גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock
100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

בישראל חיים כ־1.5 מיליון אנשים עם מוגבלות, שהם כ־18% מכלל האוכלוסייה. מתוכם כ־8% סובלים ממוגבלות חמורה המגבילה את תפקודם היומיומי באופן משמעותי. נתון זה ממחיש את הצורך הקריטי בהשקעה בשירותים מותאמים ובפתרונות מערכתיים שיבטיחו מענה הולם לצרכים המגוונים של אנשים עם מוגבלות.

הצורך הזה קיבל משנה חשיבות אחרי פרוץ המלחמה. עד כה, כ־16 אלף חיילים הוכרו כנכי צה"ל מאז 7 באוקטובר, וההערכה היא שעד 2030 המספר יעמוד על כמאה אלף. המשמעות: השילוב שלהם בקהילה הוא צורך לאומי. איך עושים את זה?

פערי תעסוקה

אחד התחומים המרכזיים שבו ניכרים פערים משמעותיים הוא תחום התעסוקה. בעוד ששיעור התעסוקה של אנשים ללא מוגבלות מגיע לכ־68%, בקרב אנשים עם מוגבלות בישראל הנתון עומד על כ־26% בלבד. השוואה זו מציבה את ישראל הרחק מאחורי מדינות כמו נורבגיה ושוודיה, שבהן שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות גבוה בהרבה. מה הן עושות אחרת? לפי ה־OECD, המדינות הללו נוקטות בגישות פרואקטיביות הכוללות תמריצים למעסיקים, תוכניות ייעודיות לשילוב תעסוקתי והנגשת סביבת העבודה.

יש מספר גורמים שמונעים מישראל לרשום הצלחות בתחום הזה. בראש ובראשונה, התשתיות הנגישות במדינה מצומצמות, מה שמקשה על אנשים עם מוגבלות להגיע למקומות עבודה ולהשתלב בהם. בנוסף, היעדר תמיכה ממשלתית מספקת ותמריצים למעסיקים, מובילים לכך שמספר המקומות המותאמים לאנשים עם מוגבלות בשוק העבודה נותר נמוך.

וגם לציבור יש בזה חלק. תפיסות חברתיות מפלות ממשיכות להיות חסם משמעותי, שכן הסטיגמה שלפעמים מודבקת לאנשים עם מוגבלות עלולה לגרום למעסיקים להטיל ספק בכישוריהם, מה שמוביל להדרה חברתית וכלכלית. מחקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ב־2022 הדגיש כי מעבר לתועלת הכלכלית הגלומה בשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, יש לכך גם ערך חברתי מובהק, שכן תעסוקה מחזקת את הדימוי העצמי של האדם, מפחיתה את תחושת ההדרה החברתית ומגבירה את תחושת השייכות לקהילה.

שינוי תפיסתי רחב

כדי להתמודד עם הבעיה החמורה הזאת, ביולי 2024 הממשלה קיבלה החלטה (מספר 2007) שמטרתה לגבש תוכנית לאומית לשילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה. החלטה זו נולדה לאחר דיונים ממושכים ולחץ ציבורי שהופעל על הממשלה, מתוך הכרה בכך שהמצב הקיים לא מקדם שוויון הזדמנויות אמיתי. ההחלטה מתבססת על התחייבויותיה של ישראל במסגרת אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, שאושררה על ידי המדינה בשנת 2012.

החלטת הממשלה שואפת להרחיב ולייעל את השירותים הניתנים לאנשים עם מוגבלות, עם דגש על תחומי החינוך והדיור המותאם, וכן לתת דגש על שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה. היא כוללת הקצאת תקציבים ייעודיים, הקמת מנגנוני פיקוח ומעקב שיבטיחו יישום אפקטיבי של התוכניות, והובלת שינויים מבניים שיביאו לשיפור השירותים ברשויות המקומיות. כמו כן, ההחלטה היא נגזרת של חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות שנחקק בשנת 2022, ומהווה צעד משמעותי לקידום השילוב החברתי והכלכלי של אוכלוסייה זו.

על אף הכוונות הטובות, דו"ח מבקר המדינה לשנת 2023 הצביע על עיכובים משמעותיים ביישום החוק. בין היתר, הוא זיהה חוסר תיאום בין משרדי הממשלה, פערים ביכולת הביצוע של רשויות מקומיות ומחסור בתקציבים מספקים המיועדים ליישום התוכנית. התופעות האלה ממחישות את האתגרים הרבים שבהם נתקלת המדינה בניסיונה להוביל שינוי עמוק ומשמעותי.

יחד עם זאת, מרגע שהתקבלה ההחלטה, התבצעו מספר פעולות ממשלתיות, כמו הקמת צוות בין־משרדי לגיבוש תוכנית פעולה לאומית, הרחבת שירותי הדיור המוגן והקמת מרכזי תעסוקה מותאמים המאפשרים לאנשים עם מוגבלות להשתלב בשוק העבודה.

המשמעות של החלטת ממשלה 2007 מסמלת שינוי תפיסתי רחב יותר בדרך שבה המדינה והחברה מתייחסות לאנשים עם מוגבלות. הצלחתה, כפי שציין המבקר, דורשת שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, גופי המגזר השלישי וקהילות מקומיות, כמו גם בהקצאת משאבים נאותים ומנגנוני פיקוח אפקטיביים. איך זה נראה בפועל?

מה נשאר על הנייר?

בחינת היישום של החלטה זו לא בודקת רק אילו צעדים בוצעו בפועל, אלא גם להבין מה מלמד תהליך היישום על מדיניות ממשלתית רחבה, על הפער בין חזון לבין ביצוע, ועל מגבלות הכוח של החלטות מדיניות כשהן פוגשות את השטח.

ובכן, הממצאים רחוקים מלהשביע רצון. מתוך 25 סעיפים אופרטיביים בהחלטה, רק חמישה יושמו במלואם (20%), חמישה יושמו באופן חלקי (20%) ו־15 לא יושמו כלל (60%).

כך, נשארו בחוץ מספר סעיפים חשובים במיוחד. אלה, למשל, נוגעים לשינויים שהוועדה ביקשה לערוך בנוגע ל"גורם מכיר". גורם מכיר הוא מי שאחראי להכיר באדם כזכאי לקבלת שירותי רווחה, לקבוע את רמת התמיכה הדרושה לו, ולקבוע את הזכאות לפי חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. מדובר באיש מקצוע או צוות של אנשי מקצוע שיש להם כשירות וניסיון מקצועי נדרש בתחום המוגבלויות.

ההחלטה קבעה שורה של הוראות שנועדו להסדיר את סמכויות הגורם המכיר, באופן שיקל על אנשים עם מוגבלות את הליך ההכרה בזכויותיהם. אבל לצורך כך היה צריך להתקין תקנות חדשות - וזה לא קרה. התוצאה היא שחלק משמעותי מאוד מההחלטה פשוט לא בוצע.

למה זה קרה? כמו בהרבה מקרים אחרים, היה כאן חסם חקיקתי. במקרה הנוכחי, משרד הרווחה דווקא פעל ותיקן את התקנות הנדרשות, אך כעת התקנות עדיין תקועות בצנרת החקיקה והן נמצאות בדיון פרלמנטרי בוועדת העבודה והרווחה. אומנם מתקיימים דיונים רבים בנושא, אבל עד כה הם לא הספיקו כדי לגשר על המתח המובנה בין הפעילות הפרלמנטרית לבין הצורך בהעברת התקנות לטובת השלמת ההליך ומתן מענה ייעודי לבעיה.

בנוסף, החלטת הממשלה דרשה מעורבות של מספר גופים במקביל, כמו משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד השיכון. תיאום מתמשך בין משרדי ממשלה שונים הוא תמיד משימה מורככת שדורשת השקעת משאבי זמן רבים בסנכרון ובהתאמת פעולותיהם לצורך מימוש מדיניות כוללת.

חשוב לומר: יישום ההחלטה צריך להתייחס גם לפערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות כמו יהודים וערבים, מרכז ופריפריה, נשים וגברים. כמו כן, עליו לתת מענה לקשיים הייחודיים של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית, באזורים מנותקים תחבורתית ובמקומות שאינם נגישים ומוסדית. כמו כן, יש לתת את הדעת לעדכון ההחלטה מאז 7 באוקטובר, לנוכח השינוי הדרסטי בממדי הצורך. אומנם ההחלטה התקבלה כתשעה חודשים לאחר שפרצה המלחמה, אך ממצאי הדו"ח הראו כי מעבר להעברת ההחלטה לא ננקטו פעולות משמעותיות נוספות, ואנשים עם מוגבלות נותרו מאחור.

מה כן יושם?

ועדיין, יש נקודה חיובית ששווה להאיר עליה. ההחלטה קבעה שעובדת הצוות הבין־משרדי שהוקם תתבצע תוך שיתוף והתייעצות משמעותיים עם אנשים עם מוגבלות, בני משפחותיהם ונציגי ארגוני אנשים עם מוגבלות.

המטרה היא להבטיח שהתהליך יהיה שיתופי ויכלול את קולם של האנשים המושפעים ישירות מהמדיניות הנדונה. בנוסף, זה מעניק לאנשים עם מוגבלות ונציגיהם אפשרות להשתתף באופן פעיל בדיוני הצוות, דבר שמחזק את עקרון ההשתתפות ומאפשר לקבל החלטות המבוססות על ניסיון אישי וצרכים ממשיים.

לפי משרד הרווחה, במהלך שנת 2024 המשיכו להתכנס צוותי ההיוועצות לצורך הכנת התקנות מכוח חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. מהמידע עולה שאכן התקיימו תהליכי שיתוף ציבור, לרבות שיתופי פעולה עם נציגי ארגונים שעוסקים בזכויות אנשים עם מוגבלות.

צריך גם לציין לחיוב את קיומו של גורם מתכלל. לצד הקושי בתיאום בין משרדי הממשלה, הימצאותו של גורם מתכלל יחיד מאפשר לנהל תהליך יישום סדור וממוקד, תוך שמירה על תיאום והלימה בין כלל הגורמים המעורבים. כשקיים גוף אחד שרואה את התמונה המלאה ואחראי לאגם את המידע, לקדם את עמידת הגורמים בלוחות הזמנים ולפתור בעיות המתעוררות תוך כדי תנועה - עולה הסבירות למימוש מוצלח של החלטות מורכבות ורב־מערכתיות.

במקרה זה, התפקיד הוטל על משרד הרווחה, שהוגדר במפורש כאחראי מרכזי להובלת היישום, לעקוב אחרי ביצוע ההחלטה ולהבטיח שיתוף פעולה בין יתר המשרדים, הרשויות והגופים החברתיים. נוכחותו של הגורם המתכלל הזה הקלה על ההתמודדות עם פערים בין תכנון למדיניות ובין המציאות בשטח, והבטיחה שכל גורם ממלא את חלקו במערכת רב־שכבתית.

ביצוע חיוני לחברה

כדאי לחזור להתבונן בסעיף הראשון להחלטת הממשלה. סעיף זה קובע ששילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה והישארותם בסביבת מגוריהם מהווה משימה לאומית. על פניו, אפשר היה לתהות למה בכלל נחוץ סעיף הצהרתי כזה, לנוכח העובדה שכבר בשנת 2022 חוקק חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, המסדיר את זכויותיהם לשירותים בקהילה.

התשובה היא שיש הבדל מהותי בין החוק להחלטת הממשלה הנעוץ בהיבט הערכי והאסטרטגי: בעוד שהחוק עוסק בזכויות פרט, בהחלטת הממשלה - ובסעיף 1 במיוחד - יש קריאה להפיכת הנושא למטרה לאומית כלל־חברתית. לא רק כאחריות של משרד הרווחה, אלא כיעד אסטרטגי ממשלתי וחברתי כולל. קביעה זו מעניקה גיבוי מוסרי ופוליטי רחב, שמאפשר לקדם צעדים רוחביים, לגייס שותפים נוספים, ולהטמיע שינוי תרבותי עמוק בתפיסת האזרחות, האחריות והשותפות.

נראה כי ההחלטה נותרה ברובה כמדיניות של העבר, שלא מותאמת לאתגרים ולשפה של ההווה, ביניהן הפיכתם של אלפי ישראלים לבעלי מוגבלויות כתוצאה מהמציאות הביטחונית. במובן זה, מצאנו כי יישום ההחלטה היה איטי. חשוב מאוד שהיישום גם יהיה רלוונטי למצב הקיים, שכן ללא התאמה שוטפת למציאות משתנה, גם מדיניות טובה נוטה לאבד ממשמעותה.

בהתאם לכך, נדרשת בחינה מחודשת של מנגנוני היישום. משיחות שקיים המוניטור עם גורמים מקצועיים עולה כי החוק הנדון הוא חוק מכונן ובעל פוטנציאל ממשי לשנות את המציאות, אך דווקא בשל מורכבותו, היישום בפועל מתעכב מאוד. התקנות טרם שונו, בין היתר משום שעדיין לא הוגדרה במדויק זהותו של "בעל המוגבלות", ובדיוני הוועדה בכנסת מתווספות שוב ושוב אוכלוסיות נוספות לחוק.

הבעיה היא שהתקציב נשאר קבוע, וחלק מאותן אוכלוסיות מצויות באחריותם של משרדים אחרים, כמו משרד הבריאות. מצב זה מעלה שאלה עקרונית: מהי נקודת ההכרעה וכיצד ניתן לגבש מנגנון שיבטיח מימוש אפקטיבי של החוק?

בשורה התחתונה, החלטת הממשלה סימנה צעד חשוב, אך לא שלם. היא הציבה מטרה נכונה, אך לא העניקה כלים מספקים למימושה. מאז קבלת ההחלטה ביולי 2024 לא נרשמה התקדמות מהותית ביישומה או ביישום החוק עליו היא נשענת. בעוד הציבור בישראל מתמודד עם אתגרי ביטחון וכלכלה, נדמה כי אנשים עם מוגבלות נשכחו מאחור.

יישום מלא, עדכני ומשולב של עקרונות ההחלטה נותר חיוני לא רק למען אנשים עם מוגבלות, אלא כחלק מההבנה של כולנו, כחברה מה פירוש הדבר להיות מדינה שוויונית, מכלילה וצודקת יותר. כדי שמדיניות ציבורית תוביל לשינוי אמיתי, עליה להיות לא רק מנוסחת כראוי, אלא גם מיושמת בפועל.

עוד כתבות

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%; עליות בארה"ב

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים