מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Chiang Ying-ying
אנבידיה נחשבת לספקית הכמעט בלעדית של שבבים גרפיים, המעבדים החיוניים להפעלת שרתי בינה מלאכותית - ובכך היא משמשת כ"מנוע הבערה" המרכזי מאחורי מהפכת ה־AI. אלא שבמקביל לכך, מעט מתחת לפני השטח, היא גם הופכת לבעלת מניות מובילה בחברות הגדולות בתעשייה, כשהיא משקיעה עשרות מיליארדי דולרים בלקוחותיה, ומגדילה אגב כך את הביקוש למוצריה שלה.
● אחרי ההשקעה של סופטבנק ואנבידיה: אינטל מחזרת אחרי אפל
● חברת האינשורטק שיודעת לקרוא מידע רפואי נרכשת בכ-200 מיליון ד'
השקעת הענק של 100 מיליארד דולר ביצרנית ChatGPT חברת OpenAI ביום שני האחרון, לפי שווי חברה של חצי טריליון דולר, היא רק דוגמה אחת ואחרונה לכך. קודם לכן, השקיעה אנבידיה מיליארדי דולרים בשבע יצרניות מודלים נוספות, בהן xAI של אילון מאסק, פרפלקסיטי, מיסטרל, סייף סופראינטליג'נס של מייסד OpenAI איליה סוצקבר, וגם AI21 הישראלית של הפרופ' אמנון שעשוע.
השקעה של מיליארדים כדי לקרוץ לבית הלבן
ההשקעות של אנבידיה לא מסתכמות במודלי בסיס בלבד, ומשתרעות לפעמים על פני שווקים שלמים. היא מושקעת בשתי החברות ששולטות בענף אחסון המידע ל־AI, ווקה ו־ואסט דאטה, שתיהן הוקמו על ידי יזמים ישראלים, ועל שתי החברות הגדולות בתחום הניאו־ענן - השכרת שטחי מחשוב AI לפי דרישה - קורוויב האמריקאית ונביוס ההולנדית - שמייסדיה ישראלים.
למרות דבריו של מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג כאילו המחשוב הקוונטי יהפוך להיות מוצר נפוץ בשוק רק בעוד 15 או 30 שנה - אמירה ששלחה את מניות הקוונטום מטה - אנבידיה מושקעת גם בשתיים מהחברות המובילות בתחום: פסייקוונטום האוסטרלית - החברה הבולטת כיום בתחום המחשוב הקוונטי הפוטוני, וחברת קוואנטינום, הספקית המובילה כיום של מחשבים קוונטיים למעבדות ממשלתיות וחברות.
החל מהשבוע שעבר היא גם בעלת מניות בענקית ייצור שבבים - לאחר השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל , תמורת כ־4% מהמניות. העסקה עם אינטל לא נחשבת אסטרטגית לעתידה של אנבידיה והיא נעשתה ככל הנראה כמעין תשלום דמי רצינות לממשל טראמפ שמעוניין לראות תעשיית ייצור שבבים משגשגת - השקעה שמראה עד כמה אנבידיה יכולה להוציא מיליארדי דולרים מבלי שהדבר יזיק לה במיוחד. עם תזרים מזומנים חופשי שנתי צפוי של 60 מיליארד דולר לסוף השנה הזו, יותר מפי שלושה ממה שרשמה אנבידיה בסוף 2024, לחברה יש כנראה מספיק כסף גם ליחסי ציבור שאולי יועילו לה במערכת היחסים עם הבית הלבן במקומות אחרים.
סימני שאלה סביב ההשקעה ב־OpenAI
ההשקעה ב־OpenAI היא הרבה יותר מרק רכישה של מניות בחברת מודלי AI טרנדית. אנבידיה תסייע ל־OpenAI לממן את הקמתה של חוות שרתים עוצמתית לאימון והפעלה של בינה מלאכותית, המכונה "מפעל AI" בהיקף מצטבר של 10 גיגה־בייט, שיתפרס, ככל הנראה, על פני מספר מתקנים. היא תמכור לה שבבי בינה מלאכותית עוצמתיים, סביר להניח מהדגמים המתקדמים של השנים הבאות כמו "ורה רובין", שיהיו שווי ערך בעוצמתם ובכמותם לכלל המעבדים הגרפיים הנמכרים בכל שנת 2025.
בבנק אוף אמריקה הרימו גבה לנוכח מה שהם מכנים "מראית עין של מימון לקוח": "השקעה כל כך גדולה מעלה סימני שאלה, לפחות עד שאנבידיה תבהיר את הפרטים החשבונאיים של העסקה", נכתב בתגובת הבנק לעסקה. "אבל ההנחה שלנו היא שאנבידיה תתייחס להשקעה כמו לכל השקעה גדולה אחרת".
לפי בנק אוף אמריקה, אנבידיה תגזור הכנסות מצטברות של 300-500 מיליארד דולר, ועשויה לרכז בין 15% ל־25% מסך המכירות שלה עד שנת 2030, "ולהפוך לאחת הלקוחות המרכזיים שלה לצד ענקיות הענן - גוגל, אמזון, מיקרוסופט ומטא". OpenAI צפויה להיות אחד הלקוחות הגדולים של אנבידיה, אך בעת ובעונה אחת השתיים צפויות להציע את השותפות ביניהן בתחום המחשוב והרשתות, דבר שבנק אוף אמריקה מציין כחסרון עבור מתחרות כמו ברודקום ו־AMD.
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט מניות טכנולוגיה באופנהיימר, מסתכל על ההשקעה ב־OpenAI ככזו שנועדה לממן רכישות עתק של ציוד הוני (CAPEX). במילים אחרות, אנבידיה מממנת כאן רכישת מעבדים גרפיים מתוצרתה. "אנבידיה קונה הזמנות לקוח. זה אולי היה מעשה שבעבר היו מרימים עליו גבה - הרי בועת הדוט קום התפוצצה לפני 25 שנה לאחר שחברות תקשורת סבסדו הקמת תשתיות מסיבית והשקיעו בלקוחות שלהן - אבל אני לא חושב שזה המקרה כיום", אומר וסצ'ונוק. "אנבידיה היא חברה רווחית מאוד, עם רווח תפעולי של 60% - ועדיין אין תחרות אכזרית בין ספקיות שבבים על מחיר. OpenAI היא אמנם חברה הפסדית מאוד, אבל אנבידיה לא מפסידה מהעסקה: כל ההשקעה חוזרת באמצעות קנייה של השבבים שלה".
"החברה מדממת מזומן, היא זקוקה לאנבידיה"
העסקה משרתת את שני הצדדים גם במובן נוסף: כל אחת מהן תלויה מאוד בענקיות הענן, כאשר OpenAI תלויה במיקרוסופט, המשקיעה האסטרטגית הראשונה שלה, ועושה בשנה האחרונה את צעדיה הראשונים כחברה עצמאית. גם מיקרוסופט עצמה לא נותרת חייבת - ואת מנוע ה־AI שלה, קופיילוט, היא מבססת כיום על קלוד המתחרה, אחרי שנים שעבדה עם OpenAI. גם אנבידיה, מצדה, מעוניינת בעצמאות יחסית מקוורטט חברות הענן - מיקרוסופט, גוגל, אמזון ומטא - שאחראי על לפחות מחצית מהכנסותיה.
"OpenAI היא חברה הפסדית שמדממת מזומן - היא נזקקת לכסף הזה של אנבידיה כדי להמשיך ולהישאר מעל למים במרוץ החימוש האכזרי בין מנועי ה־AI", אומר וסצ'ונוק. ייתכן גם כי היא חברה גדולה מכדי ליפול, ומאידך, הוא אומר, המשך הגידול בייצור וצריכה של מעבדים גרפיים עומד בפני כמה אתגרים שמטילים צל על המהירות שבה ניתן יהיה לפרוס תשתיות AI.
"הגידול הנדרש באספקת חשמל כדי להצדיק את השדרוגים החוזרים ונשנים באיכות והעוצמת המעבדים הוא מעל ומעבר למה שניתן לספק - אין מדינה בארה"ב שתוכל לספק שליש מהחשמל שלה למפעלי AI - וזה הצפי הדרוש כדי להמשיך בגידול בקצב הנוכחי", מסביר וסצ'ונוק. "בנוסף, שבבי זיכרון החיוניים להפעלת המעבדים הגרפיים נמצאים במחסור חמור שהשוק מתקשה לדעת כיצד לפתור אותו. חברות כמו מיקרון והייניקס מנסות לפתור את הבעיה אבל מתקשות לעמוד בביקושים".