אלעד וולך / צילום: גיא שרייבר
אישי: בן 37, נשוי + 3, גר במיאמי
מקצועי: מנכ"ל ומייסד־שותף ב־Aidoc, שפיתחה מערכות AI תומכות החלטות רפואיות
ילדות ומשפחה: נולדתי בחיפה למשפחה יהודית־רוסית קטנה ומלוכדת. אני הבכור לשתי אחיות. אמי עבדה באלביט ואבי ב־IBM. בבית הספר הייתי תלמיד מצטיין, סיימתי בגרות במתמטיקה ופיזיקה במקביל לקורסי העשרה בטכניון.
● פורטפוליו | הרווארד נראתה לו כמו "חנות ממתקים". למרות זאת הוא חזר לישראל וקיבל תפקיד בכיר
● פורטפוליו | הוא עשה אקזיט של 300 מיליון דולר. לחברה החדשה שהקים הוא כבר הולך לדרוש הרבה יותר
לא מגשים את המיתוס: במסגרת עבודתו אבי היה חבר בצוות ה־AI, וזה השפיע עליי מאוד. היה ל־IBM פרויקט שנתי בשם Grand challenge, סדרה של אתגרים טכנולוגיים שאפתניים. אחד מהם היה בניית רופא ממוחשב ואבא שלי עסק בזה המון. יכול להיות שזה עניין של יהודים־רוסים: המקצוע מספר 1 הוא רופא, ומספר 2 הוא מדען. אני לא הגשמתי את שני הסעיפים, אבל תמיד נשארה לי השאיפה ללכת לעולם הרפואה.
צבא ולימודים: שירתי תשע שנים בפרויקט תלפיות. הייתי ממקימי מערך למידת המכונה והראייה הממוחשבת בחיל האוויר. בזמן השירות עשיתי תואר ראשון במדעי המחשב ופיזיקה באוניברסיטה העברית, ותואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. את שני המייסדים השותפים שלי היום, מיכאל ברגינסקי וגיא ריינר, הכרתי בתלפיות. השתחררנו יחד והחלטנו לעשות משהו בתחום הרפואה.
איך נולד הרעיון: לא ידענו כלום על רפואה או על ביזנס, אבל החלטנו לעזוב כל מה שאנחנו עושים ולהסתובב בבתי חולים כדי להבין את הבעיות ולראות איך אפשר לעזור. כבר אז קלטנו שהרופאים הם אנשים מדהימים, שעובדים תחת לחץ עצום שמגדיל מאוד את הסבירות לטעויות. התחלנו לייצר אוסף רעיונות ופסלנו אותם בזה אחר זה. הרעיון הרביעי שהעלינו נולד מתוך הסיפור המשפחתי: סבא שלי ואחותו - נפטרו בעקבות טעויות רפואיות. הבנו שיש כאן בעיה בקנה מידה עולמי. בארה"ב בכל שנה מתים 370 אלף איש מטעויות רפואיות ועוד 400 אלף נשארים נכים.
המוצר: חשבנו על מערכת שתדע לסייע באמצעות AI בקבלת החלטות רפואיות בזמן אמת. התחלנו בעולם הרדיולוגיה, במטרה לעזור לרופאים לקבל החלטות אבחוניות טובות יותר. פיתחנו דמו והראנו אותו לרדיולוגים. כולם אמרו: "אני צריך אחד כזה".
כשראינו שהביקוש פסיכי, בנינו מוצר AI ראשון שזיהה דימומים בראש. היום מי שעובר סריקה במרפאות חוץ יכול לחכות שבועות לתשובה. ומה אם יש לו תסחיף ריאה? כשיתקשרו אליו, יכול להיות שכבר לא יהיה מי שיענה. המערכת של Aidoc מתריעה בפני הרדיולוג שיושב לקרוא את הסריקות: לפציינט מספר 100, שעוד לא הגעת אליו, יש דימום, שבץ או תסחיף ריאה. עליך לבדוק אותו עכשיו. זה מייצר לרופאים תמונה של מה דחוף.
100 סירובים: בהתחלה היה לנו קשה מאוד לגייס כסף ובסיד גייסנו רק 3.5 מיליון דולר. קיבלנו 'לא' מיותר מ־100 משקיעי הון סיכון. הם פשוט לא הצליחו לשייך אותנו לשום קטגוריה. מצד אחד אנחנו מכשור רפואי שמצריך אישורי FDA, ומצד שני אנחנו גם תוכנה וענן. אבל זה השתנה. בשלב מסוים הם הבינו שפשוט ייסדנו קטגוריה. עד היום כבר גייסנו כ־370 מיליון דולר.
המספרים: את שתי ההתקנות הראשונות של המוצר שלנו עשינו ב־2018, אחת בשיבא והשנייה בבית החולים Cedar Sinai בלוס אנג'לס. ב־2019 עברתי למיאמי כדי להיות קרוב יותר לשוק המרכזי. כיום המוצרים שלנו מוטמעים ביותר מ־2,000 בתי חולים. בישראל אנחנו נמצאים בכ־99% מבתי החולים. Aidoc מעסיקה כמעט 500 עובדים ורושמת הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה. רדיולוגים מבינים היום שהסיפור הוא לא ש־AI תחליף אותם, אלא שרדיולוגים עם AI יחליפו כאלה בלי AI.
לזהות 90% מהמחלות: הגיוס הגדול שביצענו לאחרונה, 150 מיליון דולר, נועד לממן את מודל היסוד שאנחנו מפתחים. המודל יאפשר לנו לצלם בדימות אזורים בגוף ולזהות עשרות עד מאות מחלות בבת אחת, במקום כל מחלה בנפרד. היעד הוא להצליח לאבחן בתוך שלוש שנים 90% מכל המחלות באמצעותו. הייתי סקפטי לגבי המודל, עד שראיתי במו עיניי שהוא עובד.
הענקיות שבתמונה: לבנות את מודל היסוד, אחד מפיתוחי ה־AI הכי מתקדמים ומורכבים בעולם, זו לא משימה שהחברה שלנו יכולה לעשות לבד. אנבידיה ואמזון הן שותפות מדהימות, עם פלטפורמות שיעזרו לנו לבנות אקוסיסטם לזיהוי מחלות.
מבט לעתיד: כשהתחלתי את המסע הזה לא ידעתי שהוא עשוי להימשך 20 שנה, אבל כיום כבר הפנמתי שזה מפעל החיים שלי ואין לי צורך לקפוץ בין חברות.