חולקו לשתי קבוצות. חברי קבוצה אחת התבקשו לכתוב על חוויה שבה הוציאו 20 דולר על עצמם, ואילו חברי הקבוצה השנייה על חוויה של שבה הוציאו את אותו הסכום על מישהו אחר. מי שנזכרו בהוצאה על אחרים דיווחו על רמה מעט יותר גבוהה של אושר בהווה.
הניסוי השלישי כלל 5,199 משתתפים ושאל אם החוויה שונה כשהמשתתפים מתבקשים לדווח על התחושות שלהם עכשיו לעומת חוויות עבר. הניסוי הותאם והתוצאות לא היו שונות: המשתתפים דיווחו על תחושות חיוביות יותר כשהם נזכרו בזמן שבו הוציאו את כספם על אחרים לעומת על עצמם.
המסקנה מהמחקר הייתה ברורה: הוצאת כסף על אחרים אכן מעלה את רמות האושר, וההשפעה החזקה ביותר מתרחשת מיד לאחר הנתינה עצמה, אבל דועכת עם הזמן.
החוקרת הודתה: "אני לא חווה 'היי' כשאני מעניקה לאחרים"
האם כל השקעה של כסף בזולת מעלה את הרווחה שלנו יותר מאשר אם נשתמש בו בשביל עצמנו? מתברר שתלוי איך ולמי תורמים. בהרצאת TED שנתנה דאן ב־2019 היא הודתה שכשרק החלה לפרסם מאמרים על נתינה לאחרים והתגמול הנפשי הטמון בכך היא שמה לב שהיא עצמה לא חווה "היי" בעקבות תרומה לצדקה.
"התחלתי לתהות שמא משהו לא היה בסדר במחקר שלי או שמשהו לא בסדר איתי", שיתפה, והווידוי הוביל לגילוי: לא כל סוג תרומה משפיע עלינו באופן זהה. כשהחליטה למשל להצטרף לקבוצה של 25 קנדים שנתנו חסות למשפחת פליטים מסוריה, ההרגשה הטובה סוף סוף הגיעה. "מצאנו להם בית שדרש שיפוצים, אז החברים שלי הגיעו בערבים ובסופי שבוע וצבעו, ניקו והרכיבו רהיטים. החוויה הזאת גרמה לי לחזור למעבדה ולגלות שאנשים מרגישים יותר אושר כשהם חשים קשר אמיתי עם מי שהם עוזרים לו".
לדבריה, במחקר אחר ראתה כי תרומות לארגון בשם Spread the Net (שמבטיח שכל 10 דולר שייתרמו יספקו כילה למיטה במסגרת המלחמה במלריה - ה"ו) הסבו לתורמים אושר רב יותר מתרומות ליוניסף. "מדובר בארגון כה גדול ורחב שקשה לדמיין איך התרומה הקטנה שלכם עושה שם הבדל ממשי", הסבירה.
"זו תופעה חזקה כלל־עולמית", אומר פרופ' גיא הוכמן מבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן. "אבל זה עובד רק אם אני חושב או מרגיש שעשיתי שינוי. עוד דבר חשוב הוא ההרגשה שהעזרה היא שלי ולא נכפתה עליי".
הוכמן מדגים את התופעה באמצעות כמה פרויקטים שהיה מעורב בהם בעבר. במקרה אחד עובדים במוקד טלפוני קיבלו אפשרות לתת את הבונוס היומי שלהם לחבר. "הראינו שהתפוקה של אותם אנשים בעבודה השתפרה", הוא מספר.
במקרה אחר ייעץ לסמנכ"ל של חברת ביטוח, שחיפש דרכים לשפר את המוטיבציה של העובדים, להחליף את הבונוס הרגיל שניתן סביב פסח בקניית ארוחות חג לנזקקים. "הוא אמר: אני לא יודע אם הייתה עלייה בתפוקה או לא. מה שאני יודע בוודאות הוא שחודש לפני פסח כל מה שדובר עליו במסדרונות היה הפרויקט הזה, כי הוא מעיד על החברה והערכים שלה".
מדוע התרומה לאחר עושה לנו כל כך טוב? אחת הסיבות היא הדימוי העצמי. אנחנו רואים את עצמנו כאנשים טובים כשאנחנו תורמים לאחרים. "אם יש לי 20 שקל בארנק וקניתי בהם כוס קפה, זו תהיה אחת מכוסות הקפה שאשתה במשך היום, ואשכח מהר מאוד את הרכישה הזאת", אומר הוכמן. "אבל אם נתתי את אותם 20 שקל לאדם ששכח את הארנק או לאדם נזקק, אני עשוי לחשוב 'איזה אדם נחמד אני' למשך זמן רב יותר".