האביזר שיזהה אצלכם דיכאון וגם יעזור לצאת מזה / צילום: Shutterstock
את יוצאת מפרזנטציה מול לקוחות ומשהו מרגיש לא כמו תמיד, השבוע האחרון בכלל סגר עלייך. מבט חטוף אל השעון החכם מראה שקצב הלב נמוך, כך גם השונות בין הפעימות, גם טמפרטורת העור יורדת. את לא טועה - מצב הרוח הדיכאוני שוב מרים ראש. את מתיישבת על ספסל מתחת למשרד ומנסה לשלוט בזה. אט אט המדדים חוזרים לקדמותם ואת כבר מרגישה יותר טוב.
● פרויקט מיוחד | לחיות טוב יותר, גרסת המדע: המחקרים שיסדרו לכם את החיים
זה לא תרחיש דמיוני. מחקר חדש הראה כי טכנולוגיות לבישות (שעונים חכמים, צמידי כושר ומכשירי לבישה רפואיים) יכולים לעזור בזיהוי תסמיני דיכאון ולווסת אותם.
סקירת המחקרים, שפורסמה בכתב העת Cureus ב־2024, נשענה על ההנחה הוותיקה בעולם הביופידבק, שלפיה אם אדם מקבל מידע על המדדים הפיזיולוגיים שמייצרת המערכת האוטונומית שלו בגוף, כמו קצב לב, לחץ דם, טונוס שרירים או פעילות מוחית, הוא יכול לווסת אותם ולהיטיב את מצבו.
המחקר בדק כיצד טכנולוגיות לבישות עוזרות בצורה דומה לניטור סימפטומים של דיכאון בזמן אמת ומגבירות את המעורבות והמחויבות של האדם לטיפול. כך, מספיק שצפייה בשעון החכם מראה לי שהצלחתי לשלוט במדדים שלי - והמוטיבציה שלי להתמיד בתרגול תעלה.
אחד האביזרים שנמצאו כאפקטיביים בסקירה הוא שעון הספורט. מדובר בשעונים שמנטרים בין היתר קצב לב ותנועתיות. במנוחה קצב הלב יכול להעיד על חרדה וסטרס הקשורים לדיכאון. תנועתיות בשינה יכולה לרמוז על הפרעת שינה שמאפיינת גם היא דיכאון. העוצמה של התנועתיות בכלל מצביעה על רמת האנרגיה של המטופל, סימפטום נוסף בהפרעה. מהצד השני פעילות גופנית כשלעצמה יכולה להועיל בדיכאון, ושעוני הספורט מסוגלים לקשור בינה לבין מצב הרוח ולהגביר את המוטיבציה להמשיך בספורט.
לדעת מה מצבנו הרגשי - לפי דפוס השימוש בנייד
"המטרה היא לעקוב אחר מזג האוויר הנפשי", מסביר רואי כהן, מייסד ומנכ"ל חברת הבריאות הדיגיטלית behavidence. כהן לא לקח חלק במחקר אבל מיישם את הממצאים שלו זה מכבר. הטכנולוגיה שבה הוא משתמש מזהה ומנטרת מצבים נפשיים, כמו דיכאון, מתח וחרדה, בעזרת בינה מלאכותית וניתוח נתוני השימוש בטלפון הנייד.
לתפיסתו, שימוש בטכנולוגיה לאיסוף מידע על מצבו הנפשי של האדם אינו תחום לעולם הפרעות הנפש בלבד ויכול להועיל לכל אחד מאיתנו. "בכל יום יש לנו מזג אוויר נפשי והמערכת יכולה להזהיר אותנו, למשל שהיום יהיה יום גשום רגשית, ולכן אולי ניקח מראש מטרייה. כלומר, נפנה מקום ליותר שעות שינה, נצטייד בתרופה או נקבע פגישה עם חבר ממערכת התמיכה שלנו. עצם ההבנה שהולך להיות יום גשום אובייקטיבית מעלה גם את הלגיטימציה לפעול, ממש כמו שלראות חום במדחום מעלה את הלגיטימציה לקחת יום מחלה".
במערכת שפיתחה החברה שייסד נאספים נתונים המעידים על דפוס השימוש של האדם בטלפון ובאפליקציות השונות שבו. אחר כך היא מספקת חיווי לגבי מצבו הנפשי ומצב הקשב שלו. מטרת הנתונים היא לעזור באבחון והתאמה של הטיפול הנדרש בידי פסיכולוג או רופא. בדומה למחקר, כהן מאמין ביכולת של הפידבק הטכנולוגי להגביר את המעורבות של האדם בטיפול שלו וביכולת להפיק תובנות משמעותיות לגבי אורח חייו.
"בפיילוט שעשינו עם חברת ביטוח בדרום אפריקה החברה התקשרה למי שהמערכת זיהתה שעוברים עליו כמה ימים רעים, וסיפקה לו עצות - אולי תעשה מדיטציה, אולי תצא להליכה או פעילות אירובית אחרת. זה היה הפיילוט עם ההיענות הגבוהה ביותר שהייתה לחברה הזאת אי פעם", הוא מספר.
במקרה אחר אדם שהתקין את אפליקציית הניטור זיהה כי הוא חווה חרדה בכל ריב עם אשתו. "הוא אמר לנו: לא ממש ידעתי מה זו חרדה, אבל כשראיתי את המילה באפליקציה הלכתי לקרוא והבנתי שאני סובל ממנה. זה מה שהוביל אותי לטיפול".
יישום נוסף הוא גילוי של טריגרים. "למשל, את יכולה לשים לב שחמותך מעוררת אצלך חרדה", אומר כהן ומוסיף כי עוד לפני ההתערבויות, ההבנה מה קורה לנו בגוף ובנפש עשויה להיות גורם מרגיע. "דוגמה נוספת היא אנשים שנוטלים ריטלין, וטוענים שהחרדה שלהם עולה בעקבות זאת. הם יכולים להסתכל באפליקציה ולראות שזה נכון. יש משהו באישוש העצמי שכבר משפר את ההרגשה. הידיעה נותנת תחושת שליטה".