להפיג את החרדה באמצעות משקפי VR / צילום: Shutterstock
יום העבודה נגמר. הטלפון שקט יותר, הילדים הלכו לישון, אבל במקום להיזרק מול נטפליקס אתה בים. שומע את רחש הגלים, יושב על החול, רואה כוכבים ושותה כוס יין - וכול זה בלי לצאת מהבית. לא מדובר בדמיון מודרך כי אם במציאות וירטואלית (VR) שמאפשרת להיכנס בעזרת משקפיים לסביבות חלופיות ולהיטיב את חיי הנפש שלנו בקלות יחסית.
● פרויקט מיוחד | לחיות טוב יותר, גרסת המדע: המחקרים שיסדרו לכם את החיים
"המציאות הווירטואלית מאפשרת לנו לחשב מחדש את האפשרויות שיש לנו בחיים", מסביר יואב רודניקי, פסיכולוג קליני מדריך, מנהל מרפאת בריאות הנפש לילדים ונוער, במאוחדת גבעת שמואל, מחוז מרכז. "אם כמטפל אגיד למישהו ללכת לים, הוא יכול להגיד 'צריך לזה חמש שעות למי יש זמן?' אבל ה־VR פותחת הזדמנויות שאנחנו לא חושבים עליהן לשיפור הרווחה הנפשית שלנו".
מחקר חדש, שנערך השנה ופורסם ב-International Journal of Medical Informatics, הראה שטיפול עצמי בעזרת מציאות מדומה יכול להפחית תסמיני חרדה. במטא־אנליזה סקרו החוקרים 19 מחקרים על שימוש עצמי ב־VR לטיפול בהפרעות חרדה קליניות, וגם בחרדה שאינה־קלינית, מצב שבו יש יותר תסמיני חרדה מהרגיל, אבל הם עדיין לא חמורים או מתמשכים עד כדי אבחנה קלינית. במרבית המחקרים המשתתפים דיווחו על ירידה בסימפטומים של חרדה, בעיקר כשהיה מדובר בחרדה חברתית, פחד קהל ובפוביות ספציפיות. השימוש העצמי סייע להם בשליטה ברמות החשיפה לאובייקט המפחיד והמשתתפים גם כמעט לא דיווחו על תופעות לוואי כמו בחילות, כאבי ראש או סחרחורת.
בטיפול בחרדה באמצעות מציאות וירטואלית, מדמים בהדרגה את המצב שמעורר את הפחד. לדוגמה: מי שפוחד מטיסות קודם כל יצפה בטרמינל, אחר כך יתקדם לישיבה במטוס וירטואלי, אחר כך יחווה המראה מדומה ורק לבסוף ייכנס גם לתוך מערבולות אוויר - והכל תוך כדי תרגול טכניקות הרגעה שהוקנו קודם לחשיפה.
מדובר בשכלול של שיטת טיפול נפוצה שנקראת: דסנסיטיזציה שיטתית (או הקהייה שיטתית). בסביבה הטיפולית המסורתית ישתמשו בחשיפה הדרגתית בדמיון או במציאות בשילוב טכניקות הרגעה והרפייה ואילו כאן הדבר נעשה בעזרת אלמנטים במציאות מדומה.
מה דעתך על המחקר החדש, האם באמת ניתן לטפל בעצמך בחרדה בעזרת מציאות וירטואלית?
"אני חושב שכמו כל דבר חדש, צריך לקחת את זה בזהירות. יש בזה עוצמה מאוד גדולה לטיפולים, אבל זה גם כמו ספרי עזרה עצמית. הם יכולים להיות ספרים מעולים אבל לרוב האנשים זה לא עובד, כי אנחנו לא מכונות שלוחצים על כפתור אחד ויוצא משהו אחר".
חלק מחרדה הוא ההימנעות מהמפגש עם מה שמפחיד אותנו. זה לא יכול לעורר בעיה כשמשתמשים לבד ב־VR? אני פשוט אמנע מלעבור מסך לסיטואציה שמפחידה אותי.
"זה בדיוק מה שחסר במחקר, חלק מהקריטריונים לא הוכנסו אליו. אבל, למשל, בסרטון שצפיתי בו על טיפול ב־VR באדם עם פחד מכלבים, הקרינו על המסך גם ביופידבק שמראה במדדים פיזיולוגיים מה מצב החרדה בגוף והמטופל לומד לווסת אותם בעצמו. המדהים בסרטון שהאדם ידע שהוא לא ברחוב, שהוא עם משקפי VR, ועדיין התגובה הראשונית שנראתה בביופידבק הייתה כאילו הכלב נמצא לידו. בהמשך הוא ראה במציאות המדומה תמונות של כלבים: קודם מאחורי הגדר, אחר כך ברחוב והיה צריך לעמוד מול התמונה ולעשות כל מיני פעולות שיעזרו לו להירגע, כשהוא רואה מנגד את התגובות הגופניות שלו בביופידבק ולומד לשלוט בהן".
זה סוג טיפול שאפקטיבי רק להפרעות חרדה?
"זה יכול להתאים גם לטיפול בדיכאון. מה שעוזר לפעמים בטיפול בדיכאון זה לחפש ביחד פעולות נעימות. הקושי עם דיכאון הוא שיש פחות כוחות. אז נגיד: אני אוהב לשתול פרחים, אבל אין לי כוחות לעשות את זה - וכאן המציאות הווירטואלית נכנסת. אדם שותל ב-VR ערוגת פרחים ואז הוא צריך לדאוג לה, להשקות, לזבל ולטפח אותה, ולמרות שזה וירטואלי הוא עשה משהו שהוא אוהב וזה עזר לו להתחיל להתחבר לכוחות ולפעולה".
לשחזר את החיים ב-VR בקליניקה
הטיפול ב־VR אינו מוגבל להפרעות נפש. בניסוי שנערך באוניברסיטת קורנל ב־2024, הכניסו 50 מבוגרים בני 60 ומעלה לסביבה וירטואלית עם סרטוני טבע ב־360 מעלות וגן אינטראקטיבי דיגיטלי. המשתתפים, בעלי יכולות קוגניטיביות ופיזיות מגוונות, דיווחו לאחר השימוש על שיפור משמעותי במצב הרוח ובתחושת המעורבות שלהם.
"טיפול ב־VR הוא אפילו הרבה יותר טוב עבור אנשים נורמטיביים שיש להם יותר כוחות להפעיל ולשפר עוד יותר את המצב שלהם", מדגיש רודניקי.
טיפול אפשרי למשל הוא בקשיי שינה. "אחד הדברים שמשפיעים לרעה על השינה זה שאנחנו ממשיכים לתפקד עד לרגע האחרון, או נכנסים למיטה ומשאירים את כל האורות בבית דלוקים, או רואים טלוויזיה", אומר רודניקי. הוא מסביר כי בעזרת מציאות מדומה ניתן למשל לסייע לאנשים ללמוד להתכונן לשינה. "אפשר לצלם את הבית של המטופל ולהעביר אותו ל־VR. ואז, בקליניקה, המטופל נכנס לאותה מציאות מדומה, אנחנו מתחילים לעמעם את האורות, לצמצם פעילות בליווי המטפל".
רודניקי מאמין כי אנשי המקצוע והמטופלים צריכים להיות פתוחים לשיטות החדשניות האלו, שהופכות את הטיפול הפסיכולוגי לנגיש יותר עבור רבים. עם זאת, הוא עדיין רואה את הטיפול בעזרת מציאות מדומה כ"יריית פתיחה" בלבד למהלך טיפולי שלם יותר.
"VR היא כלי, היא לא הפתרון. זו לא תרופה שאני לוקח ואחריה אני יכול להגיד: 'אני עכשיו בריא ויכול לחזור לעצמי. זה כלי עבודה מאוד חשוב, מאוד עוצמתי, אבל בסופו של דבר מי שעושה את העבודה זה המטופל עצמו בחיים שלו. חייבים בסוף לצאת אל המציאות האמיתית ולתרגל".