גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועל פי ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לראשונה לאחר יותר מ־10 שנים, לאחר שאתמול הוריד הפדרל ריזרב את הריבית בארה"ב ל-4.25%, הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב נמוכה יותר מזו של בנק ישראל. הפד צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה, כך שהריבית צפויה לרדת בלפחות 0.5% ואף יותר.

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב
תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

לעומת זאת, בארץ הכלכלנים מביעים ספק בנוגע להתממשות מהלך דומה בהחלטה הקרובה. בישראל לא צפוי להירשם שינוי בהחלטה הקרובה (29 בספטמבר), אך גם אם הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון תחליט על הפחתה, הפער כנראה יישמר, מאחר ולא צפויה הורדה של 0.5%.

השקל יתחזק, אך הצרכן לא תמיד ירוויח מכך

בצל האי־ודאות המקומית, מגבלות ההיצע ורמת האינפלציה, בנק ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית. מאז משבר האינפלציה העולמי, שהחל ב־2022 ולווה בהעלאות ריבית היסטוריות, ביצע בנק ישראל הפחתה אחת של 0.25% בחודש ינואר 2024. מאז עומדת הריבית על רף של 4.5%.

מהשקל, דרך נוטלי המשכנתאות ועד לבורסה ולמשקיעים הזרים: מה יקרה כשהריבית בישראל תהיה גבוהה מאשר בארה"ב?

פערי תשואות בין מדינות - כלומר, ההבדל בין הריביות או התשואות על איגרות חוב ממשלתיות - משפיעים על הביקוש, וממילא על שער המטבע ועל שוק האג"ח. כאשר מדינה מסוימת מציעה תשואה גבוהה יותר למשקיעים זרים, הם נוטים להעביר כספים אליה כדי להרוויח יותר.

כתוצאה מכך, המטבע המקומי מתחזק, כי יש יותר ביקוש אליו על מנת לרכוש נכסים פיננסיים באותה מדינה. ממילא, התחזקות השקל עשויה לקרוץ למשקיעים זרים להכניס הון זר לארץ, במקביל להוזלת עלויות היבוא ומיתון לחצי האינפלציה.

שקל חזק לרוב נתפס כטוב לצרכנים בטווח הקצר - הוא מוזיל את המוצרים המיובאים, מפחית לחצי אינפלציה ומגביר את כוח הקנייה של משקי הבית. עם זאת, בטווח הארוך יש גם צדדים שליליים: שקל חזק מקשה על יצואנים, מצמצם רווחיות ופוגע בכדאיות השקעות בישראל. אם מצב זה נמשך, הוא עלול להוביל להאטה במשק, לפגיעה בתעסוקה ובשכר.

במקביל, אג"ח מדינה עם תשואה גבוהה הופכות לאטרקטיביות יותר. הביקוש הגובר אליהן מעלה את מחירן, ובסופו של דבר התשואה שלהן נוטה להתאזן כלפי מטה, משום שמחיר האג"ח ותשואתן הפוכים בתנועותיהם.

אולם, מה שחשוב באמת מבחינת המשקיעים הם פערי הריביות הריאליות. כלומר, הריביות בניכוי האינפלציה, ובפרט הציפייה לפערי הריביות בעתיד. מחלקת המחקר של בנק ישראל צפתה בעדכון האחרון שלה כי האינפלציה בארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון השני של 2026 תהיה 2.2%. מה שאומר ריבית ריאלית של 2.3%, אם הריבית תיוותר על 4.5%. כיום האינפלציה עומדת על 3.1%, ולכן הריבית הריאלית היא 1.4% - עדיין גבוהה מהריבית הריאלית בארה"ב. בהנחה של שתי הורדות ריבית השנה בארה"ב עם אינפלציה של 2.9%, הריבית הריאלית תרד שם ל־1.1%. במחלקת המחקר של UBS צופים כי התשואות הריאליות צפויות לרדת עוד, ככל שהפד יחזור למדיניות מוניטרית מרחיבה, בעוד שהלחצים האינפלציוניים נמשכים.

השפעות נגדיות על השקל

הציפייה המגולמת להורדת הריבית בארה"ב כבר החלישה בעבר את הדולר מול סל המטבעות, למרות שהתייצב לאחרונה. מדד הדולר (DXY), שמודד את הדולר מול ששת המטבעות הנסחרים ביותר (האירו למשל), ירד ב־10% מתחילת השנה, בין היתר כתוצאה מהציפייה להורדת ריבית.

שוק המט"ח הוא שוק עמוק המושפע ממספר רב של גורמים, והריבית היא רק אחד מהם. בין היתר, ישפיעו על השקל גם מאזן התשלומים של ישראל והסיטואציה הגיאופוליטית. גם צעדים פיסקאליים של הממשלה, שנתפסים בשווקים כלא אחראיים, בין היתר בגלל הכניסה לשנת בחירות, עלולים להשפיע לרעה על כוחו של השקל ועל הרצון של משקיעים לקנות את המטבע הישראלי. אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, סבור כי "לפערי הריביות יש פחות השפעה על שער החליפין בעת הזו לעומת ההשפעה הביטחונית ופעילות הזרים בשוק.

הנקודה שבה הפער הופך משמעותי

מדינות מרכזיות אחרות כבר הספיקו לבצע שורה של הקלות. לדוגמה: באיחוד האירופי הריבית עומדת כעת על 2.15%; בבריטניה על 4%; ובקנדה 2.75%. בארה"ב, כאמור, הצפי הוא לפחות לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה. בישראל התמונה יותר מורכבת, ובתרחיש פסימי הריבית עלולה לא לרדת השנה כלל.

"אם הריבית אצלנו תישאר ב־4.5% ובארה"ב תרד בסוף השנה ל־3.75% או פחות, נהיה המדינה עם הריבית הכי גבוהה בין המדינות המפותחות, מה שיגרום לשינוי גדול יותר - התחזקות השקל, הביקוש לאג"ח מקומיות ומחירי היבוא יירדו, מה שעשוי להשפיע לטובה על האינפלציה", אומר ז'בזינסקי. להערכתו, בנק ישראל עשוי לנקוט הפחתה כבר החודש.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, פסימי יותר בנוגע לאפשרות שבנק ישראל ינקוט מהלך כבר החודש. להערכתו, הדבר יקרה רק פעם אחת עד סוף השנה - בחודש נובמבר. במקרה כזה, צפוי להיווצר פער ריביות של 0.5% לטובת ישראל. שפריר טוען, כי הפער הזה כבר מגולם בשווקים ובשער החליפין.

הצד השלילי: הלחץ על המשק יישאר

הריבית הגבוהה משליכה על רבדים רחבים במשק הישראלי. שוק הנדל"ן בקיפאון - הקבלנים המחזיקים בקרקעות סובלים ממשקולת כבדה, שגורמת להם לשלם ריבית גבוהה, ומקשה עליהם ליטול התחייבויות חדשות. במקביל, נוטלי המשכנתאות מתמודדים עם התייקרות דרמטית של ההחזר החודשי, ובאופן כללי היכולת והתיאבון לרכוש דירה יורדים בשל הוצאות המימון הכבדות. גם עלויות האשראי הצרכני של משקי הבית ושל העסקים הקטנים והבינוניים מושפעות בקשר ישיר מריבית בנק ישראל. מנגד, בבנק ישראל חוזרים ומדגישים כי אינפלציה גבוהה, אותה מנסה ריבית גבוהה לצנן, פוגעת בציבור הרחב קשה יותר, בדגש על השכבות החלשות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביקר לאחרונה את מדיניות הנגיד בנושא הריבית, ואיים כי יפחית מסים אם לא תבוצע הקלה בקרוב. ההיסטוריה מראה שזה אינו צעד מומלץ, וכי התגובה בשווקים למדיניות מסוג זה לרוב שלילית, כך שהיא אינה משיגה את תכליתה. יתרה מכך, צעד כזה, ואפילו רק איום לנקוט אותו, מרחיקה את הורדת הריבית, ולו בגלל החשש שהגירעון יגדל והאינפלציה תרים ראש. כך או אחרת, האינפלציה ואי־הוודאות הנובעת מהלחימה בעזה הופכות את הדילמה של הנגיד ירון למורכבת הרבה יותר.

אביאל אזואלוס, מנהל מחלקת השקעות בפרופאונד בית השקעות, מעריך גם הוא כי פער הריביות כבר מגולם בשוקי האג"ח והמט"ח. "הנחות אלו משפיעות לחיוב כבר עכשיו על שוק האג"ח המקומי ועל התחזקות השקל אל מול הדולר. כמובן שאם חלק מתחזיות אלו לא יתממש, נראה את תשואות האג"ח עולות גם בארה"ב וגם בישראל". הוא מוסיף כי "בשוק המקומי, קיימת השפעה משמעותית לא פחות לסיום המלחמה ולירידה בגירעון הממשלתי".

עוד כתבות

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגיאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים