מומחים מזהירים מהיעדר רגולציה על עדכוני תוכנה מרחוק בכלי רכב: פגיעה בבטיחות וסיכוני סייבר

עשרות אלפי כלי רכב "חכמים" ומקושרי רשת, שנעים על כבישי ישראל, עשויים להיות חשופים לתקלות ולמתקפות סייבר, בשל היעדר רגולציה מקומית מסודרת על עדכוני תוכנה מרחוק (OTA). כך עולה מבדיקות שערכו גורמי הגנת סייבר בישראל, בין השאר עבור מערכת הביטחון.

● החברות שיבטחו את כל צי הרכב של המדינה
● בלעדי | יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

כל כלי הרכב "החכמים" שירדו לכביש בשנתיים-שלוש האחרונות, לא רק חשמליים, מקבלים כיום עדכוני תוכנה מהיצרן ישירות דרך הרשת או בעת טיפולים במוסכי היבואנים. העדכונים הללו כוללים לרוב שיפורים בממשק התפעול, עדכוני מפות והוספת פונקציות נוחות, אולם לעיתים קרובות גם עדכון ותיקון תקלות תוכנה למערכות הבטיחות והנהיגה ברכב, שנשלטות על ידי מעבדים.

אין מעקב על התיקונים

חלק מהעדכונים האלה עונים טכנית על ההגדרה של קריאה לתיקון בטיחותי ("ריקול"), אולם בניגוד לקריאה לתיקון תקלות פיזיות, שעליהן היצרנים מחויבים לדווח פומבית לנהגים ולמשרד התחבורה, אין כיום מעקב אילו תיקונים בטיחותיים מתבצעים באמצעות תוכנה.

בעבר בחן אגף הסייבר במשרד התחבורה את הנושא, ואף ביצע בדיקות מול יבואני הרכב, אולם הנושא לא הניב עד כה רגולציה סדירה. זאת למרות ביקורת של מבקר המדינה בנושא, שפורסמה כבר בשלהי 2022.

חלק מהיצרנים, בעיקר המערביים, דורשים כיום אישור פרטני של הנהג לכל התקנה של עדכון OTA ברכב. אולם אחרים מבצעים את העדכון "ברקע", לעיתים כשהנהג אינו ברכב.

מבדיקת גלובס עולה, כי לכל יצרן ויבואן בישראל יש מדיניות שונה לגבי מסירת מידע ביחס לעדכונים. רק שני יצרנים, BYD וטסלה, מפרסמים באתר שלהם בעברית פירוט של כל עדכון תוכנה. יצרנים ויבואנים אחרים מסתפקים במידע שמעביר היצרן למערכת המולטימדיה ברכב, או בקישור לאתר היצרן בחו"ל, אם קיים.

רגולציה ממשלתית לפיקוח על עדכונים מרחוק ברכב קיימת כיום בסין, ומתחילה להיות מיושמת גם בארצות הברית ובאיחוד האירופי, שבהן חדירה של כלי רכב "חכמים", בעיקר מתוצרת סין, נמוכה משמעותית מאשר בישראל.

להיעדר רגולציה יש גם השלכות על בטיחות הסייבר של כלי רכב. ד"ר הראל מנשרי (Menashri), ראש תחום הסייבר ומרצה בכיר ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ בעבר, אומר לגלובס כי "רכבי ההווה והעתיד, ולא רק חשמליים, הם במידה רבה 'מחשבים ממונעים', וניתן לפגוע בפעולתם התקינה בדרכים שונות על ידי הטענת פוגעני סייבר בנקודות שונות לאורך חיי הרכב, וקישוריות OTA מייצרת למעשה גורם סיכון בעייתי יותר".

לדבריו, העובדה כי כיום אין רגולציה מערכתית ממשלתית בנושא, מאפשרת ליישם תרחישי תקיפה רבים, שעלולים להביא לפגיעה פיזית מול נוסעי רכב ואולי אף לפיגוע אסטרטגי, כמו קוד שיעצור מספר מכוניות בזמן נסיעה בכביש הומה והכרחי, ועקב כך ייצור פקק תנועה בזמן מלחמה, או פגיעה נקודתית ברכב ממשלתי ושל בעלי תפקידים רגישים אחרים.

פוגענים בשלב הייצור

מנשרי אומר, כי המתודולוגיה הסינית בנושא, שמגובה בחקיקה, מייצרת סיכונים להתקנה של פוגענים בשלבי הייצור, ואף לעדכוני תוכנה "בעייתיים" המגיעים מהיצרן. אולם תקשורת OTA מאפשרת פגיעה גם על ידי גורמי סייבר נוספים, שאינם בהכרח היצרן או ממשלת סין.

לדברי ד"ר מנשרי, "חייבת להתקיים רגולציה מדינתית שתנסה למנוע את הסיכונים הללו, ותאפשר פעילות הגנתית בראייה מערכתית-מדינתית. היא צריכה לחייב מנגנוני פיקוח לבחינת מערכות התוכן באמצעים מדינתיים עוד בשלבי הבאת הרכב לתקינה בארץ, ובחינות מדגמיות של כל רכב. בין השאר נדרשים יצירת מנגנוני אימות בדוקים לזהויות הרכב ושרתי העדכונים, בחינה של עדכוני תוכנה למציאת פוגענים תחת מטרייה ממשלתית ומתן התרעות רלוונטיות לנוהגים ברכב. 

אוטו חן נכנסת לתחום המשאיות החשמליות

חברת אוטו חן, שמייבאת את רכבי מקסוס לישראל, צפויה להיכנס עוד השנה לתחום היבוא של משאיות חשמליות. המשאית הראשונה שתיובא היא eDELIVER 75, במשקל כולל של עד 7.5 טונות ועם כושר נשיאת מטען של עד כ-4.5 טונות. המשאית מיועדת בעיקר לחלוקה באזורים עירוניים צפופים, שבהם קיימות תקנות רעש וזיהום מחמירות. היא מצוידת בסוללה בקיבולת 120 קילוואט עם טווח של עד כ-260 ק"מ ותמיכה בטעינה מהירה. המחיר עדיין לא ידוע.

במקביל החלה החברה לשווק בישראל את הטנדר החשמלי eTerron 9, שמיועד להתחרות בפלח המתרחב של טנדרים חשמליים בישראל. הרכב מיועד לפלח רכבי העבודה של מתחת ל-3.5 טונות, והוא נמתח לאורך 5.5 מ' ולגובה 1.87 מ', וניצב על בסיס גלגלים באורך 3.3 מ'. מלבד ארגז מטען אחורי באורך 1.56 מ', לרכב יש גם תא אחסון קדמי בנפח 236 ליטר, והוא מורשה לשאת מטען במשקל עד 650 קילו ולגרור עד 3.5 טונות.

 eTerron 9 / צילום: יח''צ

לרכב יש קבינה כפולה לחמישה נוסעים ומערך בטיחות מקיף. מערכת ההנעה כוללת שני מנועים בהספק 442 כ"ס, הנעה כפולה וסוללה של 102 קילוואט-שעה, עם טווח של עד 432 ק"מ ב-WLTP. האחריות היא לחמש שנים על הרכב ולשמונה שנים או 200 אלף ק"מ לסוללה. המחיר נע בין 290 ל-310 אלף שקל.

הערכות בענף הרכב: ביטול הסכם הסחר עם אירופה ישפיע באופן שולי על היבוא, אבל עלול להוביל לקפיצת מחירים

אם יתממש התרחיש של ביטול הסכם הסחר החופשי בין האיחוד האירופי ובין ישראל, השפעתו על שוק הרכב הישראלי תהיה נקודתית ומוגבלת. כך עולה מהערכות ראשונות בענף יבוא הרכב. במסגרת ההסכם הקיים, כלי רכב שמיוצרים באיחוד נהנים בישראל כיום מפטור ממכס בגובה 7%, שעשוי להתבטל כעת כצעד גומלין של ישראל. אולם בענף אומרים, כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה חדה בהיקף יבוא הרכב מאירופה, בהשוואה ליבוא כלי רכב ממדינות אחרות. בחודשים ינואר-אוגוסט 2025 עמד חלקם של כלי הרכב מתוצרת אירופה על כ-28% בלבד, לעומת נתח של כ-31% לכלי רכב מתוצרת סין.

 נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין / צילום: Associated Press, Virginia Mayo

לאחרונה החלו גם מספר יבואנים גדולים של מותגים מהמזרח הרחוק לנתב את היבוא של דגמים מבוקשים בישראל, שיובאו עד כה ממפעלים באירופה, לכלי רכב בתקינה אמריקאית, שמיוצרים במזרח. בין השאר מיובאים כיום מקוריאה דגמים כמו קיה ספורטג' ויונדאי טוסון, שבעבר יוצרו באירופה, ואילו טויוטה החלה לייבא החודש את קורולה סדאן מיפן, כתחליף לטורקיה.

עם זאת, בענף אומרים כי ההשפעות הלא-ישירות של תרחיש ביטול הסכם הסחר עשויות להיות משמעותיות, ובראשן היחלשות משמעותית של השקל ביחס למטבעות היבוא, ובאופן ספציפי ביחס לאירו. בימים האחרונים כבר נחלש שער השקל משמעותית ביחס למטבע האירופי, ואם המגמה תימשך ותתעצם, היא עשויה להוביל להתייקרות של כלי רכב שישוחררו ממכס בשבועות הקרובים.