גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

בנייה / צילום: Shutterstock
בנייה / צילום: Shutterstock

ההר הוליד עכבר: בעוד שהקבלנים ציפו לשינוי דרמטי של מדד תשומות הבנייה למגורים, בעקבות שינויים שהכניסה בו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התברר כי בפועל השינויים היו מינוריים. הלמ"ס שינתה מעט את משקלי הסעיפים הראשיים בסל מדד תשומות הבנייה למגורים - והמדד החדש, שהחל בחודש אוגוסט, עלה רק ב־0.4% לעומת קודמו, שחושב לפי הנוסחה הישנה.

שאלות ותשובות | מחירי הדירות נמצאים בירידה עקבית, אבל יש בעיה במקום אחר
המכירות של הדירות החדשות צנחו ב-20%, והעיר ששומרת על המקום הראשון

מדד תשומות הבנייה למגורים הוא המדד שאמור לשקף את השתנות עלויות הבנייה למבני מגורים. מרבית החוזים לרכישת דירות חדשות מוצמדים למדד, כמו גם החוזים של היזמים מול קבלני הביצוע, ומכאן חשיבותו הגדולה לשוק. המדד עצמו כולל הרכב של סעיפי עלויות, שלכל אחד מהם ניתן משקל לפי הערך היחסי שלו מהקמת הפרויקט. הסעיפים העיקריים הם חומרים ומוצרים, שכר עבודה, שכירת ציוד והוצאות כלליות. כל אחד מסעיפים אלה מחולק לתתי סעיפים, שבסך הכל כוללים עשרות רכיבים.

עליות שכר והרכבי פועלים

הפעם האחרונה שבה המדד עודכן הייתה לפני 14 שנה, והדבר הביא לתלונות על כך שהרכב המדד אינו מעודכן לבנייה הנוכחית. התלונה השכיחה בקרב הקבלנים נגעה לעליות השכר הגדולות שנרשמו בעקבות המלחמה, שלא השתקפו לדבריהם במדדים הקיימים.

נמחיש: ב־2011, אז נקבעו משקלות המדד הקודם, 95% מפועלי הבניין היו ישראלים ו־5% זרים ופלסטינים; ערב המלחמה רק 71% מהעובדים היו ישראלים, ו־29% היו זרים ופלסטינים; כיום אין עובדים פלסטינים, לפחות מבחינה רשמית (שב"חים לא נחשבים במדד), כך שמשקל העובדים הזרים עלה מאוד, ובעקבותיו גם עלויות השכר.

בתחילת השנה עדכנה הלמ"ס את השינוי בהרכב הפועלים, וכתוצאה מזה קפץ המדד הזה ב־2.6% בחודש ינואר. אולם, הקבלנים טענו שזה לא מספיק: "העדכון טיפל חלקית בשכר העבודה של הפועלים, שקפץ מסכום של 500-250 שקל ליום עבודה של פועל פלסטיני, לרמת 1,900-1,000 שקל ליום של פועלים זרים. אבל הבעיה היא, שגם משקל שכר העבודה במדד נמוך מדי", טען בשעתו סגן נשיא התאחדות הקבלנים אריה דוד.

לדבריו, כיום עלויות שכר הפועלים באתרי הבנייה יכולות להגיע ל־60% עד 70% מכלל עלויות הבנייה, בעוד שמשקלן במדד מגיע לכ־40% בלבד.

במדד האחרון של חודש יולי, בלמ"ס הכניסו שינויים משמעותיים בהרכבי סעיפי המדד: כך, למשל, משקל עובדי ריצוף וחיפוי קפץ מ־8% ל־19% מסך עלויות העבודה; עובדי בנייה עלו מ־3% ל־5% ועובדי חשמל מ־5% ל־7%.

הבעיה מצד הקבלנים, היא שהמשקל הכולל של השכר הורד מ־43% לפי התחשיב הישן ל־42% במדד החדש, כך שבסופו של דבר נדחתה הטענה המרכזית שלהם, שעלויות השכר שעלו בעשרות אחוזים במהלך המלחמה, הצריכו העלאה דרמטית של משקל השכר במדד.

השאלה היא, כיצד הצדדים התנהלו בחישובים כל כך שונים. מדד תשומות הבנייה החדש מחושב בדרך שונה מבעבר, כשהנתונים על תשומות הבנייה הגיעו מהקבלנים. הפעם בלמ"ס אספו מהרשויות המקומיות 191 תוכניות הגשה ("גרמושקות") להיתרי בנייה, ובאמצעות מודל ממוחשב וסיוע של מומחים חושבו עלויות הבנייה לכל המבנים, וזאת בהתבסס על כמויות רכיבי הבנייה.

כמו כן הלמ"ס שינתה את אופן פרסום המדד: נוסף בו סעיף חדש שיבודד בנייה רוויה של בניינים מרובי דירות מזו צמודת הקרקע. כמו כן, הלמ"ס מציגה במדד זה סעיף של תקורות בנייה, כלומר הוצאות עקיפות שמשפיעות על עלויות הבנייה כמו חשמל, מים, ביטוח, שכר מנהל הפרויקט ועוד. כמו כן נכללו בפרק זה גם השכר של צוות הניהול והפיקוח, שמירה, בטיחות, שכירת ציוד ועוד.

"המדד עדיין חסר את מלוא השפעת המלחמה"

בסופו של דבר, הלמ"ס בהחלט מצאה שחלק משמעותי מהטענות כנגד אופן חישוב המדד בפורמט הקודם היה מוצדק, וערכה שינויים בכיוון. אולם, בעוד השוק צופה לדרמה גדולה ולקפיצה גדולה של המדד האחרון עקב השינויים - זה בהחלט לא קרה.

בשורה תחתונה, אחרי השינויים הגדולים שבוצעו במדד בתחילת השנה ובחודש שעבר, המדד עלה ב־5.5% בשנה האחרונה וב־4.2% מאז תחילת השנה. ואם נרחיק אף יותר לאחור, מאז פרוץ המלחמה המדד הזה עלה ב־7.3%. מאוד רחוק מטענות הקבלנים ולא רחוק מהעלייה הכוללת באינפלציה מאז תחילת המלחמה - 6.2%.

בתגובה, אמר נשיא התאחדות הקבלנים רוני בריק, כי המדד החדש עדיין לא מתכלל את מלוא השפעות המלחמה על ענף הבנייה. לדבריו, "ההתייקרות החריגה בשכר העבודה שנוצרה, לאור עצירת כניסת העובדים הפלסטינים, לפני כשנתיים קיבלה ביטוי בעבודת הלמ"ס להתאמת המדד בתחילת השנה. צריך לומר שהשכר זינק בין פי 2 עד 3 מול השכר ששולם לעובדים בעבודות הרטובות ערב המלחמה, ותוצאות המדד הן שקלול של שורת גורמים ארוכה המשפיעה עליו - והשכר דווקא קיבל ביטוי משמעותי בהתאמות הללו.

"עם זאת, השכר בענף ממשיך לעלות בכל יום שעובר בשל המחסור בעובדים מול הצורך להרחיב מאוד את השיקום, הבנייה והקמת התשתיות. חובת הלמ"ס היא להמשיך ולתת ביטוי לכל השינויים בעלויות הבנייה. אנחנו סבורים שנכון להיום מדד תשומות הבנייה עדיין חסר את מלוא השפעת המלחמה על הענף ובטוחים שכפי שעשו בלמ"ס עד כה, תימשך שם העבודה כדי להשלימו".

ייתכן שהבעיה אינה באופן חישוב המדד, אלא בעיתוי.

עיקר העלייה בשכר הפועלים נרשמה בשנה שעברה, אך 2 התיקונים למדד נערכו בשלב מאוחר בהרבה - כך שגם לאחר ששונה המדד, הוא לא הצליח לעקוב אחר העליות של תחילת המלחמה. המילה האחרונה כנראה עוד לא נאמרה.

עוד כתבות

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר מעקב"

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפדרל ריזרב הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, תוך שהוא צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות? ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת יום המסחר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגיאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

השליטים החדשים של כספי הציבור: המוסדיים קיבלו ביצת זהב ומינפו אותה

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

מטוס קאאן הטורקי / צילום: ap, Andreea Alexandru

העליונות הישראלית תיפגע? טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס מהדור החמישי

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל”טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"