בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

בהתאם להלכה היהודית, במקרים בהם הבעל מהווה את המפרנס המרכזי במשפחה, והכנסתה של האישה נמוכה, קיימת אפשרות לחייב את הבעל בתשלום קצבה חודשית לאשתו, המכונה "מזונות אישה", במטרה לאפשר לה לשמור על רמת החיים שהייתה נהוגה טרם הפירוד.

● תכנן להבריח נכסים מנושיו באמצעות צוואת אמו - והעיזבון הגיע לגרושתו
● הזוג מתגרש: כך יתחלקו ארבעה בתים בהרצליה פיתוח

חיוב זה מסתיים עם השלמת הליך הגירושים. לאחר מכן האישה זכאית לקבל את חלקה בזכויות או בנכסים שנצברו על שם הבעל, אך בהיעדר הסכמה בין הצדדים, הליך חלוקת הרכוש עלול להתארך משמעותית.

פער הזמנים בין מועד הגירושים לחלוקת הרכוש יוצר קושי עבור האישה, שכן היא מאבדת את זכאותה למזונות מהבעל, בעוד שטרם קיבלה את חלקה ברכוש המשותף.

לפני כעשור, בית המשפט העליון פתח פתח להכרה במזונות שיקומיים כאמצעי להתמודד עם סוגיה זו. בפסק דין משנת 2023 חויב בעל לשלם לאשתו מזונות שיקומיים חודשיים בסך 2,000 שקל למשך שנה ממועד הגירושים. נקבע כי הבעל משתכר כ-20 אלף שקל נטו בחודש, בעוד שהכנסתה של האישה במהלך הנישואים עמדה על כ-6,000 שקל בחודש בלבד.

האישה, בת 49, אובחנה כסובלת ממניה דיפרסיה, ולא הייתה לה השכלה או הכשרה מקצועית. לאור זאת, בית המשפט סבר כי אין זה ראוי להפסיק בפתאומיות את התמיכה הכלכלית לה הייתה רגילה, ויש לאפשר לה תקופת הסתגלות כלכלית בת שנה, במטרה לאפשר לה להשתלב מחדש באופן עצמאי.

פתח לפסיקות חדשניות

בחודש האחרון פורסם פסק דין של בית הדין הרבני, אשר אימץ גישה דומה. במקרה זה, גבר בעל אמצעים חויב לשלם לאשתו ולשלוש בנותיהם מזונות חודשיים בסך 22 אלף שקל וכן 9,000 שקל נוספים עבור השתתפות בשכר דירה, עם הפרדת המגורים. הבעל פתח בהליכי גירושים, אך בית הדין התרשם כי אם האישה תסכים להסדיר את הגט, היא תיוותר ללא תמיכה כלכלית. לפיכך, בית הדין קבע כי "כל עוד אינה מקבלת את חלקה ברכוש, אין סיבה שתסכים להפסקת מזונות האישה".

בית הדין הציע לצדדים להתגרש, כאשר הבעל ימשיך לשלם מזונות לאישה עד להשלמת חלוקת הרכוש וקבלת חלקה, בדומה למזונות שיקומיים. הבעל דחה את ההצעה, ולכן נדחתה תביעת הגירושים מטעמו. נקבע כי אין עילה המחייבת את האישה להסכים לגט בניגוד לרצונה, ובכך ניתנה לה האפשרות להמשיך ולקבל את המזונות להם היא זכאית לפי ההלכה.

בנוסף, באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי גם במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש. בכך נפתח פתח לפסיקות חדשניות בתחום זה.

עם זאת, הפתרונות שניתנים כיום אינם מספקים מענה מלא, והם בבחינת טלאי על טלאי, מאחר שהם נובעים מתפיסות שאינן תואמות את המציאות המודרנית. בעולם של היום יש לאפשר לכל אחד מהצדדים לסיים את הנישואים מרצונו גם ללא עילה מוגדרת, פשוט משום שהוא אינו מעוניין להשאר כבול אליהם.

מאידך, כדי למנוע מצב בו אישה התלויה כלכלית בבעלה נותרת ללא אמצעים עד לקבל חלקה ברכוש, יש לקבוע כי כבר בתחילת הליך הפירוד יועבר לידיה חלק מהרכוש שאינו שנוי במחלוקת, ואם הדבר אינו מתבצע, יש מקום לחייב את הבעל בתשלום קצבה חודשית עד להשלמת חלוקת הרכוש, ללא קשר לעילות הלכתיות או אשם בגירושים, אלא בהתבסס על פערי ההכנסות והזכויות בין הצדדים.