גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדען הראשי של הרלב"ד: "צריך ללמוד מיוון ולהגביל את המהירות בערים ל-30 קמ"ש"

פרופ' הלל בר גרא כיהן עד לאחרונה כאחראי על המחקר ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ועזב את תפקידו עם מסר ברור: מספר ההרוגים בכבישים מזנק, ויש הרבה מה לעשות • בראיון לגלובס הוא אומר שיש הרבה מה לחזק ברמת התשתיות, ומסביר למה הוא מציע לאמץ את חוק המהירות של יוון: לא יותר מ־30 קמ"ש בתוך העיר

פרופ' הלל בר גרא / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרופ' הלל בר גרא / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מתחילת השנה נהרגו בכבישי ישראל 361 בני אדם - התקופה הכי מדממת בהשוואה גם לעשור אחורה. שנת 2024 כולה הסתיימה עם 405 הרוגים והייתה לשנת שיא מזה 17 שנה.

שוק המשרדים מדשדש, אבל עיר מפתיעה אחת מתברגת בכל זאת בצמרת
עסקה בשבוע | קומה 27 עם בריכה: בכמה נמכרה הדירה הנדירה בחריש?

המספרים החריגים מטרידים, אך בישראל אין תוכנית לאומית למאבק בתאונות הדרכים שנמצאת בתוקף.

פרופ' בר גרא מסביר שהחלה עבודה על מחקר בנושא, כדי לבחון כיצד מספר ההרוגים טיפס פתאום לאחר שנים של יציבות מסוימת.

"בינתיים יש לנו רק ספקולציות והשערות", הוא אומר, "כך לדוגמה התפקוד של המגזר הציבורי שהשתנה כי כל המערכות - האכיפה, הבריאות, החינוך - כולן היו על הקצה, והקשב הממשלתי והציבורי ירד. גם הלחץ שאנשים נתונים בו עלה וזה יכול להשפיע. אנשים שחזרו ממילואים שינו את אורחות חייהם, שינוי מקום מגורים, עבודה, סדר היום והרגלים. המון שינויים התחוללו גם במדינה וגם בחייהם של אנשים, וזו רק רשימה ראשונית.

"ואולי זה בכלל לא קשור למלחמה? אולי זה מתוך הצטברות של שנים שבהן לא הייתה תוכנית לאומית מאושרת לבטיחות בדרכים והצלחנו לעשות פה ושם דברים אבל הגענו לנקודה שבה היעדר הפעילות הצטבר? קשה לברר את זה.

"צריך גם לזכור שזהו אירוע ייחודי שאין הרבה השוואה רלוונטית אליו".

האם ראית את הממשלה פועלת בנושא במסגרת תפקידך?
"הקשר שלי עם הממשלה הוא מאוד עקיף. אני יודע שאחד הדברים המרכזיים שצריך לעשות והוא גם כתוב בחוק הרלב"ד, הוא שצריכה להיות תוכנית לאומית רב־שנתית להגברת הבטיחות בדרכים, וכבר עשר שנים שאין תוכנית כזו מאושרת, מתוקצבת ומיושמת".

הטיפול צריך להיות הוליסטי ומבוסס נתונים

פרופ' בר גרא הוא מומחה לתחבורה ולבטיחות בדרכים ועסק במחקריו באוניברסיטת בן גוריון בנגב בנושאים כמו השפעות של מצלמות אכיפת מהירות מותרת, הנטייה לעקיפה ותיעוד דיגיטלי של אירועים בנהיגה. הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית שבה גם סיים תואר שני במתמטיקה. את הדוקטורט בהנדסה אזרחית עשה באונ' אילינוי בשיקגו. אחרי שנות מחקר ועשייה גם במגזר הציבורי, הוא לא ישן בשקט בלילה.

"מספר מצלמות המהירות הפעילות בישראל הוא פחות מעשר למיליון תושבים, וזאת כשבמדינות המובילות בתחום הזה בעולם מדובר על בערך 200 מצלמות למיליון תושבים. כלומר פי 10 עד פי 20 יותר מאשר יש במדינת ישראל. המצלמות הקיימות במדינת ישראל הן בתהליך סוף חיים וחלקן פגות תוקף ואין על השולחן תוכנית עבודה מאושרת, מסודרת ומתוקצבת עם לוחות זמנים. אין תוכנית שמתארת איך נגיע מהמצב העגום כיום בתחום הזה לאזור רצוי וזה מאוד מטריד", אומר פרופ' בר גרא.

לדבריו, "היו לנו על זה הרבה מאוד דיונים, כמובן גם עם המשטרה ועם המשרד לביטחון לאומי ועם גופים אחרים. כל האנשים שאני שמעתי שדיברו על העניין הזה תמימי דעים שזה דבר חשוב, אבל עדיין זה לא מתנהל כמו שהיה אפשר לצפות מפרויקט חירום לאומי. יש הרבה חסמים, אבל השורה התחתונה היא שלמרות רצון טוב והרבה נכונות והרבה אנרגיות והרבה מאמץ זה לא קורה, ואני לא ישן טוב בלילה בעניין הזה בכלל".

תאונת דרכים. ''הפתרון צריך לכלול טיפול בהתנהגות של כלל הנהגים, בדגש על אוכלוסיות שמתנהגות פחות טוב'' / צילום: ארכיון תיעוד מבצעי מד''א

"החוק לבדו לא מספיק, צריך תשתיות"

האכיפה בדרכים הבין־עירוניות אינה יכולה לעמוד לבדה, אומר פרופ' הלל בן גרא. לפי מודל המערכת הבטוחה, מודל שפותח בעשורים האחרונים וממומש בתוכניות לאומיות במדינות רבות בעולם, הטיפול בתאונות דרכים צריך להיות הוליסטי ומבוסס נתונים וידע, אכיפה דיגיטלית, חינוך והסברה ושינוי התשתית בכבישים.

לדבריו, "הסטנדט התשתיתי של כבישים חדשים הוא מתקדם אבל יש עוד הרבה מה לעשות בנושא כי אי־אפשר לבוא לנהגים ולהגיד להם, 'אלו התשתיות ותסתדרו איתן', או להאשים אותם שהם הבעיה. להיפך, אנחנו רוצים שהמערכת כולה וכל גורם בה יתרום את המקסימום כדי לאפשר גם טעויות אנוש ולצמצם את הפגיעה שהן גורמות.

"אנחנו צריכים לשאוף ליצור תשתית פרואקטיבית. כלומר לאו דווקא לטפל במוקד שבו היו כמה תאונות דרכים. לפעמים צריך לקחת מקטע שצריך לטפל בכולו, הגברת שוליים משוננים בכבישים חד־מסלוליים, הקמת מפרצי עקיפה.

"כמובן יש יתרונות משמעותיים בהרחבה של כבישים לדו־מסלוליים והפרדה קשיחה ביניהם - ונעשתה עבודה בנושא. אין מתכון אחד שנכון לכל הכבישים הבין־עירוניים, ובכל אופן שני שלישים מהתאונות מתרחשות שם, ונקודת התורפה הכי גדולה של מדינת ישראל בהם זה היעדר מצלמות אכיפה".

בתחום העירוני נראה שישראל רחוקה הרבה יותר מצעדים שניתן לעשות. "חזון אפס בתאונות דרכים מדבר על אפס מקרים של היפגעות בלתי הפיכה או חמורה וזהו חזון, אבל יש ערים שהצליחו לסגור שנה בלי הרוגים, כזו היא הלסינקי על 700 אלף תושביה, אז זה בהחלט אפשרי", הוא מסביר. "אמצעי משמעותי הוא מיתון תנועה והגבלת מהירות ל־30 קמ"ש. זהו פתרון שמיושם בלא מעט ערים.

"יוון אימצה זאת בחוק שקובע שברירת המחדל היא שהמהירות המותרת בערים לא תעלה על 30 קמ"ש, אלא בכבישים מסוימים שם נקבעת מהירות מיוחדת. החוק לבדו לא מספיק, והוא צריך להיות מלווה בתשתיות כי אם אתה בונה כביש של כמה נתיבים לכיוון ואתה אומר לנהגים לנסוע 30 קמ"ש זה כנראה לא יקרה. צריך לגרום להולכי הרגל ללכת בנינוחות. צריך את כל החבילה הזו וזה המרכיב העיקרי והמרכזי שצריך להיות מיושם בערים כדי לשפר בהן את הבטיחות".

היית ממליץ לאמץ חוק דומה לזה שחל ביוון?
"כן, בהחלט. ברירת המחדל צריכה להיות 30 קמ"ש בערים. אם יש ציר תנועה מרכזי שמוגדר כחריג אז אפשר לשקול את העלאת המהירות בו. הגבלה כזו תשפר דרמטית את הבטיחות בפועל וגם את הבטיחות הנתפסת שהיא חשובה אף היא. כהולך רגל, כשאתה יודע שהמהירות המותרת נמוכה אתה יכול ללכת בבטחה, ומרגיש גם נוח יותר לרכוב על אופניים. יש לזה ערך מאוד גדול למדינה. ולכן אם נאמץ את החוק היווני זה יהיה מעולה גם לבטיחות בדרכים וגם לתועלות אחרות".

אתה יכול להצביע על מקומות בארץ שבהם נעשתה איזושהי התערבות שהביאה לירידה מובהקת בתאונות דרכים?
"בדקנו למשל טיול במוקדי סיכון בכבישים בין־עירוניים ויש עבודות שהביאו לתוצאה טובה, אבל יש לנו הרבה מאוד חוסרים בידע כדי לתת תוצאות חד משמעיות כאלה.

"אבל יש המון דוגמאות שהוכחו בעולם. הרי לא כל פעם שאתה הולך לרופא ומקבל תרופה אתה עושה מחקר על האם התרופה טובה, כי יש ידע מצטבר. גם ברחוב זה ככה. אנחנו יודעים שפסי האטה טובים לבטיחות בדרכים וראינו את זה בכל העולם, אז אנחנו יודעים שזה טוב גם אם לא בדקנו כל פס האטה שהוקם בארץ".

האם אפשר לזהות את הפרופיל של מי שנפגעים במיוחד בתאונות דרכים?
"בהחלט. נהגים צעירים מעורבים באופן משמעותי יותר בתאונות. רוכבי האופנועים מעורבים באופן משמעותי יותר בתאונות וליתר דיוק רוכבי אופנועים ללא רישיון. כמחצית מרוכבי האופנועים שנפגעים בתאונות רכבו ללא רישיון אופנוע שמתאים לאופנוע שבפועל נסעו בו.

"גם כלי רכב כבד - משאיות ואוטובוסים - מעורבים באופן משמעותי יותר וישנה מעורבות גבוה בחברה הערבית ביחס למשקלה באוכלוסייה הכללית".

"לשים לב לטיפול רפואי אחרי התאונה"

"הגישה שצריך לנקוט לטיפול היא גישת 'המערכת הבטוחה'. להקים מערכת סלחנית שמביאה בחשבון שאנשים עושים טעויות ולהקטין את הנזק מהטעות למינימלי. כלומר מלבד טיפול בתשתיות יש לנו גם הדרכה והכשרה, ניהול, חינוך ואכיפה כמובן. בלי אכיפה זה לא יעבוד, אבל גם אכיפה לבדה איננה הפתרון.

"ההסתכלות שלנו חייבת להיות כללית וארוכת טווח לשנים קדימה. מלבד השנתיים האחרונות היינו במספר די יציב בעשור הקודם להן והאוכלוסייה דווקא גדלה אז לכאורה השתפרנו במדד שמנורמל ביחס לאוכלוסייה, אבל בכל זאת מדובר בלפחות 300 הרוגים כל שנה ואי־אפשר לקבל את זה כמצב לגיטימי.

"דיברנו על מהירויות, שזה עמוד תווך מרכזי, הכי מאתגר, הכי קשה, אבל הפתרון צריך לכלול טיפול בהתנהגות של כלל הנהגים, בדגש על אוכלוסיות שמתנהגות פחות טוב.

"מעבר לתשתיות צריך גם לשים לב לטיפול רפואי אחרי התאונה ולמהירות שלו. זו משימה שאנחנו יכולים לעמוד בה. אנחנו יכולים להיות מצטיינים בבטיחות בדרכים. יש מספיק דברים שמדינת ישראל מצוינת בהם. אין סיבה שהיא לא תיהיה מצויינת בבטיחות בדרכים. חיי אדם זה ערך שאנחנו כישראלים שמים אותו במקום מאוד מאוד גבוה, ואם נעשה את זה גם בבטיחות בדרכים - אני בטוח שנראה תוצאות משמעותיות".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים