גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע המהלך של טראמפ להפסיק את הדיווח הרבעוני אינו הימור בטוח

רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) מקדמת את הצעתו של טראמפ לאפשר לחברות לדווח פעמיים בשנה ● רבות מהן עשויות להמשיך בדיווחים תכופים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque
נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

הדחיפה לשקיפות נמוכה יותר בשוק ההון של אמריקה צוברת תאוצה. הנשיא דונלד טראמפ קרא לבטל את הדרישה הפדרלית לפרסום דוחות כספיים של חברות ציבוריות בכל רבעון. "כל שישה חודשים אמור להספיק", אמר ביום שני בפוסט ברשתות החברתיות, הדהוד רעיון מהקדנציה הראשונה שלו שבסופו של דבר לא הוביל לשום מקום.

18 המניות האלה צפויות להוביל בוול סטריט, בגלל סיבה מפתיעה אחת
מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

אין גל של משקיעים שדורשים את השינוי שטראמפ מבקש. עבורם, ההצעה של טראמפ תביא לפחות גישה למידע, ולחשיפה גדולה יותר לסיכונים. בסופו של דבר, הם אלו שיקבעו האם להצטרף ליוזמה של טראמפ, ויש להם סיבות רבות לבלום את המהלך.

בסופו של דבר, הדרישה לדיווח תוצאות בזמן מורידה את עלויות ההון של החברות. ככל שהדיווח שלהן שקוף ואמין יותר, עלויות ההלוואה וגיוס ההון שלהן ממשקיעים יהיו נמוכות יותר בהשוואה לחברות עם ביצועים דומים.

אף אחד לא רוצה לחכות שלושה חודשים נוספים כדי לגלות חדשות רעות, למשל שחברה שהייתה רווחית החלה להפסיד כסף. המשקיעים גם לא רוצים להגיע למצב ההפוך ולפספס את המומנטום כשמזלה של חברה משתנה פתאום, כמו שקרה ב־NVIDIA.

מה חושב על זה וורן באפט?

ירידה בתדירות הדוחות הכספיים עלולה להביא לתנודתיות גדולה יותר במחירי ניירות הערך, המניות. פחות דיווחים משמעותם יותר מידע שהמשקיעים נדרשים להתעדכן בו בכל פעם שהחברה מדווחת על תוצאות. זה שהמידע לא ידווח לא אומר שהוא יפסיק להתקיים. גורמים פנימיים עדיין יקבלו אותו, ויפעלו על פיו. משקיעים מוסדיים עם תקציבי מחקר גדולים וגישה להנהלות של חברות עשויים להיות בעלי יתרון גדול עוד יותר על פני משקיעים בודדים. דיווח כספי בזמן, משווה את תנאי המגרש בין השחקנים בשוק.

הנושא החם של היום הוא בינה מלאכותית, שכמעט ולא הייתה על הרדאר של רוב המשקיעים לפני שלוש שנים, לפי השקת ChatGPT. המתנה של שישה חודשים בין דוח לדוח היא נצח עבור התעשייה הזו, ולא רק עבורה.

אין לבלבל בין דיווח כספי לתחזיות פיננסיות. במאמר דעה שפורסם בוול סטריט ג'ורנל בשנת 2018, עודדו וורן באפט וג'יימי דיימון חברות ציבוריות לשקול להפסיק לספק תחזיות רבעוניות על הרווח למניה, ואמרו כי הדבר מוביל לעתים קרובות להתמקדות לא בריאה בטווח הקצר על חברות אסטרטגיה לטווח ארוך. עם זאת, שניהם הדגישו: "אין לפרש את דעותינו על תחזיות רווח רבעוניות כהתנגדות לדיווח רבעוני או שנתי. שקיפות לגבי תוצאות פיננסיות ותפעוליות היא היבט חיוני של השוק הציבורי בארה"ב".

האם חברות ידווחו מיוזמתן?

במקרה שה־ SEC (רשות נייירות ערך האמריקאית) תממש את המשאלה של טראמפ, זה לא יביא לסיום הדיווח הכספי הרבעוני, אלא רק לסיום הדרישה. חלק מהחברות ידווחו מרצונן על בסיס רבעוני. חברות מתחרות יצטרכו לשאול את עצמן האם המחיר שישלמו על המוניטין שלהן והשלכות נוספות של דילוג על דיווח רבעוני יהיה שווה את זה.

כעת נותר לראות האם תהיה תגובה חריפה מצד ציבור המשקיעים על הירידה הפתאומים בגישה למידע פיננסי. משקיעים פסיביים המבקשים לעקוב אחרי תשואות השוק באמצעות השקעה במדדים, אולי לא יתעניינו בשינוי במיוחד, הם ממילא לא קוראים הרבה דוחות כספיים. אבל משקיעים אקטיביים, אלה שעליהם המשקיעים הפסיביים נשענים, בהחלט ישימו לב.

כל הדיון הזה הוא חלק מרצף של שינויים שנעשו לאורך השנים. לאחר סקנדלים והונאות חשבונאיות של תחילת שנות ה־2000, הקונגרס וה־ SEC העבירו דרישות מחמירות יותר לדיווח כספי ורגולציה פיננסית עבור חברות ציבוריות. לאחר מכן, הגיעה תגובת הנגד, והקונגרס קידם הקלות עבור הרבה מהדרישות שנקבעו בזמנו עבור חברות ציבוריות קטנות.

בהמשך, שוב הגיעה תגובת נגד וה־ SEC דחפה לגילויים נוספים, בעיקר בנושאי איכות הסביבה ותחומים נוספים שמשקיעים ראו קשר חלש בינם לבין ביצועים פיננסים של חברות. ואז שוב - המטוטלת התנדנדה לכיוון השני כשבכירים במשק ובמערכת הפיננסית קראו לרגולציה מקלה. אם ה־ SEC תלך בעקבות טראמפ, ייתכן שבעתיד ההחלטה שוב תתהפך. זה בדיוק סוג הרגולציה המעוותת שמשגעת משקיעים ומנהלי תאגידים כאחד.

נהוג לומר שהשווקים שונאים אי ודאות. אבל מה שהם באמת לא אוהבים הוא את חוסר הוודאות המיותר לגבי האם מנהלי החברות הולכים לספר להם מה באמת קורה בתאגיד שלהם - בזמן.

עוד כתבות

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר העצום של מנכ"ל נייס נחשף

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל