בנייה / צילום: Shutterstock
ההר הוליד עכבר: בעוד שהקבלנים ציפו לשינוי דרמטי של מדד תשומות הבנייה למגורים, בעקבות שינויים שהכניסה בו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התברר כי בפועל השינויים היו מינוריים. הלמ"ס שינתה מעט את משקלי הסעיפים הראשיים בסל מדד תשומות הבנייה למגורים - והמדד החדש, שהחל בחודש אוגוסט, עלה רק ב־0.4% לעומת קודמו, שחושב לפי הנוסחה הישנה.
● שאלות ותשובות | מחירי הדירות נמצאים בירידה עקבית, אבל יש בעיה במקום אחר
● המכירות של הדירות החדשות צנחו ב-20%, והעיר ששומרת על המקום הראשון
מדד תשומות הבנייה למגורים הוא המדד שאמור לשקף את השתנות עלויות הבנייה למבני מגורים. מרבית החוזים לרכישת דירות חדשות מוצמדים למדד, כמו גם החוזים של היזמים מול קבלני הביצוע, ומכאן חשיבותו הגדולה לשוק. המדד עצמו כולל הרכב של סעיפי עלויות, שלכל אחד מהם ניתן משקל לפי הערך היחסי שלו מהקמת הפרויקט. הסעיפים העיקריים הם חומרים ומוצרים, שכר עבודה, שכירת ציוד והוצאות כלליות. כל אחד מסעיפים אלה מחולק לתתי סעיפים, שבסך הכל כוללים עשרות רכיבים.
עליות שכר והרכבי פועלים
הפעם האחרונה שבה המדד עודכן הייתה לפני 14 שנה, והדבר הביא לתלונות על כך שהרכב המדד אינו מעודכן לבנייה הנוכחית. התלונה השכיחה בקרב הקבלנים נגעה לעליות השכר הגדולות שנרשמו בעקבות המלחמה, שלא השתקפו לדבריהם במדדים הקיימים.
נמחיש: ב־2011, אז נקבעו משקלות המדד הקודם, 95% מפועלי הבניין היו ישראלים ו־5% זרים ופלסטינים; ערב המלחמה רק 71% מהעובדים היו ישראלים, ו־29% היו זרים ופלסטינים; כיום אין עובדים פלסטינים, לפחות מבחינה רשמית (שב"חים לא נחשבים במדד), כך שמשקל העובדים הזרים עלה מאוד, ובעקבותיו גם עלויות השכר.
בתחילת השנה עדכנה הלמ"ס את השינוי בהרכב הפועלים, וכתוצאה מזה קפץ המדד הזה ב־2.6% בחודש ינואר. אולם, הקבלנים טענו שזה לא מספיק: "העדכון טיפל חלקית בשכר העבודה של הפועלים, שקפץ מסכום של 500-250 שקל ליום עבודה של פועל פלסטיני, לרמת 1,900-1,000 שקל ליום של פועלים זרים. אבל הבעיה היא, שגם משקל שכר העבודה במדד נמוך מדי", טען בשעתו סגן נשיא התאחדות הקבלנים אריה דוד.
לדבריו, כיום עלויות שכר הפועלים באתרי הבנייה יכולות להגיע ל־60% עד 70% מכלל עלויות הבנייה, בעוד שמשקלן במדד מגיע לכ־40% בלבד.
במדד האחרון של חודש יולי, בלמ"ס הכניסו שינויים משמעותיים בהרכבי סעיפי המדד: כך, למשל, משקל עובדי ריצוף וחיפוי קפץ מ־8% ל־19% מסך עלויות העבודה; עובדי בנייה עלו מ־3% ל־5% ועובדי חשמל מ־5% ל־7%.
הבעיה מצד הקבלנים, היא שהמשקל הכולל של השכר הורד מ־43% לפי התחשיב הישן ל־42% במדד החדש, כך שבסופו של דבר נדחתה הטענה המרכזית שלהם, שעלויות השכר שעלו בעשרות אחוזים במהלך המלחמה, הצריכו העלאה דרמטית של משקל השכר במדד.
השאלה היא, כיצד הצדדים התנהלו בחישובים כל כך שונים. מדד תשומות הבנייה החדש מחושב בדרך שונה מבעבר, כשהנתונים על תשומות הבנייה הגיעו מהקבלנים. הפעם בלמ"ס אספו מהרשויות המקומיות 191 תוכניות הגשה ("גרמושקות") להיתרי בנייה, ובאמצעות מודל ממוחשב וסיוע של מומחים חושבו עלויות הבנייה לכל המבנים, וזאת בהתבסס על כמויות רכיבי הבנייה.
כמו כן הלמ"ס שינתה את אופן פרסום המדד: נוסף בו סעיף חדש שיבודד בנייה רוויה של בניינים מרובי דירות מזו צמודת הקרקע. כמו כן, הלמ"ס מציגה במדד זה סעיף של תקורות בנייה, כלומר הוצאות עקיפות שמשפיעות על עלויות הבנייה כמו חשמל, מים, ביטוח, שכר מנהל הפרויקט ועוד. כמו כן נכללו בפרק זה גם השכר של צוות הניהול והפיקוח, שמירה, בטיחות, שכירת ציוד ועוד.
"המדד עדיין חסר את מלוא השפעת המלחמה"
בסופו של דבר, הלמ"ס בהחלט מצאה שחלק משמעותי מהטענות כנגד אופן חישוב המדד בפורמט הקודם היה מוצדק, וערכה שינויים בכיוון. אולם, בעוד השוק צופה לדרמה גדולה ולקפיצה גדולה של המדד האחרון עקב השינויים - זה בהחלט לא קרה.
בשורה תחתונה, אחרי השינויים הגדולים שבוצעו במדד בתחילת השנה ובחודש שעבר, המדד עלה ב־5.5% בשנה האחרונה וב־4.2% מאז תחילת השנה. ואם נרחיק אף יותר לאחור, מאז פרוץ המלחמה המדד הזה עלה ב־7.3%. מאוד רחוק מטענות הקבלנים ולא רחוק מהעלייה הכוללת באינפלציה מאז תחילת המלחמה - 6.2%.
בתגובה, אמר נשיא התאחדות הקבלנים רוני בריק, כי המדד החדש עדיין לא מתכלל את מלוא השפעות המלחמה על ענף הבנייה. לדבריו, "ההתייקרות החריגה בשכר העבודה שנוצרה, לאור עצירת כניסת העובדים הפלסטינים, לפני כשנתיים קיבלה ביטוי בעבודת הלמ"ס להתאמת המדד בתחילת השנה. צריך לומר שהשכר זינק בין פי 2 עד 3 מול השכר ששולם לעובדים בעבודות הרטובות ערב המלחמה, ותוצאות המדד הן שקלול של שורת גורמים ארוכה המשפיעה עליו - והשכר דווקא קיבל ביטוי משמעותי בהתאמות הללו.
"עם זאת, השכר בענף ממשיך לעלות בכל יום שעובר בשל המחסור בעובדים מול הצורך להרחיב מאוד את השיקום, הבנייה והקמת התשתיות. חובת הלמ"ס היא להמשיך ולתת ביטוי לכל השינויים בעלויות הבנייה. אנחנו סבורים שנכון להיום מדד תשומות הבנייה עדיין חסר את מלוא השפעת המלחמה על הענף ובטוחים שכפי שעשו בלמ"ס עד כה, תימשך שם העבודה כדי להשלימו".
ייתכן שהבעיה אינה באופן חישוב המדד, אלא בעיתוי.
עיקר העלייה בשכר הפועלים נרשמה בשנה שעברה, אך 2 התיקונים למדד נערכו בשלב מאוחר בהרבה - כך שגם לאחר ששונה המדד, הוא לא הצליח לעקוב אחר העליות של תחילת המלחמה. המילה האחרונה כנראה עוד לא נאמרה.