גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדען הראשי של הרלב"ד: "צריך ללמוד מיוון ולהגביל את המהירות בערים ל-30 קמ"ש"

פרופ' הלל בר גרא כיהן עד לאחרונה כאחראי על המחקר ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ועזב את תפקידו עם מסר ברור: מספר ההרוגים בכבישים מזנק, ויש הרבה מה לעשות • בראיון לגלובס הוא אומר שיש הרבה מה לחזק ברמת התשתיות, ומסביר למה הוא מציע לאמץ את חוק המהירות של יוון: לא יותר מ־30 קמ"ש בתוך העיר

פרופ' הלל בר גרא / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרופ' הלל בר גרא / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מתחילת השנה נהרגו בכבישי ישראל 361 בני אדם - התקופה הכי מדממת בהשוואה גם לעשור אחורה. שנת 2024 כולה הסתיימה עם 405 הרוגים והייתה לשנת שיא מזה 17 שנה.

שוק המשרדים מדשדש, אבל עיר מפתיעה אחת מתברגת בכל זאת בצמרת
עסקה בשבוע | קומה 27 עם בריכה: בכמה נמכרה הדירה הנדירה בחריש?

המספרים החריגים מטרידים, אך בישראל אין תוכנית לאומית למאבק בתאונות הדרכים שנמצאת בתוקף.

פרופ' בר גרא מסביר שהחלה עבודה על מחקר בנושא, כדי לבחון כיצד מספר ההרוגים טיפס פתאום לאחר שנים של יציבות מסוימת.

"בינתיים יש לנו רק ספקולציות והשערות", הוא אומר, "כך לדוגמה התפקוד של המגזר הציבורי שהשתנה כי כל המערכות - האכיפה, הבריאות, החינוך - כולן היו על הקצה, והקשב הממשלתי והציבורי ירד. גם הלחץ שאנשים נתונים בו עלה וזה יכול להשפיע. אנשים שחזרו ממילואים שינו את אורחות חייהם, שינוי מקום מגורים, עבודה, סדר היום והרגלים. המון שינויים התחוללו גם במדינה וגם בחייהם של אנשים, וזו רק רשימה ראשונית.

"ואולי זה בכלל לא קשור למלחמה? אולי זה מתוך הצטברות של שנים שבהן לא הייתה תוכנית לאומית מאושרת לבטיחות בדרכים והצלחנו לעשות פה ושם דברים אבל הגענו לנקודה שבה היעדר הפעילות הצטבר? קשה לברר את זה.

"צריך גם לזכור שזהו אירוע ייחודי שאין הרבה השוואה רלוונטית אליו".

האם ראית את הממשלה פועלת בנושא במסגרת תפקידך?
"הקשר שלי עם הממשלה הוא מאוד עקיף. אני יודע שאחד הדברים המרכזיים שצריך לעשות והוא גם כתוב בחוק הרלב"ד, הוא שצריכה להיות תוכנית לאומית רב־שנתית להגברת הבטיחות בדרכים, וכבר עשר שנים שאין תוכנית כזו מאושרת, מתוקצבת ומיושמת".

הטיפול צריך להיות הוליסטי ומבוסס נתונים

פרופ' בר גרא הוא מומחה לתחבורה ולבטיחות בדרכים ועסק במחקריו באוניברסיטת בן גוריון בנגב בנושאים כמו השפעות של מצלמות אכיפת מהירות מותרת, הנטייה לעקיפה ותיעוד דיגיטלי של אירועים בנהיגה. הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית שבה גם סיים תואר שני במתמטיקה. את הדוקטורט בהנדסה אזרחית עשה באונ' אילינוי בשיקגו. אחרי שנות מחקר ועשייה גם במגזר הציבורי, הוא לא ישן בשקט בלילה.

"מספר מצלמות המהירות הפעילות בישראל הוא פחות מעשר למיליון תושבים, וזאת כשבמדינות המובילות בתחום הזה בעולם מדובר על בערך 200 מצלמות למיליון תושבים. כלומר פי 10 עד פי 20 יותר מאשר יש במדינת ישראל. המצלמות הקיימות במדינת ישראל הן בתהליך סוף חיים וחלקן פגות תוקף ואין על השולחן תוכנית עבודה מאושרת, מסודרת ומתוקצבת עם לוחות זמנים. אין תוכנית שמתארת איך נגיע מהמצב העגום כיום בתחום הזה לאזור רצוי וזה מאוד מטריד", אומר פרופ' בר גרא.

לדבריו, "היו לנו על זה הרבה מאוד דיונים, כמובן גם עם המשטרה ועם המשרד לביטחון לאומי ועם גופים אחרים. כל האנשים שאני שמעתי שדיברו על העניין הזה תמימי דעים שזה דבר חשוב, אבל עדיין זה לא מתנהל כמו שהיה אפשר לצפות מפרויקט חירום לאומי. יש הרבה חסמים, אבל השורה התחתונה היא שלמרות רצון טוב והרבה נכונות והרבה אנרגיות והרבה מאמץ זה לא קורה, ואני לא ישן טוב בלילה בעניין הזה בכלל".

תאונת דרכים. ''הפתרון צריך לכלול טיפול בהתנהגות של כלל הנהגים, בדגש על אוכלוסיות שמתנהגות פחות טוב'' / צילום: ארכיון תיעוד מבצעי מד''א

"החוק לבדו לא מספיק, צריך תשתיות"

האכיפה בדרכים הבין־עירוניות אינה יכולה לעמוד לבדה, אומר פרופ' הלל בן גרא. לפי מודל המערכת הבטוחה, מודל שפותח בעשורים האחרונים וממומש בתוכניות לאומיות במדינות רבות בעולם, הטיפול בתאונות דרכים צריך להיות הוליסטי ומבוסס נתונים וידע, אכיפה דיגיטלית, חינוך והסברה ושינוי התשתית בכבישים.

לדבריו, "הסטנדט התשתיתי של כבישים חדשים הוא מתקדם אבל יש עוד הרבה מה לעשות בנושא כי אי־אפשר לבוא לנהגים ולהגיד להם, 'אלו התשתיות ותסתדרו איתן', או להאשים אותם שהם הבעיה. להיפך, אנחנו רוצים שהמערכת כולה וכל גורם בה יתרום את המקסימום כדי לאפשר גם טעויות אנוש ולצמצם את הפגיעה שהן גורמות.

"אנחנו צריכים לשאוף ליצור תשתית פרואקטיבית. כלומר לאו דווקא לטפל במוקד שבו היו כמה תאונות דרכים. לפעמים צריך לקחת מקטע שצריך לטפל בכולו, הגברת שוליים משוננים בכבישים חד־מסלוליים, הקמת מפרצי עקיפה.

"כמובן יש יתרונות משמעותיים בהרחבה של כבישים לדו־מסלוליים והפרדה קשיחה ביניהם - ונעשתה עבודה בנושא. אין מתכון אחד שנכון לכל הכבישים הבין־עירוניים, ובכל אופן שני שלישים מהתאונות מתרחשות שם, ונקודת התורפה הכי גדולה של מדינת ישראל בהם זה היעדר מצלמות אכיפה".

בתחום העירוני נראה שישראל רחוקה הרבה יותר מצעדים שניתן לעשות. "חזון אפס בתאונות דרכים מדבר על אפס מקרים של היפגעות בלתי הפיכה או חמורה וזהו חזון, אבל יש ערים שהצליחו לסגור שנה בלי הרוגים, כזו היא הלסינקי על 700 אלף תושביה, אז זה בהחלט אפשרי", הוא מסביר. "אמצעי משמעותי הוא מיתון תנועה והגבלת מהירות ל־30 קמ"ש. זהו פתרון שמיושם בלא מעט ערים.

"יוון אימצה זאת בחוק שקובע שברירת המחדל היא שהמהירות המותרת בערים לא תעלה על 30 קמ"ש, אלא בכבישים מסוימים שם נקבעת מהירות מיוחדת. החוק לבדו לא מספיק, והוא צריך להיות מלווה בתשתיות כי אם אתה בונה כביש של כמה נתיבים לכיוון ואתה אומר לנהגים לנסוע 30 קמ"ש זה כנראה לא יקרה. צריך לגרום להולכי הרגל ללכת בנינוחות. צריך את כל החבילה הזו וזה המרכיב העיקרי והמרכזי שצריך להיות מיושם בערים כדי לשפר בהן את הבטיחות".

היית ממליץ לאמץ חוק דומה לזה שחל ביוון?
"כן, בהחלט. ברירת המחדל צריכה להיות 30 קמ"ש בערים. אם יש ציר תנועה מרכזי שמוגדר כחריג אז אפשר לשקול את העלאת המהירות בו. הגבלה כזו תשפר דרמטית את הבטיחות בפועל וגם את הבטיחות הנתפסת שהיא חשובה אף היא. כהולך רגל, כשאתה יודע שהמהירות המותרת נמוכה אתה יכול ללכת בבטחה, ומרגיש גם נוח יותר לרכוב על אופניים. יש לזה ערך מאוד גדול למדינה. ולכן אם נאמץ את החוק היווני זה יהיה מעולה גם לבטיחות בדרכים וגם לתועלות אחרות".

אתה יכול להצביע על מקומות בארץ שבהם נעשתה איזושהי התערבות שהביאה לירידה מובהקת בתאונות דרכים?
"בדקנו למשל טיול במוקדי סיכון בכבישים בין־עירוניים ויש עבודות שהביאו לתוצאה טובה, אבל יש לנו הרבה מאוד חוסרים בידע כדי לתת תוצאות חד משמעיות כאלה.

"אבל יש המון דוגמאות שהוכחו בעולם. הרי לא כל פעם שאתה הולך לרופא ומקבל תרופה אתה עושה מחקר על האם התרופה טובה, כי יש ידע מצטבר. גם ברחוב זה ככה. אנחנו יודעים שפסי האטה טובים לבטיחות בדרכים וראינו את זה בכל העולם, אז אנחנו יודעים שזה טוב גם אם לא בדקנו כל פס האטה שהוקם בארץ".

האם אפשר לזהות את הפרופיל של מי שנפגעים במיוחד בתאונות דרכים?
"בהחלט. נהגים צעירים מעורבים באופן משמעותי יותר בתאונות. רוכבי האופנועים מעורבים באופן משמעותי יותר בתאונות וליתר דיוק רוכבי אופנועים ללא רישיון. כמחצית מרוכבי האופנועים שנפגעים בתאונות רכבו ללא רישיון אופנוע שמתאים לאופנוע שבפועל נסעו בו.

"גם כלי רכב כבד - משאיות ואוטובוסים - מעורבים באופן משמעותי יותר וישנה מעורבות גבוה בחברה הערבית ביחס למשקלה באוכלוסייה הכללית".

"לשים לב לטיפול רפואי אחרי התאונה"

"הגישה שצריך לנקוט לטיפול היא גישת 'המערכת הבטוחה'. להקים מערכת סלחנית שמביאה בחשבון שאנשים עושים טעויות ולהקטין את הנזק מהטעות למינימלי. כלומר מלבד טיפול בתשתיות יש לנו גם הדרכה והכשרה, ניהול, חינוך ואכיפה כמובן. בלי אכיפה זה לא יעבוד, אבל גם אכיפה לבדה איננה הפתרון.

"ההסתכלות שלנו חייבת להיות כללית וארוכת טווח לשנים קדימה. מלבד השנתיים האחרונות היינו במספר די יציב בעשור הקודם להן והאוכלוסייה דווקא גדלה אז לכאורה השתפרנו במדד שמנורמל ביחס לאוכלוסייה, אבל בכל זאת מדובר בלפחות 300 הרוגים כל שנה ואי־אפשר לקבל את זה כמצב לגיטימי.

"דיברנו על מהירויות, שזה עמוד תווך מרכזי, הכי מאתגר, הכי קשה, אבל הפתרון צריך לכלול טיפול בהתנהגות של כלל הנהגים, בדגש על אוכלוסיות שמתנהגות פחות טוב.

"מעבר לתשתיות צריך גם לשים לב לטיפול רפואי אחרי התאונה ולמהירות שלו. זו משימה שאנחנו יכולים לעמוד בה. אנחנו יכולים להיות מצטיינים בבטיחות בדרכים. יש מספיק דברים שמדינת ישראל מצוינת בהם. אין סיבה שהיא לא תיהיה מצויינת בבטיחות בדרכים. חיי אדם זה ערך שאנחנו כישראלים שמים אותו במקום מאוד מאוד גבוה, ואם נעשה את זה גם בבטיחות בדרכים - אני בטוח שנראה תוצאות משמעותיות".

עוד כתבות

היערכות לביקור טראמפ בנתב''ג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור משרד הביטחון

כביש 1 נחסם, ומה קורה בנתב"ג? השינויים בשל ביקור טראמפ

במהלך ביקורו של נשיא ארה"ב היום נחסמו כבישים המובילים לירושלים וברחבי הבירה, כמו גם באזור המרכז ● רשות שדות התעופה ממליצה לטסים להגיע לנתב"ג רק באמצעות רכבת ישראל, שמפעילה מערך מתוגבר ● אלה שינויי התנועה שכדאי להכיר והלו"ז המלא של הביקור

בודקים את המיתוס. ארבעת המינים / צילום: Shutterstock

האתרוג הגיע לארץ ישראל רק בימי בית שני, אז איך הוא נהפך לאחד מארבעת המינים?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: ארבעת המינים נראים לנו מובנים מאליהם, אך חלקם למעשה נקבעו כפרשנות מאוחרת

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האח סירב לפנות את הבית שהאם הורישה לאחיו. מה קבע ביהמ"ש?

ארקיע תשלם 43 אלף שקל והוצאות משפט למשפחה דתית, שטיסתה חזור מפריז נדחתה מעל 20 שעות ונקבעה לערב שישי ● בימ"ש השלום קבע כי סוכן מכס אחראי לטעות בסיווג יבוא בוטוקס לישראל, וחייב אותו לשלם כ־542 אלף שקל לחברה ששכרה את שירותיו ● ולמה קבע ביהמ"ש כי אדם שסירב לפנות את בית אמו המנוחה יפנה את הנכס לאלתר? ● 3 פסקי דין בשבוע

מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און / צילום: Shutterstock, Alexander Khitrov

במצעד ענק: צפון קוריאה הציגה העתקה למל"ט מתאבד ישראלי

קוריאה הצפונית, אחת הידידות הקרובות של משטר האייתוללות, קיימה ביום שישי מצעד צבאי ענק שבו הוצג מל"ט מתאבד שנראה כהעתקה של "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● ההעתקה הצפון קוריאנית ברורה לא רק מעצם הכלי, צורתו והמבנה, כי אם גם בגלל המשגרים שהוצגו – וזהים להארופ

הותר לפרסום: רס''ר במיל' שמואל גד רחמים מת מפצעיו לאחר שנפצע בשבוע שעבר מפיצוץ רימון צה''לי

הותר לפרסום: הלוחם במיל' שמואל גד שנפצע קשה בתאונה מבצעית בדרום הרצועה נפטר מפצעיו

רס"ר במיל' שמואל גד רחמים מת מפצעיו לאחר שנפצע בשבוע שעבר מפיצוץ רימון צה"לי ● שליחו המיוחד של טראמפ וחתנו ג'ארד קושנר משתתפים בעצרת לשחרור החטופים בכיכר החטופים בתל אביב ● נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אישר: החטופים יחזרו ביום שני. בנוסף, הנשיא הביע אופטימיות לגבי הפסקת האש: "כולם עייפים מהמלחמה" ● ערוץ אל-ג'זירה פרסם פרטים מתוך מסמך מפורט של השלבים הביצועיים ליישום תוכנית טראמפ: שחרור החטופים  יתבצע עד יום שני ב-6:00 בבוקר ללא טקסים, ובמקביל - הסיוע ההומניטרי ייכנס לעזה באופן מיידי • 48 חטופים, 736 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Yuki Iwamura

מאיומים למעשים: טראמפ הכריז על מכס נוסף של 100% על יבוא מסין

נשיא ארה"ב הודיע כי המכסים החדשים יתווספו לכל מכס קיים וייכנסו לתוקף ב-1 בנובמבר ● עוד בשלב האיום של טראמפ, השווקים כבר הגיבו בירידות

שלט תמיכה בנשיא טראמפ בכיכר החטופים בתל אביב, מוצ''ש / צילום: ap, Emilio Morenatti

דיפלומטיית מרפקים והבטחות ל"שלום נצחי": טראמפ קנה את עולמו בשעה אחת

ישנם דימויים היסטוריים עתיקים המתאימים לנשיא המתחרה על תארים רמים, גם בלי פרס נובל: הוא ואלכסנדר מוקדון, הוא וקיסרי רומא ● הוא החמיץ את העצרת הפרו־טראמפית הגדולה והנלהבת ביותר אי־פעם, בכיכר החטופים, אבל הוא בוודאי עוד יחזור

עידן פיינגולד / צילום: נטי לוי

היזם שהקים כבר שתי חברות עם אח שלו אבל מגדיר את עצמו "כדורגלן בנשמה"

"אני פחות מתרכז כרגע בשאלות כמו אקזיט או הנפקה, אנחנו לא צריכים כסף, למרות שיש שתי רכישות על הפרק שיביאו אותנו ליותר מ־1,000 עובדים עד סוף השנה" ● שיחה קצרה עם עידן פיינגולד, מייסד־שותף ומנכ"ל חברת שירותי התוכנה Commit

המגמות החדשות בלימודים / צילום: Shutterstock

סטודנטים כבר לא רוצים ללמוד מדעי המחשב. איזה תואר מבוקש במקום?

הנהירה למדעי המחשב ומינהל עסקים נבלמת, ותוכניות אלטרנטיביות של AI נפתחות בזו אחר זו ● בצל המלחמה הביקוש למקצועות הבריאות עולה, וכך גם מסלולי ההנדסה ואפילו לימודי מזרח תיכון ● לקראת תחילת השנה האקדמית יצאנו לבדוק עם האוניברסיטאות בישראל מהן המגמות החדשות ואיך הן נערכות לעולם המשתנה ● מה היינו לומדים היום, פרויקט מיוחד 

וושינגטון הבירה. לא נרשמה עלייה בשיעור הפיגורים / צילום: Shutterstock

השבתת הממשל מוסיפה לאתגרי שוק הדיור בוושינגטון הבירה

רבים מעובדי הממשל הפדרלי שקיבלו השנה מענקי פרישה מוקדמים אינם מקבלים כעת שכר, והשבתת הממשל עלולה להחריף את האבטלה באזור

עו''ד דן אבי-יצחק / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב

עו"ד דן אבי-יצחק, שייצג את נתניהו, דרעי ונמרודי, נפטר בגיל 89

דן אבי-יצחק ז"ל היה מבכירי עורכי הדין בתחומי המשפט הפלילי והצווארון הלבן בישראל ● בשנות ה-90 הוא ייצג את עופר נמרודי בפרשת האזנות הסתר והתפטר מייצוגו של שר הפנים דאז אריה דרעי בעקבות פרשת בר-און חברון

סם אלטמן / צילום: ap, Markus Schreiber

OpenAI וברודקום בעסקת ענק לפיתוח שבבי בינה מלאכותית

שתי החברות ישתפו פעולה בפיתוח שבבי AI שיתוכננו במיוחד עבור המודלים של OpenAI, במטרה להפחית את עלויות החישוב של הבינה המלאכותית ● על פי הערכות, מדובר בהסכם בהיקף של מיליארדי דולרים

קופים שהוברחו בספינה שאותרה במים הטריטוראיאליים של אינדונזיה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

ממגפות ועד נזק כלכלי: הברחת בעלי חיים היא פשע נגד החברה כולה

הברחת בעלי חיים אסורים לגידול היא פשע מסוכן, שעל פי הערכות מגלגל עשרות מיליארדי דולרים בשנה ● התופעה יוצרת נזק עצום לטבע ולכלכלה, ומה שמתחיל בכלוב קטן בשוק אפור יכול להפוך למשבר בריאות עולמי

ליאור ועופר פיין במטולה. הקימו את עגלת הקפה גולדי / צילום: אלה לוי-וינריב

במטולה התיירים חוזרים לצימרים, בקריית שמונה הרחובות מתעוררים: החיים בצפון שבים בהדרגה למסלולם

הגליל העליון חוזר לשגרה לאחר 14 חודשי מלחמה מול חיזבאללה, שהובילה להרס רב באזור ● יותר ויותר עסקים נפתחים מחדש, רוב התושבים חוזרים לבתיהם, והמוני ישראלים מגיעים לחוות את הטבע היפה שבאזור ● אבל יש גם מי שמדבר על לא מעט אתגרים בדרך: "נאבקים על לקבל פיצוי ראוי, המדינה עדיין לא באירוע"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

תוכנית האוצר למס מינימלי של 15%: איך זה יעבוד, ומי על הכוונת?

אחרי שנתיים של עבודה, הפיץ משרד האוצר את תזכיר החוק שיחייב מס מינימלי של 15% מחברות ענק בינלאומיות החל מ־2026, בהתאם להסכם של ה־OECD ● אך התנגדות ממשל טראמפ להסכם מעמידה את הרפורמה בספק ● בינתיים בארץ מחפשים דרכים לתמרץ השקעות זרות ● גלובס עושה סדר

צ'ארלי קירק, 2024 / צילום: ap, Alex Brandon

צ'ארלי קירק היה פרו־ציוני נלהב. רציחתו הזכירה לאמריקה את מומי תרבותה הפוליטית

קירק היה ידיד ישראל מובהק, במיוחד מאז ה־7 באוקטובר ● הוא אפילו השיא עצות לנתניהו איך לשפר את ההסברה ● אבל הרטוריקה שלו הייתה שזורה אפיונים אנטישמיים קלאסיים

שי ג'ינפינג, נשיא סין / צילום: ap, Ng Han Guan

מלחמת הסחר חוזרת? טראמפ שולח מסר מרגיע לשווקים

החשש מהתחממות מלחמת הסחר מול ארה"ב חזר בגדול בסוף השבוע ● סין הגבילה יצוא מינרלים ומתכות נדירות, טראמפ הגיב פומבית באיומי מכסים גבוהים והפיל את וול סטריט ● כעת, הנשיא האמריקאי מנסה מעט להרגיע: "אל תדאגו לגבי סין, הכל יהיה בסדר"

אבינתן אור ברגע החבירה לנציגי צה''ל / צילום: דובר צה''ל

"הצעד הראשון לקראת החלמה": המכתב של מנכ"ל אנבידיה לחזרתו של אבינתן אור משבי החמאס

ג'נסן הואנג הפיץ מכתב לעובדי החברה על שובו של אבינתן אור משבי החמאס ● "אני נרגש עמוקות ואסיר תודה לשתף אתכם בכך שלפני רגעים ספורים, שוחרר הקולגה שלנו, אבינתן אור, לצלב האדום בעזה. אחרי שנתיים בלתי נתפסות בשבי חמאס, אבינתן חזר הביתה", נכתב בהודעה

מגמות מנוגדות בבורסה / צילום: שוק ההון והשקעות

טראמפ פיצל את הבורסה בתל אביב לשניים, ויום מסחר כזה לא ראינו זמן רב

הבורסה בת"א הושפעה היום משתי מגמות מנוגדות שהתרחשו בגלל הנשיא טראמפ: מצד אחד - אופטימיות הנובעת מכניסתה לתוקף של סיום המלחמה; ומנגד - חזרתה של מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שהובילה לירידות בסוף השבוע בוול סטריט והשפיעה על הבורסה מכיוון המניות הדואליות ● וגם: איך מושפעות מניות הנדל"ן, אל על והמניות הביטחוניות?

צה''ל נסוג מעזה. יום שישי / צילום: ap, Emilio Morenatti

האם פרמיית הסיכון של ישראל תרד לשפל חדש, ומי ירוויח מכך?

חוזי ה־CDS על אג"ח ממשלת ישראל, המשקפים את הסיכון שהמדינה לא תשלם את חובותיה, צללו בשיעור דו־ספרתי מאז ההכרזה על הסכם 20 הצעדים ● האם ביום שאחרי המלחמה רמות הסיכון של המשק ירדו דרמטית? הכלכלנים חלוקים