גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אף אחד לא חשב שהרפורמה הזאת תוזיל את דמי הניהול בחדות. אז איך זה קרה?

ועדת בכר לא התמקדה בהורדת דמי הניהול, אבל התחרות שנוצרה בעקבותיה הובילה במישרין ובעקיפין לירידה של עשרות אחוזים בסכומים שמשלמים החוסכים למנהלי הכספים שלהם ● אבל הדרך לשם לא הייתה פשוטה • 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

יוסי בכר ז''ל, מנכ''ל האוצר לשעבר ויו''ר ועדת בכר / צילום: תמר מצפי
יוסי בכר ז''ל, מנכ''ל האוצר לשעבר ויו''ר ועדת בכר / צילום: תמר מצפי

עשרים שנה לאחר רפורמת בכר, שהוציאה את ניהול מוצרי החיסכון הפיננסי וקרנות הנאמנות מידי הבנקים, ניתן לקבוע כי אחת מההשפעות הבולטות שלה, לצד עליית כוחם של הגופים המוסדיים בשוק ההון, היא הירידה הדרמטית בדמי הניהול שמשלם הציבור באותם מוצרים.

כשחוזרים לדוח המקורי של הוועדה, דמי הניהול כלל לא הוצגו כנושא מרכזי בעבודתה, לפחות לא בצורה ישירה. הדגש העיקרי שלה היה על פירוק הריכוזיות וניגודי העניינים שאיפיינו את המערכת הבנקאית, באמצעות ניתוקה מניהול קופות הגמל, קרנות הנאמנות והייעוץ לציבור.

עם זאת, נושא דמי הניהול כן עלה על שולחן הוועדה במהלך הדיונים על הרפורמה, וההנחה, (שהתממשה בסופו של דבר) הייתה שתוצאת לוואי חיובית מהעלאת רמת התחרות בשוק, תהיה ירידה בדמי הניהול שישלמו החוסכים.

הציבור, טוען צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב, נהנה מהרפורמה פעמיים: "פעם אחת - הרמה המקצועית של ניהול כספו השתפרה ללא היכר והדבר ניכר בתשואות, ופעם שנייה - השוק נפתח והחלה תחרות עזה, לא רק מבחינה מקצועית, אלא גם בתחרות על דמי ניהול. פרט לפרק זמן קצר של עליית דמי הניהול בקופות גמל, דמי הניהול ירדו לאורך השנים בכל התחומים בכ־50%".

מוטי ציטרין, סמנכ"ל וראש תחום מימון תאגידי במידרוג, מסכים כי הרפורמה הובילה להגברת התחרות בכל מוצרי החיסכון שבהם מושקע הציבור: "הורדת דמי הניהול טובה לכולם, בעיקר לחוסכים, ומעידה על הצלחת המהלכים של הפרדת ניהול קרנות הנאמנות וקופות הגמל מהבנקים".

קרנות נאמנות, חיתוך חד בדמי הניהול

בקרנות הנאמנות, מכשיר ההשקעה המרכזי של הציבור לטווח קצר, שלטו הבנקים כמעט באופן בלעדי טרום רפורמת בכר, מה שבא לידי ביטוי בדמי הניהול הגבוהים שנגבו מהמשקיעים. בשנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, דמי הניהול בקרנות נאמנות מנייתיות הגיעו לרמות של 3% או אפילו יותר.

בשנת 2004, זמן קצר טרם כניסת רפורמת בכר, עמדו דמי הניהול בקרנות הנאמנות על בין 1.23% בממוצע בקרנות האג"ח הממשלתי ל־2.53% בממוצע בקרנות המנייתיות.

בשני העשורים שעברו מאז, דמי הניהול הממוצעים בקרנות ירדו בהדרגה: מ־1.9% ב־2007, דרך 0.97% ב־2014, 0.73% ב־2018 ועד 0.69% ב־2023.

יש לציין שמגמת הירידה החדה בדמי הניהול התרחשה למרות שחברות ניהול הקרנות שמחזיקים הגופים המוסדיים (חברות הביטוח ובתי ההשקעות) משלמות מאז הרפורמה עמלת הפצה לבנקים (0.35%) שמניבה לאחרונים רווחים של מאות מיליוני שקלים בשנה.

קופות גמל, העמלות הנסתרות בבנקים

בקופות הגמל, הסיפור מורכב יותר. לפני הרפורמה, כשניהול קופות הגמל היה בידי הבנקים, דמי הניהול היו יציבים ונמוכים יחסית למכשירים אחרים. בממוצע, הם עמדו על 0.67% שנה לפני הרפורמה ב־2004. אבל הסיפור לא נגמר שם.

הבנקים הרוויחו גם מעמלות קנייה ומכירה גבוהות מאוד. נגד קופת גמל גדיש, שהייתה הקופה הגדולה ביותר של בנק הפועלים, אף הוגשה תביעה בנושא (שהתקבלה), שהראתה שהיא גבתה עמלות קנייה ומכירה גבוהות בהרבה ממה שהיה מקובל. כשמחשבים את כל העמלות יחד - דמי הניהול בתוספת עמלות הקנייה והמכירה - הציבור שילם בפועל יותר מ־1%.

בשלב הראשון, השפעת רפורמת בכר הייתה דווקא שלילית באפיק זה. לאחר מכירת קופות הגמל מידי הבנקים לידי גופי הביטוח ובתי השקעות, דמי הניהול עלו זמנית - במקרים מסוימים אפילו שולשו עד לכדי 2%, שהיה המקסימום המותר אז.

"הגופים שרכשו את קופות הגמל מימנו, כביכול, את הרכישות שהיו בסכומים נכבדים באמצעות העלאת דמי הניהול", מסביר סטפק ממיטב, אחד מהשחקנים המרכזיים שנוצרו בשוק ההון בעקבות הרפורמה. אבל התהליך השתנה יחסית מהר. "מה שקרה בהמשך הדרך, אחרי עלייה זמנית בדמי ניהול, הם התחילו לרדת. זה התחיל אחרי שהכנסת קבעה תקרה נמוכה יותר בתחילת העשור הקודם".

הנתונים הסטטיסטיים מראים התייצבות לרמה דומה לזו שהייתה לפני הרפורמה, 0.67%, כמעט עשור אחרי שיצאה לדרך, ב־2014. אבל הפעם, ללא אותן עמלות נסתרות שגבו הבנקים של קנייה ומכירה. הירידה המתונה וההדרגתית נמשכת עד היום, כאשר הדוח האחרון של הממונה על שוק ההון מצביע על ממוצע דמי ניהול של 0.53% במוצרי הגמל בשנת 2023.

קרנות פנסיה, חיסכון של מיליארדי שקלים

התמונה בתחום קרנות הפנסיה שונה במהותה. קרנות אלה לא היו חלק ישיר מרפורמת בכר - הן כבר נמכרו לחברות הביטוח כחלק ממהלכים הקשורים לרפורמות שהוביל בתחילת שנות האלפיים שר האוצר דאז בנימין נתניהו. בד בבד, כספי החיסכון לפנסיה של הציבור, שבעבר נצברו בעיקר בקופות גמל, התחילו לזרום (הכספים החדשים) לקרנות הפנסיה החדשות שמנהלים המוסדיים.

אלא שרפורמת בכר השפיעה בדרך עקיפה גם על שוק הפנסיות. היא הכניסה לזירה את חברות הביטוח ובהמשך גם בתי השקעות כמו מיטב, פסגות ואלטשולר שחם. כשמשרד האוצר החליט בעשור הקודם ליזום מכרזים לניהול קרנות פנסיה "ברירת מחדל", בתי ההשקעות כבר היו מוכנים להתמודד בהם ולהציע תנאים תחרותיים מבחינת דמי הניהול.

כך, כמעט מבלי להתכוון לכך מראש, כאן היה הניצחון הגדול ביותר לציבור החוסכים. לפני הרפורמות, דמי הניהול בפנסיות היו אסטרונומיים - 0.5% מהצבירה בתוספת 6% מכל הפקדה חדשה. כיום, בעקבות מכרזי ברירת מחדל, ניתן לקבל דמי ניהול של 0.22% מהצבירה ו־1% מההפקדות החדשות. כך דמי הניהול הממוצעים מהצבירה ירדו כעשור לאחר הרפורמה ל־0.3% בשנת 2014, והוסיפו לצנוח עד ל־0.16% ב־2023. ירידה חדה זו משקפת חיסכון של מיליארדי שקלים לציבור לאורך השנים.

בדוח הממונה על רשות שוק ההון לשנת 2008 נכתב כי "בעבר גבו קרנות הפנסיה שיעור מרבי של דמי ניהול בשל העדר תחרות בשוק", ומצויין שם כי התחרות שנפתחה כבר נותנת את אותותיה, בין השאר, בהנחות בדמי הניהול שגובות הקרנות.

האתגר הבא לתת לציבור חכה, לא רק דגים

הביקורת היחידה הנכונה על רפורמת בכר, טוען סטפק היום, "היא שהיא שלחה את הציבור לדוג דגים בלי לתת לו חכה, דהיינו, היא לא סיפקה לו כלים לקבל החלטות מושכלות על חסכונותיו, והאמת היא שגם היא לא הייתה מסוגלת לעשות זאת, שכן הציבור היה בור מוחלט בנושא, והיה, כמובן, מי שדאג לכך - הבנקים. הוועדה הייתה ערה לכך והיא המליצה על תקציב רב שנתי לאוריינות פיננסית, המלצה שמעולם לא קוימה.

"יחד עם זה, צריך לומר שעולם האינטרנט והתקשורת הכלכלית שהשתפרה מאוד, נותנים לציבור, באופן חלקי מאוד אמנם, את מה שהמדינה לא נותנת לו". זאת, לצד סוכני הביטוח והיועצים הפנסיוניים, שבפועל מבצעים את רוב העברות כספי החיסכון של הציבור בין גופי הניהול השונים.

עוד כתבות

מומחים מנתחים את עדכון הרווח היזמי והשפעתו על השוק / צילום: Shutterstock

השינוי בתקן 21: המומחים מנתחים את עדכון הרווח היזמי והשפעתו על השוק

השמאי הממשלתי פרסם הנחיות חדשות לבדיקת כדאיות כלכלית בהתחדשות עירונית. מומחים מסבירים מה משמעות השינויים

פרופ' דפנה קולר / צילום: Scott R. Kline for insitro

פרופ' דפנה קולר, מחלוצות ה־AI: במערכות החינוך ממשיכים ללמד עובדות במקום איך לפתור בעיות

לפני 15 שנה כמעט עשתה פרופ' דפנה קולר מהפכה בגישה ללימודים כשהקימה את קורסרה, ועכשיו היא פועלת במרץ לקידום המהפכה הבאה - שינוי עולם התרופות מהיסוד, בעזרת בינה מלאכותית ● השבוע רכשה אינסיטרו, החברה שהקימה, סטארט־אפ ישראלי כדי לסייע לה במשימה ● בראיון בלעדי לגלובס היא מסבירה למה היא נלהבת כל כך מ־AI ומגלה איזו יכולת הכי חשובה כדי לשרוד בעולם העבודה העתידי

ימים לפני תחילת המחאות: "ההסכם הסודי" בין איראן וישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי דיווח של וושינגטון פוסט, ישראל העבירה מסרים דרך הרוסים לאיראן לאי-תקיפה הדדית, למה גרמניה עדיין סוחרת עם איראן, וסערת הקצין הבריטי שמנע מאוהדי מכבי ת"א להגיע למשחק לא נרגעת • כותרות העיתונים בעולם

צילום: Shutterstock

פרשת יוטרייד: האנליסט הנאשם בהונאת משקיעים הוסגר לישראל

רואי קוזין, בכיר בחברת האלגו-טריידינג יוטרייד, שגייסה במרמה כ-77 מיליון שקל מכ-600 לקוחות, הוסגר ממקסיקו לישראל ● קוזין שימש כאנליסט ראשי בחברה בין השנים 2012 ל-2015, תחת ניהולו של אביב טלמור, שנידון לחמש שנות מאסר במגרת הפרשה

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

לופטהנזה מאריכה את ביטולי טיסות הלילה לישראל עד סוף החודש

המהלך נובע מהערכת המצב הביטחוני במזרח התיכון, ונועד לאפשר לצוותי האוויר לשוב לבסיסיהם ללא לינה בישראל ● לדברי החברה, מרבית הטיסות הליליות הוזזו לשעות היום, ורק מספר מצומצם של טיסות בוטל

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

סופית: השקעת הענק של שותפויות הגז בהרחבת פיתוח לוויתן ב-2.4 מיליארד דולר

שותפויות מאגר לוויתן, שברון, ניו-מד ורציו, החליטו סופית להשקיע בהגדלת ההפקה במאגר לקדוח שלוש בארות נוספות, במטרה להגיע ליכולת הפקה של עד 21 BCM בשנה במחצית השנייה של 2029 ● ההחלטה התקבלה לאחר הסכם יצוא הגז הענק למצרים בהיקף של כ-12% מעתודות הגז של ישראל ובהיקף כספי של 35 מיליארד דולר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

אחרי זינוק של 6,630%: בעל השליטה בארית מוכר מניות בכ-400 מיליון שקל. מי הרוכשים?

צבי לוי מנצל את הזינוק העצום במניית החברה ומוכר 7% ממניות החברה • המכירה מתבצעת בהנחה של 8% על מחיר המניה ● לגלובס נודע כי הרוכשים הם משקיעים זרים גדולים, חברות הביטוח מנורה מבטחים והפניקס ובית ההשקעות מור

העליות בבורסה דחפו לשיא בכספים המנוהלים של הישראלים / אילוסטרציה: Shutterstock

העליות בבורסה דחפו לשיא בכספים המנוהלים של הישראלים: 4 טריליון שקל

בכך הוכפלו כספי החוסכים בפנסיה ובגמל בתוך פחות מ-7 שנים ● החזרה הביתה: היקף החשיפה של המוסדיים לחו"ל ירד ל-22.6%, לאחר שכבר עמד על כמעט 27%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בתל אביב; נובה זינקה במעל 8%, ארית תעשיות ירדה בכ-3%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.9% ● הדוח הרבעוני של TSMC הקפיץ את מניות השבבים ● החשש מהסלמה מול איראן לא הפריע אתמול לבורסה לכבוש שיאים חדשים ● היום יפורסם מדד המחירים לצרכן, הצפי - עלייה קלה ● על רקע צפירת ההרגעה של טראמפ - מחירי הנפט יורדים הבוקר

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

כרטיס אשראי מיוחד לקריית שמונה: האוצר הודיע על מענקים חודשיים לתושבי העיר

על פי הודעת משרד האוצר, תושבי קריית שמונה יקבלו מענק חודשי בסך 1,000 שקל עד 2,500 שקל, שניתן יהיה לממש רק בעסקים בעיר ● התקציב לתוכנית צפוי להגיע מתוך התוכנית לשיקום הצפון, שתוקצבה במקור ב-15 מיליארד שקל ונוצלו מתוכה עד כה כ-9 מיליארד שקל

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

ישראל כבר לא משתמשת בנשק הזה אבל ארה"ב קונה 2,000 מיירטים

צבא הודו חתם על חוזה בסך 35 מיליון דולר לאספקת מערכות שיגור רקטות המבוססות על פיתוחים של אלביט ● בתאילנד מביכים את בייג'ינג ומותחים ביקורת קשה על טנק המערכה הסיני ● ארה"ב סוגרת עסקה במיליארדים עבור תחזוקת מסוקי אפאצ'י ● וענקית הנשק לוקהיד מרטין מגדילה את קצת ייצור מיירטי הפטריוט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כריך בעגלת הקפה גן עד / צילום: אילון פמיליה

גם אנחנו לא האמנו שב־22:00 יש כזה תור למאפייה באמצע עיר

קינוח מושחת שמוגש במשתלה, גלריה עם אמנות ישראלית מתחלפת ומאפיית לחמים מיתולוגית שהתור משתרך אליה גם בחצות ● סיור מפתיע ברמת השרון

שנה מעולה בפנסיה ובגמל. מה צפוי בשנה החדשה? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הלקח מטבלת התשואות: אף אחד לא נשאר בצמרת לאורך זמן

חברות הביטוח כבשו את המקומות הראשונים בתשואות הגמל לשנת 2025, בזכות ביצועי השיא של הבורסה בת"א ● עם זאת, במבט ל–3 ו–5 שנים הן עדיין מאחורי בתי ההשקעות ● מדוע זה כך, האם זה ישתנה בקרוב, ומה מנהלי ההשקעות חושבים שכדאי לעשות כעת עם הכסף

לוחם בכוחות המשטרה האיראניים, טהרן / צילום: Reuters, Stringer/WANA

השבר האיראני: מומחים משרטטים את התרחישים האפשריים

כלכלה מרוסקת, אינפלציה של 50% ואיום תקיפה אמריקאי מוחשי: איראן ניצבת בפני הצומת הגורלי בתולדותיה ● בעוד המטבע המקומי צולל והמחאות ברחובות מחריפות, מומחים מזהירים כי נפילת המשטר עשויה לטלטל את המזרח התיכון כולו ● האם אנחנו בדרך ל"אביב ערבי" שני ולדמוקרטיה פרסית, או שהעולם יתעורר לוואקום שלטוני מסוכן?

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

על רקע הדיווחים שישראל ביקשה לדחות תקיפה אמריקנית, בצבא מבהירים: "ערוכים בהגנה ובהתקפה"

בנו של השאה: "טבחו בעם האיראני - כמו סדאם חוסיין ובשאר אסד, ח'מינאי ביצע פשעים נגד עמו. המשטר יפול - זאת לא שאלה של אם אלא של מתי" ● הבית הלבן ממשיך להתלבט לגבי דרך הפעולה הטובה ביותר - האפשרות של תקיפה נותרת על השולחן ● דובר צה"ל פרסם הבהרה באשר לרמת כשירותו של צה"ל: "בשבועות האחרונים חיזקנו יכולות והגברנו את המוכנות בכל הגבולות" ● דיווח בפוקס ניוז: צבא ארה"ב מקדם כוחות אוויר, יבשה וים למזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

האמנם מחירי הדירות שבו לעלות? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הלמ"ס שוב עוזרת לקבלנים לשנות את הסנטימנט בשוק הדיור

מספיק נתון אחד של הלמ"ס שמסמן עלייה חודשית במחירי הדירות, לצד מבצעי מימון יצירתיים ורוכשים שתמיד חוששים לפספס – כדי להחזיר לשוק תחושה של תפנית גם כשבמציאות הביקוש עוד חלש וההיצע בשיא ● הבעיה: מדובר בנבואה שדי בקלות גם מגשימה את עצמה

רזא פהלווי, בנו של השאה האחרון / צילום: ap, Thomas Padilla

יורש העצר רוצה לחזור לשלוט באיראן. אלה החסמים שעומדים בדרכו

46 שנים אחרי שאיבדה את השלטון, שושלת פהלווי מנסה לחזור להנהיג את איראן ● יורש העצר נפגש עם ויטקוף, מבטיח הכרה בישראל ומביע נכונות לוותר על הגרעין ● אבל המומחים מזהירים: הדרך שלו לתפוס את המושכות תהיה לא פשוטה

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל פוקס / צילום: ההסתדרות

הסמנכ"ל החדש בחברת הבת של פוקס: הבן של ויזל

איתי ויזל ימונה לסמנכ"ל מכירות בחברת הבת איתי ברנדס ● בתחילת 2025 עוד עמד שכרו על כ-13 אלף שקל ובשנת 2028 הוא צפוי לעמוד על כ-28 אלף שקל

חוק מס רכוש המחודש / צילום: Shutterstock

התיקון סותר את תכליתו המוצהרת: כשלים מהותיים בחוק מס רכוש המחודש

אף שהכוונה העומדת בבסיס החקיקה ראויה, ניתוח מעמיק של נוסח החוק המוצע חושף כשלים מהותיים העלולים לייצר עיוותים, ולהכביד שלא לצורך על ציבור רחב של בעלי קרקעות

קרן מור (''כוכבה שביט'') בקמפיין של קופ''ח לאומית / צילום: פיגמנט

כוכבה עוברת לסגול: קופ"ח לאומית משנה את המיתוג, וזו הסיבה

לאחר שנת שיא עם תוספת של יותר מ-10,000 לקוחות, ובהמשך למיקוד בבריאות האישה, קופת החולים לאומית מחליפה מיתוג ● המהלך כולל התאמה לחברה החרדית והערבית וילווה בקמפיין חדש