גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלקח החשוב מהפייקים סביב הירי בצ'ארלי קירק - שהגיעו גם לארץ

דקות אחרי הירי ביוטה, היו כבר מי ש"ידעו" מי הרוצח ומה המניעים שלו ● עד כה תיאוריות שונות הופרכו שוב ושוב, אבל זה לא מפריע להן להמשיך ללוות אותנו ● הפרשה מלמדת אותנו שיעור קריטי בצריכת מידע בסביבה טכנולוגית

המשרוקית. על הפייקים סביב הירי בצ'ארלי קירק / צילום: ap, Alex Brandon
המשרוקית. על הפייקים סביב הירי בצ'ארלי קירק / צילום: ap, Alex Brandon

מותו של צ'ארלי קירק ביום רביעי בשבוע שעבר זעזע את כל העולם. כדרכם של אירועים פתאומיים ומטלטלים, עננת אי־ודאות כיסתה את השטח, ואנשים ברחבי הגלובוס ניסו לפוגג אותה באמצעות פיסות מידע שונות. במצבים כאלה, גדלה פלאים ההשפעה על התודעה שיש לכל שביב אינפורמציה. עד כדי כך, שחלק מהתפיסות מתקבעות - וגם כשאחר כך מתגלה שהן התבססו על מידע שגוי, קשה מאוד להיפטר מהן.

נתניהו הסביר את "נאום ספרטה", ולא כל הנתונים היו מדויקים
תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

הסערה שהתחוללה בעקבות הטרגדיה היא מקרה שחשוב ללמוד ממנו - על מהימנות של דיווחים "בזמן אמת", על לידתן של תיאוריות קונספירציה, על הקרב על התודעה ועל תקשורת בעשור השלישי של המאה ה־21. יצאנו למסע חובק עולם שהתחיל במושב שאלות ותשובות עם סטודנטים ביוטה - והגיע גם לישראל.

מי היורה?

"סגירת המעגל" אחר היורה הייתה, לכאורה, מהירה. מיד אחרי הירי, דווח שהיורה נתפס ותושאל במקום. לציבור נמסר שהחשוד הוא ג'ורג' זין (Zinn), פעיל פוליטי מוכר ביוטה. המשטרה ליוותה אותו לחקירה וראש ה־FBI, קאש פאטל, פרסם ברשת איקס שהם תפסו את האדם האחראי. אבל זה היה הרבה יותר מדי מוקדם. בהמשך התברר שזין הוא לא היורה, פאטל הודה שהוא טעה וראש מחלקת הביטחון הציבורי של יוטה הכריז: "היורה עדיין חופשי".

הדבר נתן דרור לשלל השערות בנוגע לזהות האמיתית של היורה. תיאוריה שבמיוחד תפסה אחיזה הייתה שהיורה עשוי להיות טרנסג'נדר. ה"בסיס" לסברה הזאת היה אמירה של קירק מספר ימים לפני הרצח, לפיה "יותר מדי מקרה ירי מבוצעים על ידי טרסנג'נדרים".

האמונה בנכונות התיאוריה הזו התחזקו לאחר שהוול סטריט ג'ורנל דיווח כי נחרטו אמירות על התחמושת בזירה, שכללו גם מסרים פרו טרנסג'נדריים. הדיווח הזה אפילו זכה לשיתוף בארץ על ידי עיתונאים מובילים. אבל אחר כך התברר שהדיווח שגוי. הוול סטריט ג'ורנל בעצמו חזר בו, פרסם תיקון והבהיר: לא נמצאו חריטות מפורשות עם מסרים טרנסג'נדריים.

אחרים פנו לכיוונים שונים. ברשת העלו תמונה של גבר קנדי מבוגר - אותה ינון מגל שיתף והוסיף הערה: "נראה קפלניסט". מנגד, היו מי שטענו שמדובר בגבר שחור - בגלל צילומים שהופצו של גבר שחור שנעצר.

אלה וגם אלה התבררו כטענות כזב, אבל עבור מי שהדהד אותן הן כנראה לא היו חסרות תועלת. עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה של איגוד האינטרנט הישראלי, מסביר שזה "אירוע קלאסי" לאופן שבו כל צד רותם חלקיקי טענות לצרכיו: "באירופה יש אג'נדה חזקה נגד הגירה, לכן כל פעם שיש אירוע קיצוני מיד קופצים ואומרים שאלה המהגרים. בישראל, היה בעיקר איזה רצון להגיד הנה אוטומטית זה שמאלנים מבוגרים כמו שיש בקפלן".

על כך שוחח איתנו גם רועי שושן, מנהל המחלקה הציבורית בפייק ריפורטר - ארגון שהוקם כדי "להגן על החברה הישראלית מפני פעילות זדונית ברשת". שושן אומר כי "ממש דקות אחרי הירי, בשעה שיש עוד מהומה בזירה והחקירה רק בראשיתה, גורמים בישראל כבר החלו להפיץ מידע שגוי. אלה אנשים עם תפוצה גדולה מאוד, שמעצבים את השיח ומשפיעים על דעת הקהל". לדבריו, "יש פה ניסיון ברור לקבוע נרטיב עוד לפני שיודעים את הפרטים המדויקים, מתוך רצון להכפיש ולהשחיר קהל שלם. זה משהו שחוזר על עצמו באירועים גדולים עם סימני שאלה".

מה המניעים שלו?

יומיים לאחר אירוע הירי, נעצר טיילר רובינסון בחשד לרצח קירק. אבל תיאוריות הקונספירציה לא נעלמו, הן רק התחלפו. כעת, במקום לנסות להתחקות אחר זהות היורה, העיסוק עבר להתמקד במניעיו. אומנם העובדות טרם התבררו לאשורן, אבל זה כמובן לא מנע הפרחה של שלל טענות לאוויר.

אחרי שרובינסון נעצר, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז (ולא לראשונה) כי "הבעיה היא בשמאל". סגן הנשיא, ג'יי די ואנס, הטיל גם הוא את האחריות לרצח על מה שכינה "רדיקליזציה פוליטית שמאלנית" והבטיח שהבית הלבן עובד קשה כדי להבטיח ש"רשתות מימון לאלימות שמאלנית" יקבלו יחס של ארגון טרור (דבר שכבר החל להיות מיושם).

גם "סוגיית הטרנסג'נדרים" חזרה להיות על הפרק, כאשר התברר ששותפתו ובת זוגו של רובינסון היא טרנסג'נדרית. בת זוגו של רובינסון, נציין, שיתפה פעולה עם המשטרה ומושל יוטה הצהיר שהיא לא ידעה שרובינסון תיכנן את זה ואינה מעורבת במעשה.

מהצד השני, היו מי שתלו את המניעים לרצח בזהות הרפובליקנית של משפחתו של רובינסון. הוא בעצמו התחפש לטראמפ לפני שמונה שנים, ולאחרונה הפעילות שלו ברשת הייתה מקושרת לקבוצה ימנית קיצונית בעלת אופי של "לאומנות לבנה". אותה קבוצה התנגדה פוליטית לקירק, ובשנת 2019 אפילו "הכריזה עליו מלחמה". אבל גם כאן הבסיס לתיאוריה רחוק מלהיות מוצק. רובינסון עצמו היה בוחר לא רשום - כך שהוא לא השתייך למפלגה הרפובליקנית (וגם לא לדמוקרטית).

המנגנון מאחורי הפייק

פרשת קירק מלמדת אותנו שהפצת הפייק לא צומחת רק בגלל סקרנות אנושית טבעית - והשגשוג שלה נובע ממכונה טכנולוגית משומנת היטב. "אנחנו חיים במציאות של שיח ציבורי ופוליטי בסביבה של רשתות חברתיות ואלגוריתמים", אומר רינג, "השחקנים השונים מתחרים מי יגיע ראשון לקהל גדול יותר ויביא יותר engagement. כל אירוע אקטואלי הוא אפשרות לקבל עוד עוקבים".

"לכן", רינג ממשיך, "באירועי משבר שחקנים שונים מנסים למנף את זה לקידום המטרות שלהם. הפעם זה רצח צ'ארלי קירק, אבל כל פעם זה אירוע קיצוני אחר, אפילו מחוץ לשדה הפוליטי. הם משתמשים בטראפיק כדי לקדם את האג'נדה שלהם. זה נקרא real time marketing. כמו שחברות פרסומיות עושות קמפיינים סביב אקטואליה, זה סוג של אקטיביזם או תעמלנות המבוסס על אירועים בזמן אמת".

שושן מסביר שהשיח ברשתות החברתיות עובד הפוך מחקירה קלאסית: "אנשים כבר החליטו מה התשובה ורק אז מנסים למצוא פרטים התומכים בתיאוריה שלהם. זה דבר מאוד הרסני שאנחנו מנסים להאשים אנשים פה ברצח שבכלל קרה במקום אחר בשל לקבוע נרטיב.

לדבריו, "השיח מתעצב בזמן אמת. המיידיות מאוד חשובה. מחקרים מראים שקשה להפריך את מה שכבר התקבע בשיח. גם אחרי שמצאו שאין לרוצח שום שיוך פוליטי מובהק, השיח כבר התקבע והמפיצים לא חזרו בהם. לקחו טרגדיה בארה"ב והשתמשו בה כדי לגרוף הון פוליטי בישראל. בסוף, זה מוביל להסתה ברשתות, שמתרגמת לאלימות ברחובות".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר

דונלד טראמפ ומנכ''ל אינטל ליפ בו טאן / צילום: אינטל

בתוך פחות מחודש: התשואה הבלתי נתפסת של ממשל טראמפ באינטל

מעט לאחר שדונלד טראמפ קרא להדחת מנכ"ל אינטל, ממשלת ארה"ב רכשה כ-10% ממניותיה בכ-20 דולר למניה ● היום, לאחר השקעתה של אנבידיה בחברת השבבים שזינקה ב-23%, רושם הממשל רווח של כ-4.5 מיליארד דולר, על הנייר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

איך חברה שגייסה פחות מ־5 מיליון דולר נמכרה ביותר ממיליארד דולר?

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק ● והפעם: אובר משקיעה מיליונים בחברת רחפנים ישראלית ● פריצת ענק בסיילספורס מאיימת על פאלו אלטו ● וגם: סקר חדש מגלה כמה האמריקאים מפחדים מבינה מלאכותית • חדשות ההייטק

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה, וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

מניות השבבים הובילו את וול סטריט לשיאים; מניית אינטל זינקה ב-23%

ארבעת המדדים המובילים, כולל ראסל 2000 קבעו שיאים ● אנבידיה תרכוש מניות אינטל בשווי 5 מיליארד דולר, היום הכי טוב של המניה מאז 1987 ● רוש רוכשת את 89bio בעסקה של עד 3.5 מיליארד דולר, הנרכשת מזנקת ב-90% ● מספר תביעות האבטלה הראשונות ירד בשבוע שעבר ל-231 אלף, לעומת 264 אלף בשבוע שעבר ● הדולר עלה בשוק המט"ח בעקבות סגירה של פוזיציות שורט על המטבע האמריקאי

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

רשות ניירות ערך / צילום: תמר מצפי

באופן חריג: בית המשפט הכלכלי פסק נגד רשות ני"ע והזהיר מפני עודף דיווחים לציבור

ביהמ"ש קבע כי חברת הנדל"ן דקמא והמנכ"ל נתנאל לורנצי לא היו צריכים לדווח על הפרה של הסכם הלוואה שהעניקה החברה בגובה 10 מיליון שקל, שכן ההפרה לא הייתה מהותית ● הרשות אף חויבה בתשלום הוצאות בגובה 20 אלף שקל ● רשות ני"ע: "לומדים את פסק הדין"

השבוע בעולם / צילום: Anthony Behar - רויטרס

טראמפ מבקר, סטארמר צונח, 3,500 ק"ג קוקאין מוברחים בצוללת לספרד

הבריטים מתכוננים לכרות עוד ראש ממשלה ● טראמפ הורג עוד מבריחי סמים ● 3,500 ק"ג קוקאין בחופי ספרד ● סינים נתבעים לשלם 80 מיליארד דולר על הרעלת מקורות מים בזמביה ● מודל חדש של AI יחזה 1,231 מחלות ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף, ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבן מירן, המינוי של טראמפ לפד הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי מורגן

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

נמוך מהציפיות: פורמולה חתכה את מחיר מניית מיכפל בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל

עומר אדם בקמפיין לאומי / צילום: צילום מסך מיוטיוב

לאומי ודיסקונט ראש בראש: מי הפרסומת הזכורה ביותר, ומי הפרסומת האהובה

בנק לאומי אחראי השבוע לפרסומת הזכורה ביותר, ואילו בנק דיסקונט מתברג במקום השני בזכירות - אך הראשון באהדה. כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● פרטנר משלבת בין הדור הצעיר לשיר בן כ–60 שנה, ומתברגת גבוה

עדכון תוכנה במכונית / צילום: יח''צ

מומחים מזהירים מהיעדר רגולציה על עדכוני תוכנה מרחוק בכלי רכב: פגיעה בבטיחות וסיכוני סייבר

כל כלי הרכב "החכמים" שירדו לכביש בשנתיים-שלוש האחרונות, לא רק חשמליים, מקבלים כיום עדכוני תוכנה מהיצרן ישירות דרך הרשת או בעת טיפולים במוסכי היבואנים - מה שחושף אותם לתקלות ולהתקפות סייבר ● וגם: מה יקרה ליבוא מאירופה ואיזה טנדר חשמלי הגיע לארץ ● השבוע בענף הרכב

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנים האחרונות

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"