מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל
"ממשל טראמפ לא היה מעורב בהשגת ההסכם בין החברות - אבל הוא תמך בו", כך אמר הערב (ד') מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, שהתייצב לצד מנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן במסיבת עיתונאים לרגל חתימת עסקת הענק ההיסטורית בין שתי החברות שבעבר היו מתחרות חריפות.
● פרשנות | מה עומד מאחורי עסקת אינטל-אנבידיה, והמרוויחה הישראלית המפתיעה
● בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה
"אני בתפקיד הזה כבר חצי שנה - וכבר ביומי הראשון בו עסקתי בפרטי ההסכם", גילה טאן. "צוותים גדולים של ארכיטקטים של חומרה עובדים יחד כבר שנה על ההסכם המשותף הזה", הוסיף הואנג.
אנבידיה הודיעה אחר הצהריים כי תרכוש מניות אינטל בשווי של 5 מיליארד דולר, כ- 4.3% ממניות אינטל נכון לטרום תחילת המסחר, וכעת עולה מניית אינטל ב-22%. לא מדובר בהסכם שבו אנבידיה תייצר במפעלי אינטל, אלא מתווה לפיו השתיים יפתחו יחד שבבים לשוק השרתים והלפטופים - ובעיקר יסירו את המחיצות ביניהן למרחב של שיתופי פעולה.
באמצעות עסקת הענק, תוכל אנבידיה להכנס לשוק המחשבים האישיים הנשלט עד היום על ידי אינטל באמצעות שילוב המעבד הגרפי שלה במעבדי הליבה למחשבים של אינטל. מעבדי השרתים של אינטל, מאידך, יוכלו להשתלב מעתה בשרתי הבינה המלאכותית המתקדמים של אנבידיה, NVLink.
אינטל נכנסת ל"קודש הקודשים"
על פי הואנג, עיקרה של העסקה נוגע לפיתוח משותף של מעבדי ליבה (CPU) המותאמים למשימות שונות. מעבד ליבה, בניגוד למעבד גרפי, עוסק בניהול פעולות תוכנה רבות של מחשבים אישיים ושרתים - והוא מהווה מעין מוצר משלים למעבד הגרפי של אנבידיה (GPU) המבצע את חישוב הבינה המלאכותית.
מעבדי ה-GPU מדברים ביניהם ומנוהלים, בין השאר על ידי מעבדי ה-CPU, אלא שברבות השנים פיתחה אנבידיה מעבדי ליבה משלה המבוססים על ארכיטקטורה של חברת ARM, המתחרה של אינטל. כעת מגלה הואנג כי "קיימת בעייה של הגדלת השוק", ובמילים אחרות - ייתכן ושבבים אלה נמצאים בביקוש עודף והדרך לספק אותם עשויה להיעשות באמצעות פנייה למוצר המתחרה של אינטל, המבוסס על הארכיטקטורה הוותיקה שלה, x86.
עבור אינטל מדובר במעין פרס - בצורה זו תוכל החברה להיכנס אל "קודשי הקודשים" של מוצר ה-AI המשוכלל ביותר - ארון שרתי AI מתוצרת אנבידיה המבוסס על 72 מעבדים גרפיים, ולקחת חלק במחשוב המרכזי שיפעיל את עיקר משימות ה-AI של השנים הקרובות. האם הדבר אומר שאינטל זנחה את היכולת להתחרות באינטל עם מעבד AI משלה? השניים לא נשאלו על כך ולא התייחסו לנושא.
"סוג חדש של מעבדי לפטופים שהעולם עוד לא ראה"
הכרזה נוספת עסקה בשוק שעליו חולשת אינטל - שוק המחשבים האישיים. אנבידיה תשלב את המעבדים הגרפיים שלה בתוך מארז שבבים גדול (chiplet) עם המעבד של אינטל, במטרה ליצור מחשבים בעלי יכולת עיבוד גרפי ובינה מלאכותית גבוהה יותר. "זה יהיה סוג חדש של מעבדי לפטופים שהעולם עוד לא ראה", אומר הואנג. לצורך כך תשתמש אנבידיה בשירותי האריזה של אינטל, אך השבבים ייוצרו, ככל הנראה, במפעלי TSMC. "בתחום השרתים אנבידיה תהיה לקוחה גדולה של אינטל, ובתחומי המחשבים האישיים, נהיה ספק גדול בשוק הזה כפי שלא היינו בו מעולם. כיום אנבידיה מוגבלת לנתח שוק נישתי יותר".
ויש גם זווית ישראלית: במרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל מפתחים מעבדי ליבה (CPU) המבוססים על ARM, ועל פי הואנג, אלה ימשיכו במסלול הרגיל - "אנחנו בונים את הדור הבא שלו, "ורה", אחרי "גרייס", ויחד עם ARM נבנה מעבדי ליבה לרובוטים, רכבים וכן למחשבי על קומפקטיים (DGX Spark)". פוטנציאל שוק מעבדי הליבה לטענתו נאמד ב-25 מיליארד דולר, ואנבידיה הולכת להנות ממנו ומההמניות שלה באינטל, לדבריו.
"אנבידיה ראתה בעבר את אינטל כמתחרה, אבל כבר כמה שנים שזה כבר לא המצב", אומר לגלובס גיל לוריא, ראש תחום מניות הטכנולוגיה בבית ההשקעות האמריקאי DA Davidson. "אנבידיה שולטת בשוק חוות השרתים, ואינטל היא שחקנית קטנה מאוד. אנבידיה נמצאת כעת במצב של השקעה בחברות אחרות באקוסיסטם של הבינה המלאכותית כדי לשמור על המומנטום של התפתחות הטכנולוגיה - המוטיבציה שלה להשקיע באינטל היא כפולה - היא יכולה לעזור לגוון חלק מהייצור הרחק מ-TSMC והיא יכולה לתמוך בממשל האמריקאי, כשזה ניסה לתמוך בחברה האמריקאית היחידה שמסוגלת לייצר שבבים בארה"ב".