גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock
100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

בישראל חיים כ־1.5 מיליון אנשים עם מוגבלות, שהם כ־18% מכלל האוכלוסייה. מתוכם כ־8% סובלים ממוגבלות חמורה המגבילה את תפקודם היומיומי באופן משמעותי. נתון זה ממחיש את הצורך הקריטי בהשקעה בשירותים מותאמים ובפתרונות מערכתיים שיבטיחו מענה הולם לצרכים המגוונים של אנשים עם מוגבלות.

הצורך הזה קיבל משנה חשיבות אחרי פרוץ המלחמה. עד כה, כ־16 אלף חיילים הוכרו כנכי צה"ל מאז 7 באוקטובר, וההערכה היא שעד 2030 המספר יעמוד על כמאה אלף. המשמעות: השילוב שלהם בקהילה הוא צורך לאומי. איך עושים את זה?

פערי תעסוקה

אחד התחומים המרכזיים שבו ניכרים פערים משמעותיים הוא תחום התעסוקה. בעוד ששיעור התעסוקה של אנשים ללא מוגבלות מגיע לכ־68%, בקרב אנשים עם מוגבלות בישראל הנתון עומד על כ־26% בלבד. השוואה זו מציבה את ישראל הרחק מאחורי מדינות כמו נורבגיה ושוודיה, שבהן שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות גבוה בהרבה. מה הן עושות אחרת? לפי ה־OECD, המדינות הללו נוקטות בגישות פרואקטיביות הכוללות תמריצים למעסיקים, תוכניות ייעודיות לשילוב תעסוקתי והנגשת סביבת העבודה.

יש מספר גורמים שמונעים מישראל לרשום הצלחות בתחום הזה. בראש ובראשונה, התשתיות הנגישות במדינה מצומצמות, מה שמקשה על אנשים עם מוגבלות להגיע למקומות עבודה ולהשתלב בהם. בנוסף, היעדר תמיכה ממשלתית מספקת ותמריצים למעסיקים, מובילים לכך שמספר המקומות המותאמים לאנשים עם מוגבלות בשוק העבודה נותר נמוך.

וגם לציבור יש בזה חלק. תפיסות חברתיות מפלות ממשיכות להיות חסם משמעותי, שכן הסטיגמה שלפעמים מודבקת לאנשים עם מוגבלות עלולה לגרום למעסיקים להטיל ספק בכישוריהם, מה שמוביל להדרה חברתית וכלכלית. מחקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ב־2022 הדגיש כי מעבר לתועלת הכלכלית הגלומה בשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, יש לכך גם ערך חברתי מובהק, שכן תעסוקה מחזקת את הדימוי העצמי של האדם, מפחיתה את תחושת ההדרה החברתית ומגבירה את תחושת השייכות לקהילה.

שינוי תפיסתי רחב

כדי להתמודד עם הבעיה החמורה הזאת, ביולי 2024 הממשלה קיבלה החלטה (מספר 2007) שמטרתה לגבש תוכנית לאומית לשילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה. החלטה זו נולדה לאחר דיונים ממושכים ולחץ ציבורי שהופעל על הממשלה, מתוך הכרה בכך שהמצב הקיים לא מקדם שוויון הזדמנויות אמיתי. ההחלטה מתבססת על התחייבויותיה של ישראל במסגרת אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, שאושררה על ידי המדינה בשנת 2012.

החלטת הממשלה שואפת להרחיב ולייעל את השירותים הניתנים לאנשים עם מוגבלות, עם דגש על תחומי החינוך והדיור המותאם, וכן לתת דגש על שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה. היא כוללת הקצאת תקציבים ייעודיים, הקמת מנגנוני פיקוח ומעקב שיבטיחו יישום אפקטיבי של התוכניות, והובלת שינויים מבניים שיביאו לשיפור השירותים ברשויות המקומיות. כמו כן, ההחלטה היא נגזרת של חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות שנחקק בשנת 2022, ומהווה צעד משמעותי לקידום השילוב החברתי והכלכלי של אוכלוסייה זו.

על אף הכוונות הטובות, דו"ח מבקר המדינה לשנת 2023 הצביע על עיכובים משמעותיים ביישום החוק. בין היתר, הוא זיהה חוסר תיאום בין משרדי הממשלה, פערים ביכולת הביצוע של רשויות מקומיות ומחסור בתקציבים מספקים המיועדים ליישום התוכנית. התופעות האלה ממחישות את האתגרים הרבים שבהם נתקלת המדינה בניסיונה להוביל שינוי עמוק ומשמעותי.

יחד עם זאת, מרגע שהתקבלה ההחלטה, התבצעו מספר פעולות ממשלתיות, כמו הקמת צוות בין־משרדי לגיבוש תוכנית פעולה לאומית, הרחבת שירותי הדיור המוגן והקמת מרכזי תעסוקה מותאמים המאפשרים לאנשים עם מוגבלות להשתלב בשוק העבודה.

המשמעות של החלטת ממשלה 2007 מסמלת שינוי תפיסתי רחב יותר בדרך שבה המדינה והחברה מתייחסות לאנשים עם מוגבלות. הצלחתה, כפי שציין המבקר, דורשת שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, גופי המגזר השלישי וקהילות מקומיות, כמו גם בהקצאת משאבים נאותים ומנגנוני פיקוח אפקטיביים. איך זה נראה בפועל?

מה נשאר על הנייר?

בחינת היישום של החלטה זו לא בודקת רק אילו צעדים בוצעו בפועל, אלא גם להבין מה מלמד תהליך היישום על מדיניות ממשלתית רחבה, על הפער בין חזון לבין ביצוע, ועל מגבלות הכוח של החלטות מדיניות כשהן פוגשות את השטח.

ובכן, הממצאים רחוקים מלהשביע רצון. מתוך 25 סעיפים אופרטיביים בהחלטה, רק חמישה יושמו במלואם (20%), חמישה יושמו באופן חלקי (20%) ו־15 לא יושמו כלל (60%).

כך, נשארו בחוץ מספר סעיפים חשובים במיוחד. אלה, למשל, נוגעים לשינויים שהוועדה ביקשה לערוך בנוגע ל"גורם מכיר". גורם מכיר הוא מי שאחראי להכיר באדם כזכאי לקבלת שירותי רווחה, לקבוע את רמת התמיכה הדרושה לו, ולקבוע את הזכאות לפי חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. מדובר באיש מקצוע או צוות של אנשי מקצוע שיש להם כשירות וניסיון מקצועי נדרש בתחום המוגבלויות.

ההחלטה קבעה שורה של הוראות שנועדו להסדיר את סמכויות הגורם המכיר, באופן שיקל על אנשים עם מוגבלות את הליך ההכרה בזכויותיהם. אבל לצורך כך היה צריך להתקין תקנות חדשות - וזה לא קרה. התוצאה היא שחלק משמעותי מאוד מההחלטה פשוט לא בוצע.

למה זה קרה? כמו בהרבה מקרים אחרים, היה כאן חסם חקיקתי. במקרה הנוכחי, משרד הרווחה דווקא פעל ותיקן את התקנות הנדרשות, אך כעת התקנות עדיין תקועות בצנרת החקיקה והן נמצאות בדיון פרלמנטרי בוועדת העבודה והרווחה. אומנם מתקיימים דיונים רבים בנושא, אבל עד כה הם לא הספיקו כדי לגשר על המתח המובנה בין הפעילות הפרלמנטרית לבין הצורך בהעברת התקנות לטובת השלמת ההליך ומתן מענה ייעודי לבעיה.

בנוסף, החלטת הממשלה דרשה מעורבות של מספר גופים במקביל, כמו משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד השיכון. תיאום מתמשך בין משרדי ממשלה שונים הוא תמיד משימה מורככת שדורשת השקעת משאבי זמן רבים בסנכרון ובהתאמת פעולותיהם לצורך מימוש מדיניות כוללת.

חשוב לומר: יישום ההחלטה צריך להתייחס גם לפערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות כמו יהודים וערבים, מרכז ופריפריה, נשים וגברים. כמו כן, עליו לתת מענה לקשיים הייחודיים של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית, באזורים מנותקים תחבורתית ובמקומות שאינם נגישים ומוסדית. כמו כן, יש לתת את הדעת לעדכון ההחלטה מאז 7 באוקטובר, לנוכח השינוי הדרסטי בממדי הצורך. אומנם ההחלטה התקבלה כתשעה חודשים לאחר שפרצה המלחמה, אך ממצאי הדו"ח הראו כי מעבר להעברת ההחלטה לא ננקטו פעולות משמעותיות נוספות, ואנשים עם מוגבלות נותרו מאחור.

מה כן יושם?

ועדיין, יש נקודה חיובית ששווה להאיר עליה. ההחלטה קבעה שעובדת הצוות הבין־משרדי שהוקם תתבצע תוך שיתוף והתייעצות משמעותיים עם אנשים עם מוגבלות, בני משפחותיהם ונציגי ארגוני אנשים עם מוגבלות.

המטרה היא להבטיח שהתהליך יהיה שיתופי ויכלול את קולם של האנשים המושפעים ישירות מהמדיניות הנדונה. בנוסף, זה מעניק לאנשים עם מוגבלות ונציגיהם אפשרות להשתתף באופן פעיל בדיוני הצוות, דבר שמחזק את עקרון ההשתתפות ומאפשר לקבל החלטות המבוססות על ניסיון אישי וצרכים ממשיים.

לפי משרד הרווחה, במהלך שנת 2024 המשיכו להתכנס צוותי ההיוועצות לצורך הכנת התקנות מכוח חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. מהמידע עולה שאכן התקיימו תהליכי שיתוף ציבור, לרבות שיתופי פעולה עם נציגי ארגונים שעוסקים בזכויות אנשים עם מוגבלות.

צריך גם לציין לחיוב את קיומו של גורם מתכלל. לצד הקושי בתיאום בין משרדי הממשלה, הימצאותו של גורם מתכלל יחיד מאפשר לנהל תהליך יישום סדור וממוקד, תוך שמירה על תיאום והלימה בין כלל הגורמים המעורבים. כשקיים גוף אחד שרואה את התמונה המלאה ואחראי לאגם את המידע, לקדם את עמידת הגורמים בלוחות הזמנים ולפתור בעיות המתעוררות תוך כדי תנועה - עולה הסבירות למימוש מוצלח של החלטות מורכבות ורב־מערכתיות.

במקרה זה, התפקיד הוטל על משרד הרווחה, שהוגדר במפורש כאחראי מרכזי להובלת היישום, לעקוב אחרי ביצוע ההחלטה ולהבטיח שיתוף פעולה בין יתר המשרדים, הרשויות והגופים החברתיים. נוכחותו של הגורם המתכלל הזה הקלה על ההתמודדות עם פערים בין תכנון למדיניות ובין המציאות בשטח, והבטיחה שכל גורם ממלא את חלקו במערכת רב־שכבתית.

ביצוע חיוני לחברה

כדאי לחזור להתבונן בסעיף הראשון להחלטת הממשלה. סעיף זה קובע ששילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה והישארותם בסביבת מגוריהם מהווה משימה לאומית. על פניו, אפשר היה לתהות למה בכלל נחוץ סעיף הצהרתי כזה, לנוכח העובדה שכבר בשנת 2022 חוקק חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, המסדיר את זכויותיהם לשירותים בקהילה.

התשובה היא שיש הבדל מהותי בין החוק להחלטת הממשלה הנעוץ בהיבט הערכי והאסטרטגי: בעוד שהחוק עוסק בזכויות פרט, בהחלטת הממשלה - ובסעיף 1 במיוחד - יש קריאה להפיכת הנושא למטרה לאומית כלל־חברתית. לא רק כאחריות של משרד הרווחה, אלא כיעד אסטרטגי ממשלתי וחברתי כולל. קביעה זו מעניקה גיבוי מוסרי ופוליטי רחב, שמאפשר לקדם צעדים רוחביים, לגייס שותפים נוספים, ולהטמיע שינוי תרבותי עמוק בתפיסת האזרחות, האחריות והשותפות.

נראה כי ההחלטה נותרה ברובה כמדיניות של העבר, שלא מותאמת לאתגרים ולשפה של ההווה, ביניהן הפיכתם של אלפי ישראלים לבעלי מוגבלויות כתוצאה מהמציאות הביטחונית. במובן זה, מצאנו כי יישום ההחלטה היה איטי. חשוב מאוד שהיישום גם יהיה רלוונטי למצב הקיים, שכן ללא התאמה שוטפת למציאות משתנה, גם מדיניות טובה נוטה לאבד ממשמעותה.

בהתאם לכך, נדרשת בחינה מחודשת של מנגנוני היישום. משיחות שקיים המוניטור עם גורמים מקצועיים עולה כי החוק הנדון הוא חוק מכונן ובעל פוטנציאל ממשי לשנות את המציאות, אך דווקא בשל מורכבותו, היישום בפועל מתעכב מאוד. התקנות טרם שונו, בין היתר משום שעדיין לא הוגדרה במדויק זהותו של "בעל המוגבלות", ובדיוני הוועדה בכנסת מתווספות שוב ושוב אוכלוסיות נוספות לחוק.

הבעיה היא שהתקציב נשאר קבוע, וחלק מאותן אוכלוסיות מצויות באחריותם של משרדים אחרים, כמו משרד הבריאות. מצב זה מעלה שאלה עקרונית: מהי נקודת ההכרעה וכיצד ניתן לגבש מנגנון שיבטיח מימוש אפקטיבי של החוק?

בשורה התחתונה, החלטת הממשלה סימנה צעד חשוב, אך לא שלם. היא הציבה מטרה נכונה, אך לא העניקה כלים מספקים למימושה. מאז קבלת ההחלטה ביולי 2024 לא נרשמה התקדמות מהותית ביישומה או ביישום החוק עליו היא נשענת. בעוד הציבור בישראל מתמודד עם אתגרי ביטחון וכלכלה, נדמה כי אנשים עם מוגבלות נשכחו מאחור.

יישום מלא, עדכני ומשולב של עקרונות ההחלטה נותר חיוני לא רק למען אנשים עם מוגבלות, אלא כחלק מההבנה של כולנו, כחברה מה פירוש הדבר להיות מדינה שוויונית, מכלילה וצודקת יותר. כדי שמדיניות ציבורית תוביל לשינוי אמיתי, עליה להיות לא רק מנוסחת כראוי, אלא גם מיושמת בפועל.

עוד כתבות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות

קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock

בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם

ההכרזות על שדה תעופה ואוניברסיטה בקריית שמונה מצטיירות כהבטחה למהפך בצפון ● בפועל, ניסיון העבר מלמד שנגישות ולימודים לבדם אינם משנים מגמות הגירה ● בלי תעסוקה, שירותים ואקוסיסטם עירוני מתפקד, קריית שמונה עלולה להישאר תחנת מעבר זמנית

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; מדדי הקלינטק והביטחוניות ירדו ב-3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.9% ● טאואר זינקה לאחר שהודיעה על שת"פ עם אנבידיה, אך מחקה את העליות זמן קצר לאחר מכן ● מג'יק ומטריקס התאוששו מעט לאחר הצניחה במניות ה-IT אתמול ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

בצלאל זיני / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, מואשם בהברחות לעזה במאות אלפי שקלים

הפרקליטות מייחסת לבצלאל זיני, שהיה אחראי על הכנסת כלים הנדסיים לעזה, עבירות של סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור ולקיחת שוחד, אחרי שהבריח סיגריות לרצועה בשלושה סבבים ● "הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורות יגיעו לידי חמאס ויסייעו לו לשמר שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית"

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

כלים בלתי מאוישים במצעד צבאי בבייג'ינג, ספטמבר. גרסאות חמושות של כלבים רובוטיים וכטב''מים / צילום: Reuters, Sheng Jiapeng/China News Service/VCG

סין ערכה מצעד מרהיב של זאבים רובוטיים - הנשק החדש שלה למלחמה

מהנדסים סינים שרצו לאמן כלים לא מאוישים בלחימה החליטו לשאוב השראה מהטבע ● התוצאות הכניסו את המדינה למרוץ, שבסופו נחילי רחפנים שמדמים יונים, להקות זאבים רובוטיים ומערכות דומות יציפו את שדה הקרב העתידי במדינה ● המודל שואף לשפר את כשירותו של הצבא, שלא נלחם כבר 50 שנה

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

BYD ATTO 2

ישאיר לכם עודף מ-150 אלף שקל: קרוס-אובר חשמלי מאובזר במיוחד

BYD ATTO 2, הקרוס־אובר הקומפקטי החשמלי החדש של BYD, שומר על ממדים חיצוניים מותאמים היטב לעיר ● יש לו תא נוסעים מרווח ומאובזר, נוחות נסיעה טובה וטווח חשמלי מכובד ● המחיר נגיש אבל הפלח צפוף

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

מכה לרשות המסים: פסק דין חדש קובע כי תשיב מאות מיליוני שקלים לקבלנים

ועדת הערר למיסוי מקרקעין קבעה כי על רשות המסים להשיב לקבלנים שזכו במכרזי מחיר למשתכן את מס הרכישה ששילמו ● זאת, לאחר שהתקבלה עמדת הקבלנים לפיה זכייתם במכרז אינה מהווה רכישה של זכות במקרקעין, אלא הסכם למתן שירותי בנייה למדינה, שאינו מחייב במס רכישה

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

שווארמה על גחלים ב–BBQ Mirage / צילום: וליד שרוף

בתחנת דלק מצאנו מסעדה אגדית שהתור אליה ממלא את החניון

יין וגבינות ממקרר שפועל בשיטת האמון, קטיף של פירות אדמה, סדנת תחפושות באווירת "משחקי הכס" וסניף חדש לשווארמה האגדית מהכרמל ● ביקור באבירים

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק