מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל
משרד הביטחון והקבלן הראשי של פרויקט מערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר "מגן אור", רפאל, מודיעים היום (ד') על השלמת הניסויים - בטרם העברת המערכת לצה"ל ברבעון האחרון של 2025. מעתה, המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון, בנו של דובי, איש מפא"ת שהיה מהוגי המערכת. בד בבד, שם המערכת באנגלית יהיה Laser Dome.
● תעשיות ביטחוניות | הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל
● בלעדי | צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026
המערכת השלימה את סדרת הניסויים במתקן שדמה, שהוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה. אלו מתווספים ליכולת המוכחת המבצעית ביירוט כלי טיס בלתי מאוישים, שהוכחה במהלך המלחמה בגבול לבנון. הסדרה הזו התבצעה עם מכוון חדש של 450 מ"מ, במקום 250 מ"מ, שמאפשר טווח פעולה משודרג, דיוק גבוה יותר ויעילות גבוהה במיוחד למערכת בעלת ההספק הגבוה של 100 קילו־וואט.
הכפלת יכולות היירוט תוך כשנתיים
בניסויים יורטו עשרות מטרות בתנאים ובתרחישים שונים, אף שזה לא מבטיח יעילות מוחלטת. הסיבה לכך היא שללייזר יש כמה חסרונות, בהם מזג אוויר מעונן, אובך, או ערפל, אשר מגבילים את פעילותו ומשפיעים על יעילותו. כמו כן, הוא עובד בטור ועובר מטרה־מטרה. על כן, מערכת אור איתן מצטרפת למערכת כיפת ברזל, כך שבעת איום - המערכת תבחר כיצד ליירט. כל יירוט של מערכת הלייזר יעלה דולרים בודדים על האנרגיה, במקום כ־30 אלף דולר למיירט כיפת ברזל.
בה בעת, במערכת הביטחון כבר עובדים על הכפלת יכולות היירוט תוך כשנתיים. זה כבר יתבצע בזמן שאור איתן תהווה חלק אינטגרלי ממערך ההגנה האווירית, מתחת לחץ 3 וחץ 2 של התעשייה האווירית, קלע דוד של רפאל, וכאמור לצד כיפת ברזל של רפאל.
היכולת המוכחת המבצעית מעמידה את ישראל בחזית הטכנולוגיה בעולם, אבל רפאל כבר תהיה הראשונה בעולם שמייצאת מערכת לייזר בהספק 100 קילו־וואט. כבר באוגוסט הצליחה חברת אלקטרו אופטיק סיסטמס (EOS) האוסטרלית לסגור חוזה בסך 71.4 מיליון אירו (82.3 מיליון דולר), לאספקת מערכת שכזו למדינה אירופית שחברה בברית נאט"ו.
באירופה בפרט ובעולם ככלל, מתעניינים במערכות הגנה בעזרת לייזר לא רק בגין העלויות הנמוכות במיוחד של היירוט, אלא גם היירוט במהירות האור. המערכת נדרשת לשהות מספר שניות על מטרה, תלוי בגודלה, במבנה החומר שלה ובטווחים, כדי ליירט אותה. מעבר לכך, יהיו מצבים שהמערכת תבחר מבעוד מועד ליירט עם כיפת ברזל, ובמצבים של מטחים - להפעיל את שתיהן.
לאורך זמן, הלייזר צפוי לעבור משימוש הגנתי גרידא - לשימוש התקפי. לצד זאת, אור איתן קיים כרגע בגרסה יבשתית, אבל צפויים לפתח אותו לגרסאות ימיות שיוטמעו בכלי חיל הים. כיום, כחלק ממערך ההגנה הרב־שכבתי, פועלות מערכות כיפת מגן, הווריאנט הימי של כיפת ברזל, ומעליו LRAD של התע"א - מספינות סער 6. הלייזר עשוי לחסוך במיירטי כיפת מגן.
טכנולוגיית סיבים אופטיים
מי שמפתחת בימים אלה יכולות יירוט בלייזר מהאוויר היא ספקית הלייזר של פרויקט אור איתן, אלביט . היא עושה זאת בשיתוף משרד הביטחון, אבל הטכנולוגיה עדיין נמצאת בשלב המו"פ. הלייזר של אור איתן מתבסס על טכנולוגיה של סיבים אופטיים. לאחר שלפני כשני עשורים הבינו כי פרויקט נאוטילוס הכימי לא יעיל וסבל ממגבלות מעצם היותו רעיל, פנו ללייזר סיבים אופטיים.
הטכנולוגיה הזו מגובשת ומתקדמת דווקא בזכות השוק האזרחי. כבר שנים שבמפעלי רכש וייצור פלדה משתמשים בלייזר לחיתוך, וכך נוצר האקו־סיסטם. ההבדל המהותי בין השוק האזרחי לבין השוק הביטחוני, שבו נדרשים להספקים הרבה יותר גבוהים. כמו כן, סיבים אופטיים ללייזר אינם סיבי תקשורת, אלא סיבים עבים בהרבה - במטרה שיידעו לעמוד בתנאי הסביבה הנדרשים.
מי שעוסקת בלייזרים בישראל כבר 40 שנה היא אל־אופ, שבתחילה הייתה חברה עצמאית ומ־1999 נרכשה והפכה לחטיבה באלביט שמתמחה בפיתוח וייצור מערכות אלקטרו-אופטיות. לחברה יש כבר ניסיון עם הטמעה של מערכות הגנה במטוסים. אחת המוכרות שבהן בעולם היא מגן רקיע (C-MUSIC): מערכת הגנה אקטיבית רכה מסוג DIRCM (מערכת אמצעי נגד כיווניים אינפרה-אדומים), להגנת כלי טיס אזרחיים מפני טילים. המערכות הללו מוטמעות, לדוגמה, במטוסים של חברת אל על .
במערכת אור איתן, הלייזר שמספקת אלביט בנוי ממגברים, שכל אחד מהם מוציא כמות קילו־וואט מסוימת. כשצוברים כאלו יחד, אפשר לספק לייזר בהספק 100 קילו־וואט. ראש הלייזר מקבל את כלל האנרגיה מהמגברים ומאחד זאת לקרן שנכנסת למשגר של רפאל שעושה את ההכוונה, העקיבה והטיפול במטרות.
בסיכומו של דבר, יתרון מהותי של הלייזר האווירי לכשזה יהיה בר בצוע, הוא ההתמודדות עם האטמוספירה וטורבולנציה (זרימה עירבולית), שיבושים באוויר שמשפיעים על יעילות. ברגע שהלייזר יעלה לאוויר, הוא יוצב מעל הטורבולנציה, העננות והאובך, וצפוי להיות יעיל בהרבה.