בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave
ענף ההייטק הישראלי, שנחשב למנוע הצמיחה המרכזי של המשק, ניצב בפני תקופה מאתגרת במיוחד, כך עולה בין היתר במחקר חדשה של מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית שמתפרסם היום. המחקר מצביע על עלייה באבטלה בקרב עובדי ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים חברתיים וגאוגרפיים. הסיבות המרכזיות, לפי החוקרים, הן השפעות המלחמה לצד ההאצה בשימוש בבינה מלאכותית.
● דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024
● קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?
● הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף
לפי הנתונים, בין השנים 2014 ל-2023 גדל מספר המועסקים בהייטק בכ-60%, תוספת של כ-150 אלף עובדים, בעיקר בתחומי המחקר והפיתוח. גם השכר טיפס משמעותית ונשאר גבוה בהרבה מהממוצע במשק. אולם מאז פרוץ המלחמה חל היפוך מגמה: שיעור האבטלה בענף עלה ועבר את הממוצע במשק, וב-2024 נרשמה ירידה חדה במספר המשרות הפנויות, בעיקר לעובדים צעירים וחסרי ניסיון, תופעה שזכתה לכינוי "משבר הג'וניורים".
המחקר מתבסס על ניתוח מקיף של נתוני סקרי כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים 2023-2024, תוך בחינת שוק העבודה בגילאי 25-64. החוקרים בדקו את מצבן התעסוקתי של קבוצות אוכלוסייה שונות: מועסקים, מובטלים ומחפשי עבודה, ושילבו משתנים דמוגרפיים כמו מגדר, מגזר ואזור מגורים. בנוסף, הם השתמשו במדדי חשיפה לבינה מלאכותית, שמעריכים עד כמה מטלות אופייניות במשלחי יד שונים ניתנות לביצוע על ידי מערכות AI, כדי לאמוד את רמת הסיכון של עובדים להחלפה באוטומציה.
הטמעת בינה מלאכותית משנה את פני התעסוקה בענפי ההייטק
המחקר משרטט גם פערים עמוקים בתעסוקה: כמעט רבע מהגברים היהודים הלא-חרדים מועסקים בהייטק, לעומת כ-12% בלבד מהנשים היהודיות הלא-חרדיות. בקרב החברה החרדית פחות מ-10% מועסקים בענף, ובחברה הערבית פחות מ-5%. מבחינה גאוגרפית, נרשמה ירידה בתעסוקה במרבית אזורי הארץ, ובעיקר בצפון, בכנרת ובצפת, בעוד שבירושלים ובנפת יזרעאל נרשמה עלייה קלה. תל אביב ממשיכה להוביל בהיקף התעסוקה, לצד פתח תקווה, חיפה ורחובות.
במקביל, המחקר מצביע על כך ששירותי ההייטק מובילים את המשק באימוץ טכנולוגיות AI. מגמה זו מלווה בצמצום גיוס עובדים חדשים ובהחלפת עובדים מיומנים במערכות אוטומטיות. החוקרים מזהירים כי בטווח הארוך צפויה ירידה משמעותית בתעסוקה בענף, אם לא יינקטו צעדי מדיניות מתאימים. "הטמעת הבינה המלאכותית והאצת האוטומציה משנות את פני התעסוקה בענפי ההייטק", מסר פרופ' גיל אפשטיין, מעורכי המחקר. לדבריו, ניכרת ירידה במספר המועסקים בתפקידי מעטפת לצד עלייה בשכרם, תופעה שמחדדת את הצורך בהסבות מקצועיות ובהכשרות ממוקדות.
כמו כן, במרכז טאוב ממליצים לממשלה לגבש אסטרטגיה שתמנף את מהפכת הבינה המלאכותית לקידום תעסוקה איכותית ולצמצום הפערים, במיוחד באזורי הפריפריה. "מדובר בשעת מבחן למדיניות הכלכלית בישראל", מדגישים החוקרים, "שכן שימור וחיזוק מנוע הצמיחה המרכזי של המשק חיוני לשיקום ולצמיחה בטווח הארוך".